מבוא

1. החלטה זו נוגעת לשתי בקשות שהגישו י.ח יזמות בע"מ (להלן: "חברת יזמות") ובא כוחה עו"ד יצחק רייס, וכן מר אבנר חדד. בבקשה הראשונה (בקשה 92) ביקשו חברת יזמות ומר אבנר חדד לצרף אותם ואת באי כוחם כצד להליך. זאת, בשל הליכים משפטיים המתנהלים, לטענת חברת יזמות ומר אבנר חדד, בין הצדדים להליך זה, בנוגע לחובות הדדיים שקיימים ביניהם.

הבקשה השנייה – בקשה 93 – הינה בקשה שהוגשה על ידי אותם מבקשים ובה ביקשו מבקשים אלו שביהמ"ש זה ייתן הוראות שהסמכות להכריע בטענת קיזוז שטוענים לה חברת יזמות ומר אבנר חדד, הינה רק לבית המשפט, ואין לבעל התפקיד סמכות לדחות הודעת קיזוז על דעת עצמו, ומבלי לבקש הוראת בעניין מביהמ"ש.

2. בד בבד עם הגשת בקשות 92 ו-93 הוגשה בקשה לסעד זמני, שם ביקשו המבקשים שביהמ"ש זה יורה לבעל התפקיד להימנע מהמשך הליכי ביצוע פסק דין שניתן נגד חברת יזמות ומר אבנר חדד בת"א 28851-02-16 (להלן: "פסק הדין") עד למתן הכרעה בטענת הקיזוז העומדת להם. כן ביקשו המבקשים להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ המתנהלים בתיק 523850-05-20. מדובר בהליכים המתנהלים בהתאם להחלטתי בבקשה 78 בהליך זה, לצורך גביית המגיע לחברה על פי פסק הדין.

3. הבקשה למתן סעד זמני נדחתה בהחלטתי מיום 07/07/2020, וכעת יש מקום, לאחר הגשת תגובות ותשובות, לתת החלטה בבקשות 92 ו-93.

הטענות בבקשה 92

4. בעלי התפקיד התנגדו לבקשת חברת יזמות ומר אבנר חדד לצרפם כצד בהליך זה. לטענתם, מבקשים אלו אינם נושים של החברה ולא הגישו תביעות חוב בהליך והם אינם מנהלים הליך משפטי בנוגע לחוב, כביכול, של החברה כלפיהם. נטען כי ההליך המשפטי היחיד שעדיין תלוי ועומד הינו ערעור שהגישה חברת יזמות על פסק הדין אשר חייב את חברת יזמות לשלם לחברה כספים. משכך, נטען כי חברת יזמות היא חייבת של החברה והיא, כמו גם אבנר חדד, אינם נושים או משתתפים בהליך הפירוק, ולכן אינם צד להליך.

5. עוד טענו בעלי התפקיד כי במסגרת הליך הפירוק דן ביהמ"ש זה בבקשות בנוגע לאופן ניהול הליכי גביית חוב מחברת יזמות ואין מקום שחברת יזמות תהיה צד להליך הדן באופן גביית חובה לחברה ממנה.

6. בעלי התפקיד אינם מביעים דעה באשר למתן זכות עיון לחברת יזמות, למר אבנר חדד או לבעלי כוחם במסמכים ספציפיים בהליך ושומרים על זכותם להגיב על כל בקשה שתוגש בעניין.

7. ב"כ הכונס הצטרפה לנימוקי בעל התפקיד והתנגדה גם היא לצירוף המבוקש.

8. בתשובתם טענו המבקשים (חברת יזמות ומר אבנר חדד) כי:

א. הם נושים של החברה אך פטורים מהגשת תביעות חוב משום שהם טוענים לזכות קיזוז ומעמדם, משכך, כמעמד נושה מובטח.

ב. אין מקום להסתרת מידע מעיני חברת יזמות ומר אבנר חדד ובוודאי נדרש הדבר כדי לבחון האם בעלי התפקיד הציגו לביהמ"ש זה במסגרת בקשה למתן הוראות תמונה עובדתית מלאה.

9. יצוין כי אין בתשובת חברת יזמות ומר אבנר חדד כל התייחסות לאפשרות להגשת בקשה לעיין בתיק, להבדיל מבקשה לצירוף צד להליך כאן.

