מונחת בפניי בקשה מטעם הנתבעת 3 (להלן: "המבקשת"), להורות על סילוק התביעה נגדה על הסף, וזאת בשל טענתה להעדר יריבות.

עניינה של התביעה סב אחר הנזקים הלכאוריים שלפי הנטען נגרמו לתובע כתוצאה משכירת שירותי הנתבעים, או מי מהם, לשם הספקת סחורה ומוצרים מסין לביתו.

לדברי המבקשת, "היא חברה בלתי פעילה, בבעלותו המלאה של הנתבע 1, הרשומה בישראל והמשמשת כחברת מדף, אשר אינה מייצרת דבר ואינה מעניקה שירות כלשהו" (ס' 3 לבקשה). נוכח זאת, כך נטען, אין כל זיקה הקושרת את המבקשת להליך דנא.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי בכתב התביעה שמה מאוזכר עניינית פעם אחת (ראה ס' 32 לתביעה), שם טוען התובע כי הוא מצרפה כנתבעת "למען הזהירות", הגם שהוא מודה כי "חברה זו לא הוזכרה על ידי הנתבעים בשום מקום". למעשה, כך נטען, עולה מדברי התובע כי צירוף המבקשת כנתבעת נעשה על רקע העובדה שהיא רשומה בבעלות הנתבע 1, ומאחר שלא הסתייע בידי התובע לאתר בישראל חב' אחרת, העונה לשם Bait4you, העומדת במרכזה של ההתקשרות מושא ההליך דנא.

המבקשת טוענת כי אין בעובדה שלא הסתייע בידי התובע לאתר את חב' Bait4you, כדי להכשיר צירופה כנתבעת כאשר אין לה כל זיקה למערכת היחסים בין הצדדים. אף העובדה כי היא רשומה על שם הנתבע 1 אינה הופכת אותה לבעלת דין רלוונטית.

המבקשת, כך נטען, הינה בגדר אישיות משפטית נפרדת, אין לה כל קשר לנתבעים, למעט היות הנתבע 1 בעליה, מעולם לא הייתה מעורבת בעסקה עם התובע ובוודאי שלא התחייבה כלפיו בהתחייבות כלשהי, וממילא המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מוכרים לה.

בשל המקובץ נטען בבקשה כי צירופה של המבקשת לתביעה אינו אלא בגדר "מסע דיג", מתוך ניסיונו של התובע לאתר כיס חלופי לנזקיו הנטענים, ועל כן, מבוקש להורות על סילוק התביעה נגדה על הסף.

בתגובת התובע לבקשה נטען כי התובע מתנגד "בשלב זה" לבקשה.

התובע פתח וציין כי הבקשה נתמכה בתצהירו של הנתבע 1 לבדו, ולא בתצהיר מטעם המבקשת, ודי בכך כדי לדחות הבקשה. כן נטען כי לבקשה לא צורפו כל בעלי הדין.

לגופו של עניין, נטען בתגובה כי טענות המבקשת לפיהן היא מעולם לא הייתה מעורבת בעסקה עם התובע לא מוצאות תימוכין בתצהיר שצורף, והדבר מלמד כי "הנתבעים 1 ו-3 אינם ישרים די כלפי ביהמ"ש הנכבד" (ס' 4 לתגובה). אף באשר לטענת המבקשת כי היא אינה פעילה, נטען בתגובה כי עיון בשאילתת רשם החברות מלמד על היפך הדבר.

כן נטען כי לבד מס' 32 לכתב התביעה, גם במקומות נוספים בכתב התביעה "ישנה התייחסות" למבקשת, וזאת בשל הדמיון המצוי בין ראשי תיבות שמה של המבקשת (BFU) לבין שמה של חב' Bait4you, וכי לעת הזו "מוקדם מדי להגיע למסקנות אלה ואחרות..." (ס' 9 לתגובה).

בתשובת המבקשת לתגובת התובע, נטען כי אין בתגובת התובע כל הבהרה מהי עילת התביעה המוגדרת המשמשת יסוד לצירוף המבקשת כנתבעת.

באשר להעדר צירוף צדדים אחרים לבקשה, נאמר בתשובה כי בעת הגשתה כבר ניתן פסק דין בהעדר נגד הנתבעים 2, 4 ו-5, וממילא, בהחלטת ביהמ"ש מיום 6.11.17 הועברה הבקשה לתגובת יתר בעלי הדין. כן נטען כי עילת הבקשה סבה אחר מערכת היחסים שבין התובע לבין המבקשת, ומקום בו נמצא כי אין תוחלת בבירור ההליך נגדה, אין מקום שביהמ"ש יורה על המשך ההליך במתכונתו.

