1. בפני בקשה שהגיש הנתבע , במסגרת התיק שבכותרת לביטול עיכוב יציאה מן הארץ שניתן בעניינו במעמד צד אחד מהנימוק העיקרי כי הגם שמרכז חייו בישראל הרי שמרכז פעילותו העיסקית לצורך פרנסה הוא ברחבי הגלובוס.
2. אשר לשיקולים להותרת צו עיכוב היציאה על כנו:-

הכלל הוא שבית המשפט יעכב יציאתו של נתבע מן הארץ כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא קיומו של חשש ממשי שהנתבע עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. התנאי השני הוא שהיציאה מן הארץ עלולה לגרום הכבדה ממשית על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין (ראה תקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).

לעניין זה בהחלט לא נסתר מעיני כי ההלכה הפסוקה מורה כי אין לשלול מנתבע לצאת את שערי הארץ אך ורק מהסביה של חיסרון כיס . כן ניפסק על ידי כבוד השופט משה דרורי בבר"ע (י-ם) 4188/02 יורם וינוגרד נ' שלמה פיליפוביץ (2003) (פורסם בנבו):

"צו עיכוב היציאה מן הארץ לא נועד להוות אמצעי לחץ על החייב לבצע את פסק הדין, אלא הוא כלי בידי ההוצל"פ כדי למנוע את סיכול פרעון החוב. מצאנו בזוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין, 1990, עמ' 571) כי "עיכוב הנתבע לא מיועד לשמש אמצעי לחץ,שיפדה עצמו משוביו". דברים אלו מצוטטים בהסכמה בפרשת לב הנ"ל (פד"י מח (2) , בעמ' 506 למטה), תוך ההדגשה כי "המדינה אינה בית סוהר והסכמה לתביעה אינה צריכה להיות מפתח לשחרור משבי" (שם, מול האות ז), אנו נוסיף כי הוא הדין במקרה שלפנינו: תשלום מלוא חוב של ההוצל"פ אינו צריך לשמש מפתח לשחרור של המשיב מהשבי במדינת ישראל."

הדברים יפים מכח קל וחומר שעה שבעניננו טרם ניתן פסק דין בתביעה הנוכחית, ומדובר בסעד זמני בלבד.

1. במקרה דנן , בהחלט נוכחתי כי התמלאו התנאים המנויים בתקנה 384(א) לתקנות סדא , לאמור קיים חשש ממשי כי הנתבע עומד לצאת את הארץ לתקופה ממשית או לצמיתות . ובנוסף קיים חשש ממשי על פי היעדרות הנתבע את הארץ עלולה להכביד על ביצוע פסק הדין .

לצד הבטחת אי הכבדה על ביצוע פסק הדין באמצעות צו עיכוב היציאה מהארץ לבקשת התובע ,אין להתעלם מהעובדה , שעל פי סעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחת מזכויות היסוד היא, ש"כל אדם חופשי לצאת מישראל" ואין לפגוע בזכות יסוד זו אלא במקרה שמוצדק הדבר בשל הצורך לשמור על זכות או אינטרס ברי הגנה, ובמידה הנדרשת לכך, תוך איזון ושקלול כל הנסיבות והשיקולים הנוגעים לעניין. ביטול עיכוב יציאה מן הארץ לתקופה מוגבלת וכנגד ערבויות, הינו "האיזון הראוי בין הערכים, האינטרסים והעקרונות המאפיינים את המשפט הישראלי" (בג"צ 4358/93 צוק נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מח(4) 563).

1. השאלה בעניננו, היא האם קיים חשש ממשי כי היציאה היא אכן לצמיתות או לתקופה ממושכת. והאם קיימות נסיבות נוספות ואחרות שיש לקחת בחשבון בעניין זה .בעניין זה ולמקרא טיעוני הנתבע בבקשותיו השונות עולה חשש ממשי לעניין תום ליבו של הנתבע אשר בוחר בגירסאות סותרות במסגרת בקשותיו השונות .