הטענות בבקשה 93

10. במענה לבקשה 93 טען בעל התפקיד כי דין הבקשה להידחות ולו מטעמי השתק שיפוטי, משום שבהליך משפטי אחר בת"א 28851-02-16 במסגרתו ניתן פסק הדין, טענו חברת יזמות ומר אבנר חדד כי אין לחברה זכות לבצע קיזוז משום שאין זהות בין הצדדים בהליך זה (הליך פירוק) ובין הצדדים בהליך בת"א 28851-02-16, בו ניתן פסק הדין.

כפירה בזכות הקיזוז נטענה גם על ידי המפרק הזמני (עו"ד מאיוסט) במסגרת בקשה להרשות לו להמשיך לנהל הליך נגד חברת יזמות (בבקשה 78).

11. עוד נטען כי טענות הקיזוז נידונו לגופן והוכרעו בהליך בת"א 28851-02-16, שם הוכרה זכות הקיזוז ונקבע שכבר בוצע קיזוז נדרש אשר הפחית חובם של המבקשים (חברת יזמות ומר אבנר חדד) לחברה. בפסק הדין גם חויבה חברת יזמות לשלם לחברה סכומים שונים.

נטען, בצד טענות שונות הכופרות בזכות הקיזוז של חברת יזמות ומר אבנר חדד, כי אין לדון בבקשה 93 משום שהסעד המבוקש בה מוזר ואינו נחוץ, שהרי טענת קיזוז היא טענת הגנה שיש לטעון במשפט ולא אחרי שניתן פסק דין.

כמו כן, נטען כי בהיעדר תביעות חוב או הכרעות בעלי תפקיד אין מקום לדון בשאלה הערטילאית מי הגורם המוסמך לדון בטענות קיזוז. זאת, משום שלא ברור כיצד והיכן הועלתה טענת הקיזוז, כשחברת יזמות ומר אבנר חדד אינם נושים של החברה.

כמו כן, לא ניתן לכפות על בעל תפקיד להגיש בקשה למתן הוראות ולעורר מיוזמתו טענות הגנה על חברת יזמות ומר אבנר חדד, שהם בעצמם נמנעו מלעשות כן במסגרת ההליך שקדם למתן פסק דין שבו כבר הוכרעה טענת הקיזוז.

עוד נטען כי הגשת בקשות 92 ו-93 הם התנהלות בחוסר תום לב במסגרת מסע שיטתי של חברת יזמות ומר אבנר חדד להימנע מתשלום חובם לחברה ע"פ פסק הדין.

12. גם כאן הצטרפה ב"כ הכונס לטענות בעל התפקיד וביקשה לדחות הבקשה. ב"כ הכונס הוסיפה חשש בתגובתה כי חברת יזמות ומר אבנר חדד מנסים לנצל ההליך כאן כדי לבצע מקצה שיפורים לפסק הדין ויש בכך ניצול לרעה של הליכי משפט.

13. במענה טענו חברת יזמות ואבנר חדד כי:

א. תגובת בעלי התפקיד נועלות דלתות בית משפט בפניהם ופוגעות בזכות הגישה לערכאות שלהם.

ב. הטוען לזכות הקיזוז הוא כמו נושה מובטח והוא פטור מהגשת תביעות חוב.

ג. אין ממש באף אחת מטענות בעלי התפקיד לגופן בנוגע לזכות הקיזוז העומדת לחברת יזמות ולמר אבנר חדד נגד החברה.

דיון והכרעה

14. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה שדין שתי הבקשות שהגישו חברת יזמות ומר אבנר חדד להידחות, וכך אני מורה.

15. אשר לבקשה 92, מאחר וחברת יזמות ומר אבנר חדד מודים כי אינם נושים בהליך וכי לא הגישו תביעות חוב אין כל סיבה להורות על צירופם להליך. לא מצאתי ממש בטענותיהם כי יש לראותם כנושה מובטח מכוח טענת קיזוז העומדת להם, לטענתם, כנגד הליכי מימוש של פסק דין שניתן נגדם או במסגרת ערעור על פסק הדין שקבע חבותם כנגד החברה.

