בפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

נעמי תשלימי בבקשה את כל החסר.

שימי לב שצריך לשנות מתובע לתובעת

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעת להכיר במחלת הריאות (אסטמה) ממנה היא סובלת כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
2. בהחלטה מיום 16.2.14 מונה ד"ר שבתאי ורסנו כמומחה יועץ-רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה").
3. המומחה הגיש את חוות דעתו הראשונה ביום 12.3.14, ובה ציין כי לצורך אבחנת מחלתה של התובעת הוא זקוק למסמכים ובדיקות נוספות (ראו סעיף 16.3 לחוות דעתו). המסמכים הועברו לעיונו (ראו פירוט בהחלטת בית הדין מיום 10.6.15).
4. המומחה השלים את חוות דעתו והגישה ביום 4.1.15 (להלן- "חוות הדעת").
5. לאחר מכן, הופנו אל המומחה שאלות הבהרה מטעם התובעת, והוא השיב עליהן בחוות דעתו מיום 7.7.15 (להלן- "חוות דעת שנייה").
6. ביום 8.7.15 התקבלה בקשה מטעם התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו הסכים הנתבע להפניית השאלה למומחה.
7. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
8. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
9. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
10. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלת ההבהרה באשר היא עומדת באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
11. על כן, השאלה עליה יתבקש המומחה להשיב היא כדלקמן:-

"1. בחוות דעתך המשלימה מיום 25.6.2015 קבעת, כי: "אינני יכול להוציא מחשבון החמרה זמנית תוך כדי עבודתה, אף כי לא מצאתי תיעוד להחמרות קשות/אישפוזים, בהשוואה לעברה המתואר קודם לעבודתה". (הסיפא לסעיף ב' לחוות דעתך המשלימה).

מצ"ב חוות דעתו של ד"ר אורן פרוכטר, המומחה מטעם בית משפט השלום – קריות, בתחום מחלות הריאה.

אותו מומחה מטעם בית המשפט קובע בחוות דעתו, בעמ' 6, פרק "לסיכום":

"קיימת החמרה של מחלת האסטמה של החולה שכבר הייתה קיימת בשנים בהן עבדה במאפייה כאשר יש לייחס באופן ישיר החמרה זו לחשיפה תעסוקתית לאבק קמח בסביבת העבודה. העובדה שבבדיקה של המוסד לבטיחות וגיהות נמצאת כמות חריגה של אבק קמח במקום עבודתה מחזקת קשר זה".

והוא ממשיך וקובע:

"בין השנים 2000-2007... יש לייחס את ההחמרה בין מצבה הבסיסי (20%) למצבה בעת עבודתה (40%) בשנים אלה לתנאי עבודתה ולחשיפה תעסוקתית".

2. האם לאור האמור בסיפא לסעיף ב' לחוות דעתך המשלימה הנ"ל אתה מסכים עם מומחה בית המשפט בתיק האזרחי – ד"ר אורן פרוכטר, כי מחלת האסטמה של התובעת החמירה לאחר תחילת עבודתה במאפייה וכי קיים קשר סיבתי רפואי בין החשיפה התעסוקתית של התובעת לבין ההחמרה במחלתה וכי החמרה זו התקיימה לאורך כל שנותע בודתה של החולה (2007-2000)?"

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, 08 נובמבר 2015,‏כ"ו חשון תשע"ו ,בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ו, (08 נובמבר 2015), במעמד הצדדים/בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.02 ; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/9/07. ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 2/6/11. ↑