בקשה זו עניינה בטענת בעל המניות כי הנושה, איזאק, צריכה להיכלל בקבוצת הנושים של החברה, שבעניינה, אושר הסדר נושים, ולאור ההגדרה הרחבה בהסדר הנושים למונח "חוב עבר".

רקע כללי

1. ביום 29.12.20 ניתן תוקף לאישור הסדר נושים שבין החברה לנושיה ואשר אושר ביום 23.12.20. ביום 9.2.22, אושר הסדר נושים מתוקן, שבין החברה לנושיה, הסדר שהוגש כנספח לבקשה שהוגשה ביום 7.2.22. הסדר הנושים הגדיר מהו חוב עבר של החברה, ככולל גם חובות של בעל המניות הקשורים לחברה, במישרין ו/או בעקיפין. הסדר החוב כולל הוראות ולפיהן לא יוכל נושה בעל חוב עבר לפעול לגבייתו, כל עוד ישנה עמידה בהסדר הנושים שאושר. ההסכם קבע את המנגנון ולפיו יוקצה סכום כספי לחלוקה, לנושים הכלליים של החברה.

2. החברה נשוא תיק זה, הינה חברת אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ, (להלן: "החברה"). הנושה מושא הבקשה, הינה חברת Isaac Industries Inc. (להלן: "איזאק"). איזאק טוענת שנשייתה אינה בחברה, אלא בחברה אחרת, קשורה, אף היא בשליטת בעל המניות של החברה מר צבי עברי, ומדובר בחברת אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ, (להלן: "החברה האחרת"). ביום 30.12.19, הגישה איזאק תביעה אזרחית, ע"ס 4,829,115 ₪, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, (ת"א 72564-12-19, כב' השופט י. אטדגי), כנגד החברה האחרת וכנגד בעל המניות, (להלן: "התביעה האזרחית") וזאת על רקע של הספקת חומרי גלם, לחברה האחרת, במשך שנים רבות החל משנת 2009-2018. החברה האחרת כמו גם בעל המניות, הגישו כתב הגנה לתביעה האזרחית, כאשר לא היתה בכתב ההגנה התייחסות לכך, שהעסקה אינה בין החברה האחרת לאיזאק. בתביעה האזרחית, בעל המניות נתבע בשל אחריותו האישית, להתקשרות שבין החברה האחרת לאיזאק.

3. בתמצית הדברים, ככול שתתקבל טענת איזאק, הרי שתוכל היא להמשיך בהליכים נשוא התביעה האזרחית, נגד החברה האחרת ובעל המניות, וככול שתתקבל בקשתה, לא תהיה כפופה למה שיקבלו הנושים לפי הסדר הנושים שאושר. ככול שהחוב נשוא ההליך האמור, יוכר כחובה של החברה בשיקום, מעמדה של איזאק, יהיה כשאר הנושים של החברה בשיקום, ולא תוכל להמשיך ולפעול כנגד בעל המניות. לפיכך, האינטרס של איזאק הינו קביעה כי אין מדובר בחוב של החברה, ומנגד, האינטרס של בעל המניות, הינו הפוך, שיקבע שמדובר בחוב של החברה, הכובל את איזאק להסדר הנושים. כבר כאן אקדים, כי מה שיכריע בסופו של דבר, הינו כיצד הדברים נראים, מבחינת האינטרס של כלל הנושים, והעיקרון של השוויון בין הנושים. בענין המחלוקת שנוצרה בתיק לגבי איזאק, היו חילופי דברים, (ראו בקשה 45) וההוראה שניתנה היתה לבעל המניות, שאם הוא סבור שמדובר בחוב שכפוף להסדר הנושים, עליו להגיש בקשה מתאימה, וכך בעל המניות עשה, הגיש בקשה זו, את בקשה 54.

