החלטה זו עוסקת בבקשת המנהל המיוחד בחיוב המשיבים להתייצב לחקירה ולהציג מסמכים

1. כנגד החברה ניתן צו לפתיחת הליכים, ביום 29.12.20. בד בבד עם הצו לפתיחת הליכים, אושר הסדר נושים בין החברה לנושיה, (להלן: "הסדר הנושים המקורי" או "ההסדר המקורי").

2. בהתאם להסדר המקורי, נקבעו הוראות הנוגעות לחקירת המשיבים. מר צבי עברי, המשיב 1, (להלן: "מר עברי" או "המשיב"), הינו בעל השליטה בחברה. גב' ענת עברי, המשיבה 1, (להלן: "גב' עברי" או "המשיבה"), הינה רעייתו של מר עברי. חקירת המשיבה הנוגעת בעיקרה לבית המגורים המשותף למשיבים. נושא חקירת המשיבים לא קודם, בנסיבות שונות, כאשר בין היתר אין לי אלא להפנות להחלטה מפורטת מיום 5.4.21, (ההחלטה המהותית הראשונה בבקשה 49) וכן להחלטה מיום 17.10.21, (ההחלטה המהותית השנייה בבקשה 49), במסגרתה מונה עו"ד יניב אינסל כמנהל מיוחד לצורך ביצוע חקירות בחברה, ובהתאם להסדר המקורי. על החלטת 17.10.21 הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור, רע"א 8650/21 אשר נדחתה, בהחלטת כב' השופט ש. שוחט, מיום 3.1.22.

3. לצורך השתלשלות הדברים, אין אלא להפנות לפסקה 15 להחלטת רע"א 8650/21 שם נקבע:

1. "לא ניתן להשתחרר מהרושם, כי המבקש עשה כל שלאל ידו על מנת למנוע את מינוי החוקר וביצוע החקירות. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשות על גבי בקשות כדי לייתר את החקירה ולקיים הליך גישור תחתיה. כעת משנתחוור לו, כי בקשותיו לא נענו וכי הליך המינוי יוצא לדרך, הגיש בקשת רשות ערעור זו בניסיון להכשיל את הליך החקירה פעם נוספת, בטענות שונות ומשונות, ובהן טענה לשינוי, כביכול, של ההסדר על-ידי בית המשפט המחוזי. כפי שהבהרתי לעיל, אין ממש בטענה זו. למעלה מכך, סבורני, כי המבקש בהתנהלותו מנסה 'לאחוז את החבל בשני קצותיו' – מצד אחד, הגיש לבית המשפט המחוזי אינספור בקשות לשינוי ההסדר וביטול הליך החקירה שנקבע לפיו; ומצד שני, כאשר נדרש בית המשפט למימוש ההסדר, קרי למינוי בעל תפקיד חוקר ובד בבד הארכת צו איסור הדיספוזיציה, על רקע הימשכות ההליכים, נטענת על-ידי המבקש טענה כי בית המשפט אינו מוסמך לשנות את הוראות ההסדר. התנהלות זו כשלעצמה מעוררת תמיהות בקשר לטיב הבקשה".

4. המנהל המיוחד, הגיש בהסכמת הממונה, בקשה זו, בקשה 75 במסגרתה ביקש כי ביהמ"ש, יעשה שימוש בסמכותו לפי סע' 282(1) לחוק, ולתת צו המורה למשיבים להתייצב לחקירה במשרדו, בתאריכים שפורטו בבקשה, ולהביא עמם את המסמכים שפורטו בבקשה, בין היתר מסמכים הנוגעים לבית המגורים המשותף לצדדים. בתמצית הדברים, פירט המנהל המיוחד כי חרף הזמן שחלף מאז מינויו, לא עלה בידו להביא לכך, שהמשיבים יתייצבו לחקירה ויגישו מסמכים נדרשים.

