22 נובמבר 2021

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת התובעת להפנות שאלות הבהרה למומחה מטעם בית הדין, ד"ר א. ברוסקין, בקשר לחוות דעת שנתן בעניינה, בשאלת הקשר הסיבתי בין פריצות ובלטי דיסק בגבה לבין תאונת עבודה מיום 24.3.2019. הבקשה מוגשת בהתאם להסכמת הצדדים בבית הדין הארצי (עב"ל 34150-02-21).

2. ברקע הבקשה קביעת המומחה שבתיעוד הרפואי המוקדם לתאונה, למשל ביום 20.5.2014 ומיום 7.10.2018, תועדו קיומם של בלטים דיסקליים בגובה L3-L4, L4-L5 ו-L5-S1 וכן פריצת דיסקוס בגובה L4-L5. המומחה הוסיף כי לאחר התאונה לא בוצעו לתובעת בדיקות הדמיה שיכלו לאבחן החמרה במצב עמוד השדרה המותני, ולא אובחנה החמרה אובייקטיבית בעמוד השדרה המותני לאחר אירוע הנפילה. לכן קבע המומחה כי אינו "מוצא קשר בין מצבה הידוע עובר לתאונה בעמוד השדרה המותני לבין אירוע הנפילה מיום 24.3.19".

3. בבקשה כוללת התובעת תיאור מפורט של השתלשלות העניינים הרפואית כפי ראות עיניה (סעיפים 10-1 לבקשה) ושאלות הבהרה בקשר לחוות דעת המומחה. הנתבע (להלן: המוסד) מצדו מתנגד להפנות את העובדות הנטענות למומחה בהיותן חורגות מהתשתית העובדתית המוסכמת, וכן לשאלות שהתובעת מבקשת להפנות אליו.

דיון והכרעה

4. מתשובת התובעת לתגובת המוסד עולה כי היא עומדת על הפניית השאלות שבסעיפים 10-1 לבקשה. אלא שעיון באמור בסעיפים אלה מעלה שאין מדובר בשאלות הבהרה אלא בהרצאת עובדות המתארות את התפתחות הפגיעה שלה כפי שהיא רואה אותה ובתמצית: התובעת עברה תאונת דרכים בשנת 2018 שבעקבותיה ביצעה בדיקת CT שמצאה בלט דיסק ב-L4-5. אולם על פי התובעת היא לא התלוננה על כאבים, לא קיבלה חופשת מחלה ולא נזקקה להמשך טיפול בעקבות תאונה זו. רק לאחר התאונה מיום 24.3.2019 היא החלה לסבול כאבים, נזקקה לחופשת מחלה ממושכת ולטיפולים רפואיים שונים. דא עקא שהרצאת עובדות זו חורגת מהעובדות המוסכמות שנקבעו בהליך ובצדק טוען המוסד שאין להפנות את רשימת העובדות הנטענות למומחה.

5. זאת ועוד. התובעת מבקשת להיפגש עם המומחה, להסביר לו את מצבה ולהיבדק על ידו. אולם בקשתה אינה מתיישבת עם הנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים רפואיים. כך הנחיה 13 להנחיות קובעת ש"כרגיל ניתנת חוות דעתו של המומחה על סמך מסמכים רפואיים", וכי התובע יזומן לבדיקה רפואית אם המומחה יודיע שיש לו צורך בעריכת בדיקה לצורך מתן חוות הדעת. לפיכך, כל עוד המומחה לא ביקש לבדוק את התובעת אין להורות לו לעשות כן. כן צריך לציין שהנחיה 22 קובעת כי "קשר עם המומחה יקוים באמצעות בית הדין בלבד. ועל הצדדים חל איסור מוחלט ליצור כל קשר ישיר עם המומחה", ולכן יש לדחות גם את בקשת התובעת להסביר למומחה את מצבה.

