לפני בקשת התובע למינוי מומחה אחר או נוסף בתיק.

רקע בתמצית

1. התובע עותר להכיר בליקויים שונים (כבד שומני והפרעה בתפקודי כבד, גסטרו, אובדן שיניים והרס חניכיים, הפרעות בשיווי משקל-ורטיגו, רעד בגפיים עליוניות וכאבי עצמות מפושטים) כפגיעה בעבודה, על פי עקרון המיקרוטראומה.
2. על יסוד הסכמת הצדדים, מונה ביום 8.5.14 דר' ייבגני לייקין, כמומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 16.6.14 (להלן – חוות הדעת).
3. בחוות דעתו קבע המומחה, כי לא מצא בתיקו הרפואי של התובע אזכור או דיווח על תלונות בעניין חוסר שיווי משקל או ורטיגו, רעד בגפיים עליונות, כאבי עצמות מפושטים, או אובדן שיניים והרס חניכיים. המומחה הוסיף וקבע, כי אינו יכול להתייחס לטענת התובע בדבר מחלת "גסטרו" כיוון שאין מדובר בשם של מחלה או תסמונת מוכרת בעולם הרפואה.

על יסוד עיון בחומר הרפואי, קבע המומחה שלתובע רקע בריאותי הכולל השמנה, עודף שומנים בדם יחד עם סכרת מסוג 2, אשר ניתן למצוא לה תיעוד בבדיקות מעבדה כבר משנת 1995. לדידי המומחה, "ככלל התמונה מתאימה לתסמונת מטבולית ידועה, אשר סיבותיה הן שילוב השפעה גנטית מולדת עם הרגלי תזונה ואורח חיים ללא קשר לחשיפות טוקסיות במקום העבודה." בנוסף, קבע המומחה כי "סוגיית האבחנה של התסמונת "כבד שומני" אצל התובע אינה חד משמעית" והוסיף "... בכל מקרה לא מצאתי עדות עובדתית לקיום פגיעה קוטסית של רעלני כבד, אליהם נחשף התובע במקום עבודתו." על יסוד כל אלו קבע המומחה, כי לא מצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים מהם סובל, בסבירות של מעל 50%.

1. ביום 19.10.14 הופנו לבקשת התובע שאלות הבהרה למומחה; להלן שאלות ההבהרה ותשובות המומחה עליהן, כפי שנמסרו לבית הדין ביום 28.10.14.

א. לטענת התובע כאשר התייחס למחלת "גסטרו" התכוון להפרעות במערכת העיכול, לרבות תפקודי וושט, קיבה, כבד, מעי דק ומעי גס. הנך מתבקש להתייחס להפרעות האלה ולהשיב לשאלות שנשאלו בהחלטה קודמת, ביחס לכל אחת מהמחלות הנ"ל.

תשובה:

באשר למחלת כבד ואבחנה של "כבד שומני" אצל התובע, קיימת התייחסות מפורטת בפרק הדיון של חוות דעתי. כפי שציינתי ונימקתי בחוות הדעת, הסבירות לכך, שהליקוי הזה נובע מעבודתו של התובע, הינה בעיניי פחות מ- 50%. זאת ועוד, לא מצאתי באסמכתא הרפואית של התובע עדות ללקוי כלשהו בוושט, בקיבה או במעיים.

ב. בחוות דעתך קבעת, כי לתובע רקע בריאותי הכולל השמנה, עודף שומנים בדם וסכרת. הנך מתבקש להפנות לרישומים הרפואיים עליהם התבססת בקביעת מסקנתך זו.

בנוסף, הנך מתבקש להבהיר מתי להערכתך התפתח רקע בריאותי זה.

אנא נמק תשובתך.

תשובה:

ההשמנה מתועדת במכתב מתאריך 02/12/97 מאת ד"ר סגל רופאה תעסוקתית לרופא המשפחה: "..עודף משקל ניכר.." וברישום ביקור אצל ד"ר ריטוב אלכסנדר רופא משפחה מ-08/02/06: "עודף משקל".