5. המשיב בתגובתו, טען שיש לדחות הבקשה, שכן תלויה ועומדת בקשה לאישור הסדר נושים מתוקן, אשר כשיטתו, יביא להפטרו ללא צורך בחקירות, ולכן חבל להתחיל בחקירות, אם ממילא, בקרוב כשיטתו, יקבל הפטר. המשיב בתשובתו כפר בטענות המנהל המיוחד כי סירב להתייצב לחקירה, וכשיטתו, לא התנגד מעולם לעצם החקירה, אלא שלא קיבל כל הזמנה. למשיב טענות כנגד המנהל המיוחד כי הוא מתנהל בכוחנות נגדו, כלשון המשיב, "התנהלות אדנותית וכוחנית של המנהל המיוחד" וכי המנהל המיוחד, מכשיל ניסיונות לפשרה שהמשיב פועל על מנת לקבל הפטר מלא ללא חקירות. אציין לענין זה כי המנהל המיוחד, הגיש התייחסות לטענות אלו, בהם הגיב בכך שטענות המשיב הינן טענות "סרק" שאינן מגובות וכי הוא בתפקידו, גם פעל לזימון המשיב כמו גם שפעל לדרישה כי המשיב יציג מסמכים שביקש. מכל מקום, לגבי תגובת המשיב, היא כוללת נימוקים רבים מדוע כשיטתו, צפוי הוא לקבל הפטר, אם יאושר הסדר הנושים המתוקן בחברה ולכן כשיטתו, אין טעם בביצוע החקירות. אעיר ואדגיש כי בסע' 57 לתגובת המשיב, הצהיר המשיב, כי בכוונתו להתייצב לחקירה בפני המנהל המיוחד, בכפוף לתוצאות הדיון בהסדר הנושים החדש לחברה. לפיכך טען שאין טעם בקבלת החלטה בטרם הדיון בהסדר החדש לחברה.

6. המשיבה בתגובתה, הבהירה כי אין לה התנגדות להתייצב לחקירה בפני המנהל המיוחד, אלא התנגדותה נגעה למועד החקירה, כאשר בתגובתה פירטה היא, כי היא מבקשת שיקבע מועד חקירה, במחצית השנייה של חודש 2/22. המשיבה אף היא סברה, שלאור הסדר הנושים המתוקן, המתגבש, כנראה שממילא לא יהיה טעם בחקירה, ולאור כך שאף היא סבורה שהמשיב צפוי לקבל הפטר וכך היא תהיה פטורה מהמשך הבירורים בנוגע לבית המגורים המשותף.

7. כאן המקום לציין כי ליום 9.2.22, נקבע דיון בשאלת הסדר הנושים המתוקן לחברה. בקשת המנהל המיוחד שהוגשה ביום 31.1.22, נקבעה בהחלטה מיום זה, לאותו מועד, שכן ממילא, נקבע דיון אחר בתיק, ולכן סברתי כי ניתן לשקול גם את קיום הדיון בבקשה 75 לאותו המועד.

8. מהו הסדר הנושים המתוקן? לבקשת הנאמן לחברה, עו"ד ארז חבר, הוגשה בקשה לאישור הסדר מתוקן לחברה, לאור קשיים בהסדר הנושים המקורי. לפיכך הוגשה ביום 17.12.21, בקשה הנוגעת לכינוס אספות נושים לצורך אישור הסדר נושים מתוקן, (להלן: "הסדר הנושים המתוקן" או "ההסדר החדש"). הדיון בהסדר החדש, היינו בבקשה 72, נקבע בהתאם להחלטה מיום 27.12.21 ליום 9.2.22. בהחלטה זו ניתנו הוראות נוספות הנוגעות לכינוס אספות נושים. הדיון שנקבע ליום 9.2.22 עתיד היה לעסוק באישור הסדר הנושים. זו היתה המטרה המהותית והעיקרית של מועד הדיון.