באשר לטענה בדבר העדר צירוף תצהיר מצד המבקשת, נטען בתשובה כי צורף תצהירו של הנתבע 1, הלא הוא בעל מניותיה של המבקשת, ולא מחוור מדוע לא כשר הדבר בעיני התובע.

דיון

סילוק תובענה על הסף, בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייתה, מהווה סעד דראסטי, מאחר שכך ננעלים שערי ביהמ"ש בפני התובע עוד בטרם נזקק ביהמ"ש לליבון הפלוגתאות לגופן. בפרט נכון הדבר כאשר עניינו של הסעד המבוקש בדחיית התביעה על הסף, שכן, במקרה זה אין בכוחו של התובע לשוב ולהידרש בשלב מאוחר יותר לצירוף בעל הדין הרלוונטי.

מטעם זה, קבעו בתי המשפט כי שימוש באמצעי של סילוק על הסף ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם יימָצא כי לא תִכשר דרך לאתר בכתב התביעה עילת תביעה מבוררת, ולו בדוחק, נגד בעל הדין אשר הגיש את הבקשה (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721,724; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671-672).

הרציונל ברור: ככלל, ראוי לשאוף לבירור ענייני של הפלוגתאות הניטשות בין בעלי הדין, על פני פתרון דיכוטומי הנשען על הבעת עמדה אפריורית מוחלטת (ע"א 50/89 פרופ' ליטן נ' פרופ' אליתה, פ"ד מה(4) 18). כאשר מצרפים לכך את זכות הגישה לערכאות, אשר ברבות הזמן קנתה לה שביתה כזכות חוקתית במשפט הנוהג, יש בכך כדי למסֵד מסקנה בדבר הצורך בשימוש זהיר ומבוקר טרם שביהמ"ש ישלח מעל פניו את התובע, ללא היזקקות לטענותיו.

מאידך, כאשר נעלה מכל ספק כי התובע לא יוכל להצליח בתביעתו, ברי כי לא יהא מקום לנהל הליך משפטי מלא, וזאת על מנת למנוע הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין ובזבוז זמנו של ביהמ"ש.

יישום הדברים למקרה דנא, מלמד כי בכתב התביעה טען התובע כי המבקשת צורפה כנתבעת "למען הזהירות", תוך שהתובע מודה כי "חברה זו לא הוזכרה על ידי הנתבעים בשום מקום" (ס' 32 לתביעה). התובע עצמו מציין כי צירף את המבקשת כבעלת דין, מאחר שניסה לאתר את חב' Bait4you, אך הדבר לא הסתייע בידו, ו"כנראה שמדובר בחברה בדויה שמעולם לא קיימת" (שם).

בכל ההערכה, לא קיים מנגנון משפטי המאפשר לצרף בעל דין "למען הזהירות", כטענת התובע. ככל שלתובע יש טענות, ולו בדוחק, שיש בכוחן לסייע לבסס מסקנה כי המבקשת הינה בעלת דין רלוונטית במערך היחסים שבין הצדדים, מצופה היה כי יפרטן בכתב התביעה, ובמקרה שכזה - אף אם היה נוצר ספק ביחס להיקף חלקה המדויק של המבקשת, ואף אם אדני התביעה נגדה היו מתפרשים כרעועים, לא היה ממהר ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו להורות על סילוק התביעה נגדה על הסף.

ואולם, כאשר התובע עצמו מציין בכתב התביעה כי המבקשת " לא הוזכרה על ידי הנתבעים בשום מקום", ולמעשה כי אין לה חלק ונחלה בביצוע איזה מההתקשרויות בין הצדדים, וכי לא נטלה כל חלק במהלך השיחות וחילופי הדברים בין הצדדים, כי אז המונח "למען הזהירות" אינו יכול להוות בגדר מילת קסם המכשירה צירוף בעל דין ללא עילה מוכרת.

וזאת לדעת. צירוף בעל דין חייב להיעשות על יסוד עילת תביעה מוגדרת ומובחנת מראש. לעומת זאת, מתן הכשר לצירוף בעל דין "למען הזהירות" עד אשר יתברר בדיעבד האם יש לו מקום בהליך, חותר תחת שיטת המשפט הנוהגת, ואף עלול להפוך את סדרי הדין המחייבים את התובע להוכיח את עילת התביעה נגד הנתבע, ולא את הנתבע להוכיח כי אין מקום לצרפו, אף לא "למען הזהירות".

