לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבע לפסילת המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, ד"ר רון בשוראי (להלן: "המומחה"), ולחילופין, מינוי מומחה נוסף וזאת בטענה כי תשובותיו של המומחה לשאלות ההברה עמומות כאשר לא ברור לנתבעת כיצד נקבע הקשר הסיבתי בין הליקוי לבין עבודת התובעת.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 1.7.2019 הגישה התובעת תביעת, במסגרה ביקשה להכיר בפגיעה ברגליה, גב תחתון, צוואר ידיים וכתפיים כפגיעות תוך כדי ועקב עבודתה משך שנים רבות בהתאם לתורת המיקרוטראומה.
2. ביום 21.3.2021 מינה בית הדין את ד"ר רון בשוראי, כמומחה מטעם בית הדין (להלן: "המומחה").
3. המומחה, קבע בחוות דעתו מיום 23.6.2021 כי בתיעוד הרפואי קיימת תלונות לגבי אזורים שונים, תוך שקבע כי הוא מכיר בליקויים בצוואר, ידיים, וגב תחתון, ולא הכיר בליקויים ברגליים ובכתפיים, משלא נמצא כל תיעוד רפואי בנוגע לליקוים באיברים הללו למעט תלונה חד פעמית בשנת 2017).
4. המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוים בצוואר ובידיים בלבד בסבירות של מעל ל-50%.בנוגע לליקוים בגב התחתון ברגלים ובכתפיים לא מצא המומחה כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקויים אלו.
5. ביום 10.10.2021, התיר בית הדין שליחת שאלות הבהרה למומחה, מטעם הנתבע, בהתאם לנוסח שנקבע על ידי בית הדין, תוך שנקבע כי יש בשאלות ההבהרה כדי לבאר ולהשלים את חוות הדעת שניתנה.
6. ביום 14.11.2021 התקבלה חוות דעת משלימה, במסגרת השיב המומחה לשאלות ההבהרה.
7. המומחה, ציין כי אכן מחלת התובעת וליקוייה בצוואר, הינה תחלואה הקשורה לגיל, אך יחד עם זאת הבהיר כי חלה החמרה עקב עבדותה, ובניגוד למאמר שצורף לשאלות ההבהרה, התובעת אינה אסימפטומטית כמו אוכלוסיית המחקר ומשכך לא ניתן להסיק מהמאמר לגבי התובעת.
8. בכל הנוגע לציסטה בידה של התובעת, המומחה הסביר משמעות המונח "גנגליון ציסט" – "התרחבות של גיד או קופסית מפרק, ליצירת ציסטה המכילה נוזל ממקור המעטפת או הקופסית. מדובר על ביטוי קליני של חולשת הדופן של מבנים אלה אשר טראומה או תנועות חוזרניות יכולות לגרום או להחמיר. ההחמרה יכולה הייתה להתבטא בגודל הציסטה, או בהופעה מוקדמת יותר מאשר הייתה צפויה להופיע ספונטאנית" (תשובה לשאלה מס' 2, עמ' 3 לחוות הדעת מיום 14.11.2021).
9. זאת ועוד, ציין המומחה כי בהתאם לספרות הרי שקיים סיכוי של 50% שהציסטה עדיין קיימת ולכן הציע כי הליקוי יוכר על דרך של החמרה. בנוסף, ציין כי אף אם הציסטה איננה קיימת עוד, אין בכך כדי לשנות מתשובתו וקיים קשר סיבתי בין ליקוי התובעת בידיה לבין העבודה.
10. עוד הוסיף המומחה והסביר כי תנועות חוזרניות גורמות לדלקות גידים בפרק כף היד, וניתן למצוא לכך תמיכה בספרות, ואף המחלה מוכרת כמחלה תעסוקתית בהתאם לס' 4.12 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי – דלקת בגידי פרק כף היד.
11. ביום 23.12.2021, ולאחר קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ביקש הנתבע להורות על פסילת המומחה ובהתאם להורות על דחיית הדיון שנקבע לשמיעת סיכומים בעל פה, משלטענתו חוות הדעת לאקונית, ועל אף שאלות ההבהרה שנשלחו לא ניתנו הסברים לקביעות השונות. עוד נטען כי בית הדין התיר רק הפניית חלק משאלות ההברה.
12. בנוסף, לטענת הנתבע, חוות הדעת חסרת בסיס ספרותי, ואיננה מנומקת ומשכך איננה יכולה להות עבור בית הדין בסיס להכרעה ראויה, ודי בכך בכדי להורות על מינוי מומחה אחר ולכל הפחות מומחה נוסף.
13. זאת ועוד, לטענת הנתבע, המומחה התחמק ממתן תשובות לשאלות ההבהרה, ולא מילא תפקידו להיות עזר לבית הדין בשאלות רפואיות.
14. התובעת, התנגדה לבקשה משלטענתה זו נעדרת כל הצדקה משפטית, ונדמה כי מטרת הנתבע הינה לסרבל ולהאריך את ההליך. לטענת התובעת המומחה השיב והתייחס לכל שאלה, תוך שציין כי יש לקרוא את חוות הדעת ביחס עם תשובות המומחה לשאלות ההבהרה.