עודף שומנים בדם לרבות עודף טריגליצרידים אצל התובע מתועד בשורה ארוכה של רשומים רפואיים: רישום מ-22/01/95 רמת טריגליצרידים 411 (רמה נורמלית עד 150, רמה גבולית עד 200), רישום מ-02/02/98 רמת טריגלצירידים 529, רמת כולסטרול 219 (רמה נורמלית עד 200), אבחנה HYPERLIPIDEMIA ו- PURE ESSENTIAL HYPERTRIGLYCERIDEMIA ברישום של ד"ר ריטוב אלכסנדר מ- 26/10/98, ומ- 14/02/06 ועוד.

מחלת הסוכרת בצורת עליה ברמת הגלוקוז בדם מוזכרת מאז 1995 ובצורה מפורשת ברישומים של רופא המשפחה החל מ- 04/02/06.

ג. בחוות דעתך קבעת, כי מחלתו של התובע נובעת משילוב של השפעה גנטית מולדת עם הרגלי תזונה ואורח חיים, ללא קשר לחשיפות טוקסיות במקום העבודה. האם ישנם גורמי סיכון נוספים מלבד השפעה גנטית והרגלי תזונה?

האם ככל שהיה מתברר כי בנוסף לתובע עובדים נוספים במקום עבודתו אשר סבלו/סובלים מאותם ליקויים, היה בכך כדי לשנות ממסקנותיך?

תשובה:

יש להניח שהשאלה מתייחסת לאבחנה של "כבד שומני" אצל התובע. בפרק הדיון של חוות דעתי פירטתי את כל גורמי הסיכון הידועים של מחלה זו בכל צורותיה. מדובר במחלה נפוצה מאוד באוכלוסייה. גורמי סיכון ידועים לכבד שומני הם: גיל, מיקום גיאוגרפי והרגלי שתיית אלכוהול, מצב תזונתי, מחלות חילוף חומרים ושימוש בתרופות מסוימות. המחלה נפוצה במיוחד בקרב חולי סוכרת מסוג II שסובלים גם מהשמנת יתר. גורמי סיכון למחלה בצורתה החריפה שנקשרים למחלה בספרות הם רעלני כבד ידועים כגון אלכוהול בכמויות גדולות, זרחן צהוב, DDT אוCARBON TETRACHLORIDE. צורת המחלה שאובחנה אצל התובע הינה צורה כרונית ולא חריפה. כפי שהראיתי קודם, כמעט כל גורמי הסיכון הידועים לכבד שומני כרוני ללא כל קשר לעבודתו קיימים אצל התובע.
באשר לחלק השני של השאלה מדובר בשאלה היפותטית, אינני יכול לענות עליה מבלי לבחון את כל מקרה ומקרה לגופו.

ד. הנך מופנה לרישומים הרפואיים הבאים המצורפים:

א. רישום רפואי מיום 7/2/03 בו נרשמה "אבחנה: HEMANGIOMATOUS NEVUS CHIN CHRONIC" – האם תוכל לפרט מה משמעות האבחנה הנ"ל?

תשובה:

מדובר בכתם לידה בפנים.

ב. רישום רפואי מיום 25/11/03, בו נרשם בין היתר "תלונות: חום, כאבים בגרון, שיעול לח נגלה מזה יממה" ו- "בדיקות/מדידות גופניות: פה ולוע יש מימצא אודם".

ג. רישום רפואי מיום 9/4/04 בו נרשם, בין היתר, "פה ולוע יש מימצא אודם".

ד. רישום רפואי מיום 23/1/05, בו נרשם "אבחנה: HEMANGIOMATOUS NEVUS" האם תוכל לפרט מה משמעות האבחנה הנ"ל?

האם לאור כך יש מקום לשינוי בהערותיך בפתח הדברים לחוות הדעת?

תשובה:

שוב, מדובר בכתם לידה מולד. פרט לכך מדובר ככל הנראה בסימני הצטננות רגילה למדי. אינני רואה איך כל הרישומים אלה יכולים להשפיע על הערכתי בחוות הדעת.

1. האם אתה מסכים עקרונית עם קביעותיו של דר' גושן, אשר נתן חוות דעת מטעם התובע, בסע' 30 לחוות הדעת (בדבר הפגיעות הגופניות הנגרמות מחשיפה לחומרים המפורטים שם)?

