1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעת (להלן: המבקשת) לתיקון כתב התביעה.
2. לצורך הרקע הדרוש אזכיר כי עסקינן בתביעת כספית במסגרתה עותרת המבקשת לחייב את הנתבע (להלן: המשיב) בסך של כחצי מיליון. כעולה מכתבי הטענות, המבקשת שכרה במהלך שנת 2014 את שירותיו של המשיב על מנת לערוך שיפוץ מקיף בביתה. עיקר טענתה של המבקשת הינה כי המשיב ניצל את תמימותה ואת יחסי הידידות ביניהם, תוך שהציג בפניה מצג שווא לפיו יש באפשרותו לבצע את השיפוץ המקיף בביתה. ואולם, בדיעבד התברר למבקשת על פי הנטען, שהמשיב ביצע עבודה רשלנית, לא מקצועית ופגומה ובתוך כך גרם לה לנזקים כבדים ועוגמת נפש רבה. במסגרת סעיף 142 לכתב התביעה פורטו רכיבי הפיצוי הנטענים (19 במספר) והמגיעים לסך מצטבר כאמור של כחצי מיליון ₪.
3. כן, אזכיר כי בתיק מונה מומחה מטעם בית בית המשפט (המהנדס דן אורמן) אשר ערך את חוות דעתו ביום 24/10/19. כן, אזכיר כי במסגרת החלטתי בפרוטוקול דיון הקד"מ מיום 4/2/20, ניתנה החלטה על הגשת תצהירי הצדדים.
4. במסגרת הבקשה דנן, עותרת המבקשת כאמור לתיקון כתב תביעתה כך שייכללו בכתב התביעה המתוקן "כלל הליקויים עליהם הלינה המבקשת מתחילתו של הליך זה" ובתוך כך לפרט "כל נזק ונזק" שהותיר המשיב בנכס תוך ציון המקום בו הנזק מצוי בנכס. במסגרת סעיפים 1-21 לבקשתה, סקרה המבקשת את עיקרי ההשתלשלות הדיונית בתיק שמצאה רלוונטיים לבקשתה ובתוך כך החלטות שונות שניתנו על ידי בית המשפט (על נפקותם של החלטות אלו לבקשה דנן עוד אעמוד בהמשך).
5. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הורתה ולידתה של הבקשה דנן הינו בחטא לאור התנהלות המבקשת בתיק דנן אשר ממשיכה פעם נוספת להתל בבית המשפט ובמשיב, בניסיון אחרון להיאחז בתביעתה אשר לפי חוות הדעת של המומחה, התנפצה על פניה. כן, נטען כי לא ברור מדוע מקום בו הפירוט הנטען בעניין הליקויים היה קיים בידי המבקשת כבר בשלב הגשת התביעה, לא צורף פירוט זה לכתב התביעה. הלכה למעשה, באי צירופו של פירוט זה גילתה דעתה המשיבה כי אין לו חשיבות מהותית לתביעה. כן, נטען כי כל שרוצה להשיג המבקשת בבקשה זו הינו עריכת ביקור נוסף של המומחה מטעם בית המשפט ותיקון חוות הדעת בהתאם לתיקון.
6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה וכן ביתר מסמכי התיק שמצאתי רלוונטיים לענייננו – מצאתי כי אין להיעתר לבקשה.
7. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים. כל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ההלכה הפסוקה קובעת כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, ינקוט בית המשפט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור (ר' רע"א 1774/19 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים] (8/7/19); ר' רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר ואח' [פורסם במאגרים] (25/10/12)).

לכלל זה קיימים חריגים, כגון במקרה בו התנהגות בעל דין אינה מצדיקה תיקון כתב תביעה או במקרה בו קיים שיהוי לא סביר ולא מוצדק בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. כמו כן, לא יאושר תיקון כתב תביעה כאשר יש בתיקון משום החלפת עילה או הוספת עילה חדשה לכתב התביעה המקורי ותיקון כתב התביעה יגרום נזק או עוול שלא ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות .

1. הגם שציינתי לעיל כי בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה בתי המשפט נוקטים בגישה ליברלית, אין משמעות הדבר כי יתאפשר תיקון שכזה באופן אוטומטי, וכאמור יש לשקול, בין היתר, את התנהלות בעלי דין.
2. הנימוק הראשון להחלטתי הינו היותה של הבקשה לוקה בשיהוי רב; באם אכן רשימת הליקויים המלאה היו ידועים למבקשת עוד בסמוך להגשת התביעה, לא ברור מה מנע מהאחרונה לכלול אותם בכתב התביעה, ובעניין זה הנני דוחה מכל וכל את טענתה כי הדבר נבע לנוכח רצונה "שלא להלאות את הצדדים בתיאורים מדוייקים" (ר' סעיף 23 לבקשה). מקום בו עסקינן בתביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה נטענים, יש לפרט כל ליקוי וליקוי ואין לקבל את הטענה של המבקשת בדיעבד כי פירטה (חלק) מהנזקים אך באופן כללי בלבד.

1. הנימוק העיקרי לדחיית הבקשה נעוץ למעשה בהוקעת ניסיון המבקשת באמצעות בקשתה זו ליצור לעצמה "מסלול עוקף" של החלטות רלוונטיות שונות שניתנו על ידי בית המשפט בהליך עד כה. ובמה דברים אמורים? במהלך ההליך נדרשתי לבקשות שונות של המבקשת במסגרתן עתרה האחרונה להעלאת הטענות לליקויים נוספים ובתוך כך להורות למומחה מטעם בית המשפט כי יתייחס אליהן; כך בהחלטתי מיום 3/9/19 הוריתי כי אין מקום למסירת מסמכים נוספים למומחה בית המשפט במעמד ביקורו; בהחלטתי מיום 3/2/20 דחיתי את בקשת המבקשת למתן הוראות למומחה בית המשפט לבדוק ליקויים נוספים ולערוך ביקור נוסף בנכס; בהחלטתי מיום 8/3/20 דחיתי את בקשת המבקשת לעיון חוזר ביחס להחלטה לעיל; בהחלטתי מיום 26/7/20 דחיתי את בקשת המבקשת להתיר לה לפנות למומחה לצורך עריכת ביקור נוסף ולתקן את חוות דעתו תוך התייחסות למסמכים נוספים והחלטה נוספת ומפורטת בנדון יצאה תחת ידיי ביום 11/8/20 (בה גם מצאתי אף לחייב את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה). הנה כי כן, קבלת הבקשה דנן כמוה כהכשרת ניסיון פסול מצד המבקשת לעקוף בדרך שאינה ראויה החלטות רלוונטיות קודמות שניתנו, ואת זאת אין להתיר.

11. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

12. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין הבקשה בסך 3,000 ₪.

13. תצהירי המבקשת יוגשו בתוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.