תמצית טענות בעל המניות – במסגרת הבקשה שיזם

4. טוען בעל המניות, כי איזאק, מנסה שלא כדין, לבדל עצמה וליהנות מיתרון תוך העדפתה על פני נושים אחרים של החברה. בעל המניות, מפנה להגדרה הרחבה מאוד, בהסדר הנושים ל"חוב עבר", הכוללת כשיטתו את החוב נשוא טענותיה של איזאק. טוען בעל המניות, כי ההתקשרות היתה מול החברה, תוך שהפנה לשטרי מטען להוכחת טענתו. בעל המניות הפנה לכך שכספים שולמו במשך השנים, מחשבון החברה לחשבונה של איזאק. בנוסף, הפנה בעל המניות, למכתב הנושה מיום 1.9.20, אז החל להתגבש הסדר הנושים, ואיזאק התייחסו באמצעות ב"כ לטיוטת הסדר הנושים, באותה התכתבות, היינו תמיכה לטענת בעל המניות שאיזאק ראו את החברה כגורם הרלוונטי. לפיכך ביקש בעל המניות לקבוע כי הסדר הנושים, מחייב גם את איזאק כנושה של החברה בשיקום.

תמצית תגובת איזאק

5. איזאק ביקשה לדחות את טענות בעל המניות. בראש הדברים מחתה איזאק על כך שבעל המניות לא צירף תצהיר בתמיכה לבקשתו וטענותיו העובדתיות. טוענת איזאק כי בתביעה האזרחית שהגישה, הוגשו כתבי הגנה נפרדים לחברה האחרת ולבעל המניות. טוענת איזאק כי בכתבי ההגנה כמו גם בקדם המשפט מיום 11.8.20, לא נטען, כי מדובר בחוב שאינו של החברה האחרת אלא של החברה. טוענת איזאק כי הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר ביום 20.8.20, היינו 9 ימים בלבד לאחר מכן, הגישה החברה בקשה לכינוס אספות נושים לפי החוק, ושלא יכול להיות שבישיבת קדם המשפט, שבעל המניות לא ידע על כי עומד הוא להגיש את הבקשה. בעל המניות, לא כלל בבקשה שהגיש את איזאק כנושה של החברה והדבר אינו הגיוני אלא אם כן בעל המניות לא סבר כי החוב לו טוענת איזאק הינו של החברה. לגבי חילופי הדברים בהתכתבות מול ב"כ החברה, טוענת איזאק כי מדובר בשגגה בתום לב, וכי ב"כ איזאק לא נתנו דעתם לכך שהחברה אינה החברה האחרת, שכן שמות החברות דומים. טוענת איזאק כי בהליך התביעה האזרחית, לא ביקש בעל המניות לראות את החברה בשיקום כצד. טוענת איזאק שהטענה כי מדובר בחוב של החברה הינה טענה כבושה וכי בידיה, הסדר תשלומים מחודש מאי 2016, מול החברה האחרת עליו חתום בעל המניות. לפיכך, ביקשה איזאק את דחיית טענות בעל המניות כי מדובר בחוב עבר כהגדרתו בהסדר הנושים של החברה.

תמצית תגובת הנאמן

6. הנאמן בתגובתו, התייחס לקושי שבהצבעה, באופן חד משמעי על הגורם הרלוונטי להתקשרות שמול איזאק, האם מדובר בחברה או בחברה האחרת. הנאמן נתן דגש לכך, שהחברה האחרת אינה פעילה משנת 2000, וששטרי המטען שצורפו הוצאו על שם החברה בשיקום, כמו גם שבעל המניות הפנה לכך שהכספים לתשלום עבור חומרי הגלם שסיפקה איזאק, שולמו מחשבונה של החברה. הנאמן הביא בחשבון כי החברה האחרת, חתמה על הסדר תשלומים והתייחס לתביעה האזרחית שהוגשה, שם החברה האחרת, כמו גם בעל המניות, לא התנהלו באופן שנטען כי החברה האחרת אינה בעלת הענין למול איזאק. הנאמן הביא בחשבון את טענת בעל המניות, כי לא היה מיוצג בחתימתו על הסדר התשלומים מחודש 5/16 מול איזאק. הנאמן הביא בחשבון את חילופי הדברים לאחר הגשת הבקשה לאישור הסדר נושים בין איזאק לחברה. במצב דברים זה, והאפשרויות לכאן ולכאן, ביקש הנאמן אישור מרואה החשבון של החברה האחרת, משרד רו"ח שיף הזנפרץ לדברים. בהתאם לאישור, מתום שנת 2008 החברה האחרת הפסיקה את פעילותה המסחרית, וכאשר משנת 2009 החברה האחרת הינה ללא כל הכנסה עסקית ושתיק מס ההכנסה של החברה האחרת אינו סגור אולם החברה האחרת פועלת לסגירתו. הוסיפו רואי החשבון כי משרדם משמשים גם כרואי חשבון של החברה בשיקום, ושמשנת 2009, כל הפעילות העסקית נרשמת רק בספרי החברה בשיקום. לאור מירב הזיקות לכך שמדובר בפעילות מסחרית הקשורה לחברה בשיקום, סבר הנאמן כי הכף נוטה לקבלת בקשת בעל המניות.

