1. אין מקום לשמירת זכויות "בהודעת סל" גורפת מעין זו שהגישה כלל. על ביהמ"ש והצדדים לדעת בפני מה הם עומדים. ההודעה בנוסח בו הוגשה מאלצת ביהמ"ש לחזור שוב על עניינים שהובהרו.

2. בישיבה האחרונה וגם עובר לה לא ניתן היתר למי מן הנתבעים להציג ראיות נוספות כלפי כלל מעבר לחומר שהוגש, למעט היתר שניתן לב"כ נתבע 7 לחקור המצהיר מטעם כלל גם בעניינים שלא נזכרו בכתב ההגנה המקורי שהגיש (אך כן נזכרו בהודעת צד ג' שהגיש לאחר שדחה התובע התביעה כנגד כלל ). היתר החקירה ניתן מטעמים מעשיים כאשר מחד ברור היה שאין הפתעה, מטעמים שפורטו בהחלטה, וברור היה כי ממילא ידוע היה שעל מצהיר כלל להתכונן לחקירה בנושאים אלה, שכן עו"ד עבוד כן כלל אותם בכתב ההגנה מטעמו, ויכול היה לחקור עליהם גם אלמלא נשלחה ולו הודעת צד ג' בודדה לכלל. לא ראיתי למנוע אפוא מעו"ד גלזר לחקור בעניין זה, למרות שבטרם הוצאה כלל מן התביעה העיקרית, ויתר על חקירת המצהיר מטעמה.

3. הובהר כבר כי היתר למשלוח הודעת צד ג' אינו בגדר היתר לפתיחה ראייתית של התיק כלפי כלל, בשלב מאוחר: יש להבדיל בין הזכות של נתבע להכניס מחדש בהודעת צד ג' נתבע ,שהתביעה העיקרית נגדו נדחתה על ידי התובע, לבין הזכות לפתוח התיק מחדש בפן הראייתי כלפי אותו נתבע.

שכן יכול נתבע לטעון שקודם לא נזקק להודעת צד שלישי כלפי נתבע נוסף, נגדו יכול היה להעלות טענות גם בלא צורך בהודעה לצד שלישי. ואם לא ינתן לו לשלוח הודעת צד ג' לא יוכל להיפרע מאותו צד, בעוד שקודם יכול היה ביהמ"ש לחלק הפיצוי, אם יושת, בין הנתבעים הקיימים.

4. גם כאן - את כל הטענות כלפי כלל ניתן היה לטעון עוד בטרם נדחתה התביעה נגדה, ויכול נתבע להעלות טענות בכתב הגנתו כלפי נתבע אחר, על מנת להמחיש שהוא אינו אחראי, או שמידת אשמו פחותה והחב בפיצוי אם כבר באופן מלא או חלקי הנו נתבע אחר . טענות אלה הועלו ולו בתמצית כלפי כלל , לכל הפחות על ידי עו"ד עבוד בסע' 18-20 של כתב הגנתו, עוד בטרם הוצאה "כלל" מן התיק ובהתאמה – בטרם ניתן היתר למשלוח הודעת צד ג' נגדה. יכול היה כל נתבע שטען טענות מעין אלה בהגנתו להתייחס אליהן בהתאמה בפרשת ראיותיו, גם בלא צורך בהודעת צד שלישי, עוד בטרם נדחתה התביעה כלפי כלל. דווקא משום כך, ההיתר למשלוח הודעת צד ג' נגד כלל בשלב מאוחר , היה רק משום שנדחתה התביעה העיקרית נגדה, ולא היה בו משום היתר לנתבעים לפתיחה מחדש של התיק בפן הראייתי, לאור העובדה שאין מדובר בצירוף בעל דין חדש לתיק בשלב מאוחר.

5. בהתאמה, גם ההיתר להשלמה ראייתית שניתן לכלל (במידת הצורך) אינו היתר גורף ועל החלק: גם כלל יכולה היתה להתייחס בפרשת ראיותיה לטענות שנזכרו עוד בכתב ההגנה שהגיש עוד עבוד, ולו בתמצית, אך באופן ברור, ויסודן בטענה שכלל הסכימה בזמנו להחריג הערות אזהרה שלטובת רוכשי הדירות מן השעבוד שרבץ לזכותה. הובהר בהחלטה כי ההיתר שניתן לכלל הנו לאור העובדה שניתן לעו"ד גלזר לחקור את המצהיר מטעם כלל , לאחר שויתר על החקירה בטרם נדחתה התביעה העיקרית נגדה, ובטרם שלח הודעת צד ג'.

6. לכן אם יש לאשורה בקשה או צורך של אמת בהשלמה ראייתית שנובעת מן החקירה של ב"כ נתבע 7 עו"ד גלזר, נא לפרט בדיוק מה מבוקש, ולא כהודעה כללית של שמירת זכויות גורפת, וזאת עד המועד שננקב בהחלטה (22.1.16). הישיבה הנוספת שנקבעה – נקבעה בהסכמה של הצדדים, לשם קיום דיון לא פורמלי בנסיון להביא הצדדים למתווה מוסכם, לאחר שלב ההוכחות. יש להגיע אליה בתום שלב ההוכחות, ואף ענין זה הובהר בהחלטה. אין היא בבחינת מתן הזדמנות לצדדים לבחון מצבם הטקטי, ואז לבקש השלמות ראייתיות קונקרטיות.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.