תשובה:

בסעיף 30 של חוות דעתו של ד"ר גושן מציג רשימה של כל הכימיקלים (תוך ציון סיכון הבריאותי האפשרי), אשר נעשה בהם שימוש בכל המפעל. אינני רואה סיבה שלא להסכים עקרונית עם רשימה זו. בחוות דעתו זו אין התייחסות לחשיפתו של התובע לגורם סיכון זה או אחר או לפגיעות גופניות שנגרמו לתובע בפועל כתוצאה מחשיפה זו. למיטב ידיעתי אין בתיק שהוצג בפני כל עדות לפגיעות מסוג אלה.

1. על יסוד האמור בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, נדרשו הצדדים להגיש את סיכום טענותיהם בכתב.
2. תחת הסיכומים, הגיש התובע בקשתו דנן למינוי מומחה אחר ולחלופין מומחה נוסף בתיק מהטעמים שלהלן:
   • 1. בתשובתו לשאלת ההבהרה המתייחסת לסע' 30 בחוות דעתו של דר' גושן, שלל המומחה מבחינה עובדתית את עצם חשיפת התובע לחומרים המוזכרים בחוות דעתו של דר' גושן ובהחלטת המינוי, ולא את הקשר הסיבתי האפשרי בין החשיפה לחומרים אלה לבין המחלות.
     2. המומחה לא התייחס לחוות דעתו של דר' גושן, ולא ברור כיצד קבע כי "בחוות דעתו זו אין התייחסות לחשיפתו של התובע לגורם סיכון זה או אחר", שעה שעמדה בפניו חוות הדעת של ד"ר גושן וד"ר אליהו טל מיום 23.12.04, בה התייחסו המומחים לרמות החשיפה לחומרים של התובע.
3. הנתבע מתנגד לבקשה וטוען, כי המומחה לא שלל עובדתית חשיפה לחומרים המאוזכרים בהחלטת המינוי, ולראיה, בחלק "פרשת המקרה" שבחוות דעתו נתן סקירה מדויקת לעובדות הנוגעות לחשיפת התובע לחומרים במסגרת עבודתו, כמפורט בהחלטת המינוי. המומחה הסביר, כי חרף החשיפה התעסוקתית, אין בחומר הרפואי שהונח לפניו בירור או אבחון באשר לתלונות התובע בכל הנוגע לחוסר שיווי משקל, ורטיגו, גסטרו, רעד בגפיים עליונות, כאבי עצמות מפושטים או אובדן שיניים והרס חניכיים; ובאשר לתלונה בגין "כבד שומני" – מסקנת המומחה היתה כי "אין עדות עובדתית לקיום פגיעה טוקסית של רעלני כבד אליהם נחשף התובע במקום עבודתו" – ללמדך שהמומחה לא שלל עובדתית חשיפה לחומרים שפורטו בהחלטת המינוי. באשר לטענה לפיה המומחה לא התייחס לחוות דעתו של דר' גושן – נטען שמומחה מטעם בית הדין אינו נדרש להתייחס בחוות דעתו לחוות דעת מטעם מי מהצדדים; מה גם שהמומחה אכן התייחס לסע' 30 לחוות דעתו של דר' גושן כנדרש, כאשר עיון בחוות דעת מלמד כי הינה כללית ולא מתייחסת לתובע.

דיון והכרעה

1. בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, כב' השופטת נ. ארד מיום 1.5.10, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (להלן – הנחיות הנשיאה) נקבע כדלקמן:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם...

מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון." (ההדגשות הוספו, מ.נ.ד.)

