1. לפניי בקשת הנתבעת להורות למד"א למסור לה את פרטי הנפגע הנוסף שנפגע בתאונה נשוא התובענה.
2. התובע נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.12.13.
3. בתצהיר עדותו הראשית הצהיר כי באחד הסיבובים פגע בגלגל של אופנוע שנסע לפניו ואיבד את השליטה על הקטנוע.
4. הנתבעת טוענת כי נסיבות התאונה אינן כפי שמוסר התובע. בסעיף 3 לכתב ההגנה נכתב כי "הנתבעת כופרת בטענת התובע בסעיף 2 לכתב התביעה לפיה הוא נפגע בתאונת-דרכים עת נסע ברכב מ.ר. 16-863-70 שהיה מעורב בתאונת–דרכים ביום 27/12/13".
5. באישור המשטרה בדבר הגשת דיווח בתיק נכתב "החלקה של קטנוע בכביש צפריה". כמו כן נכתב כי היה נפגע אחד.

לפי דו"ח מד"א, בתאונה נפגעו שני אנשים. בדו"ח נכתב: "לפני הכניסה לישוב, ישר בכיכר, החלקה מאופנועים. נמצאים בשטח פתוח ליד הישוב. לפני הגשר (שעובר ליד פסי רכבת). 2 פצועים במקום..."

1. לטענת הנתבעת, קבלת גרסתו של הנפגע הנוסף יש בה כדי להשפיע בצורה משמעותית על שאלת החבות בתיק ובירור נסיבות התאונה. הנתבעת מדגישה כי התובע אינו מציין את פרטי האופנוע הנוסף בתצהיר עדותו הראשית או בהודעתו למשטרה ובהיעדר נתונים נוספים, הוגשה הבקשה לקבל את המידע ממד"א. הנתבעת מדגישה כי אינה מעוניינת לפגוע בפרטיות הנפגע הנוסף ומבקשת את פרטיו בלבד.
2. מד"א מתנגדת לבקשה. מדגישה שהיא שומרת על פרטיות מטופליה ופועלת לאורו של חוק זכויות החולה וחוק חופש המידע. לטענת מד"א באיזון בין גילוי האמת לצורך כספי ובין האינטרס לשמירת פרטי מטופל (כולל שמו), האינטרס הציבורי מורה כי חשיפת פרטי מטופל תהא שמורה למקרים קיצוניים כגון שמירה על נפשות או אינטרס מובהק אחר. לטענתה, חשיפת פרטי המטופל במקרה זה תהווה פרצה חמורה בחומת החיסיון של מטופלים ותביא לחשיפות רבות נוספות לצרכים כלכליים בטענה לצורך של גילוי האמת.
3. בתשובה לטענת מד"א טוענת הנתבעת כי התאונה לא דווחה למשטרה בזמן אמת והתובע לא מסר את פרטיו של הנפגע השני למשטרה. לטענה, כאשר מוחזקים בידי אדם או גוף ציבורי פרטים של אדם שהיה עד לתאונה, אין לאותו אדם חיסיון או הגנה ממסירת פרטיו של אותו עד. הטענה בדבר הגנת הפרטיות לא יכולה לשמש למד"א כטעם לאי מסירת פרטי הנפגע השני. המידע חיוני ויכול לסייע לגילוי האמת במשפט. עוד לטענתה, חוק זכויות החולה אינו רלבנטי למקרה זה שכן החוק עוסק במסירת מידע רפואי.
4. על פי החלטתי, פנתה מד"א אל הנפגע השני ויידעה אותו על כך שישנה בקשה לחשוף את פרטיו.
5. בהודעה מיום 25.8.19 הודיעה מד"א כי ביום 22.08.19 חייג נציג מד"א למספר הטלפון של המטופל כפי שמופיע במערכות מד"א, אולם הטלפון היה מנותק.

בשיחה למספר טלפון נוסף אשר קיים במערכות מד"א, ענתה אימו של המטופל. ניתן לה הסבר אודות הפניה בהתאם להחלטת בית המשפט, אך האם סירבה למסור את מספר הטלפון העדכני של בנה או ליצור עימו שיחת ועידה.

