1. המבקשים אנשים עם מוגבלות, המתניידים בעזרת כסאות גלגלים. בבקשות האישור השונות שהוגשו על ידם, נטען כי המשיבות, רשויות מקומיות ברחבי הארץ, מפרות את חובתן החוקית להנגיש תחנות אוטובוס המצויות בשטחן, כנדרש לפי החוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, ובתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003.

2. בבקשות המונחות להכרעה כעת עותרים הצדדים לקבלת אישור בית המשפט להסתלקות המבקשים מהתובענות על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 תוך דחיית תביעתם האישית.

רקע

3. הרקע העובדתי לבקשות האישור שבנדון פורט בהרחבה בפסק הדין החלקי שניתן ביום 20.10.2019, ואין צורך לחזור שוב על הדברים בהרחבה. בתמצית יצוין, כי עסקינן בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות שעילתן אחת - הפרה לכאורה של החובה להנגיש תחנות אוטובוס לאנשים עם מוגבלות על ידי רשויות מקומיות. בתיק הוגשו תשובות על ידי מרבית המשיבות, נערכו מספר דיונים, ואף הוגשה עמדה מטעם משרד התחבורה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

4. בפסק דיני החלקי, אישרתי את כל בקשות ההסתלקות שהוגשו בתיקים שבנדון. קבעתי, כי בקשות האישור שכללו התחייבות של המשיבות לפעול בהתאם לחובה החוקית המוטלת עליהן בכפוף להעברת תקציבים ממשרדי הממשלה השונים יאושרו בכפוף לפרסומן, בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. בקשת ההסתלקות בעניינה של המועצה המקומית כאוכב, ממנה עלה כי המשיבה ביצעה את כל עבודות ההנגשה בהן היא מחויבת על פי דין, אושרה ללא צורך בפרסום.

5. למען שלמות התמונה יצוין, כי לאחר מתן פסק הדין החלקי, ביום 28.10.2019 נערך דיון נוסף בבקשות האישור שבנדון. בדיון ציינו באי כוח הצדדים כי הם מנהלים מגעים לסיום בקשות האישור במתווה דומה לזה שאושר בפסק הדין החלקי, וכי בקשות הסתלקות נוספות יוגשו בתוך מספר ימים (למען הסדר הטוב יוער, כי הדברים האמורים נכונים לגבי מרבית המשיבות, אך לא לגבי כולן).

6. ואכן, בימים שלאחר מתן פסק הדין החלקי ובמיוחד בימים שלאחר הדיון, הוגשו בקשות ההסתלקות שבכותרת.

בקשות ההסתלקות

7. בקשות ההסתלקות המונחות כעת להכרעה הוגשו על ידי המבקשים השונים ועל ידי המועצה המקומית סאגור; המועצה המקומית בית ג'אן; מועצה מקומית ירכא; מועצה מקומית חורפיש; מועצה מקומית ג'וליס; מועצה מקומית ראמה; מועצה מקומית ג'ת ינוח; מועצה מקומית דיר אל אסד; מועצה מקומית נחף, מועצה מקומית בענה; מועצה מקומית כפר יאסיף; מועצה מקומית כאבול; מועצה מקומית כעביה, טבאש חג'אג'רה; מועצה מקומית גדידה מכר; מועצה מקומית פרדיס; מועצה מקומית כפר קרע; מועצה מקומית מזרעה; מועצה מקומית פקיעין, מועצה מקומית ג'ת-משולש, מועצה מקומית מגד אל כרום, מועצה מקומית ביר אל מכסור, מועצה מקומית דלית אל כרמל ועיריית עראבה.

ניתן לחלק את בקשות ההסתלקות לשני סוגים; חלקן מתייחסות למשיבות שכבר הנגישו את התחנות שבשטחן ואף ביצעו הנמכות בצמתים באופן שמאפשר עליה וירידה למעברי החציה ללא כל הפרעה. בשאר הבקשות צוין, כי המשיבות מתחייבות להנגיש את תחנות האוטובוס שבשטחן בתוך שלוש שנים לכל היותר. יודגש, כי ההתחייבות שהמשיבות הללו נטלו על עצמן אינה מותנית בהעברת תקציבים או בכל דבר אחר. הבקשה בעניינה של עיריית עראבה שונה, ואתייחס אליה בנפרד.

במסגרת חלק מן הבקשות ביקשו הצדדים להגיש את המלצתם בעניין גמול ושכר טרחה בתוך 60 ימים מההחלטה בבקשה, ובחלקן הסכימו הצדדים כי הגמול ושכר הטרחה שייקבע בתיקים האחרים יחול גם עליהם.

