1. התובע עותר להכיר בליקויים שונים (כבד שומני והפרעה בתפקודי כבד, גסטרו, אובדן שיניים והרס חניכיים, הפרעות בשיווי משקל-ורטיגו, רעד בגפיים עליוניות וכאבי עצמות מפושטים) כפגיעה בעבודה, על פי עקרון המיקרוטראומה.
2. על יסוד הסכמת הצדדים, מונה ביום 8.5.14 דר' ייבגני לייקין, כמומחה-יועץ רפואי וחוות דעתו ניתנה ביום 16.6.14.
3. בחוות דעתו קבע המומחה, כי לא מצא בתיקו הרפואי של התובע אזכור או דיווח על תלונות בעניין חוסר שיווי משקל או ורטיגו, רעד בגפיים עליונות, כאבי עצמות מפושטים, או אובדן שיניים והרס חניכיים. המומחה הוסיף וקבע, כי אינו יכול להתייחס לטענת התובע בדבר מחלת "גסטרו" כיוון שאין מדובר בשם של מחלה או תסמונת מוכרת בעולם הרפואה.

עוד קבע המומחה שלתובע רקע בריאותי הכולל השמנה, עודף שומנים בדם יחד עם סכרת מסוג 2, אשר ניתן למצוא לה תיעוד בבדיקות מעבדה כבר משנת 1995. לדידי המומחה, "ככלל התמונה מתאימה לתסמונת מטבולית ידועה, אשר סיבותיה הן שילוב השפעה גנטית מולדת עם הרגלי תזונה ואורח חיים ללא קשר לחשיפות טוקסיות במקום העבודה." לבסוף, קבע המומחה כי "סוגיית האבחנה של התסמונת "כבד שומני" אצל התובע אינה חד משמעית" והוסיף "... בכל מקרה לא מצאתי עדות עובדתית לקיום פגיעה טוקסית של רעלני כבד, אליהם נחשף התובע במקום עבודתו." על יסוד כל אלו קבע המומחה, כי לא מצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים מהם הוא סובל, בסבירות של מעל 50%.

1. ביום 19.10.14 הופנו לבקשת התובע שאלות הבהרה למומחה ולאחר שהשיב המומחה לשאלות שנשאל, ביקש התובע למנות מומחה נוסף/אחר. בקשתו זו נדחתה, בהחלטה מיום 11.12.14, בה נקבע גם: "ככל שהתובע סבור כי תשובות המומחה לשאלות ההבהרה אינן נהירות דיין ו/או כי אינן כוללות את הפירוט הנדרש, רשאי התובע להגיש, בתוך 15 ימים מהיום, בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות, אשר הינן חיוניות להבהרת חוות דעתו והן נובעות מתשובותיו לשאלות ההבהרה המקוריות.".
2. התובע אכן הגיש בקשה נוספת להפנות למומחה שאלות הבהרה, אך זאת מבלי לנמק מדוע השאלות חיוניות להבהרת חוות הדעת וכיצד הן נובעות מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה המקוריות. ואלו הן השאלות שביקש התובע להפנות למומחה (ההדגשה במקור, מ.נ.ד):

"האם ישנה סבירות כלשהי לקשר סיבתי בין הליקויים מהם סובל התובע לבין החשיפה לכל אחד ואחד מהחומרים הבאים? ואם כן, מה אחוז הסבירות בערך (לכל אחד מהחומרים")?

[פורטה רשימת החומרים]

האם נכון יהיה לומר כי לכל החומרים הנ"ל יש השפעה סינרגטית, כך שחומר אחד מגביר את השפעת החומר האחר?"

1. הנתבע התנגד לבקש וטען שהיא מנוגדת לפסיקה, שכן מידת הקשר הסיבתי הנדרשת הינה 50% ולא די בסבירות "כלשהי"; עוד טען, כי המומחה כבר קבע שמצא ביסוס רק לטענה בדבר "כבד שומני" והבהיר מדוע אין לקשור בין ליקוי זה לבין תנאי עבודתו של התובע.
2. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני מורה על דחיית הבקשה, מן הטעמים שיפורטו להלן.
3. כאמור, ביחס לליקויים "חוסר שיווי משקל, ורטיגו, רעד בגפיים עליונות, כאבי עצמות מפושטים, אובדן שיניים והרס חניכיים" לא מצא להם המומחה כל עדות בתיקיו הרפואיים של התובע ואף ציין כי אף שהם מופיעים בחוות הדעת מטעם התובע, אין שם כל הפניה לרישום רפואי או לבדיקה שתעיד על קיומם. משבחר התובע שלא להפנות לרישומים רפואיים המתעדים ליקויים אלו ו/או לשאול המומחה שאלות הבהרה ביחס אליהם, הם אינם רלוונטיים להמשך הדיון.

