1. לפנינו בקשה דחופה של הנתבעים לכימות כתבי התביעה של התובעים. המדינה טוענת כי כאשר מדובר בסעד כספי, וכזה הוא הסעד המבוקש בענייננו, על תובע לכמת את תביעתו, ואל לו להטיל על בית הדין או על בעל הדין שכנגד לעשות את מלאכתו. מוסיפה המדינה כי מדברי התובעים במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 26.2.2015 התברר כי אינם מסכימים לכימות שנערך על ידי המדינה, ואף על פי כן לא הציגו כימות של התביעות מטעמם, כי המדינה לא עמדה על תיקון כתבי הטענות, ואולם היה על התובעים לכמת את תביעותיהם במסגרת תצהיריהם, ודבר זה לא נעשה. על התובעים מוטלת חובה שבדין לכמת את תביעותיהם, מה גם שאי כימות התביעה פוגע ביכולת ההגנה של המדינה.

2. בתגובתם התובעים אינם חולקים על החובה לכמת את תביעתם, אולם לתגובתם צירפו טבלה המפרטת את עומק ההפחתה בשכרם בשל הסיכום הבינמשרדי. הטבלאות שצורפו מפרטות את גובה השכר ששולם בחודש אפריל 2014, את זה ששולם במאי 2014, ואת ההפרש בין שניהם. לטענתם יש להסתפק בנתונים אלה, גם מפאת קוצר הזמן, ובשל ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 1.4.2015

3. עיון בטבלאות מגלה כי אינן ממצות כלל ועיקר את המחלוקת בין הצדדים ובמיוחד את תביעותיהם של התובעים כפי שהועלו במהלך ישיבת ההוכחות ביום 26.2.2015, ואף בתגובתם לבקשת המדינה.

4. תביעתם של התובעים היתה למתן סעד הצהרתי הקובע כי יש לבטל את ההחלטה בדבר ההפחתה בשכרם בעקבות הסיכום הבינמשרדי. בקשתם למתן סעד זמני נדחתה בעיקר משום שבמהותה תביעתם אינה למתן סעד הצהרתי אלא למתן סעד כספי. כך קבעו כל הערכאות שדנו בעניינם של התובעים ובכלל זה בית הדין הארצי לעבודה ( בר"ע 47637-05-14) ובג"צ (בג"צ 4171/14 אורן חנוני ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, ניתן ביום 16.6.2014). משנקבע באופן חד משמעי כי מדובר בתביעה כספית, היה על התובעים לכמת את תביעתם (ראו למשל בעניין זה: ע"ע 74/06 רשות השידור – משה אסולין ואח', ניתן ביום 20.9.2006), אם לא בכתב התביעה, לפחות בתצהיריהם.

5. התובעים לא עשו כן, אך עם זאת התנגדו לכימות שנעשה על ידי המדינה (ראו בע' 70 ש' 1-18 לפרוטוקול הדיון מיום 26.2.2015). לא זו אף זו. הטבלאות שצורפו לתגובת התובעים מתייחסות אך ורק להפרש השכר בגין חודש אחד. לא צויין בהן האם נתבע שכר עבור חודש ההפחתה בלבד או עבור חודשים נוספים. כמו כן בתגובתם מוסיפים התובעים עצמם כי לנתונים המופיעים בטבלאות שצורפו יש להוסיף גם הפחתת שכר בגין תשלום יום הבראה שהופחת מזכאות התובעים, הפחתה בהפרשות לקרן השתלמות, לקופת גמל ולקרנות פנסיה, אשר לטענת התובעים הם אינם יכולים להציג במגבלות הזמן עד לישיבת ההוכחות. לא ברור מי אמור לכמת את תביעתם זו של התובעים. יתר על כן, אין כל הצדקה לנהל ישיבת הוכחות, ולאפשר לב"כ התובעים לחקור את העדים מטעם המדינה, כאשר לא ברור כלל מהם הסכומים הנתבעים בגין רכיבים אלה. יש לאפשר למדינה לדעת מה שיעורן של התביעות, ומה הם הסכומים הנתבעים בגין כל רכיב ורכיב.

4. לכל אלה יש להוסיף כי במהלך ישיבת ההוכחות אמר ב"כ התובעים במפורש כי הפגיעה בשכרם של התובעים אינם להפרש השכר בלבד, שהינו לעיתים מינורי, אלא גם לירידה בסכום המשתלם לכל תובע בשל אי מתן פטור ממס. ב"כ התובעים אף הוסיף כי "יחד עם זאת יש מרכיבים נוספים שאינם משוקללים על ידי המדינה" (ע' 70 לפרוטוקול הדיון מיום 26.2.2015).

5. דבריו אלה של ב"כ התובעים, הן בתגובתו והן במהלך ישיבת ההוכחות, מגלים כי תביעת התובעים רחבה בהרבה מן הסכומים שצויינו בטבלה שצורפה לתגובת התובעים. העדר פירוט ממשי ונכון של כל רכיבי התביעה תפגע הן ביכולתה של המדינה להתגונן כראוי מפניה. יתר על כן, יש להזכיר מושכלות ראשונים – על כל תובע להציג בפני בית הדין את תביעתו מכומתת ומפורטת, כדי שניתן יהיה לעמוד על המחלוקות האמיתיות השנויות בין הצדדים. כפי שצויין לעיל אין זה מתפקידו של בית הדין או של הצד שכנגד לערוך את החשבונות הנדרשים, ולכמת את תביעותיהם של התובעים בגין כל רכיב ורכיב.

6. לפיכך, אף כי היה על התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן, ולכמת את תביעתם (ראו ע"ע 74/06 הנ"ל, שם נדרשו התובעים להגיש כתבי תביעה מתוקנים שנים רבות לאחר שהוגשו התביעות), מתוך התחשבות בתובעים יגישו התובעים תצהירים משלימים לתצהיריהם, ובהם יפרטו את כל רכיבי התביעות ואת הסכומים הנתבעים בגינן תוך 30 יום.

תצהירים משלימים מטעם המדינה יוגשו תוך 30 יום מיום שיומצאו לידיהם תצהירי התובעים.

הדיון הקבוע ליום 1.4.2015 בטל.

התיק נקבע להמשך הוכחות ביום 1.7.2015 9:00 – 13:00 לשמיעת עדותם של התובע אורן חנוני ועדי הנתבעים שאול כהן ורונית בראון קניס.

דיון נוסף יתקיים ביום 8.7.2015 ובו יישמעו עדי הנתבעים האחרים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ה, 29 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.