דיון והכרעה

8. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשות להתקבל וכי יש לאשר את הסתלקות המבקשים ואת דחיית תביעתם האישית של המבקשים מן התובענות מהן ביקשו להסתלק; הודעת ההסתלקות מטעם המועצה המקומית דלית אל כרמל תאושר בכפוף להבהרה, כמפורט להלן.

בפסק דיני החלקי עמדתי על השיקולים השונים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשת הסתלקות, והדברים שנאמרו שם יפים גם לכאן.

9. לאור העקרונות שפורטו בפסק הדין החלקי, אני סבור שבנסיבות המקרה הנוכחי, יש לאשר את ההסתלקות מבקשות האישור, וזאת בעיקר משום שכלל המשיבות כבר הנגישו או התחייבו לעמוד בהוראות החוק ולהנגיש את תחנות האוטובוס שבשטחן לאנשים עם מוגבלות (באופן בלתי מותנה ומבלי שהדבר יהיה תלוי בהעברת תקציבים כאמור), ובתוך זמן מוגבל, באופן שהשיג את מטרת בקשות האישור, וכי המבקשים עצמם אינם מוצאים עוד טעם בניהולן.

גם השלב המוקדם בו מצויות התובענות, בו בקשות האישור טרם התבררו, וכן העובדה שההסתלקות אינה מהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, תומכים במסקנה כי יש לאשר את בקשות ההסתלקות.

באשר למועצה המקומית דלית אל כרמל: הצדדים יגישו הודעה בה יבהירו האם האמור בסעיף 8 לבקשת ההסתלקות, לפיו המועצה מתחייבת להשלים את מיפויין של כלל תחנות האוטובוס שבשטחה בכפוף להעברת תקציבים מהמשרד הממשלתי הייעודי, נכתב בטעות (בשים לב לאמור בסעיף 10 לבקשה בו צוין כי המועצה מתחייבת להשלים את הנגשת התחנות בין אם יתקבל מימון מהמשרד הממשלתי ובין אם לאו, ובשים לב להחלטתי מיום 20.10.2019, בה אושרה ההסתלקות מהתובענה כנגד המועצה המקומית דלית אל כרמל בכפוף לפרסומה).

10. בנסיבות אלה, גם אין טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים, ומכאן שאין צורך בפרסום הודעה בדבר ההסתלקות - הודעה שתייקר את ההליך ותסרבל אותו שלא לצורך (ראו והשוו: תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010; ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13/5/2013)).

11. בקשת ההסתלקות הנוגעת לעיריית עראבה כאמור, שונה. בבקשה נטען כי מדובר בבקשת אישור שהקדימה את זמנה, וזאת בשל שני טעמים: הראשון, כי את העירייה חוצה כביש 805, שלאורכו פרוסות תחנות הסעה ציבוריות. הכביש, על תחנותיו, מצוי באחריותה ובשליטתה הבלעדיות של חברת נתיבי ישראל ולא בשליטת העירייה. השני, כי בתחנות ההסעה המצויות בכבישים הפנימיים שבשטח העירייה מופעל על ידי משרד התחבורה מזה כשנה פיילוט במסגרתו הוקמו על ידי המשרד תחנות הסעה ציבוריות, אולם טרם החל בהן שירות הסעה לציבור. הליך זה צפוי להסתיים בתוך מספר חודשים. על אף האמור צוין, כי עם סיום הפרויקט עיריית עראבה תקבל על עצמה את האחריות בכל הנוגע לתחנות, ובכלל זה את החובה לוודא כי כל התחנות יעמדו בדרישות ההנגשה (סעיף 9 לבקשת ההסתלקות).

במצב דברים זה אלה, ולאור העקרונות שפורטו לעיל ובפסק הדין החלקי, אני סבור כי גם דינה של בקשה זו להתקבל, ללא צורך בפרסום.

סוף דבר

12. לאור כל האמור אני מאשר את ההסתלקות מהבקשות שבכותרת ללא צורך בפרסום, בכפוף לאמור לעיל בעניין המועצה המקומית דלית אל כרמל. הודעת ההבהרה תוגש עד ליום 15.12.2019.

הצדדים שחפצו בכך יגישו את עמדתם בדבר שיעורי הגמול ושכר הטרחה למבקשים ולבא כוחם בתוך 60 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ו חשוון תש"פ, 24 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.