08 ספטמבר 2020

בפני: כב' השופט נוהאד חסן

החלטה

1. המומחה פרופ' יובל מלמד, אשר נתן חוות דעת ביום 23.5.20 מתבקש להשיב על השאלות כדלקמן:

קבעת בחוות דעתך כי התובעת "נכון להיום" סובלת מדיכאון (עקב תגובת שרשרת מסוג "דומינו" שלא היה קורה לכאורה, לולא אירוע החשיפה) והמרכיב החרדתי אינו החלק העיקרי המשמעותי.

א. נא אשר כי החרדה ממנה סבלה התובעת נגרמה כתוצאה מהאירוע?

ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של 50%, כי החרדה ממנה סבלה התובעת בסמיכות לאירוע כפי שציינת בחוות דעתך מיום 26.9.19, נגרמה כתוצאה מהאירוע? באם תשובתך שלילית, נא נמק תשובתך.

ג. האם נכון לומר כי לולא האירוע, התובעת לא הייתה סובלת מחרדה וכפועל יוצא מכך, היא לא הייתה מגיעה למצב נפשי מסוג דיכאון? אנא הסבר תשובתך תוך התייחסות ל"תגובת שרשרת מסוג דומינו" כפי שציינת בחוות דעתך ובמענה לשאלות ההבהרה דהיינו, ללא התגובה האלרגית, לא היו נגרמות לתובעת מחלות גופניות, לא הייתה נפרדת מבן זוגה ולא הייתה מגיעה למצב נפשי, דיכאון.

ד. בממצאים שנמצאו בבדיקה הקלינית המתוארת במסמך רפואי מד"ר סימיונוב אלה מיום 26.12.17 (להלן: "המסמך הרפואי") עולה כי התובעת אובחנה כסובלת מ"מחשבות כפייתיות בנושא של טראומה, אפקט חרדתי, דכאוני..." ואף טופלה תרופתית ע"י תרופות נוגדי דיכאון. מעבר לכך, נושא הפרידה מבעלה לא מוזכר במסמך הרפואי ואף נושא עודף המשקל כלל לא צוין כיוון שמועד הבדיקה, התובעת לא הייתה פרודה ומשקל גופה היה בגדר הנורמה.

נבקשך להסביר בצורה מפורטת כיצד תוכנו של המסמך הרפואי מתיישב עם קביעתך כי "עיקרי תכני הדיכאון הינם סביב הצורך להתמודד עם מצבים גופניים, העלייה במשקל והפרידה מבעלה" שכן, במועד בו נבדקה קלינית כמתואר במסמך הרפואי ואובחנה כסובלת מדיכאון ומחרדה, היא לא הייתה פרודה מבעלה, ומשקלה היה תקין. האם לאור עובדות אלה, תשובתך ומסקנתך תשתנה?

2. מזכירות בית הדין תמציא למומחה את כל תיקה הרפואי של התובעת, לרבות חוות הדעת הרפואית שניתנה מטעמו וכן מסמך רפואי של ד"ר סימינוב אלה שצורף לבקשת התובעת מיום 30.8.20.

3. המומחה מתבקש להעביר לבית הדין את תשובותיו לשאלות ההבהרה בצירוף התקליטור, בתוך 30 יום מהיום.

4. שכרו של המומחה ישולם מקופת בית הדין, בהתאם לתהליך המקובל בתיקים אלה.

5. התיק יובא לעיוני ביום 20.10.20.

ניתנה היום, י"ט אלול תש"פ, (08 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.