1. המבקש הגיש בקשתו לפי פקודת ביזיון בית המשפט בטענה שהמשיב אינו מקיים את ההחלטה מיום 14.8.2019 שניתנה על ידי כב' השופטת הדס פלד וכן את החלטה מיום 8.9.2019 שניתנה על ידי מותב זה .מסיבה זו מבקש הוא לאכוף על המשיב את קיום החלטות אלו.
2. ההחלטות נשוא הבקשה עניינן ,הסכמות בין המבקש למשיב שקיבלו תוקף של החלטה על ידי בית המשפט במסגרת דיונים על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על המבקש.

בתמצית יצוין כי ההסדר שאליו הגיעו הצדדים הושג כי בכפוף לרישום משכון על דירת מגורים של המבקש ואשתו , יבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ (להלן: ההסדר).

לטענת המבקש , במסגרת הסכמות הצדדים נקבע בין היתר שהמשיב לא יעשה שימוש בהסדר זה בהליך ערעור על המשכון - רער"צ 24071-08-19– (להלן: תיק מימוש המשכון).

ברם, למרות הסכמה זו הגיש המשיב לטענת המבקש את נסח רישום המשכון שנרשם בעקבות ההסדר בין הצדדים במסגרת תיק מימוש המשכון.

לטענת המבקש הגשת נסח המשכון עונה על הגדרת "שימוש בהסדר" ומסיבה זו לטענתו לא קיים המשיב את החלטות בית המשפט .מכאן הבקשה שלפניי.

תמצית טענות המבקש

1. במסגרת הבקשה מתאר המבקש באריכות הליכים שונים שמתקיימים במקביל לתביעה שנדונה בפניי בקשר עם תיק הוצאה לפעול למימוש משכון שנפתח עוד בשנת 2014 בשל אי פירעון הלוואה ואינו רלוונטי כלל למשכון שנרשם במסגרת התיק שבפניי כחלק מההסדר שבין המבקש למשיב לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ.
2. המבקש מעלה טענות שונות כנגד התנהלות המשיב בהליכים הנוספים שהתקיימו בלשכת ההוצאה לפועל ובבית המשפט במסגרת ערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל. אולם מאחר שהליכים אלו אינם נדונים בפניי וגם אינם חשופים בפני במלואם ,לא מצאתי כי עליי להידרש לנעשה בהליכים נוספים אלה .

את טענותיו נדרש המבקש להעלות בפני המותב הדן בהליכים הנוספים.

1. נוכח האופן הרחב בו בחר המבקש לפרט את השתלשלות האירועים בהליכים השונים נדרש בית המשפט לברור את טענותיו של המבקש הרלוונטיות לבקשת הביזיון שבפניי .

למעשה נראה כי תמצית טענת המבקש היא כי לאחר החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל קרן בקשי מיום 26.9.2019 (החלטה מס' 32) במסגרתה התבקש המשיב לצרף נסח עדכני מרשם המשכונות, פעל המשיב במרמה ובמקום הגשת נסח עדכני לאחר רישום המשכון מיום 9.9.2019 הוגש נסח שאינו עדכני נכון ליום 28.8.2019 .זאת בניגוד להחלטת כב' רשמת ההוצל"פ. לטענת המבקש פעל המשיב בדרך זו כדי לגרום לכך שאשתו של המבקש תצורף אף היא כצד להליכים בנוגע למימוש משכון דירת המגורים וזאת לאחר שהושגה הסכמת אשתו של המבקש לחתום על משכון כחלק מההסדר לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על המבקש.

יצוין כי בהליכי ההוצאה לפועל בנק ירושלים הוא אחד הנושים מכוח משכנתא שרשומה לטובתו אלא שאינו צד בהליך שלפניי.

1. המבקש מעלה טענות שונות כנגד המשיב לפיהן פעולותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הן עבירות פליליות ובתוך הועלו טענות לזיוף ומרמה.

תמצית טענות המשיב

1. לטענת המשיב , לא היה מקום לדרוש סעד כלשהו כנגד באת כוח המשיב שכן היא אינה צד להליך.

