04 יוני 2022

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחות לפני בקשות התובעת לזימון המומחה, היועץ הרפואי מטעם בית הדין ד"ר אלכסנדר ברוסקין לעדות, ולחילופין "לקבל את חוות הדעת של המומחה של התובעת".

ברקע הבקשה קביעתו החוזרת של המומחה, במסגרת מענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו, ולפיה לא נמצא קשר סיבתי רפואי בין תאנות העבודה מיום 24.3.2019, במהלכה החליקה התובעת במדרגות בעבודתה, לבין פריצות הדיסק בגבה, אף לא בדרך של החמרת מצב קודם. על פי המומחה הפגימות עמן מתמודדת התובעת בעמוד השדרה המותני הן תוצר של תהליך תחלואתי ניווני שהיה ידוע עוד קודם לתאונת העבודה.

2. על פי התובעת המומחה חוזר על קביעתו הקודמת שבעטיה הוגש ערעור לכבוד בית הדין הארצי וההליך הושב לפתחו של בית דין זה; מצבה של התובעת החמיר באופן משמעותי לאחר תאונת העבודה מיום 24.3.2019, היא אינה מסוגלת לעבוד ונזקקת לטיפולים רפואיים בלתי פוסקים, כפי שבא לידי ביטוי במאות המסמכים הרפואיים שהעמידה לעיון בית הדין. בעת האחרונה אף נקבע כי עליה לעבור ניתוח; בחוות דעת ד"ר ראאד עויסאת מיום 27.2.2022 המצורפת לבקשה יש כדי לתמוך בכל אמור.

המוסד מצדו מתנגד לבקשות. לדידו לא נפל כל פגם בחוות דעת המומחה שכרגיל, בהליכים ממין זה, נתנת על יסוד החומר הרפואי שמונח לפניו. עוד טוען המוסד כי התובעת לא הניחה על שולחן בית הדין חוות דעת מטעמה שכן המסמך מיום 27.2.2022 הוא 'סיכום ביקור'. וממילא מעמדה של חוות דעת רפואית אובייקטיבית מטעם מומחה בית הדין גוברת.

במענה לתגובת המוסד חזרה התובעת על עיקר טענותיה והוסיפה כי דווקא במקרה זה נודעת חשיבות לבדיקתה על ידי המומחה וכי חוות דעתו היא בבחינת המלצה ובסופו של יום ההכרעה היא לבית הדין.

3. לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה, ובפרט במענה לשאלות ההבהרה, ושקלתי את מכלול טענות התובעת דעתי היא כי דין בקשותיה דחיה.

אשר לבקשה לזימון המומחה לעדות – אזכיר ובראש, כי בהחלטה קודמת מיום 22.11.2021 דחיתי את בקשתה של התובעת להיפגש עם המומחה, להסביר לו את מצבה ולהיבדק על-ידו מן הטעם שלא התיישבה עם הנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים רפואיים. ובפרט הנחיה 13 להנחיות הקובעת ש"כרגיל ניתנת חוות דעתו של המומחה על סמך מסמכים רפואיים", וכי התובע יזומן לבדיקה רפואית אם המומחה יודיע שיש לו צורך בעריכת בדיקה לצורך מתן חוות הדעת. ענין שלא התקיים כאן.

בהמשך לכך קובעת הנחיה 14(ד) להנחיות נשיאת בית הדין הארצי קובעת כי "במתן אפשרות להציג למומחה שאלות הבהרה מתייתר הצורך בהזמנת המומחה לחקירה נגדית. במקרים חריגים המצדיקים חקירה נגדית, ייעתר לכך בית הדין, בהחלטה מנומקת".

לאחר בחינת מכלול נסיבות הענין וטענות הצדדים דעתי היא כי עניינה של התובעת אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים שבהם אין להסתפק במענה של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו (ראו והשוו למשל: בר"ע (ארצי) 12409-11-12 ניב – המוסד לביטוח לאומי (11.11.12)), ושבהם נשאל לגבי כל הסוגיות שעל-פי התובעת הועלו גם בהליך הערעור על פסק הדין מיום 28.1.2021. כך לא מצאתי בטיעוני התובעת טעם המצדיק לסטות מן הכלל האמור, מה גם שהעובדה כי המומחה אינו תמים דעים עם התובעת אינה טעם מספיק לזימונו לחקירה נגדית.

4. אשר לחוות הדעת מטעם התובעת – צודק המוסד כי אין עסקינן ב"חוות דעת" כי אם בסיכום ביקור של התובעת אצל ד"ר עוויסאת בקופת חולים כללית. כך לבד מהעובדה שספק אם הטענות בהקשר זה צריכות לשלב זה, להבדיל משלב הסיכומים, הרי ששעיון באותו סיכום

ביקור מעלה כי טענות התובעת בדבר קביעות כביכול של ד"ר עיווסאת לקוחות, למעשה, מהפרק שכותרתו "תלונות/סיבת הפניה". לשון אחרת, אין המדובר בקביעות של המומחה התומכות בתובעת אלא בתלונות שהשמיעה לפנ המומחה התובעת עצמה.

5. סוף דבר – על יסוד כל האמור, בקשות התובעת לזימון המומחה לעדות ולקבלת חוות דעת מטעמה נדחות. ההליך יקודם אל שלב הסיכומים על פי ההנחיות מטה.

התובעת תגיש סיכומיה בתוך 30 ימים.

המוסד יגיש סיכומיו בתוך 30 ימים מיום שיומצאו לו סיכומי התובעת.

אורך הסיכומים לא יעלה על 2 עמודים.

מעקב מזכירות.

ניתנה היום, ה' סיוון תשפ"ב, (04 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.