הנאמן ביקש הסמכתו לביצוע פעולות חקירה. הממונה ממליץ כי סמכויות אלו יינתנו לבעל תפקיד אחר, בשל החשש לניגוד עניינים בהסמכת הנאמן. בכך עוסקת החלטה זו.

החברה הגישה ביום 20.8.20 בקשה לאישור הסדר נושים לפי חלק י' לחוק, סע' 318 ואילך, במסגרת תיק חדל"ת 44274-08-20. החברה יוצגה בבקשה בידי עו"ד ארז חבר. החברה ביקשה מספר סעדים, השלישי, מינוי עו"ד ארז חבר כמנהל ההסדר, (לפי סע' 326 לחוק). החברה העמידה תנאי בסיסי לבקשתה, כפי שפורט ונומק בסע' 79 לבקשה, תנאי ולפיו מותנת הבקשה במינוי עו"ד ארז חבר לבקשת החברה, תוך הדגשה כי שכירת שירותיו הינה לאור מומחיותו בתחום חדלות הפירעון ותוך הבהרה כי לא היה בין החברה לעו"ד חבר כל קשר לפני ההתקשרות לצורך הגשת הבקשה. הצעת ההסדר שצורפה, בסע' 10 (ב) פירטה כי התנאי להסדר מטעם החברה, הינו מינוי עו"ד חבר כמנהל ההסדר.

החברה ביקשה מלכתחילה, סעדים זמניים בהם הקפאת הליכים, אולם לא נעתרתי לבקשה כאמור בהחלטה מיום 30.8.20, בה פורט הקושי שבמתן סעדים המצויים בחלק ב' לחוק, כאשר הבקשה הינה לפי חלק י' לחוק. בתמצית, נקבע כי לא ניתן ליתן סעדים המצויים בחלק ב' לחוק, כאשר החברה בוחרת לפנות לפי חלק י' לחוק שהינו "מסלול" המאפשר הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, מסלול שאינו מאפשר סעדים נלווים.

הצעת החברה הובאה לאישור הנושים, כאשר בדיון מיום 23.12.20, עלה קושי ב"מסלול" בו בחרה החברה, קושי שהיה צפוי להביא לכך שההסדר שביקשה החברה לא יקבל את אישור בית המשפט. בשלב מסוים של הדיון, הצעתי לצדדים כי החברה תפנה בבקשה חדשה, לפתיחת הליכים לפי חלק ב' ובמסגרת זו, ניתן יהיה ליתן תוקף להסדר שהציעה החברה. ההצעה התקבלה, הוגשה בקשה חדשה לפי חלק ב' לחוק, ניתן צו לפתיחת הליכים וביום 29.12.20 ניתן תוקף להסדר הנושים שאושר במסגרת אספות הנושים.

הממונה, הגם שדרך כלל, עומד על כך שהנאמן שימונה, יבחר מתוך רשימה שיציג לבית המשפט, (בדרך כלל בין 3-5 מועמדים וזאת בהתאם לסע' 33 לחוק), בענייננו, לאור הסכמת הנושים למינוי עו"ד ארז חבר כנאמן, לא התנגד למינויו. יחד עם זאת, כבר ביום 30.12.20, פירט הממונה כי ככול שידרשו סמכויות חקירה, בדעתו להתנגד לכך שעו"ד ארז חבר יקבלם לאור כך שאת שירותיו החברה שכרה באמצעות בעל השליטה ובשל החשש לניגוד עניינים.

תמצית הטענות בבקשת הנאמן

טוען הנאמן, כי במסגרת ההחלטה בדיון מיום 23.12.20, אושר הסדר הנושים שנכנס לתוקף לאחר מכן. טוען הנאמן כי לאור האישור, יש להסמיכו גם לביצוע סעיפים 9ו', 9י שבהסדר ולאור הסכמת הנושים, ומכאן בקשתו. הממונה התנגד לבקשה ולאור החשש לניגוד עניינים בין פעולות חקירה כנגד בעל השליטה, לבין הנאמן שאת שירותיו במקור שכר בעל השליטה בשם החברה לצורך הטיפול בה. הנאמן בתשובה חזר על בקשתו, כאשר הבהיר והדגיש כי הנושים הסכימו לכך, כי לאחר מינויו, עו"ד ליאור דגן הוא שהפך להיות המייצג של בעל השליטה והחברה, כמו גם שהדגיש את היתרון הרב שיש בהסמכתו, לאור המידע הרב שמצוי ברשותו כמו גם לצורך החיסכון במשאבים.