למעשה, על פניו עולה מקריאת ס' 32 לתביעה כי צירופה של המבקשת כבעלת דין לא היה נעשה אילו היה התובע מצליח לתור אחר עקביה של חב' Bait4you. ואולם, לא מצאנו בדין אפשרות לצרף אישיות משפטית חלופית כבעלת דין רק בשל העדר הצלחה למצוא בעל דין אחר. העובדה כי שני האורגנים המשפטיים הינם בבעלות הנתבע 1, ככל שכך הם פני הדברים (והטענה מוכחשת בכתב ההגנה שהגיש הנתבע 1), אינה יכולה לכשעצמה להוות מסד מספק לצורך צירוף מי מהם תחת האחר.

ניסיונו המאוחר של התובע בתגובה לבקשה, לטעון כי קיים דמיון לכאורי בין ראשי תיבות שמה של המבקשת (BFU) לבין שמה של חב' Bait4you (ס' 7 לתגובת התובע לבקשה לסילוק על הסף), אינו מחוור. ראשית, אין לטענה זו כל תימוכין בכתב התביעה. שנית, לא ברור מה רוצה התובע לגזור מטענה זו. ככל שהתובע חפץ לטעון - וכאמור הדבר אינו ברור מהתגובה - כי קיימת זהות בין החברות, והאחת משמשת מסווה לפעילות האחרת, היה עליו לטעון זאת מפורשות בכתב התביעה ולבאר האינדיקציות שהובילו אותו למסקנה זו. לא כך עשה. שלישית, מס' 32 לתביעה עולה כי לעמדת התובע, המבקשת צורפה מאחר שלא איתר את חב' Bait4you, אך אין כל טענה - ולו ברמז - כי מדובר באותה חברה.

לאור זאת, לא ברור מה מקום מצא התובע להתגדר במבקשת כבעלת דין רלוונטית. לא מצאתי כי התובע יכול לזכות בתביעתו נגד המבקשת על יסוד עילה מוגדרת. תחת זאת, התרשמתי כי צירוף המבקשת כנתבעת נעשה על יסוד סברת כרס, שאין לה שורש ועיקר.

בהקשר זה אוסיף ואומר כי לא מצאתי שיש בנימוקי התובע בתגובתו לבקשה, כדי לשנות המסקנה.

כך, העובדה כי לבקשה לא צורפו יתר בעלי הדין אמנם אינה ראויה, אך ממילא בהחלטתי מיום 6.11.17 הוריתי לכלל בעלי הדין להגיב לבקשה. ביום 22.11.17 אף ניתן פסק דין נגד הנתבעים 2, 4 ו-5, כך שתגובתם כבעלי דין לא נדרשה עוד.

באשר להעדר צירוף תצהיר לבקשה מטעם המבקשת, מקובלת עליי טענת באת כוחה, כי צירוף תצהירו של הנתבע 1, כבעל מניותיה של המבקשת, דיו בנסיבות העניין, ולא מחוור מה הפגם שמצא התובע בנדון.

באשר לטענה כי התצהיר שצורף לבקשה לא תומך במלוא העובדות הכלולות בבקשה, ייאמר כי בהתאם להלכה הנוהגת, בבוא ביהמ"ש לקבוע אם קיימת היתכנות לתביעה במתכונתה, "חייב בית המשפט לצאת מההנחה שכל העובדות המשפטיות בתובענה נכונות הן, וזאת מבלי להיכנס להערכת הסיכויים, אם יצליח התובע להוכיח את טענותיו" (ע"א 831/79 וקסלמן ושות' נ' חב' חלקה 35 בגוש 6663, פ"ד לה(2) 533; ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29). בנסיבות אלה, אין רבותא ממשית לשאלה האם כלל העובדות בבקשה נתמכות בתצהיר, שכן, מבוקש להורות על סילוק התביעה נגד המבקשת על הסף בשל העולה מכתב התביעה עצמו, במנותק מגרסת הנתבעים עצמם.

נוכח כל האמור גם יחד, אף אם כל האמור בכתב התביעה משקף מציאות כהווייתה, לא מצאתי כי בכוחו של התובע לזכות בסעד נגד המבקשת. נוכח האמור, על מנת למנוע הליכי סרק נגד המבקשת ומתוך מגמה להימנע מבזבוז זמנו של ביהמ"ש, מצאתי לעשות שימוש בסמכותי ולהורות על מחיקת התביעה נגד המבקשת על הסף.

בהקשר זה ייאמר כי לא מצאתי להורות על דחיית התביעה נגד המבקשת על הסף, שכן, לא מצאתי לחסום דרכו של התובע בהמשך ההליך, ככל שימצא לנכון, להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה אם יימצא על ידו כי קיימת זיקה מוגדרת וברורה בין המבקשת לבין חב' Bait4you. אין בכך כדי לשקף עמדה משפטית מוקדמת באשר לבקשה שתוגש בנדון, ככל שתוגש.

באשר להוצאות ההליך, מצאתי לחייב התובע בהוצאות המבקשת בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה אצל ב"כ התובע.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.