1. הבקשה המונחת בפניי היא בקשה לסילוק על הסף של ההודעה לצד השלישי שהוגשה כנגד המבקשת, משרד הבריאות, כמפעילה תחנות טיפת חלב (להלן בהתאמה: "המבקשת" או "הצד השלישי"). ההודעה נשלחה ע"י הנתבעת 1, לאומית שירותי רפואה (להלן בהתאמה: "הנתבעת" או "המשיבה").
2. נקדים כי במוקד התביעה דנן, עומדת טענת התובעים לרשלנות רפואית במהלך מעקב ההיריון ולידתה של בתם, אשר נולדה כשהיא סובלת ממום בלב.
3. המבקשת בתמצית טוענת כי ההודעה לא מלמדת על כל עילת רשלנות המופנית כלפיה. לטענתה הטענות ככל שהמשיבה מבקשת להעלותן,הן טענות שברפואה וככאלה היו צריכות להיתמך בחוות דעת רפואית. מכל מקום בהודעה אין כל פירוט, גם לא מההבט העובדתי אפילו, לטענות הרשלנות כלפיה.
4. המשיבה מצידה מפנה להלכות הקבועות כי די בהעלאת הטיעון בכתב הטענות כדי שכתב הטענות יגלה עילה. במשתמע לטענתה גם אין מדובר בטענות רשלנות שברפואה, וככל שכך הוא, את הרשלנות לטענתה ניתן ללמוד מחוות הדעת הרפואיות המצויות בתיק לרבות זו של התובעים.
5. לאחר בחינה ועיון, נוכחתי כי אכן כתב ההודעה לצד השלישי במתכונתו הנוכחית אינו מגלה עילה לענייננו:

א. ראשית, אני נוטה למסקנה כי הטענות העולות כנגד הצד השלישי בעניינו ,אכן באות בגדר טענות שברפואה המחייבות תמיכה בחוות דעת רפואית.

בהקשר זה די שאציין כי הבירור הבסיסי האם התרשל הצד השלישי במסגרת חלקו במעקב ההיריון, עיקרו בירור רפואי מקצועי וככזה מחייב לכאורה צירוף חוות דעת, וזאת בדגש לכך שגם על פי גרסת התובעים בכתב התביעה, המעקב שבוצע לתובעת בטיפת חלב כלל מעקב אחיות בלבד.

ב. מכל מקום וגם אם אבחן את הבקשה על בסיס הנחה לפיה די בשלב זה בהצגת תשתית עובדתית, לצורך קביעה כי ההודעה מגלה עילה, לרבות בהנחה והטענות העובדתיות הנ"ל ייתמכו בהמשך בחוות דעת מומחה בכל הנוגע לגדר מעקב ההיריון ע"י טיפת חלב, לרבות הממשק בין אלו למעקבים הרפואיים שמצבעות הקופות ו/או בתי החולים, הרי גם בהנחה מקלה כאמור, אין ההודעה שבענייננו (במתכונתה הנוכחית) מגלה עילה.

ג. כל שנכתב בהודעה היא הטענה שטיפת חלב התרשלה, זאת כטענת כותרת וללא כל פירוט.

גם אם ננסה לדלות פרטי רשלנות מחוות דעת הנתבעת או מחוות דעת התובעים כפי שטוענת בעניין המשיבה, הרי נעלה חרס בידינו.

חוות הדעת אינן מצביעות ולו ברמז על רשלנות במעקב ההיריון שאפשר לייחס אותה לטיפת חלב, במובחן מטענות רשלנות בתחום שברפואה אל מול הכחשות של טענות אלה בחוות דעת הנתבעת, והכל לכאורה במיוחס למעקבי היריון, במסגרת המוסדות הרפואיים שבתחום אחריות הנתבעת לכאורה.

ד. כאן המקום לשוב ולהזכיר, כי התכלית בגינה נדרש בעל דין המעלה טענות שברפואה ובפרט כשעסקינן ברשלנות רפואית ,לתמוך טענותיו בחוות דעת רפואית, הינה להבטיח קיומה של מסננת ולו ראשונית שתמנע העלאת טענות סרק שאין להן ביסוס ולו לכאורה.

טעם זה יפה בענייננו ולו על דרך האנלוגיה באופן המצדיק לדרוש מהנתבעת להציג פירוט רפואי ולכל הפחות תיעוד עובדתי שיהא בו כדי לבסס את טענות הרשלנות שהיא מבקשת לעלות כנגד הצד השלישי.

ההודעה לצד השלישי בענייננו אינה עומדת במבחנים אלו וגם אם אלו ייבחנו על דרך הקולא.

1. משהגעתי למסקנה כי ההודעה לצד השלישי, במתכונתה הנוכחית, אינה מגלה עילה, אני רואה בהתאם להלכה הפסוקה, ליתן בידי הנתבעת הזדמנות לתקן את הודעתה לרבות על דרך של צירוף חוות דעת רפואית על מנת שההודעה תגלה עילה כלפי המבקשת, הכל כמפורט לעיל.
2. ארכה להגשת הודעה מתוקנת כאמור, ניתנת עד ליום 6.10.16.
3. לאור התוצאה, אני מחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה בסך כולל של 3,500 ₪.
4. המזכירות תודיע.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ו, 21 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.