כפי שטען התובע בבקשתו לצו עיכוב יציאה במעמד צד אחד , גירסתו של הנתבע בתיקיו השונים המתנהלים אל מול התובע אינה קוהרנטית ובמובן זה לוקה אמינותה בחסר.

התובע בבקשתו לעיכוב יציאה ובתגובתו לבקשה לביטול עיכוב יציאה מפרט כיצד פרס הנתבע במסגרת הליכים רבים המתנהלים בעניינו מסכת עובדתית על פיה הוא מחד חסר אמצעים והכנסות עד לכדי קבלת תרומות מזון לו ולמשפחתו .

לטענתו כאמור , הוא חסר אמצעים לתשלום ארנונה וחסר אמצעים בכלל.

1. מאידך , בבקשתו לביטול עיכוב היציאה נושא ההחלטה דנן טוען הוא כי הגם שמרכז מגוריו בישראל הרי שפעילותו "העיסקית" היא ברחבי העולם.

על פי תצהירו לאחרונה רקם יחסים עיסקיים עם צד שלישי שאמור לממן את נסיעותיו ופעילותו העיסקית מעבר לים באופן שתניב לו הכנסות מפעילותו לצורך פרנסה.

1. ברם , בשלב זה לא נוכחתי באמינות הדברים ואין די ב"מכתב" שצורף לבקשה לביטול עיכוב יציאה להוכיח את הניטען.מצד שני , ככל שלצד הנתבע עומד גוף פיננסי שמוכן לממן את פעילותו בחו"ל, הרי שאין כל מניעה שימציא גם ערובות לחזרת הנתבע לישראל .
2. בסקירת התנהלות הנתבע בתיקיו השונים כפי שבאה לידי ביטוי בתגובת התובע עולה כי הנתבע הפכפך בטיעוניו בתיקיו השונים . מצד אחד טוען הוא כאמור לרכוש בישראל ממנו ניתן להיפרע , מצד שני , ובשים לב לעובדה שדירתו היא בבעלותו ובבעלות אישתו ולכאורה ממושכנת לטובת התובע כאן – טוען הוא למשכון חסר תוקף . לעניין זה יש לקחת בחשבון כי חלקו בדירה תפוסה (על ידי אשתו – למקרה וטענתו תתקבל אי פעם ) משועבדת גם לטובת בנק למשכנתאות.
3. מסקנתי היא כי הנתבע לא הצביע על רכוש ממנו יתאפשר לתובע להיפרע למקרה ויינתן פסק דין לטובתו .

בשים לב לעסקים הרבים חובקי העולם שמתאר הנתבע , ככל שיש יסוד לדבריו , הרי שחזקה עליו שקיימים אמצעים ברשותו להצדיק את יציאותיו לחו"ל לצורך עסקים ואף ייתכן גם פירות העסקאות בהן הוא מעורב אלא שכספים אלה אינם בישראל . וככל שהם קיימים הם חבויים אי שם ברחבי הגלובוס.

1. הכרעה

בבחינת עניינו של הנתבע מחד , וזכות היסוד שלו לצאת את גבולות הארץ , וכל זאת שלא בזכות מוחלטת אל תוך איזון עם זכות התובע לקניין אני מורה כי צו עיכוב היציאה יבוטל למשך 6 חודשים מהיום בכפוף להפקדת ערבות בנקאית צמוד מדד להנחת דעתי בסך של 500,000 ₪ עד ולא יאוחר מ28.1.2019.

ככל שלא תופקד ערבות בנקאית עד למועד כאמור , תידחה הבקשה .

ככל שתופקד ערובה בנקאית כאמור , היא תעמוד על כנה עד 31.1.2020 ולמקרה והנתבע ישהה בישראל בתאריך זה באמצעות ראיות שיניחו את דעתי– אורה על פקיעתה

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.