<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובעים – עו"ד עמוס מוקדי, עו"ד רועי זייפר

ב"כ הנתבעות 1 ו- 2 עו"ד רן בלקין

ב"כ הנתבעים 3 – 6: עו"ד אייל פלשן

ב"כ הנתבעת 7 (צד ג' –12) עו"ד שי שחק

ב"כ הנתבעת 8 (צד ג' – 4)– עו"ד יוסף משיח

ב"כ הנתבע 9 (צד ג' – 5): עו"ד אסתי קוך

ב"כ הנתבעת 10 (צד ג' – 6): עו"ד נדב קציר

ב"כ הנתבע 11 – עו"ד חן בר-און (גם בשם ב"כ הנתבעת 10)

ב"כ הנתבעת 12 (צד ג' – 8) עו"ד עודד צדרבוים

ב"כ צד ג' 10 – עו"ד אורי שרייר

ב"כ צד ג' 11 – עו"ד נטע כהן

מר דורון פרטוש

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, עדות בע"פ נגד מסמך בכתב, שינוי חזית, הרחבת יריעה וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

מר פרץ טיקטין, לאחר שהוזהר כחוק:

משיב לשאלות ב"כ התובעים:

ש. אני ראיתי שאתה חילקת לשלוש קבוצות את הדיירים. אני לא רוצה לחקור אותך ספציפית לגבי כל אחת מהמשפחות אבל בהנחה שחלק מהמשפחות במקור אצל מר ברקוביץ' נמצאה רטיבות רק כאשר הוא פירק מרצפת אבל בפועל בחורף 2013 חדרו מים לאותם מרתפים או לחלקם, תגיד לנו איזה פרט משתנה אצלך בחוות הדעת לגביהם?

עו"ד משיח:

אני מתנגד לשאלה. השאלה מתייחסת לנושא חדש. לאחר ששמעתי את הערת בית המשפט אני לא עומד על ההתנגדות.

ת. במקרה כזה צריך לבצע את הפתרון הכולל כפי שאמרתי. הפרויקטים חולקו מבחינתי לשלוש קטגוריות, כאלה שבהם יש נזילה קבועה, כאלה שיש בהם רטיבויות וכאלה שאין בהם שום דבר כרגע. על סמך הקטגוריות האלה נתתי פתרון פרטני לכל אחד מהמגרשים. ישנה תכנית לכל אחד מהמגרשים איזה פתרון יש לבצע מבחינה ניקוזית על בסיס הממצאים שהיו לי באותו זמן, היינו חוות הדעת של ז'אן ברקוביץ. אם מאז שזה נכתב ועד היום חל שינוי במצב, כלומר בניינים שבהם בכלל לא הייתה נזילה יש בהם נזילה היום ובניינים שהייתה בהם רטיבות ועכשיו יש נזילה ממש, הפתרון צריך להשתנות בהתאם. הזמן לא מיטיב עם המצב.

ש. ואז אתה אומר שזה הפתרון הכוללני?

ת. נכון. אני גם ציינתי בתכנון שלי שהוא תכנון כללי שצריך לקחת מתכנן שייתן תכנון מפורט לכל משפחה, לכל מבנה. זה ככה אצלי גם בתכניות.

ש. יש משפחה אחת משפחת זיידמן שלא המתינה אלא ביצעה גם איטום וגם ניקוז על דעתה ובעצמה. זה נכון שבחוות הדעת שלך מה שאתה מציין לגבי המשפחה הזאת זה רק מה שאתה ממליץ לעשות בנוסף ולא מה היה מגיע לה מלכתחילה?

ת. אני צריך לעבור שוב על הדו"ח שלי פרטנית. משפחת זיידמן מאחר והיא ביצעה את העבודה בעצמה וגם צילמה את העבודה תוך כדי ביצוע, היא שימשה גם כבסיס לחוות הדעת שלי. כי שם רואים את הצינורות השרשוריים שבוצעו שלא כמו שהיה צריך לבצע ושם רואים את הפתרון שהם נתנו שאכן פתר את הבעיה שבעצם אומר מה הייתה הבעיה. כי הסיפור של מי תהום זה תורת הנסתר, זה נמצא בקרקע, וכדי לדעת מה קורה צריך לעשות מה שמשפחת זיידמן עשתה, הם פתחו את הצנרת, ראו את המצב, נתנו פתרון והפתרון עובד.

