לפני:

כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

מר יוסי אביבי – נציג ציבור (מעסיקים)

החלטה

1. זוהי תביעה להכרה בפגיעה בגבו וברגלו השמאלית של התובע כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2. ביום 15.1.15 ניתן על ידי בית דין זה פסק דין הדוחה את התביעה נוכח המסקנה כי לא הוכחה תשתית לקיומה של עילת המיקרוטראומה, שכן מעדות התובע ומן הראיות האחרות לרבות עדותו של מר אוהב ניסים - מנהל העבודה לא הוכח מהן אותן פעולות חוזרות ונשנות שביצע התובע במסגרת עבודתו.

3. במסגרת דיון קדם ערעור שהתקיים בבית הדין הארצי ביום 21.10.15 הגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר החזרת הדיון לבית הדין האזורי להשלמת התשתית העובדתית וככל שהשלמה זו תעלה כי התקיימה התשתית העובדתית לעניין הכרה בפגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה, ימונה מומחה יועץ רפואי מתחום האורטופדיה למתן חוות דעתו בקשר לתביעה.

להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין תוך מתן ההבהרות המוסכמות כמפורט להלן:

א. מפסק דינו של בית הדין האזורי עולה כי עבודת המערער בוצעה בין השאר, תוך שהוא עומד על עמוד חגור בחגורה, ומבצע תנועות שונות בידיו. על פניו אפשר שבביצוע הפעולות בתנוחה זו באופן חוזר ונשנה יש השפעה חוזרת ונישנת על הגב התחתון. שאלה זו היא שאלה רפואית שלבית הדין אין ידיעה שיפוטית לגביה, וראוי שתופנה למומחה רפואי.

ב. יש מקום להשלים את התשתית העובדתית הרלוונטית לפני הפניית שאלות בנושא זה למומחה הרפואי.

4. בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי, הונחה התובע להגיש תצהיר להשלמת ראיותיו שלאחריו יקבע התיק להוכחות ולסיכומי הצדדים.

5. ביום 5.1.16 הוגש תצהירו של התובע במסגרתו הצהיר התובע כדלקמן:

" במסגרת תפקידי כחשמלאי משך השנים, הייתי מבצע שני סוגים של תנועות זהות החוזרות ונשנות. האחד – הרמת משאות כבדים, השני- טיפוס על עמודים.

הייתי עולה על עמודים וסולמות ועובד בגובה תוך כדי עמידה ולחץ על הגב והזזת נגררים, כך שהטיפוס על העמודים והסולמות נעשה כשהייתי קשור בחגורה, שנושאת את כל משקל הגוף והיא מונחת באזור הגב התחתון.

בזמן שהייתי קשור בחגורה, הייתי מתכופף באופן חוזר ונשנה על מנת להרים את הציוד מסלי הכלים ומבצע את העבודה.

מדובר בציוד כבד הכולל מכשירים כבדים כמו סולמות, מקדחות, פטישים כבלים וארגזי C1 בבניינים ללא מעליות, וכן ציוד שהייתי מתקין על עמודי החשמל, כגון זרועות ומשענות.

את הציוד הנ"ל הייתי מרים לבדי כל יום בבוקר ומסדר אותו בתוך הסלים, וכן בסוף היום היה עלי להחזיר את הציוד . בסה"כ משך שעתיים שלוש – פריקה וטעינה.

משך הזמן בו הייתי תלוי על העמוד ומבצע את הפעולה מגיע לחמש שעות או יותר. כך שהייתי כל היום נמצא בתנועה –ימינה שמאלה וקדימה אחורה בתנועה סיבובית , תוך כדי הפעלת לחץ כבד של משקל הגוף יחד עם הציוד על הגב התחתון.

מדובר בעבודה בעמידה שאינה יציבה כלל , והעבודה בוצעה ברציפות במתח חי כך שלא ניתן לנתק את רשת החשמל בזמן העבודה ".

6. בדיון שהתקיים ביום 27.9.16 נתבקש התובע לחדד ולהבהיר לאילו פעולות או תנועות הוא נדרש במסגרת עבודתו. התובע העיד:

"העבודה בעצם כשהיא מתבצעת על סולם או עמוד וקשור לחגורה ומקבל שני סלים ששלב ראשון אתה נקשר מתחת לרשת החשמל כי החוטים היא רשת חיה. הסלים קשורים נמוך ממך ראשון הוא סל כיסויים של גומיות ואטבים, סל שני זה של חומר וכלי עבודה. כשאתה נמצא על הסולם הסלים נמוכים ממך הם תפוסים על ידי ווים בזקיפים של הסולם. בשלב הראשון צריך לכסות את הרשת כשמכסים את כל תחום המגע מלמטה למעלה מהקרוב לרחוק. ז"א הפעולה היא התכופפות הרמת יריעת הגומי באורך של מטר על 30 ס"מ פלוס שני אטבים כדי לתפוס את הרשת שלא תיפול. כל פעולה כזו מסתכמת בשלוש התכופפויות לכיוון הסל. כאשר יש לנו ברשת 6 חוטים משני צדי העמוד, ז"א מכסים 6 חוטים בצד הזה פלוס שני אטבים על כל גומיה כשכל פעולה כזאת על כל חוט, גורמת לשלוש פעמים התכופפות בשלב הראשון. לאחר מכן עובדים לצדו השני של העמוד והפעולה הנ"ל חוזרת על עצמה. לאחר שסיימנו את כל תחומי הרשת, ז"א מבודדים מגע כי הרשת חיה, אנחנו מכסים את כל החלקים המתכתיים על עמוד החשמל. הווה אומר, זרועות, ארגזים מתכתיים, משענות ואם יש כבלי חשמל חשופים. כל הדבר הזה נעשה כשאנחנו עומדים על זקיף בסולם שלב עגול שחגורה למותננו ואנחנו כל הזמן מתכופפים אל הסל ותולים אביזרים על הרשת ".

