לפני בקשה (מיום 11.5.2017) להורות למשיבים לגלות, בתצהיר ערוך כדין, מסמכים כמפורט בסעיפים 13 – 33 לבקשה ולמסור העתק מהמסמכים האמורים לידי המבקש.

משיבה 1 (להלן: "החברה") מתנגדת לבקשה כך גם משיבה 5. משיבים 6, 7, 8 ו – 11 השיבו לבקשה אולם בינתיים נמחקו מהבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, ועל כן לא אתייחס לטענותיהם. משיבים 2 – 4 ו 9 – 10, לא השיבו לבקשה.

דיון

1. תקנה 4 (ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010, קובעת:

"לבית משפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:

(1) המסמכים שגילויים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8 (א) לחוק".

תקנה 4 (ג), קובעת:

"הורה בית המשפט על גילוי ועיון במסמכים, רשאי הוא לתת כל הוראה לשם שמירה על סודיות המסמכים שיימסרו למבקש, בלי לגרוע מהוראות כל דין".

ברע"א 6753/14 מרדכי סופר ואח' נ' ישראל פרל ואח' (פורסם בתקדין), דן בית המשפט (כבוד הנשיא בדימוס א' גרוניס), בבקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, וכך נקבע (שם, פסקה 10):

"...לזכות לגילוי מסמכים נודעת חשיבות רבה במקרים בהם תובעים מבקשים שיכירו בהם כבתובעים ייצוגיים. הניסיון מלמד כי לעיתים תכופות המידע הנדרש לשם הוכחת חלק מתנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית נמצא בידיו של הנתבע...".

1. לטענת המבקש, המשיבים מצויים "בעליונות ראייתית" ועל כן, מבוקש להורות על גילוי המסמכים המבוקשים. המבקש מבהיר כי אין מדובר בגילוי ועיון במלוא המסמכים הרלוונטיים אלא רק במסמכים הנחוצים לניהולה של בקשת האישור בלבד. באשר לתשתית הראשונית לקיום התנאים הנדרשים לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, טוען המבקש כי די בדיווחי החברה אשר צורפו לבקשת האישור, כמו גם העובדה שהחברה קרסה בתוך חודשים ספורים מהנפקת אגרות החוב עקב דיווחי החברה, כדי לבסס תשתית ראייתית מספיקה לביסוס בקשת האישור.
2. לטענת החברה (באמצעות בעל התפקיד), חשיפת המסמכים המצויים בידי בעל התפקיד עשויה לפגוע בחקירות המבוצעות על ידי בעל התפקיד בימים אלו בישראל ובקנדה וכפועל יוצא מכך לפגוע ביכולת למצות את זכויות נושי החברה בכלל ובראשם מחזיקי אגרות החוב שהם חלק מהקבוצה אשר המבקש מתיימר לייצג.

עוד טוענת החברה, כי על הבקשה חלות הוראות תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, הקובעת כי בקשה למתן צו למסירת מסמכים תוגש רק לאחר שנעשתה פניה לבעל הדין שכנגד ורק לאחר שחלפו 30 ימים ממועד המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה לפי המאוחר. במקרה כאן, המבקש אינו עומד בתנאים האמורים, לפי שטרם הגיש את תגובתו לתשובות המשיבים לבקשת האישור והוא "מנסה לשמור לעצמו שלא כדין ובדרך לא דרך, אפשרות "לתקן" את בקשת האישור לאחר קבלת המסמכים".

לטענת החברה, המבקש יצא ל"מסע דייג" של מסמכים כדי לאפשר לו לבצע מקצה שיפורים בבקשת האישור לפני שנפרשה בפני בית המשפט מלוא יריעת המחלוקת בין הצדדים. הליך הגילוי והעיון במסמכים לא נועד למקצה שיפורים אלא "לשמש כלי עזר בידי בעל הדין לברר את המחלוקות, רק לאחר שיריעת המחלוקת בין בעלי הדין נפרשה במלואה בגדרי כתבי הטענות".

לטענת החברה, המבקש לא פירט בבקשה מדוע כל מסמך ומסמך מבוקש נדרש כבר בשלב מקדמי זה ואף לא הסביר ממי מהמשיבים הוא מבקש כל אחד מהמסמכים הנזכרים בבקשה.

עוד טוענת החברה, כי המבקש לא צירף לבקשת האישור מסמך המעיד שרכש אגרות חוב של החברה ועל כן, אינו עומד בתנאי הסף להיות בעל עילת תביעה אישית.

כן טוענת החברה כי אין מדובר ברשימת מסמכים ספציפיים אלא ברשימה כללית.

לבסוף טוענת החברה כי היה והבקשה תתקבל ביחס אליה, כי אז יידרשו בעל התפקיד וצוות משרדו לשעות עבודה רבות מאוד, שעה שכל שעת עבודה של בעל תפקיד פוגעת וגורעת כספים מקופת בעל התפקיד והסדר הנושים המתגבש באופן הפוגע דווקא בחלק מחברי הקבוצה אותה מתיימר המבקש לייצג.

טענותיה של משיבה 5 דומות בעיקרן לטענות החברה ועל כן, איני רואה מקום לפרטן בנפרד.