ש. אתה לא התייחסת למה שהם הוציאו מבחינת עלויות, תאשר לי שמה שהם ביצעו הם ביצעו והעלות היא סבירה?

ת. מאשר.

משיב לשאלות עו"ד בלקין:

ש. בסעיף 4.1 לחוות הדעת שלך אתה מציין שאין התייחסות במסמכי התכנון למי תהום גבוהים. זה גם מה שאתה מכנה מים כלואים?

ת. אין התייחסות לא למי תהום ולא למים כלואים.

ש. ההתייחסות הזו למי תהום גבוהים ולמים כלואים הייתה צריכה להיות של יועץ הקרקע, החברה המפקחת ויועץ האינסטלציה, נכון?

ת. יועץ הקרקע, שהוא נותן את הנתונים ליועץ האינסטלציה ולחברה המפקחת.

ש. ואם יועץ הקרקע היה מתייחס לזה אז הפתרונות היו צריכים להיות של יועץ האינסטלציה והחברה המפקחת?

ת. נכון.

ש. בסעיף 5.2 לחוות הדעת אתה מתייחס לניקוז נגר עילי ומצאת שהתכנון היה נכון אבל בביצוע היו שיפועים הפוכים בביצוע. זו תקלה בביצוע, נכון?

ת. נכון. אבל אני רוצה להרחיב את הסעיף הזה. כתוב בסוף הסעיף, "ברם מאחר והשיפועים שלעיל אינם עיקר הבעיה אין טעם להרחיב בנושא".

ש. סעיף 5.3 לחוות הדעת אתה מציין סילוק מי גשם מהאיזור הצמוד למבנה. מי שתכנן את השינוי מריצוף ברוחב 1.2 מ' זה יועץ הפיתוח נכון?

ת. לא יודע אבל זה מה שבוצע בפועל.

ש. באופן עקרוני הפתרון ההנדסי השלם צריך היה להינתן על ידי יועץ הפיתוח, נכון?

ת. זה נופל בין הכסאות הדברים האלה. הפתרון ההנדסי השלם על ידי יועץ הפיתוח, כן. למה אני אומר נופל בין הכסאות, יועץ הפיתוח נותן את משטח הבטון סביב המבנה או את היריעה כפי שבוצעה והשאלה מה קורה הלאה למים אחרי שהם עברו את המכשול הזה. הפתרון הוא או בשיפועים טובים של הפיתוח או בצינור שרשורי שאוסף את המים מקצה משטחי הבטון אל קידוח הבטון. השאלה הראשונה האם תוכנן צינור שרשורי מסביב למשטחי הבטון לכיוון הקידוח התשובה היא לא.

במענה לשאלת בית משפט, צינור שרשורי זה צינור גמיש שיש בו חורים לכל אורכו, המים בקרקע חודרים לתוך הצינור הזה ומובלים אל הקידוח. בתוך הצינור יש לחץ הידרוסטטי נמוך יותר ולכן הכיוון הוא לתוך הצינור. היריעה לא מחוברת באופן פיזי לצינור אלא הצינור מונח בקרקע במקביל ליריעה והמים נשאבים לתוך הצינור. מפנה לסיפא הסעיף לעניין היעדר הביצוע.

במענה לשאלת בית משפט, מי היה צריך לתכנן את הצינור לאחר שהונחה היריעה, התשובה היא מהנדס האינסטלציה וזאת משום שבתכניות האינסטלציה מופיע גם נושא ניקוז היסודות. אני מציין את זה כי שוב זה נושא שנופל בין הכסאות. בפרקים של תכנון אינסטלציה אין התייחסות לנושא הזה בכלל ובאיזשהו מקום אני כמהנדס אינסטלציה "מתנדב" לתכנן את זה. מישהו צריך לתכנן את זה ואין תשובה חד משמעית מי הוא זה שמתכנן. אבל מאחר ומהנדס האינסטלציה בפרויקט הספציפי הזה תכנן את ניקוז היסודות, אז הוא היה אמור לתכנן גם את ניקוז הנגר העילי.

המשך חקירה:

ש. באופן עקרוני בפרויקט, מהנדס שלוקח על עצמו תכנון של תחום מסוים הוא גם אחראי על הכנת כל הפרטים?

