1. לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דין אשר ניתן בתא"מ 26269-03-13 בבית משפט השלום בחיפה, במסגרתו הורה בית משפט קמא למבקש לשלם למשיבה את הסך של 60,672 ₪ בצירוף שכ"ט בשיעור של 14,000 ₪.

2. בקציר האומר יסופר כי המבקש היה בתקופה הצריכה לעניין בעלים של בניין ובו מספר דירות. בין הצדדים נכרת הסכם לפיו ישכיר המבקש למשיבה שבע דירות אשר יועדו למגורי ניצולי שואה.

דומה שאף לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הדירות נזקקו לשיפוץ אשר בוצע על ידי המשיבה.

גדר המחלוקת בין הצדדים, בבית משפט קמא, היתה תביעת המבקש לתשלום דמי שכירות ומאידך תביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיבה לתשלום עלות השיפוצים.

בפסק הדין מצא בית משפט כי יש לקזז את עלות השיפוצים מדמי שכר הדירה ובסופו של יום נקבע כי תביעת המבקש "נבלעה" ועליו לשלם למשיבה הסכום האמור לעיל.

3. המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, הגיש ערעור ובד בבד הבקשה דנן.

לשיטת המבקש נפלו בפסק הדין טעויות מהויות ובין היתר הוא מפנה לבקשה לתיקון טעות סופר בחישוב שהתקבלה.

עוד טוען המבקש כי קיים חשש לפיו ככל שתדחה בקשתו והערעור יתקבל לא תוכל המשיבה להשיב לו הכסף והוא יעמוד מול שוקת שבורה. לראייה מפנה המבקש לפסק דינו של בית משפט קמא אשר מצא כי הקבלות עליהם הסתמכה המשיבה בתביעתה לתשלום עלויות השיפוץ לא נמצאו מהימנות על ידי בית המשפט.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מצבה הכלכלי איתן. לראייה מצרפת המשיבה אישור רואה חשבון כי היה ויתעורר הצורך, תוכל להשיב למבקש את החיוב הפסוק.

לעניין סיכויי הערעור טוענת המשיבה כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על ממצאים שבעובדה ובאלה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.

5. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי אין בהגשת ערעור, כלשעצמו, כדי לעכב ביצוע פסק דין. על המבקש להיכנס לגדרי החריג להוכיח שני תנאים מצטברים: סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, במובן שאם יתקבל הערעור יקשה המשיב להשיב המצב לקדמותו.

היחס בין שני התנאים ידוע כמקבילית הכוחות, כך שאם סיכויי הערעור טובים יותר פוחת המשקל הנדרש למאזן הנוחות ולהפך. עם זאת הבכורה נתונה, ככלל, לשיקול מאזן הנוחות.

עוד מצאה הפסיקה לקבוע כי על המבקש הנטל להוכיח כי היה והבקשה לעיכוב ביצוע תדחה יתקשה המשיב בהשבת המצב לקדמותו ולא די בהעלאת טענה בעלמא.

לא זו אף זו, ככלל, נוטה ההלכה הפסוקה שלא להיעתר לבקשות לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי.

ראו לדוגמא: ע"א 8721/16 אס.פי.גי. נ' אלתא (פורסם במאגרים), ע"א 952/15 מקס נ' דינר (פורסם במאגרים) וע"א 7017/12 וייב נ' ונקום (פורסם במאגרים).

6. בענייננו, לאחר בחינת פסק הדין וטיעוני הצדדים, דומה כי סיכויי הערעור אינם כה מובהקים כפי שטוען להם המבקש. אין להקיש מכך שנפלו טעויות חשבונאיות בפסק הדין, טעויות שרובן, לכל הפחות תוקנו, כדי להקיש שפסק הדין שגוי.

ויוזכר כי בית משפט קמא מצא לבסס ממצאיו על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.

באשר למאזן הנוחות – המבקש לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח כי המשיבה לא תוכל להשיב לו הכספים, היה והערעור יידחה. ויודגש, המשיבה צירפה אישור רואה חשבון ממנו עולה כי היה והערעור יתקבל, תוכל המשיבה להשיב הכסף.

7. אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.