לפניי מספר בקשות שהדיון בהן אוחד, הנוגעות להפעלת בית ספר בכפר עקב על ידי המפרקים של חברת מדרסת דאר אל מערפה בע"מ (חל"צ) הנמצאת בהליך פירוק (להלן: "החברה"), בשנת הלימודים הנוכחית שהחלה זה מקרוב.

הרקע לבקשות ועמדות הצדדים

1. ברקע הכללי של הבקשות צו פירוק מיום 21.3.18 של החברה, שהפעילה בית ספר וגני ילדים בכפר עקב. צו פירוק זמני ניתן עוד ביום 4.6.17 בשל ליקויים בהתנהלות החברה. מי שהפעיל את מוסדות החינוך הנ"ל מאז הם המפרקים, בהתאם לתכנית הפעלה שאושרה על ידי בית המשפט.

2. ברקע הספציפי של הבקשות כל קורא שפרסמו המבקשים לבקשת משרד החינוך לאיתור מפעיל לבית הספר לשנת הלימודים תש"פ. ביום 3.7.19 עדכנו המפרקים את בית המשפט (בקשה 73) כי בהעדר חוזה לשכירת מבנה בית הספר בשנת הלימודים תש"פ ובהעדר תכנית מוסכמת על הרשויות להפעלת בית הספר בשנת לימודים זו במסגרת הליך הפירוק, נערכים ופועלים המבקשים לסגירת בית הספר בתום שנת הלימודים הנוכחית. נציגי משרד החינוך עדכנו אותה עת כי משרד החינוך נערך ליתן פתרון להעמדת מסגרת חינוך בכפר עקב מחוץ להליך הפירוק.

3. המשיבה 7 שלא ניגשה לקול הקורא שפורסם על ידי המבקשים, הגישה בקשה למשרד החינוך לקבלת רישיון להפעלת בית ספר במבנים ששימשו את החברה שבפירוק. רק ביום 25.8.19 דחה משרד החינוך את הבקשה לקבלת רישיון. או אז ביקשו משרד החינוך ועירית ירושלים מהמפרקים להמשיך ולהפעיל את בית הספר בשנת הלימודים תש"פ.

4. בדיון שהתקיים היום נדונו הבקשות הבאות:

בקשה 80 בגדרה עתרו המבקשים לאישור בית המשפט לתכנית ההפעלה של בית הספר שפורטה בבקשה; למתן אישור למפרקים לפעול לשכירת מבני בית הספר; למתן אישור למפרקים לשכור מורים, ולהתקשר עם יועץ מקצועי, רואי חשבון, וספקים שונים בהתאם להוראות תכנית ההפעלה וכן להורות לכל גורם הנמצא בתחומי בית הספר לפנותו ולהימנע מלהיכנס אליו ללא רשות המפרקים.

בקשה 82 בגדרה עתרו המפרקים למתן הצהרה כי שני חוזי השכירות שהוגשו על ידי המשיבה 7 למשרד החינוך, במסגרת הבקשה לקבלת רישיון להפעלת בית הספר, אינם בתוקף מחמת חוסר חוקיות וכי אין בחוזים אלה כדי למנוע מבעל הנכס להתקשר בחוזה שכירות עם המבקשים.

בקשה 83 בגדרה עתרו בעלי הנכס, המשיבים 5-6, לביטול ההוראה שניתנה ביום 27.8.19 לכל גורם הנמצא בתחומי בית הספר לפנותו לאלתר ולהימנע מלהיכנס אליו ללא רשות המפרקים, ככל שהיא נוגעת אליהם.

בקשה 84 בגדרה עתרו המבקשים למתן צו פינוי מידי ממתחם בית הספר המופנה כנגד המשיבה 7, וכנגד בעלי הנכס (המשיבים 5-6); למתן הצהרה כי הימצאות המשיבים 5-7 במתחם בית הספר בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 27.8.19, מהווה בגדר ביזיון בית המשפט וחיוב כל אחד מהם בקנס יומי וכן למתן צו עיקול זמני ברישום כנגד המשיבה 7.