תגובת הממונה על חדלות הפירעון

7. הממונה על חדלות הפירעון, סקר בתגובתו את המחלוקת שבין הצדדים. הממונה הפנה ונתן דגש לנקודות המהותיות שבמחלוקת. מבלי להטיל דופי חלילה בנאמן, הציע הממונה כי השאלה במחלוקת תתברר על ידי המנהל המיוחד לחברה, עו"ד יניב אינסל שמונה לצורך ביצוע חקירות בחברה. כאן המקום להפנות להחלטות שניתנו בבקשה 49, בהם פורט כי לאור כך, שבעל המניות, שכר את שירותי עו"ד ארז חבר מלכתחילה, כאשר הגיש את הבקשה הנוגעת להסדר הנושים, מבלי שבדבר יהיה טעם לפגם, לצורך ביצוע החקירות, ימונה בעל תפקיד אחר, (ראו החלטות מיום 5.4.21 וכן 17.10.21 כמו גם החלטה ברע"א 8650/21, (כב' השופט ש. שוחט, 3.1.22)). לפיכך ולאור עמדת הממונה, בהחלטה מיום 8.12.21, קיבלתי את המלצת הממונה, והמנהל המיוחד עו"ד יניב אינסל, התבקש לחוות דעתו למחלוקת נשוא בקשה 54.

חוות דעת המנהל המיוחד

8. בחוות דעתו, המנהל המיוחד ערך סקירה של עמדות הצדדים, כאשר העמדת האינדיקציות לכאן ולכאן הביאה אותו למסקנה שיש לקבל את טענת איזאק. המנהל המיוחד הפנה לכך שבתביעה האזרחית, בכתבי הטענות, תוך דגש לכתב ההגנה של בעל המניות, כך למשל בסע' 8 לכתב הגנתו, טען הוא עובדתית, כי בין איזאק לחברה האחרת, התנהלות עסקית רצופה ומוסכמת שנמשכה כשני עשורים, והפניה לאינדיקציות נוספות מתוך כתב ההגנה הן של החברה והן של בעל המניות לכך, שישנה הודאת בעל דין, כי איזאק הינה הגורם הרלוונטי ליחסים העסקיים שהיו. המנהל המיוחד הפנה לכך שהבקשה לאישור הסדר נושים הוגשה 9 ימים בלבד לאחר ישיבת קדם המשפט בתביעה האזרחית, כאשר במהלך דיון זה בתביעה האזרחית, לא נטען שהחוב מיוחס לחברה אחרת, כמו גם שבבקשה בה ביקשה החברה את הסדר הנושים, מיום 20.8.20, למרות שפורטו נושים רבים, שמה של איזאק לא הוזכר. המנהל המיוחד הפנה לכך שמי שייצג את בעל המניות בתביעה האזרחית, עו"ד שחר בן מאיר, היה בעל תפקיד בהליך קודם של הסדר נושים לחברה האחרת, והיה אמור להיות מודע לכך שהחוב הינו של החברה ולא של החברה האחרת.