1. תקנה 19 (א) לתקנות תובענות ייצוגיות, קובעת:

"בכל ענין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון".

עניין מתן צו לגילוי ועיון במסגרת בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, הוסדר בתקנה 4 לתקנות תובענות ייצוגיות, על כן, נראה כי אין מקום להידרש להוראות תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לכך יש להוסיף, כי במסגרת הדיון בבקשה מיום 20.2.2017 (בטרם איחוד הדיון בבקשות האישור), הודיע בא כוח המבקש: "אנו נבקש גילוי מסמכים לפני הגשת התשובה שלנו. אנו נגיש בקשה מתאימה לבית המשפט". באותו מעמד לא טען מי מהצדדים שהמבקש אינו זכאי לעשות כן, וניתנה החלטה לפיה הצדדים יהיו רשאים להגיש בקשות מקדמיות 20 יום לאחר הגשת תשובת משיבים 2, 3, 4, 9 ו – 10 לבקשה שנקבעה ליום 19.3.2017. עוד נקבעה תזכורת פנימית ליום 1.5.2017 במסגרתה יקבע מועד להגשת תשובת המבקש. דהיינו, ניתנה למבקש הרשות/הזכות להגיש בקשה לגילוי ועיון במסמכים עוד קודם להגשת תשובתו.