5. נטען על ידי המבקשים כי בלילה שבין 1.9.19 לבין 2.9.19 השתלטה המשיבה 7 שלא כדין על מתחם בית הספר בכוח הזרוע ובסיוע בעלי הנכס (המשיבים 5-6) וזאת תוך הפרה ביודעין של החלטת בית המשפט מיום 27.8.19. עוד נטען כי המשיבה 7 פתחה במתחם בית ספר לא חוקי על אף דחיית בקשתה למתן רישיון להפעלת בית הספר וכן על אף צווי סגירה שהוצאו ביום 1.9.19 על ידי מנכ"ל משרד החינוך לפי סעיף 32(א) לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הפיקוח").

6. בתגובת משרד החינוך נכתב כי במועד שבו התקבלה ההחלטה לדחות את הבקשות למתן רישיון להפעלת בית ספר היה ידוע למשרד החינוך שאין בידי המפרקים הסכם לשכירת מבנה בית הספר. יחד עם זאת, לאור עמדתו של בעל הנכס במהלך שנת הלימודים הקודמת, שהוא מעונין כי הנכס יושכר לגורם ציבורי, סוכם כי המפרקים יבואו בדברים עם בעלי הנכס לצורך השכרת המבנים לשם הפעלת בית הספר באמצעות המפרקים. בתגובה אף נמסר כי ביום 2.9.19 הוגשה על ידי משרד החינוך תלונה במשטרה בגין הפרת הוראה חוקית ועבירה על חוק הפיקוח, בגין פתיחת מוסד חינוכי ללא רישיון. עמדת משרד החינוך היא כי: "אומנם אפשר לגרוס, כי לא ניתן לכפות על בעל הנכס להשכיר את מבנה בית הספר למפרקים דווקא. עם זאת, בהינתן העובדה שלחברת יאבוס בע"מ [המשיבה 7], המפרה את החוק ברגל גסה, אין רישיון להפעלת בית ספר ובשים לב לצורך במתן פתרון חינוכי לילדי בית הספר... ללא חלופה ריאלית אחרת בטווח הזמן המיידי-סבורה המדינה כי נכון יהא להיעתר לבקשת המפרקים".

7. לטענת המשיבים 5-7, הסכם השכירות בין המפרקים לבין בעלי הנכס פקע ביום 31.8.19 והואיל ולא נחתם כל הסכם שכירות ביחס לשנת הלימודים הקרובה ולאור העובדה שבין בעלי הנכס לבין המשיבה 7 נחתם הסכם שכירות תקף, לא ניתן למנוע מבעלי הנכס לעשות ברכושם הפרטי כראות עיניהם.

8. עמדת עירית ירושלים בדיון היום הייתה כי בכוונתה להיערך בעתיד להפיכת בית הספר העל יסודי לבית ספר רשמי בשנה הבאה (תשפ"א) וזאת לטווח ארוך. נציגת רשם ההקדשות הודיעה בדיון כי הרשם מצטרף לעמדת משרד החינוך.

9. עמדת הכנ"ר בדיון שהתקיים היום הייתה כי עם כל הרצון לעזור לתלמידים במציאת פתרון להפעלת בית הספר, אין דרך משפטית שבה בית המשפט יכול לכפות הסכם שכירות על בעלי הנכס המסרבים להשכירו למפרקים.

דיון והכרעה

10. אכן השאלה העיקרית העומדת על הפרק הינה האם ניתן לכפות על בעלי הנכס (המשיבים 5-6) להתקשר עם המפרקים בחוזה שכירות לשנת הלימודים שזה עתה החלה, בניגוד לרצונם ולמרות התנגדותם. ככל שהתשובה לשאלה זו היא שלילית, לא ניתן לאשר את תכנית ההפעלה לשנת הלימודים תש"פ (בקשה 80); ולא ניתן להורות על צו פינוי המופנה כנגד המשיבה 7 וכנגד בעלי הנכס.

11. בשנה שעברה התעוררה מחלוקת בין המפרקים לבין בעלי הנכס ביחס להשכרת המבנים למפרקים לצורך המשך הפעלת בית הספר על ידם בשנת הלימודים תשע"ט (בקשה 42). אז הסתמכו המפרקים על סעיף אופציה בחוזה השכירות, על פיו נקבע כי אם המפרקים מעוניינים להאריך את ההסכם בשנה נוספת, אזי עליהם להודיע לבעלי הנכס על כך עד ליום 20.7.18. באותו מקרה הודיעו המפרקים על הפעלת האופציה ומשום כך עתרו לאכיפתה, בעקבות התנגדות בעלי הנכס. במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, חזרו בהם בעלי הנכס מהתנגדותם. לא קיימת בחוזה השכירות הוראה בדבר אופציה לשנה נוספת ואין מחלוקת כי תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.8.19.

