1. לפני בקשה לתיקון כתב התביעה והעברת הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז לוד.
2. עסקינן בתביעה להחזר הוצאות שהוציא התובע, בעלים של קרקע באזור נס ציונה, בגין הקמת יישוב חדש בשם "אירוס" על קרקעות בבעלותו ובבעלות אחרים, נגד שאר בעלי הקרקעות. את התביעה הגיש התובע, בסדר דין מקוצר, נגד 23 נתבעים, אשר נטען כי נהנו ונהנים מהשקעתו של התובע.
3. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף מפאת התיישנות. בית המשפט המחוזי, אשר דן בבר"ע על החלטתי בבקשה זו, במסגרתה דחיתי את טענת התיישנות כטענת סף, נתן ביום 15.12.2014 תוקף להסכמת הצדדים לפיה הדיון לפני יפוצל, באופן שטענת ההתיישנות תידון תחילה לגופה, ורק אם תידחה טענת ההתיישנות יידונו בקשות הרשות להתגונן.

הבקשה לתיקון כתב תביעה

1. סמוך לישיבה הראשונה הקבועה לדיון בטענת ההתיישנות כאמור, הוגשה הבקשה דנן במסגרתה מבקש התובע לתקן את תביעתו בחמישה מישורים:
2. הוספת תובעים – התובע מבקש לצרף לתביעה את שני אחיו – ה"ה עדי אשר ומיכל שליפר.
3. הוספת נתבע – התובע מבקש להוסיף לתביעה נתבע נוסף – מר משה יואב בלייכר. לטענת התובע, בלייכר לא נכלל בהליך המקורי שכן הגיע עם התובע להסדר בטרם הגשת התביעה, אולם לנוכח אי כיבוד ההסכם, מבקש להוסיפו לתביעה כעת. יצוין כי התובע לא פרט מתי הופר ההסכם.
4. תיקון סכום התביעה והעברת התביעה לבית המשפט המחוזי, בהתאם– התובע מבקש להגדיל את סך תביעתו מסך של 1,183,420 ₪ לסך של 6,937,285 ₪, הן בגין עבודה שעשה, בקשר עם הליכי התכנון והן בגין הוצאה נוספת שהוציא במסגרת רישום הפרצלציה, אשר לא נכללה בתביעה המקורית.
5. הוספת עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט.
6. שינוי סדר הדין - בהתאם לתיקונים המבוקשים, הגשת כתב התביעה המתוקן בסדר דין רגיל ולא בסדר דין מקוצר.
7. המשיבים עתרו לדחיית הדיון בהחלטה לאחר החלטה בטענת ההתיישנות ועתירה זו נדחתה בהחלטתי מיום 19.6.2015. בתמצית יצוין כי לא ראיתי טעם לדון בטענת התיישנות ביחס לתביעה כפי שהוגשה, שעה שהבקשה לתיקון כתב תביעה נוגעת לעילת התביעה, ועשויה להשפיע על טענת ההתיישנות. לפיכך, הוריתי על הגשת תשובה לבקשה לתיקון כתב התביעה והגשת תשובה לתשובה.
8. המשיבים 1 - 12 ו - 17-18 (המיוצגים על ידי משרד עוה"ד אהוד פורת), מתנגדים לתיקון כתב התביעה. לטענתם ובין היתר, הבקשה אינה אלא ניסיון לבצע מקצה שיפורים, כאשר הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. כנטען, אם תתקבל הבקשה, הרי שיהיה בכך להאריך ולסרבל את הדיון, שכן התיקון יוצר עילת תביעה חדשה לחלוטין.
9. המשיבים 21 -23 (המיוצגים על ידי משרד עוה"ד מ. תגר), סבורים אף הם, כי אין מדובר אלא בניסיון בוטה לרפא את המחדלים החמורים שהתגלו בתביעה המקורית, וכי יש לדחות את הבקשה, בין היתר, מחמת הוספתן של עילות תביעה חדשות ומנותקות לחלוטין מכתב התביעה המקורי.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה.

תיקון כתב תביעה – המסגרת הנורמטיבית

1. כידוע, גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, וסעד של תיקון כתב התביעה ניתן ברוחב לב. ראו לאחרונה בהקשר זה, דברי בית המשפט העליון, כבוד השופט עמית:

"כלל נקוט בידינו הוא כי כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לה ברוחב לב. כלל זה נלמד מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי ומהפרשנות לתקנה זו כפי שעוגנה בפסיקה." רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ (3.3.2014)].

1. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כך:

"רשות לתקן

92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

1. תקנה 92, כאמור, קובעת כי בית המשפט ייעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות מקום בו התיקון נדרש להכרעה בשאלה שבמחלוקת. בפרשנות תקנה 92, הציבה הפסיקה שלושה אינטרסים רלבנטיים אותם יש לבחון:
2. אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמתית;
3. אינטרס המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך;
4. אינטרס הציבור (שבית המשפט מייצגו ביעילות ההליכים);

[ראו רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות נ' טלטל ערוצי תקשוב (25.9.2008) (להלן: "עניין מרקט פלייס"); כן ראו שלמה לוין הפרוצדורה האזרחית, בעמ' 110 המוזכר שם].