1. להלן רשימת המסמכים אותם ביקש המבקש לגלות ולאפשר לו לעיין בהם:
2. העתק מהפרוטוקולים של כל ישיבות דירקטוריון החברה מיום 30.11.2015 (מועד תחילת פעילות החברה) ועד חודש אפריל 2016.
3. העתק הפרוטוקולים של כל ישיבות ועדת הכספים ו/או ועדת המאזן למעט הישיבות מיום 29.3.2016 ומיום 31.3.2016.
4. העתק פרוטוקולים של ישיבות ועדת ביקורת ככל שהיו מעבר לישיבה הנזכרת בסעיף 72 לתגובת משיבים 6 – 8 ו – 11.
5. העתק פניית רשות ניירות ערך, העתק מתשובת החברה לרשות ניירות ערך לרבות המסמכים העומדים ביסוד הכנת התשובה האמורה, וכן כל התכתובות בין המשיבים הנוגעות להכנת התשובה לרשות ניירות ערך.
6. מסמכים המעידים על העברת תרומת הבעלים בסך 12 מיליון דולר קנדי על ידי בעל השליטה לחשבון החברה, ובכלל זה אישור ההעברות לחשבון החברה מיום 31.12.2015 ואישור ההעברה בסך 10 מיליון דולר קנדי לחשבון החברה מיום 8.3.2016 ואישור העברה של הסכומים הנוספים שהוזרמו לחשבון החברה בסך כולל של 2 מיליון דולר קנדי שהועברו על ידי בעל השליטה.
7. כל התכתובות בין המשיבים לבין עצמם, לרבות, בין החברה לבין הנאמן, בין בעל השליטה לבין הנאמן, בין בעל השליטה לבין מי מיתר המשיבים, בין משיבים 6 – 8 ו – 11 לבין יתר המשיבים, בנוגע לתרומת הבעלים, ממועד פרסום התשקיף ועד מינוי בעל התפקיד.
8. כל התכתובות בין הנאמן לבין החברה ו/או בעל השליטה בה בנוגע להזרמת כספי תרומת הבעלים.
9. אסמכתאות המעידות על כי "כל הדירות בפרויקטים הבנויים של החברה כבר נמכרו ונבנו".
10. מסמכים המעידים על המועד בו נודע לבעל השליטה ו/או לחברה, לראשונה, על הצורך בתשלום מיסים.
11. כל המסמכים המעידים על העברת כספי תרומת הבעלים לרשויות המס הקנדיים ואופן העברת התשלום לידי רשויות המס.
12. מסמכים ו/או אסמכתאות המעידים כי החברה היא שהוציאה את תשלום דרישת המס מקופתה.
13. תכתובת או מסמכים שנשלחו על ידי הנהלת החברה ו/או בעל השליטה ו/או מי מטעמם, לדירקטורים הישראליים (משיבים 6 – 8 ו – 11) ו/או לנאמן בדבר משיכת כספי תרומת הבעלים ו/או דרישת תשלום המס.
14. כל התכתובות בין מי מהמשיבים לבין גורמים בחברה ו/או מי מטעמה, ו/או הנאמן, בנוגע לצורך בפרסום הדיווחים המידיים שפרסמה החברה ביום 4.4.2016 וביום 10.4.2016, במסגרתם נודע לציבור המחזיקים על הודעת טריון.
15. כל פניות טריון לחברה החל מחודש יוני 2015, על נספחיהן, לרבות אלו הנזכרות במכתב טריון מיום 30.11.2015.
16. כל המסמכים שנמסרו לנאמן טרם ההתקשרות עמו אודות החברה, מצבה הפיננסי, מצב הפרויקטים שלה, ומצבו הכלכלי של בעל השליטה בה.
17. כל המסמכים שנמסרו לדירקטורים הישראליים אודות החברה, מצבה הפיננסי, מצב הפרויקטים שלה, מצבו של בעל השליטה בה.
18. כל המסמכים שנמסרו לדירקטורים הישראליים אודות הפקדת תרומת הבעלים.
19. טיוטת הדוחות הכספיים של החברה הנזכרים בסעיף 68 לתגובת הדירקטורים הישראליים.
20. המסמכים שמסרה החברה ו/או מי מטעמה לפירמת רואי החשבון ברייטמן אלמגור זוהר, לרבות בנוגע להתחייבות התשקיפית ובנוגע להתראת טריון בדבר ביטולך הרישיון.
21. הערכות השווי, והמסמכים והנתונים שהיוו בסיס להערכות שווי אלו, של הנכסים הגיאותרמיים.
22. בהתחשב בעילות ובטענות המבקש במסגרת בקשת האישור ובטענות המשיבים במסגרת התשובות לבקשת האישור, אשר המבקש התייחס אליהן בפירוט המסמכים המבוקשים, נראה כי חלק מהמסמכים המפורטים לעיל (למעט המסמכים המיוחסים למשיבים 6 – 8 ו – 11) עשויים לשפוך אור, לאשש או לסתור טענות עובדתיות שהעלו הצדדים במסגרת כתבי הטענות שהגישו, ועל כן, יש לראות בהם מסמכים רלבנטיים לבירור הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
23. מבלי לקבוע מסמרות ביחס לראיות שצורפו לבקשה, לפי שטרם התקיים הליך הוכחות, נראה כי המבקש עמד בנטל להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים בסעיף 8 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006. בעניין זה ראיתי לציין, כי בתיק האלקטרוני של בית המשפט לא מצאתי את נספח 1 המעיד על אחזקותיו של המבקש באגרת החוב (על המזכירות לסרוק את נספחי הבקשה לאישור לתיק האלקטרוני), אולם נוכח ההצהרה שבסעיף 5 לתצהיר שצירף המבקש לבקשת האישור, אני דוחה את טענת החברה כאילו המבקש לא צירף מסמך המעיד על רכישת אגרות חוב של החברה. ועוד. תצהירו של המבקש אודות דיווחי החברה באשר לאופן ביצוע ההתחייבות להעביר לחברה 12 מיליון דולר קנדי, שניתנה על ידי בעל השליטה במסגרת תשקיף שפרסמה החברה קודם להנפקת אגרות החוב, נתמך בהודעה מיידית של החברה ובהודעת מדרוג. בהתחשב בשלב בו מצוי הדיון בבקשת האישור, נראה כי די בכך כדי לעמוד בדרישה הקבועה בתקנה 4 (ב) (2) לתקנות תובענות ייצוגיות.
24. בהתחשב בסוג המסמכים המבוקשים, לא נראה כי יש בהמצאתם הכבדה רבה על החברה או על בעל התפקיד, משום שמדובר במסמכים פנימיים של החברה. בהקשר זה, סביר להניח שרוב המסמכים המבוקשים נמצאים ברשותו של בעל התפקיד. כך במיוחד לאחר פעולות החקירה שלטענתו ביצע. על כן, לא ברורה טענתו של בעל התפקיד לפיה יידרשו לו שעות רבות מאוד להמצאת המסמכים המבוקשים. מכל מקום, בהתחשב בנסיבות העניין ובמהות המסמכים המבוקשים, לא נראה שגילוי המסמכים והעברתם לעיון המבקש, ייצרו הכבדה לא פרופורציונאלית על מי מהמשיבים, וככל שיהיה בכך הכבדה מסוימת על מי מהמשיבים, יש להעדיף את האינטרס של גילוי האמת וייעול ההליך בדרך של חשיפת המסמכים הרלבנטיים.
25. מקובלת עליי טענת המבקש, שבמצב של נחיתות במידע אין הוא יכול לייחס מסמכים מסוימים למשיבים מסוימים, ועל כן, נכון לחייב את כלל המשיבים לבדוק איזה מהמסמכים המבוקשים נמצאים בידיהם או בשליטתם, להצהיר על כך ולהמציא למבקש העתקים מהמסמכים שבידיהם.

סוף דבר

אני מקבל את הבקשה ומורה כדלהלן:

1. כל אחד מהמשיבים יגלה בתצהיר ערוך כדין, עד ליום 20.9.2019, איזה מהמסמכים המפורטים בסעיף 5 א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, י, יא, יג, יד, יט ו – כ, מצויים בידו או בשליטתו.
2. כל אחד מהמשיבים, ימסור למבקש העתק מהמסמכים הנזכרים בסעיף א שלעיל ומצויים בידו או בשליטתו, עד ליום 20.9.2019.
3. ככל שבעל התפקיד סבור שאיזה מהמסמכים המפורטים בסעיף א שלעיל, ומצויים בידו, צריכים להישאר חסויים, יפרט את המסמכים ויחתים את המבקש על התחייבות לסודיות, לפיה השימוש במסמכים האמורים ייעשה רק לצורך הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.

כל צד יישא בהוצאותיו.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כח הצדדים

ניתנה היום, ח' אב תשע"ט, 09 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.