1. בהתאם לסמכותי מכח סעיף 406א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ולאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, אשר הועברה לטיפולי לאור החלטת כב' סגנית הנשיא, השופטת וסרקרוג מיום 16.10.13, אני מוצאת כי אין הבקשה מצריכה תשובה.

2. נסיבות העניין פורטו כראוי בהחלטה המפורטת של כב' בית המשפט קמא מיום 19.8.13 מדובר בהחלטה מנומקת, סבירה ונכונה, אשר ניתנה במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט קמא ואין מקום לשנותה.

3. בית המשפט קמא סבר, ובצדק רב לטעמי, כי למרות חוזק טענות המבקשת שבפני, יש מקום לקיום דיון לגופם של דברים וללבן הטענות העובדתיות לצורך הכרעה בטענות נשוא הבקשה לסילוק על הסף.

בית משפט קמא לא דחה טענות המבקשת שבפני, אלא סבר כי יש מקום לשוב ולדון בהן במסגרת ההליך העיקרי ולאחר ליבון הטענות לגופן.

4. יש לזכור סעד של סלוק על הסף הינו סעד דרסטי המונע בשלב מקדמי ,בטרם התבררו העובדות לאשורן התדינות משפטית לגופו של ענין. מדובר בסעד קיצוני הניתן במשורה. ההלכה היא כי אין לחסום במידת האפשר דלתות בית המשפט בפני מתדיינים. לטעמי צדק בית המשפט קמא משקבע כי נסיבות המקרה דנן, למרות טעונת המבקשת שלא נשללו, לא מצדיקות מתן סעד קיצוני בשלב מקדמי.

5. קביעת בית משפט קמא, לפיה בנסיבות העניין לא מתקיים הרף המחמיר המאפשר סילוק על הסף של תביעה רק בגין הטענה כי אין לה סיכוי, כאשר חלק מטענות הסילוק על הסף טעונות בירור עובדתי, סבירה.

6. אשר על כן אני דוחה הבקשה.

בנסיבות העניין ומאחר ולא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.

בנסיבות אלו גם אין צורך לדון בבקשה לקביעת סכום התחיבות עצמית.

כספים שהופקדו בגין הגשת הבקשה, לרבות ערבויות, יושבו למפקידיהם באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, ל' חשון תשע"ד, 03 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.