1. לבית המשפט הוגשה בקשה של הנתבעת 3 לסילוק התביעה כנגדה על הסף.
2. המשיב, הוא התובע, הגיש תביעה קטנה כנגד חמישה נתבעים בהם המבקשת, הנתבעת 3. מדובר בתביעה לפיצוי בסך 33,000 ₪, בטענה כי הנתבע 1 מר דרור לדרמן, הוציא דיבתו של התובע במכתב מיום 11.6.11, במאמר מיום 15.8.11 ובראיון ברדיו ביום 26.1.16. בשולי כתב התביעה, נאמר כי הנתבעים 3-5, בהם המבקשת, נתבעים אך ורק מטעמי זהירות, בשל חשש כי סייעו לנתבע 1 מבחינה כספית.
3. עוד בטרם הגשת הבקשה לסילוק על הסף, העיר בית המשפט בהחלטה מיום 9.2.16, כי על התובע לשקול אם הוא עומד על התביעה כנגד הנתבעים 3-5, שכן מכתב התביעה בספק אם עולה עילת תביעה נגדם.
4. התובע השיב כי הוא עומד על התביעה כנגדם, ובאשר לנתבעת 3 פירט כי ככל הנראה היא לא גבתה אגרות, היטלים וארנונה מהנתבעים 1-2.
5. בהחלטה מיום 10.2.16, שב בית המשפט והציע לתובע לשקול מחדש את עמדתו לגבי הנתבעים 3-5.
6. ביום 13.3.16 הגישה המבקשת, היא הנתבעת 3, את הבקשה נשוא החלטה זו. המבקשת טענה כי מכתב התביעה לא עולה כל עילה כנגדה, לא ברור מה רוצה ממנה התובע ומדוע שורבבה לכתב התביעה.
7. התובע בתגובתו לבקשה, טען כי אם המבקשת לא גבתה מיסים, אגרות והיטלים, היא למעשה סייעה במחדל למעשיהם של הנתבעים 1-2. התובע הסכים כי המבקשת תימחק מכתב התביעה אם תודה כי לא גבתה מיסים, היטלים ואגרות בגין שימוש עסקי של הנתבעים 1-2 ותבהיר כיצד בכוונתה לפעול לגבייה.
8. המבקשת בתשובה, חזרה והדגישה כי אין כל עילת תביעה כנגדה. עוד נטען, כי בין אם הנתבעים 1-2 שילמו למבקשת מיסים ואגרות ובין אם לא שילמו - אין הדבר מקים חבות כלפיה בגין מעשים נטענים של הנתבעים 1-2. למעלה מן הצורך, צורפה תגובת היועץ המשפטי של העירייה לגבי הנכס הנטען, לפיה ברישומי העירייה אין כל נכסים על שם הנתבעים 1-2.
9. אכן, ההלכה הפסוקה קבעה כי סילוק על הסף הוא הליך דראסטי וקיצוני, שיש לנקוט בו במשורה, ודי בסיכוי קלוש לקבלת התביעה כדי לדחות בקשה לסילוק על הסף. קל וחומר נכונים הדברים בהליך של תביעות קטנות, בו בעלי הדין אינם מיוצגים.
10. עם זאת, בענייננו, לא הציג התובע אף טענה המקימה אחריות כלפי המבקשת. מדובר בתביעה כספית כנגד הנתבע 1, שלפי הטענה פרסם לשון הרע לגבי המשיב, בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965.
    כתב התביעה איננו מפרט כל עילה כנגד המבקשת, למעט טענה כי ייתכן שהיא סייעה לתובע מבחינה כספית.
    אין כל טענה לא בכתב התביעה ולא בתגובה, כי המבקשת ידעה על הדברים שפרסם הנתבע 1 קודם לפרסומם, תמכה בדברים שפרסם הנתבע 1 או סייעה בידי הנתבע 1 באופן ממשי לעצם ביצוע הפרסום (להבדיל מתמיכה כללית שאיננה מקימה אחריות נזיקית).
    לפיכך יש ממש בטענת המבקשת, כי גם אם יוכח שהיא סייעה לנתבע 1 כלכלית (ועל פניו נראה שאין הדבר כך), גם אז ברור שלא יהיה מקום לחייב אותה, היה והתביעה תתקבל נגד הנתבע 1.
11. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על סילוק התביעה על הסף כנגד המבקשת, הנתבעת 3, מהעדר עילה, מהיות התביעה טרדנית או קנטרנית ומכל נימוק אחר לפיו ניתן לדחות תביעה מלכתחילה.
12. אף שראוי היה לחייב את המשיב-התובע בהוצאות המבקשת-הנתבעת 3, אותה גרר להליך מיותר ללא קשר אליה, כיוון שמדובר בהליך של תביעה קטנה, בבעל דין שאיננו מיוצג, במידה רבה לפנים משורת הדין, ורק לנוכח השלב המקדמי בו סולקה התביעה כנגד המבקשת - לא ייפסקו הוצאות.
13. מוצע כי המשיב ישקול מחדש אם הוא עומד על התביעה כנגד הנתבעים 4-5, כדי לחסוך בהוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ו, 28 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.