12. כזכור, אף המפרקים עדכנו את בית המשפט ביום 3.7.19 (בקשה 73) כי בהעדר חוזה לשכירת מבני בית הספר לשנת הלימודים תש"פ (לאור סיום חוזה השכירות הנוכחי בתאריך 31.8.19) הם נערכים ופועלים לסגירת בית הספר בתום שנת הלימודים הנוכחית. גם בתגובת משרד החינוך שהוגשה לקראת הדיון היום נכתב כי ביום 25.8.19 שהוא המועד בו התקבלה ההחלטה לדחות את בקשת המשיבה 7 לקבלת רישיון בהתאם לחוק הפיקוח, היה ידוע למשרד החינוך שאין בידי המפרקים הסכם לשכירת מבני בית הספר ולפיכך הונחו המפרקים לבוא בדברים עם בעלי הנכס לצורך שכירת המבנים. נמצא כי צודק ב"כ הכנ"ר, כי לא ניתן לכפות על בעלי הנכס להתקשר בניגוד לרצונם עם המפרקים בהסכם שכירות חדש.

13. פני הדברים היו שונים ככל שחוזה השכירות היה בתוקף או במידה וחוזה השכירות היה כולל אופציה לשנת שכירות נוספת. בהקשר זה ניתן להפנות להחלטה בפר"ק (מרכז) 41637-01-19 הרדור עיצוב עילי וטכנולוגיות בע"מ נ' יצחקי מחסנים בע"מ ואח' (החלטה מיום 30.7.19 בבקשה 26) (להלן: "עניין הרדור"). באותו עניין הוארך הסכם השכירות שבין בעלי הנכס לבין החברה שמאוחר יותר נכנסה להליך פירוק, ביחס לחנות ברמת גן עד ליום 30.9.22, כאשר ביום 20.2.19 אושר מכר פעילות החברה לידי המבקשת. המנהל המיוחד של החברה בפירוק לא התחייב לדאוג להמשך הסכמי השכירות והוטל על המציעים לבדוק בעצמם את זכויות השכירות ולהעריך את אפשרות מימוש זכויות השכירות. באותו מקרה לאחר שאושר המכר סירבה המשיבה, בעלת החנות לחדש את הסכם השכירות עם המבקשת, אשר רכשה את פעילות החברה שבפירוק. בית המשפט בחן את השאלה האם ניתן לאכוף על המשיבה (בעלת הנכס) את המחאת הסכם השכירות מהחברה שבפירוק למבקשת. נקבע כי מאחר והטעמים שעמדו בבסיס סירוב המשיבה לאפשר את העברת השכירות למבקשת היו בלתי סבירים, הרי שיש לאשר את המחאת הסכם השכירות על פי סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971. עוד נקבע, כי יש טעם רב בטענת המבקשת, אליה הצטרפו המנהל המיוחד והכנ"ר, כי ניתן להחיל את סעיפים 350ח ו-250ט לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ולכפות על המשיבה את המחאת הסכם השכירות, לאור היות ההמחאה חיונית להבראת החברה.

14. הנסיבות בענייננו שונות מעניין הרדור. הסכם השכירות בענייננו פקע ביום 31.8.19 בניגוד לעניין הרדור, שם ההסכם בין החברה שבפירוק לבין בעלי החנות היה בתוקף. סעיף 350ח לחוק החברות קובע כי בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים אולם אימוץ חוזה קיים, אשר לצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה, יהיה באישור בית המשפט. הגדרת "חוזה קיים" בסעיף האמור מתייחסת לחוזה שמועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד. בענייננו, כאמור, אין מדובר בחוזה קיים, אלא בחוזה שפקע ותקופת השכירות על פיו הסתיימה. משום כך אין לקבל את עמדת המפרקים כי יש מקום למתן צו פינוי המופנה כנגד המשיבה 7 וכנגד בעלי הנכס. המשיבה 7 נמצאת במתחם בית הספר מכוח חוזה שכירות תקף שבינה לבין בעלי הנכס ובעלי הנכס מחזיקים במבנים מכוח זכותם הקניינית, לאור סיומו של חוזה השכירות שבינם לבין המפרקים ביום 31.8.19.