ת. נכון. והמילה לוקח על עצמו זו מילה נכונה. אני בתכניות שלי נזהר שלא להיכנס למוקש הזה של תכנון ניקוז היסודות וניקוז הנגר העילי.

ש. אני רוצה להראות לך סיכום ישיבה של הפיקוח מיום 5.6.05, נספח 10 ב' לתצהירי הנתבעים 1 ו-2, תסתכל בבקשה בעמ' 2 בפרק הפיתוח ותקרא לשנייה את סעיפים 7 ו-8.

עו"ד משיח:

אני מתנגד לנקודה אחת, בחוות הדעת של מר טיקטין הוא נמנע בצורה מפורשת משאלת האחריות. אני לא רוצה להפריע לרצף החקירה של חברי, אבל נראה לי שלא ניתן שחברי יבחר לעצמו מסמך אחד מתוך אלפי מסמכים ביומני פגישה מתוך עשרות.

ת. במענה לשאלת בית משפט, צמ"ג זה צינור מי גשם.

המשך חקירה:

ש. אני מניח שאלה ההוראות ביחס לביצוע פתרון של הרחקת מי הגשם מהאיזור שצמוד למבנה.

עו"ד משיח:

אני מפנה את בית המשפט לחוות הדעת של טיקטין סעיף 1 לפסקה השנייה בסעיף 1.1, אני מקריא. אני חושב שכאשר יש אמירה כל כך ברורה של המומחה לפני שלוש שנים בעת שהוא ערך את חוות הדעת שלו, לא נשלחו אליו שאלות הבהרה, לא הוצגו בפניו מסמכים, לא ייתכן שהבוקר בחקירה הנגדית שלו יוצגו מסמכים חלקיים מסמכים בודדים ומזה להניח הנחות ולקבל תשובות. אנחנו שומעים את השאלה של חברי, שאומר שהוא מניח שהסעיפים האלה מתייחסים לנושא של הפיתוח. אבל גם בחקירה נגדית לא יכול להיות שזה יעלה על השולחן כשמדובר בחוות דעת של מומחה כשכל הצדדים הגישו פרוטוקולים לרוב, התכתבויות ורק כאשר יש למומחה את החומר כולו רק אז הוא יכול לשבת בניחותא ולקבוע מסמרות שלפי דעתו קובעות את האחריות. אי אפשר לעשות את זה בחקירה נגדית כרגע מה עוד שהמומחה מציין את זה באופן מפורש בחוות הדעת שלו. לכן אני חושב שקו החקירה הזה תוך הגשת מסמך מקרי כזה או אחר לא ניתן לעשות במסגרת החקירה הנגדית בשאלה שהיא כבדת משקל והמומחה בצורה ברורה מתייחס לכך.

עו"ד פלשן:

אני לא זוכר את כתב המינוי של המומחה, אך על פניו נדמה שאם יש גורם שיכול להכריע בשאלת האחריות על סמך הידע לטעמי זה חלק בלתי נפרד מתפקידו, מה גם שבסעיף 6.3 הוא כן אומר שבמסגרת חוות דעתו מצביע על כשלים תכנוניים וביצועיים, הוא כן מדבר על כשלים.

עו"ד משיח:

בפרק הקדמה 0.1 כותב המומחה שהוא נתבקש ע"י השופט אברהם יעקב... אני מקריא. כך המומחה תפס את המינוי וערך את חוות הדעת וכותב אחר כך במפורש.

עו"ד בלקין:

לעניין הנושא של קו החקירה לעד, אנחנו פה בין היתר בשביל הכרעה באחריות בתיק. מר טיקטין התייחס במפורש לשאלות האם בחוות דעתו מדובר בכשלים בתכנון או בביצוע או בפיקוח על פתרונות הניקוז השונים. גוף חוות הדעת אומר זאת במפורש, בכל סעיף וסעיף ואם בית המשפט יבקש אני אפנה. כך שלא לשאול על דברים שנמצאים בחוות הדעת זה לא הגיוני ולא פרקטי, מה גם שזה רק עוזר לבית המשפט ולנו כדי לטעון ולבית המשפט כדי להכריע בשאלת האחריות. לעניין המסמך, מדובר במסמך שיצא תחת ידי מרשתו של חברי ואם הוא חושב שהמסמך הזה אינו משקף את המציאות הוא חוקר אחריי ויואיל ויציג מסמך אחר.

