לפניי בקשה לשינוי סדר הבאת הראיות, מהטעם שעסקינן בתביעה שטרית ומכוח החזקה הקבועה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] הקובע כדלקמן: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך."

המבקש שהגיש שטר חוב לביצוע בלשכת הוצאה לפועל, טוען כי על המשיב להתחיל בהבאת ראיותיו בשים לב לחזקה שצוינה דלעיל ולפסיקה בעניין זה, בע"א 537/63 ישראל נשרי נ' שמעון לופינסקי ואח', פ"ד יח(2) 221, 222, שם נקבע כי בשונה מהכלל הידוע לפיו במשפט אזרחי על התובע להתחיל בהבאת הראיות, כאשר עסקינן בתביעה מכוח עילה שטרית כדרך הכלל יחל הנתבע בהבאת הראיות מטעמו.

המשיב מתנגד לבקשה מאחר שהוגשה בשיהוי לאחר שנקבעו המועדים להגשת התצהירים מטעם הצדדים ולאחר שחלף המועד להגשת תצהירי המבקש ומשום שסדר הבאת הראיות נקבע על ידי בית המשפט בדיון בנוכחות הצדדים ולא הועלתה כל התנגדות מצד המבקש להחלטה זו במועד שבו ניתנה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ולאו דווקא לאור טענות הצדדים דלעיל.

מעיון בשטר החוב שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, עולה כי על גבי השטר נכתב בין הצדדים כדלקמן:"...אני מתחייב לשלם כנגד שטר זה לפקודת ה' כלפון עמי בכפוף להסכם שנחתם בינינו".

בע"א 5939/96 צמח נ' שלשבסקי ואח', פ"ד נא(5) 598, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי הוספת תנאים לשטר חוב פוגמים במעמדו העצמאי של השטר בכך שנוצרת אינטגרציה לעסקת היסוד.

בית המשפט העליון הדגיש כי אחד מיסודותיו החשובים של השטר הוא היותו הבטחה ללא תנאי ואילו הוספת המשפט המפנה את המעיין בשטר להסכם שבין הצדדים מביאה לידי כך שלא ניתן ללמוד על החבות על פי השטר מעיון בשטר בלבד אלא נדרש עיון גם בתנאי ההסכם ובעצם המשמעות היא הטמעת התנאים שבהסכם לתוך השטר ופגיעה במעמדו העצמאי של החיוב מכוח השטר וממילא לא עומדת למבקש החזקה הקבועה בפקודת השטרות שאוזכרה לעיל, די בכך שהמשיב טוען כי לא התקיימו תנאי ההסכם כדי שתיפגע זכותו של המבקש להיפרע מכוח השטר, שכן כאמור אין לשטר מעמד עצמאי אלא בכפוף לקיום תנאי ההסכם.

בנסיבות אלו משאנו נדרשים ממילא לבחון את תנאי ההסכם שבין הצדדים (עסקת היסוד) הרי שאין מקום להורות למשיב להתחיל בהבאת ראיותיו שכן העילה השטרית אינו עומדת בפני עצמה אלא שאנו נדרשים לבחון גם את העילות החוזיות לאור ההסכם שבין הצדדים ועל כן ראוי במקרה זה להותיר את סדר הבאת הראיות על כנו, כך שהמבקש יחל בהבאת ראיותיו ולא המשיב.

די בעיון בהחלטת כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ מיום 6/8/15 בהליך זה במסגרת הדיון בהתנגדות לביצוע השטר, על מנת לקבוע כי קיימות במקרה שלפניי שאלות נוספות הדורשות הכרעה החורגות מגדר העילות השטריות, כמו השאלה בדבר תוקפו ומעמדו של שטר היתר העיסקא שנחתם בין הצדדים למול מעמדו של הסכם ההלוואה.

אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה שלפניי. עם זאת מאשרת לתובע להגיש ראיותיו עד ליום 30/10/16 ואילו הנתבע יגיש ראיותיו עד ליום 30/11/16.

נקבע לתזכורת ליום 4/12/16.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ו, 28 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.