לאחר מספר שעות, התקשר נציג מד"א אל האם שוב, על מנת לקבל את תשובת המטופל. האם לא הסכימה למסור את מספר הטלפון של בנה והבהירה שהוא ביקש "שיעזבו אותו, כי הוא לא קשור לזה והוא לא מעוניין שייצרו אתו קשר".

1. בתגובה להודעת מד"א חזרה והדגישה הנתבעת כי אין מדובר בבקשה לקבל מידע רפואי אודות אדם חיצוני לאירוע התאונה, אלא בקשה לקבל פרטים של מעורב בתאונה, שגם הוא נפגע. הנתבעת מפנה לפסיקה לפיה חויבה מד"א למסור פרטים של אדם אשר הודיע על תאונה למד"א וטוענת כי הטעמים אשר בגינם נפסק שיש למסור את פרטיו של המודיע, יפים מקל וחומר, גם בעניין נפגע נוסף.

דיון והכרעה

1. דין הבקשה להתקבל.
2. על שמו של הנפגע הנוסף לא מוטל חיסיון. גם הפגיעה בפרטיותו, כמי שפונה על ידי מד"א ממקום התאונה אינה מקנה לו חיסיון.
3. החיסיון הרפואי מוסדר בסעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

כפי שנפסק, שמות המטופלים אינם בגדר סוד רפואי ולא חל עליהם חיסיון (בג"ץ 447/72 ישמחוביץ' נ' פקיד שומה לחקירות, פ"ד כז(2) 253 (1973); דנ"פ 545/16 לשכת עורכי הדין – ועדת האתיקה הארצית נ' מדינת ישראל (11.2.16); בגץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל (סעיף 10 לפסק דינה של כב' הנשיאה (בדימ') ביניש, (28.5.12)).

1. בבע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (20.6.05), נדרש בית המשפט העליון לאיזון בין ההגנה על הפרטיות לבין אינטרס הפרט והכלל לקיים משפט-אמת, תוך חשיפת מלוא הנתונים הרלבנטיים ההכרחיים למתן הכרעה שיפוטית הנשענת על תשתית עובדתית מלאה.

כפי שנפסק באותו מקרה, ההגנה על הפרטיות, חרף היותה זכות חוקתית מוכרת, איננה ערך מוחלט ויש לשקלל אותה כנגד ערכים חשובים אחרים לצורך מציאת נקודת האיזון הראויה.

עוד נפסק כי:

"אחד המצבים בהם נדרש איזון ההגנה על הפרטיות לבין ערך אחר, עולה מקום שעשיית משפט צדק מחייבת הצגת נתונים ועובדות החוסים תחת הגנת הפרטיות שבלעדיהם לא ניתן להגיע לחקר האמת (פרשת סקולר, שם, עמ' 273-272; ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, פד"י מא(2) 337, 358). בהתמודדות בין האינטרס החברתי הכרוך בעשיית צדק בהליך השיפוטי לבין חשיבות ההגנה על הפרטיות, עשוי להינתן, בנסיבות מסוימות, משקל גובר לערך הראשון, שבלעדיו עלולים הליכי המשפט להימצא מסוכלים. בלא הבטחת הליך שיפוטי תקין, עלולה המערכת החברתית ואכיפת החוק לספוג נזק שאינו ניתן לתיקון. "

1. העובדה שהנפגע הנוסף לא נזכר כנפגע בתיק המשטרה מעוררת שאלות. עדותו של הנפגע הנוסף יכולה לשפוך אור על המקרה ולתרום לבירור נסיבות התאונה.
2. באיזון שבין הפגיעה בפרטיות הנפגע הנוסף ובין הצורך לברר את נסיבות התאונה בתיק שלפני, גובר הצורך לברר את האמת.
3. מד"א תמסור, אפוא, לב"כ הנתבעת את פרטיו של הנפגע הנוסף.

ניתנה היום, ה' חשוון תש"פ, 03 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.