9. לקראת מועד הדיון שנקבע כאמור ליום 9.2.22, מועד שמאוחר יותר נקבעה אליו גם בקשת המנהל המיוחד הנוגעת לחקירות, הוגשה תגובת המשיב, שפורטה לעיל. מהתגובה עלה כי המשיב, מסכים לחקירתו, ראו כאמור, סע' 57 לתגובתו, אולם לאור עמדתו, כמו גם בקשת המשיבה לדחיית דיון, ניתנה החלטה ביום 8.2.22, לדחיית הדיון. בהחלטה האמורה מיום 8.2.22 הוריתי על ביטול קביעת הדיון בבקשת המנהל המיוחד, הנוגעת לחקירות, שכן היה ברור כי תוצאת הדיון, תכריע גם את נושא החקירה, כאשר מתגובות המשיבים עלה כי אין התנגדות מהותית לבקשת המנהל המיוחד.

10. ביום 9.2.22, אושר הסדר הנושים המתוקן, בהחלטה מפורטת שניתנה בתום הדיון שהתקיים. בכול הנוגע לטענות המשיב, (שנשמעו בקשב רב, בדיון שהתקיים בנוגע להסדר הנושים, כאשר יש לציין כי המשיב הגיש תגובה גם בקשר לנושא הסדר הנושים ומעמדו לפי ההסדר), נדחו בהחלטה המנומקת האמורה, בתום הדיון, ובין היתר נדחתה טענת המשיב כי זכאי הוא להפטר, נוכח אישור הסדר הנושים המתוקן. פורט כי הפטרו הפוטנציאלי של המשיב, כפוף לתוצאות חקירות המנהל המיוחד תוצריהן ותוצאותיהן.

11. לפיכך, לאור הקביעה המפורשת, שבאה לאחר דיון מעמיק, כי המשיב אינו זכאי להפטר נוכח הסדר הנושים המתוקן, אלא לאחר תום ביצוע החקירות ובכפוף לתוצריהן ותוצאותיהן, ולאור כך שהמשיב הצהיר בסע' 57 לתגובתו, על כי אינו מתנגד לחקירה, אלא שהוא סבר שזו תתייתר בשל טענתו להפטר מידי, כמו גם שהמשיבה לא התנגדה לחקירות, אלא אם כן, אלו יקבעו לא לפני המחצית השנייה של 2/22, בהחלטה שניתנה בהמשך יום 9.2.22, נקבע, למען הסר ספק, דיון ליום 24.2.22, וזאת מתוך הנחה כי ממילא, מדובר בדיון שיתייתר.

12. אתמול, 20.2.22, הגיש ב"כ המשיב בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 24.2.22, כאשר פורט בו כי הדבר הינו בשל נסיבות אישיות שלו, תוך שאין התנגדות לקביעת דיון נדחה למועד קרוב. בהחלטה שניתנה בו ביום פירטתי, כי הקושי הבסיסי, הינו בכך שהגשת בקשה לדחיית דיון, מחייבת פנייה לצד שכנגד לבירור עמדתו ומועדים מוסכמים. זאת ועוד, פירטתי כי מה הטעם בדיון, פשוט יכולים המשיבים להודיע על כי מתייצבים הם לחקירה בפני המנהל המיוחד, כמו גם שפירטתי כי ניתן לתת החלטה בבקשה, גם ללא דיון, כאשר אין חובה לקבוע דיון. מכל מקום, ביקשתי מהמנהל המיוחד להגיש תגובה דחופה לבקשה.

13. המנהל המיוחד הגיש תגובתו המפורטת, בה פירט כי המשיבים, פשוט מתחמקים מהחקירות שאליהן זומנו בטענות שונות, בין היתר, פירט המנהל המיוחד, כי המשיב, אוחז בטענה כי בכוונתו לעתיד, לפנות לערכאת הערעור, ואז יבקש עיכוב ביצוע ההחלטה הנוגעת לטענתו להפטר ללא תנאי, תוך שהמנהל המיוחד ביקש כי בית המשפט ייתן החלטתו בבקשה 75 גם ללא דיון.