באשר ל"גסטרו", השיב המומחה בתשובה לשאלות ההבהרה כך "לא מצאתי באסמכתא הרפואית של התובע עדות ללקוי כלשהו בוושט, בקיבה או במעיים". התובע בחר שלא לבקש הבהרות על קביעה זו, ולא הפנה לרישומים רפואיים הקובעים אחרת, לכן גם סוגיה זו אינה רלוונטית להמשך הדיון.

נותר אפוא לדון בליקוי האחרון - כבד שומני והפרעות בתפקוד כבד – בהקשר לליקוי זה קבע המומחה כבר בחוות דעתו המקורית, כך (ההדגשות במקור, מ.נ.ד):

"סוגיית "הכבד השומני" ועליה באנזימים דווחה לראשונה בשנת 1994. בבדיקת מעבדה נצפתה עליה מתונה של רמת האנזים GGT. רמת אנזימי כבד אחרים ספציפיים יותר לכבד (AST, ALT) נשמרה תקינה. תפקוד סינטטי העיקרי של הכבד לא נפגע ונותר שמור לאורך כל השנים כולל השנים האחרונות. בדיקת US בשנת 1995 אומנם הדגימה הסננה שומנית קלה של הכבד...אשר יכולה להתאים לאבחנה של "כבד שומני", אך בשתי בדיקות US נוספות ב-1998 וב-2007 לא נצפה ממצא חולני כלשהו בכבד. לא נרשמו תלונות התובע שקשורות לאבחנה זו.

עלייה ברמת האנזיםGGT יכולה לשמש כאחד מסימני ליקוי בדרכי המרה וכבד, כולל השפעת רעלני כבד, אך כיוון שהממצא הזה מאוד לא סגולי הוא לבד אינו יכול לאבחון ליקויי כבד בכלל ושל תסמונת ה"כבד השומני" בפרט. עלייה מתונה של האנזים נצפית במספר רב של מצבים ותסמונות אחרים (כך במקור, מ.נ.ד) ואופיינית בין היתר לחולים עם עודף שומנים בדם וסוכרת II. על כן לדעתי הסבירות הגבוהה היא, שרמת האנזים ה-GGT המוגברת נובעת מהרקע הרפואי המולד של התובע.

....המחלה נפוצה במיוחד בקרב חולי סכרת מסוג II שסובלים גם מהשמנת יתר.

תסמונת כבד שומני בצורתה החריפה...מלווה בד"כ בתסמינים בולטים של כאבים בטן עליונה מימין, צהבת..ופגיעה משמעותית בתפקוד סינטטי של הכבד. התסמונת החריפה נגרמת ע"י רעלני כבד ידועים כגון, אלכוהול בכמויות גדולות, זרחן צהוב, DDT, או CARBON TETRACHLORIDE".

1. המומחה הסביר אפוא ברמת פירוט מירבית, שקיים ספק אם התובע כלל לוקה בכבד שומני וגם אם כן, לא מצא כל עדות לפגיעה טוקסית של רעלני כבד, כאשר התסמונת העיקרית ממנה סובל התובע הינה תסמונת מטבולית על רקע גורמי סיכון המקננים בו והרגלי תזונה.
2. לפיכך, השאלה שהתובע מבקש לשאול את המומחה, אין בה כדי לתרום דבר, מקום בו הוא אינו מבקש כלל להתעמת עם הקביעה של המומחה שספק אם הוא כלל לוקה בכבד שומני ו/או הפרעות בתפקוד כבד וגם אם כן, אין מדובר בליקוי שהוא תוצאה של חשיפה לרעלים כלשהם.
3. על יסוד האמור לעיל ובשים לב כי מדובר בבקשה לשאלות הבהרה בסבב שני, ומשלא טרח התובע כלל להבהיר את בקשתו בהתאם לבקשה כגון דא, אני מורה על דחיית הבקשה.
4. על התובע להגיש סיכומיו בתיק בתוך 30 ימים מהיום, והנתבע יגיש בתוך 30 ימים נוספים. כל צד ישלח עותק מסיכומיו ישירות לצד שכנגד במועד הגשתם לבית הדין.

לא יוגשו סיכומי התובע במועד, תדחה התביעה ללא התראה נוספת. לא יוגשו סיכומי הנתבע במועד, יינתן פסק דין בהעדרם.

1. מעקב סיכומי תובע בעוד 30 ימים.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ה, 26 ינואר 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.