1. לפניי בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו עד ליום 11.10.16, לאחר שתצהיר עדותו לא הוגש מזה זמן רב.

2. לעומת זאת, התובע מתנגד נחרצות ומבקש לקבל פסק דין כנגד הנתבע על מלוא סכום התביעה, זאת על סכום של למעלה מ-15 מיליון ₪.

3. ברקע הדברים עומדת תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע, זאת לאחר שהנתבע הורשע בהליך פלילי בכך שנטל כספים שלא כדין מהתובע.

4. יחד עם זאת, קיימות מחלוקות שונות הנוגעות ככל הנראה לסכומים המדוברים.

5. ראוי לציין, כי בעבר המתין התובע זמן רב עד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו והיה גם צורך במחיקת התביעה לאחר שהתובע לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולאחר שניתנו אורכות לא מעטות, ובסופו של יום נמחקה התביעה מטעם זה ביום 12.10.15, כאשר לכך קדמו לפחות ארבע התראות למחיקת התביעה במידה שלא יוגש תצהיר עדות ראשית.

6. לאחר שהתובע פנה לבית המשפט וביקש לבטל את פסק הדין ולהגיש תצהיר עדות ראשית, זאת בהסכמת הנתבע בוטל פסק דין, וביום 13.11.15 הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו. בהמשך ניתנו מספר החלטות שקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע, אולם אלה לא הוגשו. ביום 30.6.16 ניתנה החלטה כי הנתבע אינו מגיש תצהירי עדות ראשית. מנגד התובע יושב בחוסר מעש ואינו פועל בעניין זה, ועל כן הודע כי במידה שהתובע לא ימסור עמדה עניינית עד ליום 6.9.16, תימחק התביעה. החלטה דומה ניתנה גם ביום 8.9.16. ביום 19.9.16 פנה התובע לבית המשפט וטען כי ההחלטות הקודמות לא הגיעו אל בא כוחו וכמו כן הפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בהליך הפלילי, לפיו הערעור שהגיש הנתבע – נדחה. בעקבות כך ניתנה החלטה באותו היום, לפיה על התובע למסור עמדה עניינית באשר להמשך ניהול ההליכים עד ליום 29.9.16. עוד יש להעיר, כי פנייה זו של התובע מיום 19.9.16 נעשתה בהסכמת הצדדים, כך שבית המשפט למעשה מתבקש שלא למחוק את התביעה.

ביום 20.9.16 פנה בא כוח הנתבע לבית המשפט וביקש ארכה דחופה של 30 יום להגשת תצהירי עדות ראשית, וטען כי הייתה הסכמה ברוח זו בין הצדדים.

ביום 21.9.16 הוגשה תגובה מטעם התובע, בה התנגד לבקשה שהגיש הנתבע להאריך את המועד להגשת תצהיר מטעמו. התובע טען בבקשה זו כי חרף טענת הנתבע כי התובע הסכים למתן ארכה נוספת להגשת התצהירים, לא הייתה הסכמה כלשהי, ומשכך ביקש התובע כי בית המשפט ייתן פסק דין על מלוא סכום התביעה. בהמשך הגיש התובע פסיקתא לחתימת בית המשפט.

ביום 29.9.16 הגיש הנתבע בקשה נוספת למתן ארכה. בבקשה נטען כי ייצוג הנתבע הועבר לעו"ד אחר ודרושה ארכה קצרה עד ליום 11.10.16 להגשת התצהירים.

7. התנהלות הצדדים כפי שפורטה לעיל מעלה כי ככל הנראה לאיש מהצדדים לא אצה הדרך. כך התובע לא הזדרז ולא הגיש תצהירי עדות ראשית לאחר מספר התראות שניתנו והיה צורך במחיקת התביעה, כאשר רק לאחר מכן הגיש התובע את התצהירים מטעמו, זאת באיחור ניכר.

8. גם לאחר מכן, כאשר הנתבע לא הגיש תצהירים מטעמו במועד, לא הזדרז התובע ולא ביקש לקבל פסק דין.

9. דווקא בית המשפט, שעקב אחר התנהלות הצדדים במטרה לקדם את הדיון, נתן מספר החלטות בעניין אי הגשת התצהירים והיה צורך לחזור ולהבהיר לצדדים כי התביעה תימחק אם לא יוגשו תצהירים מטעם הנתבע, שכן התובע לא נקט בעמדה עניינית כלשהי במצב דברים זה.

10. סופו של דבר, אינני סבור שלתובע ייגרם נזק ממשי אם תינתן ארכה קצרה נוספת לנתבע להגיש תצהיריו עד ליום 11.10.16.

11. לאור האמור, מובהר בזאת לצדדים כי במידה שהנתבע לא יגיש תצהירים במועד האמור, יינתן פסק דין על פי בקשת התובע.

12. התיק יובא לעיוני ביום 13.10.16.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.