6. על אף דחיית חלקה הראשון של בקשת התובעת ומתוך רצון לאפשר לה למצות את יומה בהליך, וברוח הסכמת הצדדים לפני בית הדין הארצי, בדעתי לנסח שאלות הבהרה שישקפו את טענותיה העובדתיות כך שהמומחה יוכל להתייחס אליהן. אם כי יש להזכיר שהמוסד הכיר בחבלת הגב של התובעת כתוצאה מהתאונה ביום 24.3.2019 כפגיעה בעבודה, ועל כן עיקר המחלוקת שנותרה היא בשאלה אם בלטי הדיסק או פריצות הדיסק המתועדות בהדמיות נגרמו או הוחמרו בעקבות תאונת העבודה. כך ששאלות ההבהרה שינוסחו בהמשך יתמקדו בעיקר בכך ובעניין שעלה בבית הדין הארצי לעניין תיעוד מאוחר לתאונה ובפרט קליטה מוגברת בעצם הזנב. אולם קודם לכן אדון בשאלות ההבהרה שניסחה התובעת.

7. שאלה א: המומחה כתב שאינו מוצא קשר בין מצבה הידוע עובר לתאונה בעמוד השדרה המותני לבין אירוע הנפילה מיום 24.3.19. המסמכים מצביעים אחרת. מה ההסבר?

המוסד מתנגד להפניית השאלה משום שלא מפורטים בה המסמכים הספציפיים שתומכים בטענת התובעת. על פי המוסד לו תפנה התובעת למסמכים ספציפיים הוא ישקול עמדתו שנית. לטענת התובעת כל המסמכים הרפואיים הוגשו לבית הדין והועמדו לעיון המומחה.

אשר לעמדתי. טענת התובעת בשאלה היא כללית, ובחלקה אינה שנויה במחלוקת. במה דברים אמורים? כאמור, תאונת העבודה מיום 24.3.2019 הוכרה על ידי המוסד ובמסגרתה הוכרה גם חבלה בגב. כלומר, טענת התובעת שהמסמכים הרפואיים מצביעים על קשר בין מצב הגב של התובעת לבין התאונה אינה שנויה במחלוקת בחלקה. המחלוקת ממוקדת רק לשלילת הקשר הסיבתי בין פריצות/בלטי דיסק בגבה של התובעת לבין תאונת העבודה. בהקשר הזה מקובלת עליי טענת המוסד שהתובעת לא ביססה קיומו של קשר סיבתי כזה, ולא תמכה טענתה במסמך רפואי שממנו עולה קיומו של קשר כזה. על כן בנוסחה הנוכחי אין להפנות את השאלה למומחה.

8. שאלה ב: כיצד מסביר המומחה כי התובעת עבדה כל השנים ולא ביקשה אף יום חופשה ורק מיום התאונה האחרונה ב-24.3.19 נמצאת בטיפולים קשים ואינה מתפקדת כלל וניתן לראות לפי כמות המסמכים הרפואיים, כ-300 מסמכים מיום התאונה האחרונה.

המוסד מתנגד להפניית השאלה למומחה משום שאין מדובר בשאלת הבהרה רפואית, ואילו התובעת סבורה שזכותה להפנות למומחה כל שאלה כדי שהוא יבהיר תשובתו.

אשר לעמדתי. הטענה שביסוד השאלה לפיה התובעת לא ניצלה ימי חופשה או ימי מחלה היא טענה עובדתית החורגת מהתשתית העובדתית שהוכחה ומטעם זה אין להפנות אותה למומחה בנוסח זה.

9. שאלה ג: גם אילו היו בעיות קודם, יתכן כי הנפילה האחרונה גרמה להחמרת המצב שכיום התובעת אינה מתפקדת.

המימרה של התובעת לא נוסחה כשאלת הבהרה ולא ברור אם היא מבקשת להפנות אותה למומחה, וגם המוסד לא התייחס אליה כשאלה. לעמדתי אין להפנות למומחה טענה שמטרתה להתנגח במומחה ללא כל ביסוס רפואי, בפרט שאין בה משום בקשה להבהיר דבר מה בחוות הדעת.

10. שאלה ד: בעבר היה בלט בלבד והיום נצפה שאזורים חדשים שלא נפגעו בעבר נפגעו מאז התאונה החדשה. האם אין קשר סיבתי לנפילה האחרונה?

המוסד מתנגד להפניית השאלה למומחה מהטעם שהיא מבוססת על קביעה ששנויה במחלוקת ואינה נתמכת במסמך רפואי. המוסד נכון לשקול את עמדתו שנית אם התובעת תפנה לחומר רפואי התומך בטענתה. מנגד התובעת טוענת שהגישה לבית הדין את כל המסמכים הרפואיים והדברים מדברים בעד עצמם.