דיון

שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי לקבל את עמדת הממונה בקשר לסמכויות החקירה, בידי בעל תפקיד שימונה לצורך כך.

בהתאם להוראת סע' 33(ד) לחוק זו לשונה:

"בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון".

הממונה פירט כי לאור עמדת הנושים, למרות הרקע ולפיו נשכרו שירותיו של עו"ד חבר בידי בעל השליטה והחברה במקור, לא התנגד למינויו כנאמן, אלא בנקודה אחת מתוך תפקידי הנאמן, התנגד להקנות סמכויות חקירה לנאמן. מצאתי כי העמדה שננקטה, מאוזנת וראויה.

הדין קובע קושי אצל בעל תפקיד, אשר "עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים...". ההלכה הפסוקה הרחיבה את הדברים, מלבד מצבים של הימצאות בניגוד עניינים, גם למצבים של "מראית פני הצדק" בהקניית סמכות לבעל תפקיד בנסיבות של חשש להימצאות במצב של ניגוד עניינים, (ראו:

פר"ק 29930-08-14 בעניין חברת צ. לנדאו קבלנות, מחוזי תל אביב, השופט אורנשטיין, 1.9.14. פר"ק 15656-07-14 בעניין חברת אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ, מחוזי תל אביב, השופט ברנר, 26.9.16).

בענייננו, את שירותיו של עו"ד חבר שכרה החברה, באמצעות בעל השליטה בה, כאשר העמדה המקורית מצד החברה היתה נחושה, כי ללא שעו"ד חבר הוא שיהיה בעל התפקיד, תחזור היא בה מהצעת ההסדר. אחר אישור ההסדר, ישנן פעולות הדורשות סמכויות חקירה נגד בעל השליטה, בתקווה כי לא יהיה צורך בנקיטה בפעולות נוספות, כשיש לקוות ולהניח שמצגיו של בעל השליטה נכונים ומלאים. בנסיבות אלו, עולה קושי לאור כך שאת שירותיו של הנאמן שכרה מלכתחילה החברה באמצעות בעל השליטה, הגם שמאוחר יותר הייצוג עבר לעו"ד אחר, מדובר בקושי עליו עמד הממונה, קושי ולפיו ישנו חשש לניגוד עניינים, קושי שלא ניתן לומר שאין בו ממש, ואף לא ניתן לומר כי אין ענייננו בקושי "במראית פני הצדק" בכול הנוגע לסמכויות החקירה.

כאן המקום להדגיש שהנני משוכנע שאת שירותיו של עו"ד ארז חבר, שכרה החברה באמצעות בעל השליטה בה, בשל ניסיונו הרב, בהליכי חדלות פירעון ושיקום חברות, דבר שבא לביטוי בכך שהנושים באופן חריג, למרות שבעל התפקיד הוצע בידי החברה ובעל השליטה, לא התנגדו לכך, ובאופן חריג, אף הממונה נקט בעמדה דומה. יובהר כי אין ענייננו בכול דופי פרסונלי הנוגע לנאמן אלא קושי בהימצאותו בעמדה של חשש לניגוד עניינים, כפי שטען הממונה.

לעמדת הממונה בהליכי חדלות פירעון משקל רב ומשמעותי. הגם שהצעת ההסדר כוללת הסמכת הנאמן לעריכת חקירות, הצעה שעברה ברוב הנושים הדרוש, הקניית סמכויות חקירה לפי סע' 51 לחוק, הינה בשיקול דעת בית המשפט ובמכלול הדברים, העמדה המאוזנת של הממונה, לפיה לא התנגד הוא למינוי הנאמן למעט הקניית סמכויות החקירה נראית בעיני העמדה הראויה בנסיבות.

לפיכך, אני מורה על דחיית בקשת הנאמן להסמכתו לביצוע פעולות החקירה נשוא ההסדר, פעולות שפורטו בהסדר הנושים כמו גם בבקשה 49.

בדעתי להורות על מינוי בעל תפקיד אחר לביצוע פעולות החקירה. הממונה יתבקש בתוך 15 יום להציע מועמדים לתפקיד זה מתוכם בדעתי לבחור אחד מהם, להיות בעל תפקיד לביצוע פעולות החקירה הנדרשות בנסיבות תיק זה.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשפ"א, 05 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.