עו"ד משיח:

אני לא מתיימר להיות תחליף לאיש מקצוע וודאי שכאשר המומחה מניח חוות דעת ואומר בצורה ברורה שהוא לא מתייחס לנושא מסוים אני מכין את עצמי לחקירה על מה שהוא כן מתייחס בחוות הדעת. לכן לו המומחה היה מפרט כמו שפירט ז'אן ברקוביץ' לא הייתה לי טרוניה. הכנתי את עצמי לקראת החקירה הזו. פה הדברים הפוכים, אני לא מתיימר להיות מבין גדול בתחום עיסוקו של מר טיקטין ולכן העובדה שחברי משכנע שזה לב לבו של המחלוקת היא זו שצריכה לתת לו לא לשאול. מדוע הוא לא פנה וביקש שגם המומחה יעלה על הכתב את ההתייחסות הזאת? בנושאים אחרים כן התבקשו המומחים.

<#4#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ו, 12/04/2016 במעמד הנוכחים.

ת. במסמך הזה מי שכתב אותו כתב בצד גם באחריות מי לפתור את הבעיה. אני לא בטוח שהוא כתב את זה נכון אבל זה מה שהוא חשב כמפקח. מפנה לטבלה הנושאת כותרת "לטיפול".

ש. שאלתי אותך לפני ההתנגדות של חברי האם נכון שאלה הסעיפים שעוסקים בפתרון של הרחקת מי הגשם מאיזור היסודות.

ת. כן.

ש. סעיף 5.4 לחוות הדעת שלך, אתה אומר שניקוז היסודות חובר לקידוח חלחול נגר עילי וזה פתרון שגוי.

ת. נכון.

ש. בכמה מן הבתים זה נעשה? כי אתה כותב שזה נעשה בחלק.

ת. אני לא זוכר כרגע בכמה, אבל בכל תכנית של מבנה פרטני זה מופיע. בתכניות שאני הצעתי כפתרון מופיע קידוח החלחול ומה עושים איתו.

במענה לשאלת בית משפט, הבדיקה של הימצאות מי תהום ובאיזה גובה נעשית בשלב התכנון. מפנה לסעיף 5.5 בחוות דעתי.

אני מבקש להבהיר, קידוחי החלחול מחולקים לשני סוגים, קידוח חלחול של נגר עילי שקולט מי גשם וצמ"גים וממוקם בדרך כלל בנקודה נמוכה במגרש. סוג שני הוא קידוח לניקוז יסודות שנמצא במפלס שהוא מתחת ליסודות המבנה ולמרתף ותפקידו לנקז מי גשם שבכל זאת באיזשהו דרך הגיעו לאיזור המרתף. אין לחבר בין שני הקידוחים משום שבקידוח היסודות ברוב המקרים אין מים והוא משמש כ"חירום" בלבד, כאשר בקידוח של הנגר העילי תמיד יש מים כתוצאה ממי גשם שיורדים בחורף. אם חיברו את שתי המערכות ביחד כפי שמופיע בחלק מהמבנים ייווצר מצב שמי הגשם מהנגר העילי יגיעו אל קידוח החלחול של היסודות וכשהקידוחים לא יעמדו בעומס ייווצר לחץ על יסודות המבנה.

במענה לשאלת בית משפט, איך חיברו, עשו קידוח חלחול לנגר העילי שהיה מבוסס על שיפועי קרקע ואת צינור השרשורי של ניקוז היסודות חיברו בשיפוע אל אותו קידוח. זה כשל תכנוני.

המשך חקירה:

ש. כשאתה אומר מוזר שאף אחד לא שם לב זה כשל של הפיקוח?

עו"ד משיח:

אני מתנגד לשאלה. ההתנגדות שלי נובעת מכך שלא יכול להיות שתישאל שאלה כזאת שהיא שאלה סתמית. יכול להיות שהפיקוח אמר או לא אמר או התריע. אם מר טיקטין היה נדרש בחוות הדעת שלו לבדוק את הנושא של האחריות הוא היה מעלה שאלות, מקבל תשובות, מעיין במסמכים ומחווה דעתו. איך אפשר לקבל תשובה עכשיו ולהסתמך עליה כשהיא נשאלת בפעם הראשונה כאן מבלי שמישהו יכול להתגונן.

עו"ד בלקין:

מפנה לחוות דעתו של מר טיקטין, כתוב שם שזה מוזר שאף אחד לא שם לב לטעות העקרונית, סעיף 5.4 פסקה שנייה שורה שלישית. הדברים כתובים.