9. המנהל המיוחד הפנה לכך, שבעל המניות במסגרת תיק זה, טוען שהחברה האחרת אינה פעילה משנת 2000, והנאמן אף דרש אישורי רו"ח מהם עלה כי החברה הפסיקה את פעילותה הכלכלית בשנת 2008, אולם בדיקות המנהל המיוחד העלו כי החברה האחרת הציגה מצג של חברה עסקית פעילה, הגישה דוחות שנתיים לרשם החברות, ואף בשנת 2016 דיווחה על העברת מניות של החברה. החברה הגישה באמצעות משרד עו"ד בן מאיר, ביום 25.12.19 הודעה על פירוק מרצון, ממנה ביקשה לחזור, בהודעה לרשם החברות מיום 21.1.20 במועד שהיה אחר הגשת התביעה האזרחית ביום 30.12.19. המנהל המיוחד הפנה להתכתבות מול רשם החברות.

10. המנהל המיוחד הפנה לדו"ח בי. די. איי. ולפיו לאור הכרזה על כי החברה האחרת מפרת חוק ולא שילמה אגרה, בחודש 11/21 שולמה האגרה. מסקנת המנהל המיוחד הינה שהחברה פעילה. מסקנה זו התחזקה כשיטת המנהל המיוחד שהפנה לתעודות משלוח לחברה האחרת משנת 2015. המנהל המיוחד הפנה לכך שהחברה בשיקום, משתמשת בעצמה, בשם הגנרי, "אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ". המנהל המיוחד הפנה להסדר התשלומים שבין החברה האחרת לאיזאק מחודש 5/16 התואם את החוב, כאשר התייחס הוא למקור התשלום, שאינו רלוונטי, גם אם התשלום בוצע מהחברה בשיקום. המנהל המיוחד סבור שיש לקבל את הסבר ב"כ איזאק, כי בהתכתבות סמוך לאחר הגשת הבקשה להסדר נושים, חלה טעות לאור הדמיון בין שמות החברות. המנהל המיוחד מתייחס גם לכך שבעל המניות לא תמך בקשתו בתצהיר. לפיכך חזר המנהל המיוחד על מסקנתו ולפיה אין מדובר בחוב של החברה בשיקום.

תגובת בעל המניות

11. בעל המניות התייחס לתגובות ובמיוחד לחוות דעתו של המנהל המיוחד וביקש שלא לקבל אותה. תגובה זו של בעל המניות, נתמכה בתצהיר. בעל המניות טוען שיש לאמץ את המלצת הנאמן. טוען בעל המניות כי כאשר הוגשה פסיקתא לחתימה, לאחר אישור הסדר הנושים, כלל הוא גם את איזאק כנושה של החברה. טוען בעל המניות כי חומרי הגלם סופקו בחצרי המפעל של החברה, והחוב הנטען לאיזאק נוצר כאשר החברה האחרת היתה ללא פעילות עסקית כלשהי. טוען בעל המניות כי הזמנת הסחורה מאיזאק, היתה של החברה בשיקום תוך הפניה לכך שהתשלומים בוצעו בידי החברה. טוען בעל המניות כי העסקאות דווחו לרשויות המס, (מע"מ) כעסקאות של החברה וכך דווחו ההכנסות ו/או ההוצאות, (דוחות מס הכנסה). בעל המניות הפנה לשטרי מטען שיועדו לחברה. בעל המניות הפנה לחוות הדעת שצירף הנאמן, של משרד רו"ח שיף – הזנפרץ, שהינם רואי החשבון גם של החברה. בעל המניות טען שהמנהל המיוחד התבסס על עובדות והנחות יסוד שגויות שלא נבדקו על ידו. בעל המניות התייחס לכך שאיזאק ידעה על ההליכים והפנה להתכתבות עם ב"כ איזאק סמוך לאחר הגשת הבקשה הנוגעת להסדר הנושים.