14. לאחר שערכתי עיון בדברים, מצאתי שאין צורך וטעם בדיון שנקבע מחמת הזהירות ולצורך המעקב, והחלטה זו ניתנת לאחר עיון שבוצע בבקשה 75, היינו בבקשת המנהל המיוחד בהסכמת הממונה, ובתגובת המשיבים, תוך שאדגיש כי למשיבים אין זכות קנויה בקיום דיון, כי ניתן להכריע בבקשה בכתב גם ללא דיון.

15. כאמור לעיל, צו לפתיחת הליכים ניתן ביום 29.12.20, כאשר בד בבד, אושר ההסדר המקורי, בו נקבעה חובת המשיבים להתייצבות לחקירות והצגת מסמכים. נושא החקירות כמו גם זימון לחקירות בידי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון, מוסדר בסעיפים 281, 282 ואילך לחוק. המשיב עצמו, הסכים לחקירתו, ראו סע' 57 לתגובתו, שם הצהיר בזו הלשון: "ב"כ בעל המניות השיב בצורה מפורשת כי בכוונתו להתייצב לחקירה, לאחר מועד הדיון בבית המשפט ובכפוף לתוצאותיו". והנה – תוצאת הדיון היתה דחיית טענת המשיב להפטרו, ולכן כהצהרתו, עליו להתייצב מיידית לחקירה.

16. הוא הדין לגבי המשיבה, שהרי לא התנגדה להתייצבות לחקירה, כשיטתה, טענה כי הדבר הינו בכפוף לכך שהחקירה תהיה לאחר אמצע 2/22 ואילך, כך עולה מתגובתה.

17. למעלה מהצורך אעיר, כי המנהל המיוחד הפנה לחילופי דואר אלקטרוני ולכוונת המשיבים להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, ופנייה לערכאת הערעור בקשר לתוצאת הדיון בבקשת הנאמן לאישור ההסדר המתוקן. בחילופי הדברים, ב"כ המשיבים התייחסו לאפשרות עיכוב ביצוע, אם כי התחייבו להעביר מסמכים נדרשים. עיכוב ביצוע, לא התבקש לא במועד הדיון, כמו גם שלא בבקשה לדחיית הדיון. על פני הדברים, הסיכוי שטענת עיכוב ביצוע החקירות תתקבל, כך לכאורה, אינו גבוה, שהרי, מה הנזק שיגרם למשיבים, אם המנהל המיוחד יחל בחקירותיו? זאת, לעומת הנזק העלול להיגרם לנושים, בדחייה נוספת של ביצוע החקירות? כאמור, נושא זה תיאורטי שכן המשיבים לא ביקשו באופן רשמי, כל עיכוב ביצוע. כך או כך, יש להפריד, בין הוראה אופרטיבית ברורה לביצוע החקירות והמצאת מסמכים, לבין אפשרות שאולי תדון בהמשך, בבקשת מי מהמשיבים לעיכוב ביצוע, בערכאה זו, או בערכאת הערעור.

18. סיכומם של דברים:

איני רואה צורך בקיום דיון, ולכן מבוטל הדיון שנקבע בבקשה 75 ליום 24.2.22.

המשיבים ימציאו את המסמכים שנדרשו בידי המנהל המיוחד, עד 28.2.22 בשעה 17:00.

המשיבים יתייצבו לחקירה בפני המנהל המיוחד, ביום 9.3.22 בשעה 14:00.

נקבע בזאת מועד לחקירה פומבית, בבית המשפט, ליום 21.3.22 בשעה 09:30, למקרה שהמשיבים, לא יפעלו לפי הוראות בית המשפט, כאמור. המנהל המיוחד מתבקש ליתן עדכון לאחר 9.3.22, תוך ציפייה כי העדכון יהיה שהמשיבים פעלו לפי הוראות ביהמ"ש הדיון שנקבע לחקירה פומבית התייתר.

לעת הזו, איני עושה צו להוצאות, אולם הדברים ישקלו בהמשך הדרך, לפי העניין.

ניתנה היום, כ' אדר א' תשפ"ב, 21 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.