<#6#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ו, 12/04/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ת. ישנם ארבעה קווי הגנה. קו ההגנה הראשון זה שימוש בסוג הבטון שמשתמשים במרתפים. קו ההגנה השני זה האיטום החיצוני. קו הגנה שלישי זה ניקוז היסודות. קו הגנה רביעי זה ניקוז של הנגר העילי. ואז בסעיף 3.2 כתוב שההבדל המהותי בין ארבעת קווי ההגנה, קו הגנה ראשון ושני צריכים לתת 100% הגנה כך שאם המרתף היה נבנה בתוך הים לא היו צריכים לחדור בו מים. שני קווי ההגנה האחרים הם תומכים בקו ההגנה הראשון במידה ובקווי ההגנה הראשון והשני יש איזשהם כשלים קטנים. זאת למה, כי קידוחי החלחול לא מסוגלים לתת פתרון של 100% כי הם בנויים על סטטיסטיקה, כמה גשם יורד וכמה הם מסוגלים לחלחל. כשיורד מעט גשם הם מחלחלים את הכל, כשיורד הרבה גשם, המים ילחצו על דפנות המרתף, שעה שעתיים שלוש, יחלחלו, ייגמר הגשם ונגמר העניין. לכן אם שואלים מי אחראי לפי ההיבט שלי לכשל בנושא של הנזילות זה האיטום בלבד לפי תפיסתי. כל השאר הם קו הגנה שני ושלישי כפי שציינתי בדו"ח. ולכן אם הייתה בעיה תכנונית בקידוחי החלחול או הייתה בעיה ביצועית בשיפועים של הצנרת או בעיה ביצועית בביצוע הצינורות בהיקף של ניקוז היסודות, הם מהווים אשם שני לעניין הנזילות על פי תפיסתי. אבל אני חושב שגם ז'אן ברקוביץ' יסכים לעניין הזה.

ש. בסוף סעיף 5.4 אתה אומר לעניין טיב הביצוע, לא מחמיא, זו הערה כלפי הקבלן?

ת. נכון, לעניין טיב הביצוע ראיתי את התמונות שהציג לי מגרש 11 א' בזמן שהוא חפר מסביב למבנה כדי לעשות את התיקונים בעצמו. זה אותו מגרש שביצע בעצמו את הפתרון. הכוונה הייתה לאי שיפועים בצנרת, אי ביצוע עטיפת חצץ, כפי שציינתי בחוות דעתי. כתבתי בהמשך שהצילומים בוצעו בזמן החפירה בשטח ואני לא יכול לתת להם אמינות ב-100%. לגבי סיפא סעיף 5.4 לעניין הצילומים שבוצעו תוך כדי חפירה בשטחו של זיידמן אני מבקש להסביר שייתכן והבולדרים שנמצאו על הצינור הם אלה שנפלו כתוצרי ההריסה. מאידך יש מקומות שבהם קידוח החלחול נמצא באיזור גבוה של השטח, נגר עילי לא מגיע לשם, ובכל זאת יש נזילות. אז אתה שואל למה יש נזילות בכזה מקום, והסבירות היא שהשיפועים של הצנרת בקרקע מסביב למרתף לא בוצעו כמו שצריך.

במענה לשאלת בית משפט, יש מקומות בפרויקט הזה על פי התכניות שקיבלתי שהקידוח בוצע דווקא בנקודה גבוהה, דהיינו שהוא משמש לניקוז יסודות בלבד. הצינור השרשורי שמקיף את יסודות המבנה נכנס אל הקידוח. אני ממחיש את מיקום קומת המרתף, זה קומת מרתף וזה קומת קרקע. סביב רצפת המרתף רץ צינור שרשורי משופע בשיפוע שיוצא בסוף לקידוח חלחול שנמצא במרחק מסוים מהמבנה מתחת לפני האדמה. מאחר וקודחים אותו מלמעלה הוא חור שבא מלמעלה. אם החור הזה נמצא במקום נמוך במגרש וחיברו אליו גם את הנגר העילי נוצר מצב של הכשל התכנוני שכתוצאה ממנו חזרו המים למרתף שהאיטום היה צריך למנוע גם את הבעיה הזו כי הקידוח הוא קו הגנה שלישי ולא ראשון שהוא האיטום. בחלק מהמקרים הקידוח הזה במקום להיות בנקודה נמוכה במגרש נמצא בנקודה גבוהה במגרש, ואז הוא תופס רק את הצינורות השרשוריים שרק סביב רצפת המרתף אבל נגר עילי לא מגיע אליו. בכל זאת יש מבנה אחד או שניים שגם שם יש נזילה בתחתית של המרתף. אני מסביר את זה שכנראה הקווים לא מוליכים לקידוח בשיפוע הנכון. במילים אחרות הקידוח לא מתפקד.