12. בעל המניות הפנה להודעה שהוגשה לתיק ביום 1.9.20, אז פורט כי איזאק הינה נושה בחברה. טוען בעל המניות כי כל הזיקות הינן לכך, שמערכת היחסים המסחרית שהיתה מול איזאק, הינה של החברה בשיקום. בעל המניות מפנה לדוחות הכספיים של החברה האחרת, ולפיכן משנת 1.1.09 לחברה אין פעילות ואין רכוש קבוע. לגבי הסדר התשלומים מחודש 5/16 טוען בעל המניות כי מדובר במסמך שנוסח בידי איזאק ושאינו משקף את הדברים כפי שהם. טוען בעל המניות כי קבלת חוות דעתו של המנהל המיוחד, תפגע בעיקרון השוויון בין הנושים והעדפת איזאק כנושה אופורטוניסטית שלא כדין ושאיזאק התבצרה בעמדתה שלא כדין. לגבי כתבי הטענות בתביעה האזרחית, טוען בעל המניות כי ישנה היתפסות לדברים למרות שמבחינה עניינית ומהותית, כל האינדיקציות מובילות לכך שאין מדובר בחוב של החברה האחרת.

דיון

13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לקבל את עמדת בעל המניות, זאת, לצד ביקורת כלפי התנהלותו, כפי שיפורט להלן.

14. בעל המניות, נדרש לאחר חילופי דברים לא מעטים, להגיש בקשה קונקרטית, הנוגעת לאיזאק, כאשר חילופי הדברים החלו כבר מהשלבים הראשונים שלפני אישור הסדר הנושים המקורי, כמו גם סמוך לאחר מכן, ראו למשל, החלטה מיום 18.2.21 בבקשה 45, שניתנה למעלה משנה לאחר אישור הסדר הנושים המקורי. לפיכך, היה מצופה, כי בעל המניות, יגיש בקשה סדורה, אליה יצורפו כל האסמכתאות הרלוונטיות, בקשה אשר תיתמך בתצהיר כדין. אלא שלא כך נהג בעל המניות מלכתחילה, אלא רק בדיעבד, לאחר קבלת כל התגובות וחילופי הדברים, רק בתגובה לחוות דעת המנהל המיוחד, צירף הוא אסמכתאות מפורטות כולל נתונים כספיים לתקופות שונות במסגרת הדוחות הכספיים שהוגשו, ותמך תגובתו בתצהיר. במיוחד יש לציין, כי היה מצופה לקבל הסבר מפורט מבעל המניות, הכיצד בתביעה האזרחית, לא טען שאין מדובר בחוב של החברה האחרת. לענין זה, כל שיש בתגובה לחוות דעת המנהל המיוחד ובמיוחד בתצהיר בעל המניות, הינו האמור בתצהיר, בסע' 45, כאשר כך הצהיר בעל המניות:

"על פי יועציי המשפטיים, העובדה שנמנעתי מלהתייחס בכתב ההגנה למעורבותה של אשפלסט מסחר אין בה כדי לשלול או לשנות את העובדות כפי שהן במציאות".

15. כפי שפורט לעיל, איזאק הגישה תביעה אזרחית המתייחס לחברה האחרת, ובכתבי ההגנה מטעם החברה האחרת ומטעם בעל המניות, לא נטען כי מדובר בחוב של החברה בשיקום, ולא הוכחש כי ההתקשרות העסקית של איזאק הינה מול החברה האחרת. לדברים יש להוסיף כי בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 11.8.20, היינו הזדמנות נוספת להבהיר את הדברים, כאשר המדובר היה בישיבת קדם משפט מפורטת, שבה נדונו הדברים בפרוטרוט, לא היתה כל התייחסות להכחשת החוב של החברה האחרת, וכעולה מהפרוטוקול, הדיון הסתיים בכך שבית המשפט הציע לצדדים להידבר לצורך פשרה, וב"כ הצדדים קיבלו ההמלצה לצורך ההידברות. לכאורה ומכאן, ישנה כפי שציין המנהל המיוחד, "הודאת בעל דין" כי מדובר בחוב של החברה האחרת.

