בעניין: "בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בת.א. 2628-03-09, הליכי הוצאה לפועל בתיק מספר 08-16783—2-4, מימוש משכון בתיק 08-19712-12-7 וכן להורות על החזרת כספים שעוקלו במסגרת הליכים אלה"

הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 5.12.13 ויצאה לסריקה חיצונית.

ביום 8.12.13 הובא לעיוני עותק ידני של הבקשה, ולאחר עיון בה דחיתי את הבקשה ליתן סעד במעמד צד אחד. באותה החלטה ניתנו הנחיות דיוניות בנוגע להגשת תגובה ותשובה לתגובה, בגדרן יודיע כל צד אם הוא מבקש לחקור את המצהירים מטעם הצד שכנגד.

ביום 24.12.13, תוך המועד שנקצב, הגיש המשיב תגובתו לבקשה. לעניין חקירות מצהירים ציין המשיב כי לטעמו אין צורך בחקירות וניתן להסתפק בטענות הצדדים בכתב, אולם הבהיר, כמובן מאליו, כי ככל שבית המשפט יורה על קיום חקירות אזי יבקש לחקור את המבקש על תצהירו.

המבקש נטל לעצמו את החירות להגיש הודעה לפיה הוא עומד על חקירת המשיב, אך מבלי להגיש אותה עת תשובה לתגובה תוך המועד שנקצב, או בכלל. לאחר שבהחלטה מיום 7.1.14 הבעתי תמיהה על דרכו זו של המבקש, הגיש המבקש ביום 13.1.14 בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לתגובה עד ליום 17.1.14, דהיינו מן הבחינה המעשית - עד היום. בהחלטה מיום 13.1.14 נעתרתי לבקשת המבקש והארכתי המועד להגשת תשובה לתגובה עד היום, הגם שציינתי כי נראה שהתנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם מידת הדחיפות הנטענת על ידו. משהובא התיק היום לעיוני הוברר כי עוד ביום 13.1.14, בו ניתנה ההחלטה בדבר הארכת מועד כמבוקש, הגיש המבקש תשובה לתגובה.

עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה.

מאחר והבקשה הינה, הלכה למעשה, בקשה לסעד זמני; בשים לב לגישתו של המבקש בעניין חקירת מצהירים; ולאור ההלכה בכל הנוגע לזכות הקנויה בידי בעלי דין בהקשר זה – אין מנוס מקביעת דיון לשם כך.

הדיון בבקשה יתקיים ביום 5.2.14 שעה 10:15. כפי שהובהר עוד בהחלטה מיום 8.12.13 לא אאפשר אלא חקירות קצרות וממוקדות. אני קוצב לכל אחד מהצדדים רבע שעה לחקירת הצד שכנגד. הצדדים יסכמו טענותיהם בעל פה, לאחר הפסקה, במשך רבע שעה לכל צד.

המזכירות מתבקשת להמציא ההחלטה לצדדים ולעדכן מועד הדיון ביומני.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.