15. ביום 5.1.2022 ניתנה החלטת בית הדין לפיה אין מקום למנות מומחה נוסף/לפסול את חוות המומחה מטעם בית הדין, ובשים לב להנחיית הנשיאה לפיה פסילת מומחה תיעשה אך ורק במקרים חריגים, הרי במקרה זה אינו נופל לגדרי "החריג" ואין הצדקה להורות על פסילת המומחה.
16. חרף האמור, ביום 17.2.2022 ביקש הנתבע להפנות שאלות הבהרה נוספות אל המומחה, בטענה כי השאלות קשורות אל שאלות ההבהרה הקודמות, ובהמשך ישיר לתשובות המומחה, תוך שנטען כי המאמרים אליהם הופנה המומחה לא הוצג במלואם ולכן יש צורך בהפניית שאלות פעם נוספת תוך צירוף המאמרים במלואם.
17. התובעת בתגובתה מיום 17.2.202 התנגדה נחרצות לבקשה תוך שציינה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, ועמדת המומחה הייתה ידעה לנתבע זה מכבר ומשניתנה הכרעה כבר ביום 5.1.2022 ונקבעו מועדים לשמיעת סיכומי הצדדים, הרי שדין הבקשה להידחות.
18. ביום 28.2.2022 קבע בית הדין כי בהתאם להלכה הפסוקה, ובהתחשב במשקל שיש ליתן לחוות דעת של מומחה רפואי אובייקטיבי, ומששאלות ההבהרה משמשות כתחליף לחקירה נגדית, ובשים לב להנחיות בעניין מינוי מומחה, יש מקום להתיר סבב נוסף של שאלות הבהרה למומחה בהתייחס לחוות דעתו מיום 14.11.2021.
19. ביום 2.5.2022 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההברה. המומחה לא שינה ממסקנותיו וציין כי בכל הנוגע לליקוי בצוואר, התובעת הניעה את ראשה מאות פעמים ביום במעקב אחר דברי הדואר, תוך שקבע כי אין שוני בין מחלתה "הטבעית" של התובעת אשר החמירה עקב עבודה לבין אחרים הסובלים מאותה מחלה זו, וזאת בשים לב לתנועות החוזרות ונשנות שביצעה התובעת.
20. בכל הנוגע לליקוי בידה של התובעת, ציין כי בגיליון הרפואי יש אזכור של הגנגליון ציסט ותו לא, וכי יש אזכור של החמרה ללא אירוע ספציפי. לטענת המומחה המסקנה לפיה חלה החמרה נגזרת מאופי עבודת התובעת – חשיפה לתנועות חוזרות ונשנות על פי תורת המיקרוטראומה. בכל הנוגע לדלקת הגידים ציין כי אף אם מהחומר הרפואי לא ברור האם הדלקת חלפה, המומחה ממליץ להכיר בבעיה, תוך שציין כי אם הדלקת חלפה הרי שהוועדה הרפואית בביטוח הלאומי לא תקבע נכות בעטיה.
21. ביום 21.5.202 ולאחר סבב שני של שאלות הבהרה שנשלחו אל המומחה ומשהתקבלו תשובותיו של המומחה הורה בית הדין כי התיק ייקבע לשמיעת סיכומי הצדדים.
22. ביום 26.5.2022 הגיש הנתבע הבקשה שבפניי, לפסילתו המומחה הרפואי ומינוי מומחה אחר תחתיו ולחילופין מינוי מומחה רפואי נוסף.
23. הנתבע ציין כי בהמשך לקביעתו של המומחה בנוגע לליקוים בצוואר ובידיים נשלחו שני סבבים של שאלות הבהרה, כאשר בסבב הראשון אישר המומחה כי הממצאים שנמצאו אצל התובעת קיימת ב-80%-90% מהאוכלוסייה האסימפטומטית בני גילה של התובעת, תוך שהוסיף כי לא ניתן להסיק מהמאמר אליו הופנה לגבי עניינה של התובעת.
24. לטענת הנתבע, תשובת המומחה הינה עמומה ולא ברורה, ולא ניתן הסבר מדוע קיים קשר סיבתי בין הליקוי שממנו סובלת. הנתבע ציין כי תשובת המומחה לפיה אין שוני בין מצב התובעת לבין כ-80-90% מהאוכלוסייה הסובלת מאותו ליקוי, מחזק את העובדה כי אין בידיי המומחה הסבר לכך, ולכן לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי על דרך של החמרה ללא תיעוד רפואי על כך.
25. לטענת הנתבע תשובותיו של המומחה היא הוכחה לכך כי המומחה מתבצר בעמדתו, תוך התעלמות מחלקי שאלה ד'.
26. זאת ועוד, ציין הנתבע כי בכל הנוגע לתשובת המומחה לשאלה ה', המומחה לא ידע האם הדלקת ממנה סבלה התובעת חלפה, ולמרות זאת קבע קיומו של קשר סיבתי תוך אי מתן מענה לשאלה כיצד ייתכן כי הדלקת נגרמה כתוצאה מתנאי עבודתה אף שהתובעת המשיכה לעבוד באותה צורה ולמרות זאת חלפה הדלקת.

