בקשה של צד ג' , כלל חברה לביטוח (להלן "כלל") להשלים חקירות של שולחי ההודעות נגדה: נתבעים 2,3,5 ו 7. הבקשה הוגשה כאמור בה, "ולו מחמת הזהירות". אני דוחה הבקשה .

1. כפי שפורט בסע' 5 להחלטה מ 18.1.16 - ההיתר להשלמה ראייתית שניתן לכלל אינו היתר גורף ועל החלק .

2. הרי לא ניתן לשולחי ההודעות עצמם להרחיב החזית, ובהתאמה אף לא מסכת ראיותיהם, ביחס לכלל, רק משום ששלחו נגדה הודעה לצד שלישי בשלב מאוחר. זאת משעה שכלל נתבעה בתיק מתחילה כנתבע נוסף. יכלו הנתבעים הנוספים אפוא לטעון כלפיה מראשית כל טענה בגדר כתב הגנתם , ואף להביא ראיות בהתאם, גם בלא צורך בהודעת צד ג', בטרם הוצאה היא מן התיק כנתבעת עיקרית לקראת תום הראיות.

3. ניתן בכלל היתר להודעת צד ג' כלפי כלל בשלב כה מאוחר, רק כדי שלא תפגע זכותו של כל נתבע החפץ בכך, לטעון כלפי "כלל" טענות שיכול היה לטעון כלפיה כנתבעת נוספת, אלמלא הוצאה מן התיק.

זאת על מנת שלא תפגענה זכות מי מן הנתבעים ממהלך שאינו כלל בשליטתם אלא יוזמה של התובע – דחית התביעה נגד "כלל" , לקראת תום שמיעת הראיות.

4. מחד, משעה שמדובר בעניין שאינו בשליטתם של הנתבעים ואינם אמורים להיפגע ממנו, ניתן אותו היתר למשלוח הודעת צד ג'. מאידך כאמור, אין ספק שהיתר זה לא היה ניתן בשלב הדיוני אליו הגענו, אלמלא התבקשה דחית התביעה העיקרית נ' "כלל". כלומר, מהלך זה שהנו יוזמת התובע אינו אמור לפגוע בנתבעים, אך גם לא לתן בידם יתרונות דיוניים והזדמנות למקצה שיפורים שלא היתה קנויה להם אלמלא אותו מהלך. היא אמורה להעמידם בסה"כ באותו מצב דיוני כלפי "כלל" בו היו נתונים אלמלא נדחתה התביעה העיקרית נגדה , בשלב בו נדחתה: זכות לטעון לחלוקת הפיצוי בהתאם למידת אשמו של כל נתבע שהתביעה כלפיו תתקבל, ככל שתתקבל, לרבות "כלל".

5. לכן לא ניתן למודיעים להרחיב חזית הטענות כלפי כלל בשלב הדיוני המאוחר, ביחס לחזית שהציבו בכתבי הגנתם. ממילא גם לא ניתן להם להציב ראיות נוספות כלפי כלל להמחשת טענות שלא הציבו כלפיה בכתב הגנתם . ביחס לחזית המוצבת כיום כלפי כלל - אותן טענות שיכולים המודיעים לטעון כיום כלפי כלל ולשמן הותר להם לשלוח ההודעה לצד שלישי, אינן אלא טענות שטענו כלפיה , אם ועד כמה שטענו, בכתב הגנתם, בלי קשר לנוסח ההודעה. הדבר כבר הובהר בהחלטות קודמות. כמובן ששונים היו פני הדברים לו מדובר היה על הוספת צד ג' חדש שלא נתבע במקור (אלא שעניין אחרון זה תיאורטי, שכן בשלב הדיוני המאוחר לא היה ניתן כאמור היתר למשלוח הודעה כלפי בעל דין חדש).

6. בישיבת 22.12.15, בעמ' 170 לפר', הבהרתי כי לא תיגרענה זכויותיה הדיוניות של כלל, מבחינת היכולת לבקש השלמות. אולם בעקבות מה?: לא בעקבות ההיתר למשלוח הודעות צד ג', אלא בעקבות היתר שניתן לב"כ הנתבע 7 , אכן אחד משולחי ההודעה, לחקור את מצהיר כלל, לאחר שבטרם משלוח ההודעה הודיע כי הוא מותר על חקירת אותו מצהיר. הדבר הובהר גם בסע' 2 להחלטה מעמ' 184 לפר'. יש לומר כי גם כאן – הפתעה של כלל לא היתה, שכן היה עליה להכין חזית הגנתה בהתאם לטענות שכן הוצבו כלפיה – ולו בכתב הגנתו של ב"כ הנתבעים 2-3 ו 5, עו"ד עבוד. גם ענין זה כבר פורט. יש לומר גם כי הפגיעה הדיונית אינה קיימת, שכן ב"כ הנתבע 7 לא חייב היה לוותר על חקירת מצהיר כלל גם אלמלא בחר לשלוח הודעת צד ג'.

כל שנעשה היה לאפשר לו לחזור מויתורו זה, לאור העובדה שממילא יכול היה עו"ד עבוד לחקור בענין זה, וגם זאת היה ידוע לכלל. היינו שמדובר בטענות שכבר נכנסו לחזית הטענות הנצרכות להכרעה גם אלמלא משלוח ההודעות לכלל, וידוע היה לכלל שעליה להכין עצמה להתמודדות מול טענות אלה.

7. לאחר שעיינתי – לא מצאתי אפוא כי יש הצדקה לשוב ולהעלות על דוכן העדים עדים שכבר העידו, ולו שולחי ההודעות, רק לאור ההיתר שניתן לב"כ נתבע 7 לחזור בו מויתורו על חקירת המצהיר מטעם כלל. לא ראיתי במה נפגעות זכויותיה הדיוניות של כלל בענין זה. כפי שאין מקום לתן לנתבעים יתרונות דיוניים ביחס למצב בו היו אלמלא נדחתה התביעה כלפי כלל, כך גם אין לאפשר לכלל יתרונות דיוניים שכאלה או מקצה שיפורים ביחס לאותו מצב. הרי גם אלמלא נדחתה התביעה נגדה יכולה היתה להכין הגנתה והעד מטעמה, להכין חקירותיה הנגדיות ולהציג ראיותיה גם בשים לב לטענות שבכתבי ההגנה, לרבות הטענות בסע' 18-20 לכתב ההגנה שהגיש עו"ד עבוד (טענות שהכשירו הרלבנטיות של חקירות נגדיות ביחס אליהן, שכן הוכנסו כדין לזירת הפלוגתאות העומדות להכרעה. יש להבדיל בין ענין זה לבין השאלה מהי חזית הטענות שהציב כל צד בכתב הגנתו, ולה הוא כבול כעת). לא מצאתי כי במתן היתר לעו"ד גלזר לחזור בו מויתורו ולחקור באותם עניינים, עליהם יכול היה לחקור ממילא אלמלא ויתר על החקירה , יש כדי להצדיק השלמות חקירה לעדים שכבר העידו; הרי חזית הטענות שהוצבה כלפי כלל לא הורחבה, ביחס למה שהיה ידוע לה עוד במקור שנטען כלפיה, ולו באחד מכתבי ההגנה שהוגשו.

8. אני דוחה אפוא הבקשה. תם אפוא שלב השמיעה, והישיבה שנועדה לדיון לא פורמאלי בהסכמת הצדדים - תתקיים כמתוכנן .

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ו, 25 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.