1. בהתאם לאינטרסים האמורים, נקבע כי במקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש, לא ייעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב תביעה. עוד נקבע, כי על בית המשפט לבחון אם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה ולהארכת הדיון ואם יהיה בפסיקת הוצאות פיצוי מספק לנזק ולטרחה שייגרמו מהעתרות לבקשה [ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11) בעמ' 351 (להלן: "גורן")]. כן יש לבחון אם בעל דין עשוי לרכוש על ידי התיקון יתרונות דיוניים שוויתר עליהם לפני כן מטעמי נוחות, ובכך שינה בעל הדין שכנגד את מצבו [עניין מרקט פלייס הנ"ל].
2. ניתן לסכם ולומר, כי הלכה למעשה, בעת שקילת הבקשה, על בית המשפט לבחון שני גורמים שלובים זה בזה - התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון והשלב בו מוגשת הבקשה [גורן, 350; וע"א 329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד, פ"ד ט 487, הנזכר שם].

אין בשיהוי כדי להביא לדחיית הבקשה – ההליך מצוי בשלב מקדמי ביותר

1. הנתבעים טענו כאמור, כי בשל השיהוי בהגשת הבקשה, עליה להידחות.
2. סבורני כי אין בשיהוי הנטען כדי להביא לדחיית הבקשה, באופן שאינו ניתן לריפוי בהוצאות. ודוק.
3. התביעה אמנם הוגשה כשנה וחצי לפני הגשת הבקשה דנן (10.6.2015), ואולם הזמן שחלף בין מועד הגשת התובענה (31.12.2013) לבין המועד בו הוגשה בקשת התיקון אין בו כשלעצמו כדי למנוע את התיקון, אם הבקשה לתיקון הוגשה בטרם החל קדם המשפט [גורן, בעמ' 351]. יפים לענין זה דברי כבוד השופט אור ברע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, ודברי המלומד י' זוסמן המצוטטים שם:

"... הבקשה הראשונה לתיקון הוגשה בטרם החל קדם-המשפט, וכידוע "...עבירת הזמן, כשהיא לעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם..." (ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [6], בעמ' 353-354)." [ההדגשות שלי – ע.נ.]

1. בענייננו וכאמור, התביעה הוגשה לפני כשנה וחצי, ביום 31.12.2013, אך עודנה נמצאת בשלב מקדמי ביותר, בטרם התקיימה ישיבה מקדמית ראשונה. מבין 23 הנתבעים, רק 3 נתבעים הגישו בקשות רשות להתגונן והתובע הגיע להסדר פשרה עם 4 נתבעים; שאר הנתבעים טרם הגישו, כאמור, בקשות רשות להתגונן. בעניין זה מקובלות עלי טענות המבקש כי הלכה למעשה ההליך טרם החל (ראו סעיף 11 לתשובה לתשובה).

אין בהוספת עילה חדשה בנסיבות דנן כדי להביא לדחיית הבקשה

1. עוד טענו הנתבעים כאמור, כי אין להיעתר לבקשה משום שיש בה הוספת עילה חדשה. אף דין טענה זו, להידחות.
2. אמנם, ככלל בית המשפט לא ייעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה, כאשר יש בתיקון להוסיף עילה חדשה [גורן, 352 -354], אולם, אין בעובדה כי יש בתיקון המבוקש הוספת עילה, כשלעצמה, משום שלילת זכות התיקון [גורן, 354].
3. בענייננו נראה על פניו כי המסכת העובדתית עליה מושתת כתב התביעה המקורי, אינה צפויה להשתנות במהותה בכתב התביעה המתוקן (ראה אף סעיף 12 לתשובה לתשובה). לפיכך סבורני כי הואיל ובמקרה דנן, התיקונים המבוקשים נוגעים כולם ללב ליבה של המחלוקת בין הצדדים כאשר המסכת כאמור אינה משתנה, אין בהוספת העילה כדי לעמוד לתובע לרועץ. סבורני אף כי התיקונים נדרשים על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין בכללותם.