16. לדברים יש להוסיף את עיקרון "ההשתק השיפוטי". כידוע, דוקטורינת ההשתק השיפוטי, מונעת העלאת טענות סותרות בשני הליכים משפטיים שונים, בידי אותו בעל דין. לכאורה, היה מקום לדחות את בקשת בעל המניות על הסף, בשל עמדתו בתביעה האזרחית, הן בכתבי הטענות והן בישיבת קדם המשפט שהתנהלה. היה מקום לצפות, כי בעל המניות בבקשתו, יסביר את הטענות הסותרות בשני ההליכים ובמיוחד בסוף התהליך, כאשר הגיש תגובה לחוות דעת המנהל המיוחד ותמך אותה בתצהיר, כי לא יסתפק באמירה לאקונית המתייחסת לדברים אלא יפרט הכיצד טוען הוא היום טענה שאינה משקפת את מה שטען בהליך המשפטי האחר התלוי ועומד.

17. ישיבת קדם המשפט בתביעה האזרחית היתה ביום 11.8.20. בעל המניות הגיש בשמו ובשם החברה את הבקשה הנוגעת לכינוס אספות נושים וזאת ביום 20.8.20, ופירט בה את נושי החברה, אולם לא מצא לנכון לפרט את איזאק כאחת מנושות החברה. נכון הוא שמאוחר יותר, בהודעה מיום 1.9.20, ברשימת הנושים צורפה איזאק אולם לא ניתן הסבר, מדוע הבקשה להסדר נושים של החברה, מלכתחילה, לא כללה את איזאק, כאשר ממש במקביל, תלויה היתה ועומדת תביעת איזאק כנגד החברה האחרת. כאמור, מן הדין היה שכבר בישיבת קדם המשפט מיום 11.8.20 כי מדובר בחוב של החברה כמו גם שהחברה מתעתדת להגיש בקרוב בקשה הנוגעת להסדר נושים, ולכל המאוחר לציין זאת במסגרת הבקשה לאישור הסדר נושים, אולם לא כך פעל בעל המניות.

18. מהנתונים עולה כי בעל המניות, הותיר עמימות בשאלה עם מי התקשרה איזאק. מסמכים רבים הנוגעים לחומר הגלם שסופק, נוגעים לחברה האחרת, וזאת הגם שהתשלומים בוצעו בידי החברה בשיקום. ההסדר אליו הגיע איזאק עם החברה האחרת, בחתימת בעל המניות, מחודש 5/16 מדבר בעד עצמו ומקשה על טענת בעל המניות. הדברים מצביעים כאמור על אותה עמימות שבעל המניות ביקש לכאורה לשמר ביחס לחברות. מדובר בחברות בעלי שמות דומים, לעיתים השימוש היה בשם הגנרי המשותף ולכן יש ממש בחוות דעת המנהל המיוחד כי הדבר גרם לטעויות כולל כאשר ב"כ איזאק ניהלו חילופי דברים בנוגע להסדר הנושים, אשר סברו כי מדובר בחברה האחרת.

19. אלא שיחד עם הביקורת על התנהלות בעל המניות, כיום, לאחר המסמכים הרבים שצירף כולל הדוחות הכספיים העדכניים, נראה כי התנהלותו אינה צריכה לפגוע באותו שוויון שיש לשמר בין הנושים של החברה, כאשר הסדר הנושים הגדיר בצורה רחבה את השאלה מיהו בעל חוב שכפוף להסדר הנושים. הזווית שתכריע במחלוקת תהיה כיצד הדברים נראים מבחינה אובייקטיבית.

20. הדוחות הכספיים של החברה האחרת, כמו גם אישור רואי החשבון, מצביעים על כך שמבחינה כלכלית עסקית, חברה זו אינה פעילה מתום שנת 2008, ורואי החשבון מנפקים אישור עדכני ליום 15.6.21, כי לחברה אין הכנסות והוצאות משנת 2009, ונשארו יתרות זכות וחובה כתוצאה מהסדר נושים שהיה בחברה האחרת בעבר, אם כי תיק מס ההכנסה פתוח והחברה פועלת לסגירתו. הפעילות ברשם החברות, מצביעה לכאורה על כך שבעל המניות, ביקש לשמר את החברה האחרת, כסוג של חברת "מדף" שאולי עוד תשמש אותו בעתיד, כלומר החברה פעילה רישומית אבל לא עסקית.