1. לאחר עיון בטענות הצדדים, בחוות דעת המומחה ובמכלול תשובותיו לשאלות ההבהרה, הגעתי לידי מסקנה כי אין כל הצדקה למינוי מומחה נוסף או אחר בתיק, מהנימוקים שלהלן.
2. טענת התובע כי המומחה שולל "עובדתית את עצם החשיפה לחומרים המוזכרים בחוות הדעת ובהחלטת כב' ביה"ד" – אינה מדויקת, שכן עיון בחוות דעת המומחה מעלה, כי בפרק "מפרשת המקרה", סוקר המומחה במפורט את החומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו, את אופן החשיפה ומשכה, באופן העולה בקנה אחד עם החלטת המינוי. אולם, המומחה מסביר בחוות דעתו כי חרף חשיפה תעסוקתית זו, לא מצא ביסוס לחלק ניכר מהליקויים שהתובע טוען להם וראה: "בחיפוש קפדני בחומר שהוצג לא הצלחתי למצוא אזכור או דיווח כלשהו, שלא לדבר על בירור או אבחון, באשר לתלונותיו של התובע על חוסר שיווי משקל או ורטיגו, רעד בגפיים עליונות, כאבי עצמות מפושטים או אובדן שיניים והרס חניכיים... הליקויים הנ"ל אומנם מוזכרים בחוות דעתם של דר' יהושע גושן ושל ד"ר אליהו טל, אך ללא כל ביסוס קליני עובדתי ואף ללא ממצאי בדיקה גופנית, אשר פרטיה כלל לא נרשמו בחוות הדעת."

באשר לתלונה בגין "כבד שומני" – המומחה הסביר כי אמנם נצפתה בבדיקות מעבדה עלייה מתונה ברמת האנזים GGT, ואולם רמת אנזימי כבד אחרים נשמרה תקינה ובבדיקות אולטרסאונד משנת 1998 ומשנת 2007 לא נמצא ממצא חולני כלשהו בכבד והתפקוד העיקרי של הכבד לא נפגע ונותר שמור לאורך כל השנים. לפיכך, הגיע המומחה למסקנה כי לא מצא "עדות עובדתית לקיום פגיעה טוקסית של רעלני כבד, אליהם נחשף התובע במקום עבודתו." (ההדגשה הוספה, מ.נ.ד.). מסקנות אלה מלמדות, כי המומחה כלל אינו מתעלם ו/או שולל את עצם חשיפת התובע לחומרים במקום עבודתו, אשר פורטו בהחלטת המינוי, אם כי אינו מוצא אסמכתא רפואית ל"פגיעה טוקסית" מהם. ככל שהתובע סבור כי המומחה לא נתן דעתו במפורש לאחר או יותר מהחומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו, אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק מינוי מומחה אחר או נוסף ולכל היותר, ניתן להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות בעניין זה.

1. כך גם טענת התובע לפיה המומחה לא התייחס לחוות דעתו של דר' גושן, המומחה מטעם התובע – אינה נכונה, שכן מתשובתו לשאלת הבהרה ה' ניכר כי המומחה התייחס לחוות דעתו של דר' גושן, וגם בתשובה שצוטטה בסע' 10 לעיל התייחס לחווה"ד של גר' גושן. כאשר לא למותר לציין שעיון בחוות דעתו של דר' גושן מיום 5.1.05 (המצוטטת בחלקה הרלבנטי בסע' 10 לבקשת התובע דנן) אכן מלמד, כי מדובר בחוות דעת כללית.

לפיכך, אין בתשובת המומחה כדי ללמד על היעדר התייחסותו לחוות דעת המומחה מטעם התובע; יחד עם זאת, וככל שנדרשת התייחסות נוספת, ניתן לבקשה במסגרת הפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה.

1. על יסוד כל המפורט לעיל, ובשים לב להנחיות הנשיאה ולגישה הרווחת לפיה בתי הדין לעבודה אינם נוהגים למנות מומחה נוסף או אחר כדבר שבשגרה, ובהיעדר כל טעם המצדיק זאת – דין בקשת התובע להידחות.
2. ככל שהתובע סבור כי תשובות המומחה לשאלות ההבהרה אינן נהירות דיין ו/או כי אינן כוללות את הפירוט הנדרש, רשאי התובע להגיש, בתוך 15 ימים מהיום, בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות, אשר הינן חיוניות להבהרת חוות דעתו והן נובעות מתשובותיו לשאלות ההבהרה המקוריות.

סוף דבר

1. על יסוד האמור לעיל, בקשת התובע למינוי מומחה נוסף או אחר – נדחית.
2. התובע יגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה וזאת בתוך 15 ימים מהיום. הבקשה תומצא ישירות לצד שכנגד לצורך מתן תגובה בכתב תוך 15 ימים, מיום קבלת הבקשה.
3. לעיון בעוד 15 ימים.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ה, 11 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.