1. לפני בקשת התובעים לגילוי מסמכים. המדינה מתנגדת לבקשה ברובה וטוענת כי מדובר במסמכים שאינם רלבנטיים ורובם חסויים ועל כן אין מקום להורות על גילויים.

2. וזוהי תמצית העובדות בענייננו:

1. ביום 4.4.2012 נחתם "סיכום בין משרד האוצר לבין המשרד לביטחון פנים בדבר קביעת רמת פעילות וגרירת ותק פעולה לשוטרים" (להלן – הסיכום הבינמשרדי 2012), המתייחס לתוספת פעילות המשולמת במשטרה, ונקבע בו כי קביעת רמת הפעילות תיעשה בהתאם לטבלת שקילה משטרתית, ולא לטבלת שקילה בזיקה לרמות הפעילות בצה"ל, כפי שהיה עד אז. סיכום זה קיבל תוקף של החלטה ממשלה (מש/4800) ביום 21.5.2012.
2. הסיכום הבינמשרדי נכנס לתוקף בחודש 5/2014. עד למועד זה הוסיפו המבקשים לקבל את שכרם כפי שהיה לפני הסיכום הנ"ל.
3. התובעים הגישו בקשה למתן צו שימנע את כניסתו של הסיכום הנ"ל לתוקף. בקשתם נדחתה (החלטה מיום 22.5.14) הן משום שמדובר בסעד כספי שאינו מתאים להתברר במסגרת סעד זמני והן בשל השיהוי הניכר בהגשת הבקשה. ערעור שהוגש לבית הדין הארצי נדחה.

3. ביום 9.7.14 התקיים דיון מוקדם בתיק זה ובו ניתן צו גילוי מסמכים הדדי. לאחר מכן הגישו התובעים בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ובהם כל הפרוטוקולים או חלקים רלבנטיים מתוך פרוטוקולים אלה, של דיוני וועדת המעקב במשך השנים שקדמו לחתימת הסיכום הבינמשרדי; פרוטוקולים של דיוני הצוות המוביל המשטרתי בגיבש את העקרונות לטבלת השקילה החדשה לרבות הנתונים שהוהצגו לפני מקבלי ההחלטות בעניין זה; סיכומי פגישות משא ומתן בין המשטרה, משרד הפנים ומשרד האוצר; סיכומי דיונים והחלטות ועוד.

המדינה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בבקשה כוללת וגורפת, המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים למחלוקות בין הצדדים כפי שהוגדרו בכתבי הטענות ועל מרבית המסמכים מוטל חסיון על פי דין.

4. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת כך:

" (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).

תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (עע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נגד טלי אורן בלזר, ניתן ביום 27/01/2011). עם זאת, החובה הינה לגלות רק מסמכים הרלבנטיים להליך. לצורך מתן מענה לשאלה אלו מסמכים רלבנטיים להליך נקבע מבחן כפול:

"המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית האם קיימת 'זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי' (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של 'דיון יעיל' בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006).

ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו שלכל מקרה ומקרה (עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן –ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה – דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010). מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber ProductsCompany נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק)." (עע (ארצי) 22749-09-10 הנ"ל)

5. נבחן את המסמכים שהתבקשו לאורם של מבחנים אלה.

כל הפרוטוקולים מדיונים שהתקיימו בוועדת המעקב במשך השנים שקדמו לחתימת הסיכום ולאחריו ועסקו בצורך בהחלתה של טבלת שקילה במשטרה ואופן החלתה על השוטרים (סעיף 8)

המדינה טוענת כי עצם הצורך בקיומה של טבלת שקילה לא עלה כלל בכתב התביעה ואינו שנוי במחלוקת. משכך, אין מקום לחשיפת פרוטוקולים אלה. יתר על כן, מדברי ב"כ התובעים בדיון מיום 29.4.14 עלה כי אין הוא חולק על סמכותה של המדינה ליצור טבלת שקילה ייחודית למשטרה.

בסעיף 36 לכתב התביעה המתוקן נטען כי החלטת הממשלה משנת 1979 ש/33 (נספח י"ח לכתב התביעה המתוקן) קובעת כי השכר במשטרה יושווה לשכרם של המשרתים בצה"ל. מאחר שהשוטרים אינם רשאים להתארגן, זכויותיהם נשמרו באמצעות מנגנון השוואה זה. משכך, כינון טבלת שקילה ייחודית לשוטרים מעלה חשש לפגיעה בשכר השוטרים.

מדובר אכן בשינוי משמעותי בתנאי שכרם של השוטרים. גילויים של פרוטוקולים אלה רלבנטי לשאלות המתעוררות בהליך זה, שכן הם עשויים לשפוך אור על הסיבות לשינוי, השיקולים העומדים בבסיסו וסבירותם. נוכח האמור,

לפיכך על המדינה לגלות לתובעים את החלקים הרלבנטיים בפרוטוקולי הדיונים המתייחסים לעניין זה, ולאפשר להם לעיין בהם.

6. כל הפרוטוקולים של דיוני הצוות המוביל המשטרתי שגיבש את העקרונות לטבלת השקילה החדשה ופרוטוקולים מתהליך המשא ומתן שהתקיים בין משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים והמשטרה שעוסקים באפשרות להפחתת שכר השוטרים במחוז ש"י (סעיף 9)

גם בעניין זה טוענת המדינה להיעדר רלבנטיות, ואולם טענתה העיקרית הינה כי מסמכים אלה הינם מסמכים פנימיים, התייעצויות בגיבוש מדיניות שכר ואף מסמכים שנכתבו במסגרת משא ומתן, וככאלה חל עליהם חל חיסיון. מוסיפה המדינה כי חשפה מספר מסמכים חסויים לצורך הגנתה ודי בהם.