המסגרת הנורמטיבית

1. בהתאם להלכה הפסוקה, על בית הדין להסתפק ככלל במינוי מומחה רפואי אחד וזאת בשים לב לכך כי הנחיות הנשיאה באשר למינוי מומחה רפואי נועדו לתת מענה יעיל, מהיר וזול לשאלות הרפואיות בהן נדרש בית הדין להכריע. בהתאם נקבע כי:

"ככלל על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילתה, כגון חריגת המומחה בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; התנגדות המומחה לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; קיומו של פגם אישי במומחה" (ראו עב"ל (ארצי) 204/10 יעקב דיין נגד המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 7.7.2010), י.כ.).

1. בהתאם לסעיף 18 להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 10.9.19 (להלן- ההנחיות) בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת במקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.
2. סעיף 17 להנחיות קובע כי בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.
3. יוער, כי נוסח סעיף זה שונה ביחס להנחיות מיום 13.4.10, שם היה רשאי ביה"ד למנות מומחה נוסף בנסיבות קונקרטיות. אנו רואים כי ההנחיה בדבר מינוי מומחה נוסף רוככה, ודי בכך שביה"ד מצא צורך במינוי מומחה נוסף על מנת לשקול מינוי נוסף כאמור, האמור קיבל ביטוי גם בפסיקה: "על פי ההנחיות החדשות, מוקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת בשונה מההנחיות הקודמות שבהן נקבעו נסיבות קונקרטיות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף (המומחה לא נתן מענה לכל השאלות שהוצגו; המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; דרוש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; טעמים מיוחדים אחרים) (ראו ר"ע (ארצי) 22859-05-19 שלמה חיומי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 7.1.20) ; עב"ל 4358-09-18 יהודה גוזלין - המוסד לביטוח לאומי (מיום 11.2.20)).