הליכי מימוש זכות החברה ע"פ פסק הדין מתנהלים בהתאם לאישור שניתן על ידי בהחלטתי מיום 28/02/2020 במסגרת בקשה 78 ואם מבוקש לטעון במסגרת זו טענת קיזוז, אין הדבר יוצר צורך לצרף את חברת יזמות ומר אבנר חדד כצדדים להליך הפירוק עצמו.

16. אין באמור בהחלטה זו כדי למנוע הגשת בקשות לעיון בתיק עצמו או במסכמים מתוכו כדי לבסס טענות כלשהן שיש, אם יש, לחברת יזמות או לאבנר חדד בתיקים אחרים. היה ותוגש בקשה לעיון במסמכים – אשוב ואדון בה.

17. לאור האמור לעיל, בקשה 92 נדחית ובאם נרשמו מר אבנר חדד או חברת יזמות כצד מעוניין בתיק, המזכירות תמחק רישום זה ורישום באי כוחם כצדדים לתיק.

18. אשר למבוקש בבקשה 93, גם כאן צודקים בעלי התפקיד בתגובתם. לטעמי, בקשה 93 אינה נחוצה והיא מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט תוך רצון לעקוף הכרעות שניתנו כבר בטענות הצדדים, לרבות לעניין הקיזוז. זאת, בדרך של דרישה לערוך דיון נוסף בטענות קיזוז במסגרת בקשה לא נדרשת למתן הוראות בהליך פירוק שחברת יזמות ומר אבנר חדד אינם צד לו.

19. בהליך כאן ניתן לבקשת בעל תפקיד היתר להמשיך לנהל הליכי גביית חוב המגיע לחברה מכוח פסק הדין. במסגרת הליכים הקשורים לפסק הדין, שמתנהלים בין בדרך של הגשת ערעור על פסק הדין, ובין בדרך של ניהול הליכי הוצל"פ לבקשת החברה, מבקשים חברת יזמות ואבנר חדד לטעון לטענות קיזוז.

טענות אלו ייטענו וידונו אם יהיה צורך במסגרת אותם הליכים אותם התרתי לנהל ואין מקום לבקש כי גם בית משפט זה, במסגרת הליך הפירוק, יידון בטענות אלו.

משכך, אין מקום לדרוש מבעלי התפקיד להגיש בקשה למתן הוראות בעניין זה ויש להסתפק בהוראות שניתנו המתירות ניהול הליכי הוצל"פ נגד חברת יזמות ומר אבנר חדד. כך, גם אין מקום לדון בשאלה מי מוסמך לדון בטענות קיזוז אפשריות של מר אבנר חדד ושל חברת יזמות.

20. איני סבורה שדחיית בקשות חברת יזמות ומר אבנר חדד מהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהרי, לאלו עומדת הזכות להעלאת טענותיהם לעניין קיזוז הן במסגרת הליך הערעור על פסק הדין אותו הם הגישו והן במסגרת ההליכים לגביית החוב על פי פסק הדין.

כך, גם מבלי לדון בטענות לעניין זכות הקיזוז לגופן, דין בקשה 93, שם מבוקש לקבוע כי הסמכות לדון בטענות הקיזוז עומדת רק לביהמ"ש, להידחות.

21. אני סבורה כי גם תיאור השתלשלות העניינים בבקשה 93 אינו נכון. בעלי התפקיד לא דחו לגופה טענת הקיזוז, הם טענו כי זו הוכרעה בפסק הדין וניתנה להם הרשות לנהל הליכי גביית החוב שנקבע בפסק הדין. הם גם טענו כי טענות לעניין הקיזוז, אם יהיה צורך, ידונו במסגרת ההליכים שינוהלו בין הצדדים ואין מקום ליזום הליך נוסף במסגרת בקשה למתן הוראות. שהרי אין צורך לדון בטענת קיזוז המועלית נגד החברה במסגרת תיק הפירוק, בהם צדדים שלישיים הטוענים טענות קיזוז כנגד החברה כלל לא מגישים תביעות חוב.

סיכום

22. לאור כל האמור לעיל, דין בקשות 92 ו-93 להידחות.

חברת יזמות ומר אבנר חדד ישלמו הוצאות הבקשות לקופת הנושים בסך כולל של 4000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ז אב תש"פ, 17 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.