כבר עתה יצוין כי אני מקבלת טענה זו שכן החלטות בית המשפט נשוא הבקשה שלפניי הן הסכמות שבין המבקש למשיב וממילא באת כוח המשיב אינה נדרשת לקיים בעצמה את ההחלטות ומכאן שאין כל בסיס לעתירה לקבלת סעד בעניינה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט.

1. המשיב מלין על היקף הבקשות המוגשות על ידי המבקש ועל כך שלעיתים עסקינן במחזור של בקשות .גם טענה זו אני מקבלת שכן חרף העובדה שהמבקש אינו מיוצג, אין בכך כדי להסביר את מס' הבקשות המוגשות חדשות לבקרים לבית המשפט כאשר התיק מצוי בשלב כתיבת פסק הדין

למעשה הגשת הבקשות מעכבת את כתיבתו והמצאתו לבעלי דין.

דיון והכרעה

1. יובהר כי הליך ביזיון בית המשפט אינו הליך עונשי ותכליתו היא להביא לאכיפת החלטות שניתנות על ידי בית המשפט במבט צופה פני עתיד וגם זאת כאשר השימוש בהליך זה שמור למקרים קיצוניים ובהיעדר כל אפשרות אחרת [רע"א 3888/04‏ שרבט נ' שרבט, פ''ד נט(4) 49].

במקרה שלפניי גם אם אקבל את טענת המבקש כי עצם הגשת נסח המשכון עונה על הגדרה של שימוש בהסדר שבין הצדדים במסגרת תיק מימוש המשכון וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט האוסרת על המשיב לעשות שימוש בהסדר, לא מצאתי כי יש מקום לנקיטת הליכים מכוח פקודת ביזיון בית המשפט כנגד המשיב בנסיבות המקרה שלפניי.

1. ראשית, ההוראה כי לא ייעשה שימוש בהסדר נתונה לפרשנות ואינה ברורה ומפורשת דיה ולכן אינה עונה על התנאים הנדרשים במסגרת הליכי ביזיון בית המשפט שכן תנאי הוא שההחלטה שמבקשים לאכוף תהיה ברורה וחד משמעית [עע"מ 1753/13 ‏עמותת תושבים למען נווה צדק נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז תל אביב, 28.12.2015],

במקרה שלפניי המונח "שימוש בהסדר" נתון לפרשנות .כלל לא ברור שהגשת נסח עדכני מרשם המשכונות נוכח החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל נכנסת תחת הגדרת "שימוש בהסדר" ותחת ההוראה כי המשיב לא יעשה שימוש בהסדר במסגרת הליך הערעור על המשכון.

שנית, המשיב כבר עשה את השימוש הנטען בהסדר, ככל שאכן עסקינן ב"שימוש אסור" ומשמטרת הליך זה אינה עונשית אלא צופה פני עתיד, אזי אין כל נפקות להטלת סנקציה על המבקש שכן "השימוש האסור" כבר נעשה ולא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.

שלישית, ככל שלמבקש טענות כנגד ה"שימוש האסור" ייתכן שעליו להציגן לערכאה השיפוטית שבפניה מתנהלים ההליכים שבמסגרתם נעשה "שימוש אסור" וזאת ככל שנגרם בשל כך נזק למבקש בין אם נזק מבחינה דיונית או כל נזק אחר.

1. המבקש העלה טענות רבות כנגד האופן בו התנהל המשיב במסגרת הליכי הוצאה לפועל למימוש משכון על דירת המגורים של המבקש ואשתו ולכך שנעשו ניסיונות פסולים להטעות את כב' רשמת ההוצאה לפועל, אלא שנראה כי המבקש בעצמו אין פועל בניקיון כפיים כאשר הוא מעלה בפני מותב זה טענות שונות הנוגעות להליכי מימוש משכון שכלל אינם נוגעים להליך המתנהל בפני המותב דנן. מכאן שאינם בידיעת מותב זה תוך ניסיון להביא לעיכוב או לשיבוש הליכים בתיק הוצאה לפועל שנפתח עוד בטרם הוגשה התביעה שבפניי ועניינו הליך מימוש משכון בשל אי פירעון הלוואה על ידי המבקש שאינו נוגע לתביעה שנדונה בפני מותב זה.
2. לאור האמור לעיל הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסכום של 5000 ש"ח.

ניתנה היום, כ' כסלו תש"פ, 18 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.