ובהמשך –

"שלב שני אם אני מנתק כבל אני אתאר איך. יש לי שני סלים ואני רוצה לטפל בכבלי החשמל. אני מוציא יריעה אחת חושף כחוט אחד חשמל ואת האטב אני מתכופף כדי להחזיר לסל. מסל הכלים אני לוקח מכשיר ופותח ברגים. מחזיר את המכשיר לסל שוב ואת המהדק שהוא מתכופף ושם בסל ומכסה את הרשת ואת אותו חוט חשמל שהתעסקתי איתו ושוב מתכופף לאטב ותולה שוב את החוט. כל הזמן אנחנו מטפלים בחוט אחד בלבד וחושפים רק אותו מאחר והרשת חיה. פעולה זו חוזרת על עצמה כמובן אבע פעמים כי יש ארבע גידים לכבל וזה במקרה של כבל אחד. היה ויש יותר כבלים היא חוזרת על עצמה יותר פעמים ...

זה מה שתיארתי כרגע יש המשך. אני צריך לנתק את הכבל מהעמוד ולהוציא אותו מהרשת החיה ולהוריד את הכבל למטה, כי אנחנו מנתקים את הכבל. התנועות הם כאלה מתכופפים מתרוממים כדי לכסות את הרשת כי יש לנו ששה גידים. לאחר מה שאמרתי קודם, ניתקתי את הכבל הוצאתי אותו מהרשת ואז הוצאתי מהסל שוב מכשיר שנקרא פרוש שהוא מכשיר מתיחה ותליתי אותו על הכבל וקשרתי והורדתי את הכבל למטה ויורד למטה מהסולם. כל הזמן אני על עמוד וסולם. אני ירדתי מהסולם ויורד לקיר הבית. אחר כך אני עולה על הסולם בצד של קיר הבית שם אני שוב מקבל כלי עבודה וסלים מלמטה ותולה אותם וחוזר חלילה. אני מטפל בכל נושא החיבור בצד הבית ואני מושך את הכבל החוצה מוריד אותו למטה ומכינים אותו ומרימים לי אותו ושוב אני יורד ושוב עולה. אלו הפעולות שאני טוען שנעשות באופן חוזר ונשנה".

7. באשר לאופן בו מועלה הסל לגובה הסביר התובע:

"מסכים איתך שרוב הזמן זה גלגלת אבל מאחר ואני עולה לרשת והרשת היא חיה ואני מתחת לרשת וראש הגלגלת שהיא עם וו אני תולה על הסולם או על זרוע מתחת נמוך לרשת. כשאתה מקבל את הסלים ולהם יש וו נוצר מרחק בין הסל לבין הגלגלת. הכוונה למרחק של חצי מטר. ההתכופפות להרמת הסל היא בגדר של חצי מטר לצדדים וקדימה ואחורה רק להרמת הסל ולא לכל העבודה.

הוו במרחק של 25 ס"מ, תחתית הסל נמצאת במרחק של 60-70 ס"מ וזה במצב שאני מתחת לרשת ומתחיל לכסות. אחר כך אני עולה למעלה והסל נשאר נמוך ואחר כך אני מתכופף יותר ".

8. מר אוהב, מנהל העבודה אישר בחקירתו הנגדית כי התובע עובד על עמוד כחמש שעות ביום בממוצע. כמו כן העיד :

"הפעולות שהוא עושה מתכופף לסלים כי הוא לא יכול שהסלים יהיו מול הפנים והוא יותר גבוה, הסלים נמצאים מתחת למותניים שלו והוא צריך להוציא את הלכים ולעבוד איתם. באותה מידה בסל השני יש שטיחים ואיתם הוא מכסה את התייל החשמלי ושוב פעם הוא מתכופף לשים אטבים כמו מקלות כביסה גדולים. יש לו הרבה פעילות של כיפוף להוציא כלים לכסות ואחר כך לעבוד איתם. כלים זה לא שולחן עבודה שהוא יושב הוא תלוי על עמוד והוא חגור ויש לו הרבה תנועות לעשות".

ובהמשך –

" לרוב הוא (– הסל) מתחת למותן. תלוי באופי העמוד איפה הוא תולה את הסל יכול להיות שהוא יותר נמוך ותמיד הוא יותר נמוך מגובה המותניים על מנת שהוא יוכל לגשת".

9. מגרסתו של התובע אשר לא נסתרה ואף נתמכה בעדותו של מנהל העבודה עולה, כי במסגרת יום עבודה עבד התובע כ-5 שעות בממוצע כשהוא תלוי על עמוד באמצעות חגורה הקשורה למותניים. במסגרת זו נדרש התובע להתכופפויות רבות חוזרות ונשנות לעבר שני סלים שהיו תלויים מתחת לגובה המותניים שלו – סל כיסויים של גומיות ואטבים וסל בו היו מונחים כלי העבודה באמצעותם בוצעה עבודתו השוטפת.

10. על כן, לאור העובדות כאמור לעיל וחרף הספק שבדבר ,תוך התחשבות בהסכמת הצדדים בדיון בבית הדין הארצי, יש לקבל את התשתית העובדתית שהוצגה על ידי התובע כתשתית עובדתית מספקת על פי תורת המיקרוטראומה ולהעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין הנזק לעבודתו בשאלת המיקרוטראומה לאור התשתית העובדתית דלעיל.

11. החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, א' חשוון תשע"ז, (02 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.