21. הסדר התשלומים שערך בעל המניות בשם החברה האחרת מול איזאק, מיום 17.5.16, אינו מסייע לטענה כי מדובר בחוב של החברה בשיקום, אולם אותו חוב בא לביטוי בספרי החשבונות של החברה בשיקום, ולכן הגם שהדבר מעיד על קושי בהתנהלות בעל המניות, לגוף הדברים, ובאופן אובייקטיבי, הדבר מחזק את האינדיקציות לכך שמדובר בחוב של החברה.

22. אינדיקציות נוספות לכך שמדובר בחוב שצריך להיכלל בהסדר הנושים, הינם התשלומים שבוצעו מקופת החברה בשיקום לאורך שנים רבות, כמו גם מסמכים רבים שמעידים על כך שמדובר בעסקאות מול החברה, וגם מקום ההספקה מוסיף לאינדיקציות כי מדובר בחוב של החברה. המנהל המיוחד הפנה לאינדיקציות כמו סע' 8 לכתב ההגנה של בעל המניות בתביעה האחרת, שם טען בעל המניות כי מדובר בהתנהלות עסקית רצופה ומוסכמת שבין הצדדים. אלא שלצד הביקורת על התנהלות בעל המניות, בראייה של הדברים היום, לאור המסמכים הנוספים שצירף בעל המניות ובמיוחד אלו הנוגעים לסחורות שסופקו ולדוחות הכספיים, מציאות זו תומכת בסברה כי מדובר בחוב שנכלל בהגדרה שבהסדר הנושים לחוב עבר של החברה.

23. ניתן לקבוע, כי נוכח התנהלות בעל המניות, ו"הערבוב" שנגרם כתוצאה מכך בזיקות של החברה והחברה האחרת, והמצגים ההפוכים שיצר בקשר לגורם העסקי שהתקשר עם איזאק, שהחבות כלפי איזאק הינה של שתי החברות, ביחד ולחוד ושבאופן עקרוני, מדובר בחוב הן של החברה והן של החברה האחרת. מכל מקום, כיוון שהחוב כלפי איזאק, לכל הפחות בעקיפין, הינו חוב עבר של החברה, הרי שהינו חוב בר תביעה בהסדר הנושים שבתיק זה, ולא ניתן להמשיך בהליכים כנגד החברה או כנגד בעל המניות לגבייתו, בוודאי כל עוד הסדר הנושים בתוקף.

24. סיכומם של דברים, הנני לקבוע כי החוב לו טוענת איזאק, הינו חוב בר תביעה בהתאם להסדר הנושים שאושר ולכן כל עוד הסדר הנושים מקוים, (וזה המצב כיום), איזאק מנועה מלתבוע אותו שלא במסגרת הסדר הנושים, היינו במסגרת חיצונית כמו התביעה האזרחית, לא כנגד החברה האחרת ולא כנגד בעל המניות.

לפיכך ובכפוף לאמור מתקבלת בקשת בעל המניות.

25. בנסיבות, ככול שאיזאק טרם הגישה תביעת חוב, תוכל לעשות כן, בתוך 30 יום מהיום, ולצורך כך יוארך המועד להגשת תביעת החוב מטעמה.

26. יחד עם קבלת בקשת בעל המניות, כפי שפורט לעיל, הבעתי ביקורת כלפי בעל המניות והתנהלותו שהביאה לצורך שבהגשת חוות דעת מטעם המנהל המיוחד כמו גם לבחינת האינדיקציות השונות, לכאן או לכאן, בשאלת מהות החוב. לפיכך, הנני מורה על פסיקת הוצאות לחובת בעל המניות (מר צבי עברי), ולטובת המנהל המיוחד, בסך של 10,000 ₪.

אין צו להוצאות מעבר לאמור.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשפ"ב, 13 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.