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, משום שמקרה זה נופל בגדר המקרים בהם נדרש מינוי מומחה רפואי נוסף.
2. חוות הדעת של המומחה מאוד תמציתית וכך גם תשובותיו לשאלות ההבהרה.
3. בתיק זה הכיר המומחה בפגימות בצוואר ובידיה של התובעת וקבע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובעת על דרך של החמרה, על פי תורת המיקרוטראומה לאור ביצוע תנועות חוזרות ונשנות.
4. עיון בחוות הדעת ובתשובות ההבהרה מעלה כי אין חולק כי התובעת סובלת ממחלת עמוד שדרה צווארי ניוונית הקשורה לגיל, והליקוי בידיים מתבטא בדלקת גידים, תוך שהמומחה ציין כי נמצאה ציסטת גנגליון ביד ימין (כאשר קיימות תלונות רפואיות משנת 2017 בלבד), ובנוסף ציין כי "הציסטה קרוב לוודאי עדיין קיימת, אם לא נותחה בינתיים".
5. בכל הנוגע לשאלת הקשר הסיבתי, המומחה קבע וציין כי בכל הנוגע לליקוי בצוואר יש "קשר של החמרת מצב" ובכל הנוגע לליקוי בידיים – דלקת הגידים של התובעת קיים "קשר של גרימה, וגם קשר סיבתי סיבתי בין עבודתה לליקוי גנגליון ציסט – קשר של החמרת מצב".
6. המומחה ציין בחוות דעתו כי לא נמצאו בדיקות או תלונות נוספות מלבד תלונה אחת משנת 2017 וכי ייתכן כי הציסטה אינה קיימת עוד.
7. המומחה קבע בחוות הדעת המשלימה שהגיש (מיום 14.11.2021) כי המחלה בעמוד השדרה הצווארי אכן הינה מחלה הקשורה לגיל והיא רק הוחמרה במהלך עבודתה. בכל הנוגע למאמר אליו הפונה ציין כי לא ניתן להסיק מסקנות מהמאמר שצירף הנתבע לעניינה של התובעת משבמאמר ישנה התייחסות לאוכלוסייה אסימפטומטית בעוד שהנתבעת אינה אסימפטומטית.
8. המומחה הסביר גם משמעות המנוח "גנגליון ציסט", תוך שציין כי "טראומה או תנועות חוזרניות יכולות לגרום או להחמיר. ההחמרה יכולה הייתה להתבטא בגדל הציסטה, או בהופעה מוקדמת יותר מאשר הייתה צפויה להופיע ספונטאנית. אך המומחה לא הסביר או הרחיב בעניין ונתן תשובה פשטנית למדיי.
9. בתשבותיו בסבב השני (מיום 2.5.2021) כך השיב המומחה:
10. "לגבי הצוואר, התשובה לשאלה ניתנה בחוו"ד, זו שאלה חוזרנית" – ניתן לראות כי המומחה לא השיב ולא הסביר קביעותיו, והסתפק בהפניה לתשובותיו הקדומות מיום 14.11.2021, עת לא נתן הסבר מנומק דיו תוך שציין כי השוני בין עניינה של התובעת לשאר האוכלוסייה הינו כי חלה החמרה במחלתה הטבעית עקב עבדותה. גם ביחס לשאלת הקשר הסיבתי, עולה השאלה על סמך קבע המומחה משלא הרחיב בעניין והפנה לחוות דעתו בחזרה.
11. בכל הנוגע לדלקת בגידים, ציין שוב כי איננו יודע האם הדלקת חלפה ולכן ציין כי הוא ממליץ להכיר בליקוי (תוך שהוסיף כי אם הדלקת חלפה הרי שלא ייפסקו אחוזי נכות בעטיה).
12. כלל ידוע הוא כי, בית הדין אינו נכנס למחלוקות בדבר השאלות הרפואיות העולות מהתיק, שהרי, לשם כך קיימת לבית הדין הסמכות למנות מומחה מקצועי כיועץ של בית הדין. כאמור, עיון בבקשה ובתגובות, בחוות הדעת ובתשובות המומחה לשאלות ההברה מעלה כי יש צורך במינוי מומחה נוסף.
13. יובהר כי, בית הדין לא שוכנע כי זהו המקרה בו יש מקום לפסול את חוות דעת אלא להורות על מינוי מומחה נוסף. חוות דעתו של המומחה ובפרט תשובותיו לשאלות ההבהרה אינן נהירות דיה, תוך שהמומחה הסתפק בקביעה קצרה לפיה קיים קשר סיבתי על דרך החמרה אך לא פירט ונימק מדוע קבע כך ו/או תמך מסקנות חוות דעתו בהפניה לספרות מתאימה.
14. כמו כן, עולות שאלות הנוגעות לקיומו של הקשר הסיבתי אשר דורשות ליבון נוסף, ועל מנת לגבש הכרעה בתיק, סבורני כי יש לקבל חוות דעת של מומחה רפואי נוסף.
15. בשים לב לכך שהליקוי ממנו סובלת התובעת הינו ליקוי בקרב 80%-90% מהאוכלוסייה, סבורני כי לא נתן להסתפק באמירה לפיה משהתובעת אינה אסימפטומטית לא ניתן להסיק מהמאמר על עניינה של התובעת אלא מצופה היה כי המומחה ירחיב וייסיע לבית הדין ולצדדים להבין כיצד העובדה שמרבית האוכלוסייה סובלת משיוניים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי, כפי שסובלת התובעת, כיצד שונה עניינה של התובעת מאחרים ומה הוביל את המומחה לקביעה לפיה קיים קשר סיבתי על דרך של החמרה.
16. מקובלת עלי טענת הנתבע כי המומחה השיב באופן חלקי לשאלות ההבהרה, שכן לחלק מהשאלות לא ניתנה תשובה מספקת והמומחה הסתפק בהפניה לחוות דעתו.
17. בעב"ל (ארצי) 3528-06-18 המוסד לביטוח לאומי - אברהם אהרון ברזילי (2.4.2019) נקבע:

"ראשית, איננו סבורים כי במקרה שבו מבקש בעל דין להשיג על חוות דעת של המומחה הרפואי, הוא חייב לתמוך את ההשגה בחוות דעת רפואית מטעמו. בעל דין רשאי לטעון שאין לקבל את חוות דעת המומחה הרפואי מטעמים שונים, כגון – סתירות בחוות הדעת; סטייה מהתשתית העובדתית; עמימות התשובות ועוד. גישה זו עלולה בעקיפין להטיל על מבוטחים עלויות, הכרוכות בהצגת חוות דעת רפואית, כל אימת שבכוונתם להשיג על חוות דעתו של המומחה הרפואי [השוו: עב"ל (ארצי) 480/99 מרדכי דדון – המוסד לביטוח לאומי  (28.11.2001)].

שנית, ובהתייחס לחוות הדעת בהליך זה, תמימי דעים אנו עם המוסד כי יש קושי לקבל את התביעה על יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי, במיוחד לאור המענה על שאלות ההבהרה. כך, לא ברור כיצד קבע המומחה הרפואי כי הוכח קשר סיבתי בסבירות של 50%, נוכח תשובתו לשאלות ההבהרה השנייה והשלישית. אמנם, יש הבחנה בין קשר סיבתי משפטי וקשר סיבתי רפואי [עב"ל (ארצי) 8653-08-15 המוסד לביטוח לאומי – חזוט (16.11.2017)], אולם הקביעה המשפטית צריכה להיות מעוגנת דיה בנתונים רפואיים, ולא השתכנענו כי חוות הדעת של המומחה הרפואי במקרה הנדון מעמידה עוגנים שניתן להשעין עליהם קביעה בדבר קשר סיבתי משפטי. נוכח האמור, סברנו כי יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף לליבון שאלת הקשר הסיבתי.

1. לאור כל האמר לעיל, סבורני יש מקום למנות מומחה נוסף לליבון שאלת הקשר הסיבתי בין ליקויי התובעת בצוואר ובידיה לבין עבודתה.

סוף דבר

1. הבקשה מתקבלת. החלטה על מינוי מומחה נוסף תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ב, (23 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.