בענין בקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה לתיקון כתב תביעה -

לאחר שקראתי את הבקשה והתשובות לה וכן קראתי את הבקשה לתיקון כתב התביעה, החלטתי לדחות את הבקשה.

1. טענת ההתיישנות אותה טענו המבקשים והעומדת לבירור, נטענה ביחס לכתב התביעה התלוי ועומד בתיק זה.
2. עיון בבקשה לתיקון כתב התביעה מלמד כי אין מדובר בתיקון טכני זניח אלא בתיקון מהותי הכולל, בין היתר, הוספת בעלי דין משני צידי המתרס, הן תובעים והן נתבעים, תיקון סכום התביעה באופן משמעותי אשר בעטיו מבוקשת העברת הדיון לבית המשפט המחוזי ועוד; יוצא כי הלכה למעשה וכפי שנטען: "...מבקש התובע להוסיף עילות תביעה נוספת (כך במקור) של עשיית עושר ולא במשפט. מכיוון שכך, כתב התביעה המקורי מוגש ב"פסים רגילים" ולא ב"סדר דין מקוצר" (סעיף 8.5 לבקשה לתיקון כתב התביעה).
3. אף המבקשים מסכימים כי: "אין מדובר באיזשהו תיקון "פורמאלי" אלא בתיקון הנוגע לעילת התביעה ממש ותיקון הנוגע לעובדות על בסיסין נתבע הסעד ואשר מפניהן נדרשים המבקשים להתגונן" (סעיף 4 לתשובה לתגובה).
4. סבורני כי בנסיבות אלה, אף אליבא דמבקשים ברי כי יש לדון תחילה בבקשת התיקון (והדבר יעשה טרם הדיון שנקבע). ודוק.
5. כידוע, סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע את הכלל לפיו "תביעה שלא הוגשה עליה תובענה והיא אינה במקרקעין, מתיישנת לאחר חלוף שבע שנים". סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה "ביום שבו נולדה עילת התביעה". מכוחם המצטבר של שני סעיפים אלה, נקבע אפוא הכלל בדבר התיישנותה של תביעה, לאחר חלוף שבע שנים מהיום בו נולדה עילת התביעה.
6. כפי שנקבע, המועד להיווצרות עילת התובענה לצורך התיישנות, הוא המועד בו נתגבשו העובדות המקימות זכות לסעד וכאשר נתון בידי התובע כוח קונקרטי לממש, הלכה למעשה, את זכות התביעה שבידיו, בדרך של פנייה לערכאות [ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, פורסם בנבו, מיום 5.1.11].
7. עוד נקבע כי, המבחן המקובל לגיבוש עילת התביעה, הוא מועד קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע, המקיימת בידיו מערכת עובדות חיוניות הנדרשות לביסוס תביעתו [ע"א  9382/02  בולוס ובניו - חברה לאירוח ותיירות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (10.6.2008)].
8. מכאן שככל שאדניה של התביעה התלויה ועומדת ישתנו ובהתאם גם עילות התביעה, הרי שיתכן כי טענת ההתיישנות במתכונתה, תצריך שינוי או לא תהא עוד רלבנטית ומכל מקום יהא צורך בבירור מסכת נוספת (ראה סעיף 14 לתשובת המשיב).
9. בנסיבות אלה, סבורני כי הטעמים שפורטו בבקשה להארכת המועד, לפיהם דיון בטענת ההתיישנות עשוי להביא לסיום הדיון בתובענה וכן אף מחייבת "מידת הצדק" (סעיפים 13-14 לבקשה), אינם יכולים, בכל הכבוד, להוות טעם לדחיית בירור הבקשה לתיקון כתב התביעה, שעה ששני הצדדים מסכימים כי אם יותר תיקונה, עסקינן בתביעה המבוססת על פלטפורמה אחרת.
10. בנסיבות אלה סבורני כי בדין נטענו טענות המשיב לענין הזכות לבירור האמת, על הפסיקה שפורטה (סעיפים 3-8 לתשובה).
11. יתר על כן, סבורני כי דווקא קבלת עמדת המבקשים תביא לסרבול ההליכים, מקום בו תידון תחילה טענת ההתיישנות. ברי כי אם זו תתקבל (באופן חלוט), הרי שכפי שנטען, סביר כי תוגש תביעת נוספת בגין עילות שלא נכללו בתובענה, הצדדים יגררו להליך נוסף, חלף מיצוי ההליך דנן (זאת מבלי לקבוע דבר לענין הזכות להגשת תביעה נוספת).
12. לאור האמור, הבקשה נדחית. תשובה לבקשה לתיקון כתב התביעה תוגש לא יאוחר מיום 25.6.2015 שעה 11:00. תשובה לתשובה תוגש לא יאוחר מיום 28.6.2015 שעה 11:00.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ה, 19 יוני 2015, בהעדר הצדדים.