7. מקובלת עלי עמדת המדינה. להבדיל מהאמור בסעיף א' לעיל, המסמכים המבוקשים הינם מסמכים פנימיים ועל כן הם חסויים. מדובר בתרשומת פנימית ובהתייעצויות שלא בהכרח הבשילו לכדי החלטה מחייבת. לפיכך, פרט להיותם בגדר מסמכים חסויים, לא ברור כיצד יתרמו מסמכים אלה לבירור המחלוקת בין הצדדים בענייננו.

כידוע, תרשומת פנימית חסינה מפני גילוי כדי לאפשר קיומם של דיונים פנימיים והחלפת דעות בלא חשש כי אלה ייחשפו. אלה מהווים לא אחת חלק מתהליך קבלת ההחלטות, וחסיונם נועד לאפשר דיונים כנים תוך הפעלת שיקול דעת רחב (ראו סעיף 9(ב)(4)לחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998, המאפשר זאת). כך נפסק בבר"ע (ארצי) 53690/12/12 ועד הרופאים בבית חולים איכילוב ואח' נגד ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' (ניתן ביום 25.3.13):

"בכל הנוגע לתרשומות וסיכומים שנערכו במסגרת המו"מ מקובלת עלי הנמקתו של בית האזורי וטיעוני הר"י והמדינה, כי חיוב צדדים להסכם קיבוצי לגלות באופן גורף תרשומות וסיכומי דברים פנימיים שנערכו במסגרת מו"מ עלול להביא לפגיעה ביכולתם של הצדדים לנהל מו"מ קיבוצי יעיל, אפקטיבי, פתוח ובתום לב. זאת ועוד. גם מסמכים שבידי הר"י, בהם נרשמו עמדות המדינה, ובוודאי במסמכים של המדינה, יש מידע על "דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות", אשר מוענקת לו הגנה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998. זאת ועוד. תוצאות הגילוי היא חשיפת מסמכי הר"י למעסיקים ולהיפך, ובכך תיפגע זכותם כצדדים למו"מ לחיסיון המסמכים".

יתר על כן, התובעים לא הבהירו מדוע נדרשים להם מסמכים אלה בנוסף למסמכים המנויים בסעיף 5 לעיל. לפיכך נדחית הבקשה לגילויים של מסמכים אלה.

8. נתונים שהוצגו בפני מקבלי ההחלטות בעניין הפחתת השכר (סעיף 9) סיכומי דיונים והחלטותיהם של הנתבעים באשר לקבלת ההחלטה על הותרת תוספת רמ"פ לשוטרי מרחב חברון (סעיף 12)

התובעים טוענים כי מסמכים אלה יסייעו להם להוכיח את טענתם כי הופלו לרעה אל מול שוטרי מרחב חברון. לטענתם, לשוטרי מרחב חברון לא הופחת השכר הגם שהם משרתים באותו מחוז, מחוז ש"י, כמו התובעים.

המדינה טוענת כי לפני שהוחלט להחריג את שוטרי מרחב חברון נעשתה עבודת מטה שבאה לידי ביטוי בסיכום הבינמשרדי. התובעים אינם חולקים על כך אך טוענים כי עצם ההחלטה לעשות כן מפלה. לפיכך, אין במסמכים אלה בכדי לסייע לתובעים. המדינה תתייחס בכתבי בי דין מטעמה לטענת האפליה ותוכיח את השוני בין הקבוצות.

9. התובעים מבקשים להוכיח כי הגם שנעשתה עבודת המטה, המסקנה שהתקבלה היתה שגויה ומפלה. דהיינו, המסקנה כי קיים שוני בין הקבוצות המצדיק פערי שכר אינו נכון. לפיכך, המסמכים המבוקשים עשויים לסייע בידי התובעים בהוכחת טענתם זו. אוסיף כי קיים קושי מובנה בהוכחת האפליה, ביבן היתר משום שהנתונים הרלבנטיים להוכחתה מצויים בידי המעסיק (ברע (ארצי) 7265/01/14 מוטורולה סולושנס ישראל בע"מ נגד זאב גרינשטיין, ניתן ביום 9.1.14).

עם זאת, הבקשה שהוצגה גורפת מדי. מטרתו של הליך גילוי מסמכים הינה לאפשר לצד לעיין במסמכים ספציפיים הרלבנטיים להליך, ומצויים אצל הצד שכנגד. אין הכוונה לגילוי גורף של כל מסמך ומסמך של הצד שכנגד המעלה חשש ל"מסע דיג".

לפיכך, התובעים יפרטו בתוך 14 יום אילו נתונים הם מבקשים לגלות. הבקשה תשלח לתגובת הנתבעת ולאחר מכן תינתן החלטה.

10. סיכום השכר הבינמשרדי שנחתם בין המשטרה, משרד האוצר והמשרד לבטחון פנים בעניין שוטרי המשל"ט (סעיף 11)

בעניין זה הודיעה המדינה כי הסיכום יועבר לעיון התובעים. לפיכך, אם טרם עשתה כן, תעשה זאת בתוך 14 יום.

סוף דבר-

המדינה תגלה את המסמכים המפורטים בסעיפים 5 ו-10 לעיל בתוך 30 יום.

התובעים יפרטו בתוך 14 יום אילו נתונים הם מבקשים לגלות כאמור בסעיף 9 לעיל.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון עם סיום ההליך ובהתאם לתוצאה.

תצהירי התובעים יוגשו 30 יום לאחר סיום ההליך כמפורט בהחלטה זו.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ד, 15 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.