אשר לדעתי. מעיון בחוות דעת המומחה עולה כי המסמכים הרפואיים מתעדים קיומם של בלטי דיסק ופריצות דיסק עוד קודם לתאונה, כך שהטענה שביסוד השאלה אינה נכונה. מעבר לכך התובעת אינה מפרטת מהם האזורים החדשים שלשיטתה נפגעו לאחר התאונה ולכן מדובר בטענה כללית שקשה עד מאד להתייחס אליה.

11. שאלה ה: בעבר לא נזקקה לניתוח וכיום כן ממתינה בתור לניתוח. האם זה לא מצביע כי יש קשר סיבתי בין הנפילה למצבה כיום?

המוסד מתנגד לשאלה משום שהיא אינה שאלת הבהרה רפואית ואינה מפנה למסמך רפואי שלגביו מתבקש המומחה לחוות דעתו.

אשר לדעתי. צודק המוסד בטענה שהתובעת לא הפנתה למסמך רפואי התומך בטענתה, אבל יותר מכך היא לא הפנתה למסמך שמלמד כי ההפניה לניתוח קשורה בהכרח לפריצות/בליטות דיסק ולא לחבלה המוכרת בגב.

סיכום ביניים, לנוכח כל האמור, אין להפנות למומחה אף אחת משאלות ההבהרה שביקשה התובעת.

12. עם זאת וכאמור לעיל בדעתי להפנות למומחה שאלות הבהרה שיאפשרו לתובעת למצות את יומה בהליך. השאלות המפורטות מטה נוסחו בשים לב לטענות התובעת בבית הדין הארצי, לטענותיה בבקשה ובתגובה שהגישה כאן ובשים לב ליריעת המחלוקת בכללותה. שאלות ההבהרה שיופנו למומחה הן אפוא אלה:

א. מחוות דעתך עולה כי בתיעוד הרפואי מיום 20.5.2014 תועדו קיומם של בלטים דיסקליים בגובה L3-L4, L4-L5 ו-L5-S1 ובתיעוד הרפואי מיום 7.10.2018 תועדה פריצת דיסקוס בגובה L4-L5 ובלטים דיסקליים בגובה L5-S1 ו-L3-L4. מדובר בתיעוד רפואי המוקדם לתאונת העבודה. האם בעקבות ממצאים אלה נדרשה התובעת לטיפולים רפואיים או לחופשות מחלה?

ב. האם נכון לומר כי התובעת נזקקה לטיפולים רפואיים תכופים ולחופשת מחלה ממושכת רק לאחר התאונה מיום 24.3.2019?

ג. האם ניתן לומר שיש במסמכים הרפואיים המאוחרים לתאונת העבודה מיום 24.3.2019 תיעוד לפריצות דיסק, בלטי דיסק וסדק/קליטה מוגברת בעצם הזנב שלא היו קיימים לפני תאונת העבודה מיום 24.3.2019? הנך מופנה במיוחד לבדיקת מיפוי עצמות מיום 20.5.2019 ולבדיקת CT מיום 4.6.21.

ד. ככל שתשובתך לשאלה ג' היא בחיוב, האם יש קשר סיבתי בין הממצאים החדשים לבין תאונת העבודה מיום 24.3.2019?

ה. האם במסמכים הרפואיים המאוחרים למועד התאונה יש תיעוד להחמרה במצב של בלטים דיסקליים בגובה L3-L4, L4-L5 ו-L5-S1 ופריצת דיסקוס בגובה L4-L5 שתועדו עוד קודם?

13. הצדדים רשאים להתייחס לנוסח השאלות שבדעת בית הדין להפנות למומחה, עד ליום 30.11.2021. בהעדר הודעה ובחלוף המועד תשלח החלטה למומחה.

14. המזכירות תדאג לסריקת החומר הרפואי שצורף לבקשת התובעת מיום 9.11.2021, על מנת שיועמד לעיון המומחה.

15. התיק יושב לעיוני ביום 1.12.2021.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשפ"ב, (22 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.