בפני בקשה למחיקת כותרת התביעה ולחילופין למתן רשות להתגונן.

1. המשיב 2 (להלן: "התובע") הגיש כנגד המשיב 1 (להלן: "הנתבע) וכנגד המבקשת (להלן: "הנתבעת") תביעה בסדר דין מקוצר להשבת כספים אשר לטענתו הלווה לנתבע.
2. על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 7.1.10 נערך בין התובע לבין הנתבע הסכם הלוואה במסגרתו הלווה התובע לנתבע סך של 135,000 יורו, אותו התחייב המשיב להשיב לידי הנתבע עד ליום 6.4.10. לאחר שהנתבע נמנע מלפרוע את ההלוואה עד למועד שנקבע בהסכם, נערך ביום 8.11.10 הסכם הארכת הלוואה במסגרתו התחייב הנתבע להשיב לידי התובע את ההלוואה עד ליום 2.10.11 וכי במידה שלא יעשה כן, התחייב הנתבע להעביר תובע את חלקו בנכס הנמצא בשערי העיר ברח' יפו 216 בירושלים (להלן: "הנכס"). נכס זה הינו נכס שהיה בבעלות חברת וי.אי.סי נכסים בע"מ (להלן: "החברה") אשר הנתבע הינו המנהל ובעל המניות היחיד בה.
3. ביום 6.3.11 נערך בין הצדדים הסכם הארכת הלוואה נוסף, במסגרתו חזר הנתבע על התחייבותו להעביר לתובע את חלקו בנכס במידה והלוואה לא תיפרע עד ליום 2.10.11. כן התחייב הנתבע ליידע את התובע על כל פעולה בקשר לנכס המשמש כבטוחה לפרעון החוב ולקבל את הסכמתו של התובע.
4. ביום 31.7.11 נערך בין החברה שבבעלות הנתבע לבין הנתבעת הסכם למכירת הנכס. בנספח להסכם המכר התחייבו הצדדים להעביר לתובע סך של 200,000 דולר עם התשלום הראשון עבור הנכס.
5. ביום 4.8.11 שלח הנתבע לתובע מכתב בו הוא מודיע לו על הסכם המכר ועל הנספח לפיו יועבר סך של 200,000 דולר לתובע מתוך התשלום הראשון. על מכתב זה חתום הנתבע וכן מופיעה חתימת הנתבעת.
6. ביום 5.1.12 נרשמה הנתבעת כבעלת הנכס בלשכת רישום המקרקעין, מה שמעיד כי כספי התמורה שולמו לנתבע, אך למרות זאת לא קיימו הצדדים את התחייבותם ולא העבירו לתובע את כספו.
7. משדרישות התובע להשבת כספו לא נענו שלח התובע מכתב התראה לנתבע וכן למשרד רו"ח ליאון – אורליצקי לפירעון יתרת החוב. משרד רואה החשבון טען כי אין לו קשר להסכם המכר.
8. התובע טוען כי הנתבע הפר את התחייבותו להשבת ההלוואה וכי הנתבעת נמנעה מלפרוע את החוב בניגוד לאמור בנספחים להסכם המכר.
9. הנתבעת טוענת כי יש למחוק את כותרת התביעה משום שאין מדובר בתביעה לסכום קצוב, שכן הנספח להסכם המכר נוקב ב"סך הקרוב ל-200,000 דולר". עוד טוענת הנתבעת, כי אין במסמכים אלה התחייבות כלשהי של הנתבעת לשלם סכום כלשהו לנושה חיצוני או לאדם אחר.
10. כן טוענת הנתבעת, כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה מזויפים וכי לא נחתמו על ידי הנתבעת או מי מטעמה מעולם וכי הנתבעת לא התחייבה לשלם סכום כלשהו לתובע. לטענת הנתבעת, מדובר בקנוניה ביו התובע לבין הנתבע להוציא כספים שלא כדין מן הנתבעת.
11. אשר לבקשה למחיקת כותרת, הרי שדינה להידחות. התביעה הוגשה לתשלום סך של 178,000 דולר שהם 200,000 דולר כפי שמופיע בנספח להסכם המכר בניכוי הסכום שהעביר הנתבע בסך של 22,000 דולר לידי התובע. אין בעובדה שהמילה "כ" מופיעה לצד הסכום בנספח להסכם המכר, כדי להוביל למסקנה כי אין מדובר בתביעה לסכום קצוב.
12. אשר לטענת הנתבעת, כי אין במסמכים שצורפן לכתב התביעה, התחייבות מצידה לתשלום סכום כלשהו לנושה חיצוני או לאדם אחר, הרי שמנספחים 6 ו-9 לכתב התביעה בצירוף עם נספחים 7 ו-10, אשר נחזים להיות חתומים על ידי הנתבעת, עולה לכאורה התחייבות מצד המוכר או הקונה להעביר סך של 200,000 ₪ לידי התובע. יצוין כי נוסח הנספח להסכם המכר אינו ברור דיו ומצריך פרשנות ושמיעת ראיות האם מדובר בהתחייבות של הקונה או המוכר. אולם, משצורפו מסמכים בחתימת הנתבעת, אשר לכאורה קושרים אותה להתחייבות כלפי התובע, די בכך כדי להכשיר את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.
13. אשר לבקשת הרשות להתגונן, הרי שדינה להתקבל. טענות הנתבעת כי המסמכים עליהם מבסס התובע את עילת התביעה נגדה זויפו וכי הנתבעת או מנהלה אינם חתומים על מסמכים אלה וכי לא התחייבה להעביר לידי התובע סכום כשלהו מהכספים ששילמה עבור הנכס, מהוות טענות הגנה ראויות בפני התביעה.
14. לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן. התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה. התיק יועבר להקצאה.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.