תיקון כתב התביעה ושינוי מצבם של המשיבים לרעה

1. לא נעלמה מעיני טענת המשיבים, כי בעצם התיקון מנסה התובע להתגבר בדיעבד על טענת ההתיישנות, וכי יהיה בכך לשנות את מצב המשיבים לרעה. אכן, צודקים המשיבים (ראה סעיף 4.1 לתשובת המשיבים 21-23) כי בית המשפט לא ייעתר לתיקון כתב תביעה, אם בקבלת הבקשה לתיקון תהא משום עקיפת תקופת ההתיישנות [גורן, 355]. אולם, בענייננו, סבורני כי בקבלת הבקשה לתיקון לא יהא, על פניו, כדי לעקוף את תקופת ההתיישנות, וטענת ההתיישנות יכול שתידון לאחר התיקון, ביחס לעילות המוזכרות בכתב התביעה המתוקן.
2. יובהר, כי ענייננו שונה מרע"א 1118/06 סימי הראש נ' מ"י (2.7.2006) (להלן: "עניין הראש"), אליו הפנו הנתבעים בהקשר זה. בעניין הראש נדחתה בקשה לתיקון כתב התביעה, כאשר התיקון התייחס למסכת עובדות משנים קודמות, לשנים בעטיין הוגשה התביעה המקורית. במצב זה, סרב בית המשפט לתקן את התביעה, שכן העילה התיישנה. בניגוד לכך, במקרה דנן, מסכת העובדות במסגרת התיקון מבוססת על אותם אירועים ממש שהתרחשו באותן שנים עליהן מדבר כתב התביעה המקורי, ולפיכך סבורני כי בעצם התיקון לא יהא כדי לשנות.
3. אמנם בהחלטתי מיום 19.6.2015, קבעתי כי משום שהבקשה לתיקון כתב תביעה נוגעת לעילת התביעה, היא עשויה להשפיע על טענת ההתיישנות, אך כוונתי הייתה לכך כי השאלה מתי צמחה עילת התביעה, מושפעת בהכרח מזהות עילת התביעה. יחד עם זאת, אין עסקינן, כאמור, בתקופה שונה בבחינת מסכת העובדות, ובשאלת ה"מתי", ולפיכך, אין מדובר, לגישתי בפגיעה משמעותית בזכויותיהם של הנתבעים.

התנהלותו של מבקש התיקון – פגמים אשר אינם מצדיקים דחיית הבקשה אך מצדיקים השתת הוצאות ראויות

1. בחינת ההליכים בתיק כמו גם הבקשה דנן מלמדת כי התנהלותו של מבקש גורמת לסרבול ההליך. אמנם ההליך נמצא בראשיתו כפי שנקבע לעיל אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך כי עד כה התקיימו שני דיונים (במסגרת הליכי ביניים) והוגשו 36 בקשות אשר חלק לא מבוטל מהן הינו בקשות מהותיות.
2. המבקש אינו נותן כל הסבר לעיתוי הגשת הבקשה כעת או הסבר אחר מדוע לא כלל במסגרת התביעה המקורית את התיקונים המבוקשים עתה; ממילא לא נטען כי עסקינן בעובדות או ראיות אשר לא היו בידיעתו עובר להגשת כתב התביעה המקורי או כי דבר מה מנע ממנו להגיש את כתב התביעה המתוקן בעת הגשת כתב התביעה המקורי. להיפך, המבקש מאשר כי דבר לא מנע ממנו לתבוע בעילת עשיית העושר בעת הגשת כתב התביעה המקורי [למעט כמובן, בחירת ההליך בסד"מ] (ראה סעיף 10 לתשובה לתשובה; בענין זה מקובלות עלי טענות המשיבים 21-23 בסעיפים 5.4 – 5.5 לתשובתם וכן סעיפים 31-34 לתשובת יתר המשיבים).
3. בנסיבות אלה, הגם שאני סבור כי אין למנוע את תיקון התביעה, בשל השלב המוקדם בו נמצא ההליך, הרי שיש לשפות את המשיבים בגין הוצאותיהם עד כה, בקשר עם הליך אשר בחלקו יהפוך לא רלבנטי ושעה שיהא עליהם להתגונן מחדש כנגד התביעה בבית משפט אחר ולמעשה למן ההתחלה (בעניין זה מקובלות עלי טענות המשיבים 21-23 בסעיף 10 לתשובתם וטענות יתר המשיבים בסעיף 53 לתשובתם). בכל הכבוד, איני סבור כי בנסיבות אלה ניתן לטעון כי לא יגרם למשיבים כל נזק אם יותר התיקון כאמור (סעיפים 27-31 לתשובה לתשובה).

סיכום

1. בשקלול מכלול האינטרסים ומכלול הנסיבות, דומני כי השלב המוקדם בו נמצא ההליך, הוא השיקול המכריע בנסיבות דנן, ולפיכך יש להיעתר לבקשת התיקון וכך אני עושה. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום. פגרה במניין. בשים לב לסכום התביעה, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד. הדיון הקבוע לפני מבוטל.
2. חרף קבלת הבקשה, לנוכח עיתוי הגשתה ללא כל טעם ענייני כמפורט לעיל ותוך שמקובלות עלי טענות המשיבים בענין זה, יישא המבקש (התובע) בשכר טרחת הנתבעים בגין בקשה זו בסך 3,000 ₪ לכל קבוצת נתבעים (בסה"כ 6,000 ₪). כמו כן, ישא המבקש בהוצאות הכרוכות בתיקון הגנתם של הנתבעים, בסך 15,000 ₪ לנתבעים המיוצגים על ידי עו"ד פורת וסך 10,000 ₪ לנתבעים המיוצגים על ידי משרד מ. תגר.
3. המזכירות תשגר החלטתי לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ה, 29 יוני 2015, בהעדר הצדדים.