15. איני מקבל את טענת המפרקים כי נדרש צו שיפוטי פוזיטיבי שיורה להם לפנות את הנכס. החובה לפנות את הנכס מקורה בהסכם השכירות שאפשר למפרקים להפעיל במבנים את בית הספר עד ליום 31.8.19. משום כך גם איני מקבל את טענת המפרקים כי החזקה נלקחה מהם בכוח וכי יש להשיב להם את החזקה ועל בעלי הנכס להגיש בקשה למתן הוראות לשם פינוי המפרקים מהנכס.

16. כמו כן אין לקבל את עמדת המפרקים ביחס להוראת סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 שעניינה שימוש בסעד עצמי המוגבל לפעולה בתוך 30 ימים מיום תפיסת החזקה בנכס מקרקעין. על פי הסכם השכירות, תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.8.19 והיה על המפרקים להחזיר את החזקה במבנים לבעלי הנכס, אשר התקשרו עם המשיבה 7 בהסכם שכירות שנכנס לתוקפו ביום 1.9.19. העובדה כי החברה החזיקה במבנים במשך שנים רבות על פי הסכמי שכירות וכי המפרקים עשו כן במשך תקופה העולה על שנתיים אינה משנה את התמונה, כאמור.

17. בבקשה 82 ביקשו המפרקים כי בית המשפט יקבע כי חוזה השכירות, זה בעברית וזה בערבית, שהוגשו על ידי המשיבה 7 למשרד החינוך, אינם בתוקף מחמת חוסר חוקיות. נטען כי על פי החוזה בערבית דמי השכירות נקבעו על סך 80,000 ₪ לחודש בעוד שדמי השכירות שנרשמו בנוסח העברי הינם 6,666 ₪ לחודש. נטען כי קיומם של שני חוזים סותרים נחזה להיות נועד לצורכי התחמקות מתשלום מס וכי הפער בין דמי השכירות על פי שני החוזים נחזה להיות פיקטיבי. לטענת בעלי הנכס והמשיבה 7 ההסכם המחייב הינו ההסכם בשפה הערבית וכי הנוסח בעברית, שאינו מחייב, מטרתו להציג את שמות הצדדים להסכם בערבית בהתאם לדרישת משרד החינוך. עוד נטען כי נציגי משרד החינוך קיבלו את הסכם השכירות בערבית וכן את הנוסח העברי כבר בחודש מרץ ולו היה עולה בדעתם כי המשיבה 7 ניסתה להטעותם היו מעירים על כך. אף שההסבר לתוכנו של הנוסח העברי אינו נקי מספקות, איני סבור כי ניתן להיעתר לבקשה ולהורות על העדר תוקף לחוזה השכירות שבין בעלי הנכס למשיבה 7.

18. בשולי הדברים ראוי לציין כי הפעלת בית הספר על ידי גוף נטול רישיון עלפי חוק הפיקוח ובניגוד לצווי הסגירה שהוצאו כאמור מהווים פעילות בניגוד לחוק. בשל כך, המליץ בית המשפט במהלך הדיון היום, לנוכח האינטרס הציבורי להפעלת בית הספר ובמתן מענה למספר התלמידים הרב הלומדים בו, לפעול בדרך של הפעלה ארעית על ידי המפרקים וזאת עד להכרעה בערר שבדעת המשיבה 7 להגיש כנגד ההחלטה בדבר אי מתן הרישיון להפעלת בית ספר ועד ההכרעה בעתירה המנהלית שבדעת משיבה זו להגיש כנגד צווי הסגירה. המלצה זו לא התקבלה על ידי כל הגורמים ומכאן הצורך בהכרעה בבקשות התלויות ועומדות. אין בהכרעה בבקשות הנ"ל כדי לשלול מתן סעדים זמניים בהליכים האמורים, ככל שהמשיבה 7 תנקוט באותם הליכים.

סוף דבר

19. בקשות 80, 82, ו-84 נדחות. ככל שלא ייחתם חוזה שכירות בין בעלי הנכס לבין המפרקים לא ניתן לאשר את התוכנית להפעלת בית הספר על ידי המפרקים במבנים שבבעלות המשיבים 5-6.

20. בקשה 83 מתקבלת וצו המניעה שניתן במעמד צד אחד ביום 27.8.19 מבוטל.

21. לנוכח האינטרס הציבורי בהפעלת בית הספר ולנוכח הפעלת בית הספר על ידי המשיבה 7 ללא רישיון ועל אף צווי הסגירה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ט, 08 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.