המשך חקירה:

ש. סעיף 5.5 אתה מתייחס לקידוחי החלחול, אתה מצביע על אי התאמה בין התכנית שלפי דעתך התכנית תקינה לבין הביצוע מילוי הקידוח כולו בחצץ שזה שגוי.

ת. נכון.

ש. אני מפנה אותך לנספח 10 לתצהיר מטעמנו, סיכום ישיבה מתאריך 14.6.05. אני מפנה אותך לסעיף ב', בית עם מרתף, תאשר לי שזו ההתייחסות לקידוחי החלחול.

ת. אני מקריא. כל הבור ימולא בחצץ בגודל 5-7 ס"מ, זה טעות למלא את כל הבור בחצץ עד למעלה. לגבי סעיף קטן ג', מישהו כאן הרגיש שמשהו לא בסדר. כי מה בעצם הוא אמר, אם זה לא עובד, נהפוך את זה לבור שאיבה, מה שעשה ידידנו זיידמן, ואז הכל יהיה בסדר. לגבי סעיף קטן ד', אני לא יודע למה אינסטלציה וקונסטרוקציה, כלומר נתת הוראה שמי שצריך להיות אחראי לביצוע שלה זה המפקח. נביא מכונת קידוח לאתר, היא קודחת, והיא לא מפסיקה עד שהיא לא מגיעה ל-2 מטר שכבה מחלחלת. בסעיף ה' מופיע צינור שרשורי, מישהו אמר משהו לא בסדר כאן, לכן נקבע יישאר כפי שמופיע בתכנית האינסטלציה כרגע. כשאני קורא כאן את המסמך הזה אני מבין שמישהו כבר ראה שמשהו לא בסדר והוא נתן שתי תשובות לבעיה שלא בסדר: 1. תכינו משאבה, שזה סעיף קטן ג', 2. אני יודע שזה לא בסדר לחבר לאותו בור חלחול גם את ניקוז היסודות וגם את הנגר העילי אבל כרגע תשאירו את זה ככה.

עו"ד משיח:

אני חושב שההתנגדות הראשונה שלי שבית המשפט דחה אותה אנחנו מגיעים עכשיו למצב שבו המומחה עצמו קורא מסמך, מסיק מסקנות ועם כל הכבוד למומחה במעמד הזה שהוא נמצא פה היום אומר דברים מבלי שהוא רואה מה מהות המסמך. המסמך האחרון מ-14.6.05 מדבר על כך שהמפקח מעיר את ההערות שלו ומעביר את זה לתכנון ולא לביצוע. מה מבקש המפקח, תעבירו למתכנן שהמתכנן יבדוק ויראה איך מתכננים את בור החלחול, החצץ, התקנת המשאבה אם צריך, כל זה זה לתכנון, לא לביצוע. מעלה המומחה את השאלה אני לא מבין מדוע לא שלחו את זה לאינסטלטור ולקונסטרוקטור מפני שאלה האנשים שנבחרו לתכנן את הדברים. במסמכים שאנחנו הגשנו וזה גם יעלה בחקירה שלנו, בסוף תהיה חקירה של המומחה ואין התייחסות מלאה שלו.

<#8#>

החלטה

רשמתי את ההתנגדות. עו"ד משיח יוכל להידרש לעניין זה כשיחקור את המומחה.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ו, 12/04/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. מה שעולה משורת ההנחיות הזו שהייתה פה טעות בתכנון שלא נדחתה על ידי המפקח. האם אני צודק?

ת. נכון.

במענה לשאלת בית משפט, המפקח אומר שצריך לעשות הכנה למשאבה בסעיף קטן ג'. הוא מפנה את הדרישה הזאת לאינסטלציה ולחשמל. האינסטלציה צריך לכתוב הכנה למשאבה בתכניות, החשמל צריך לכתוב לספק קו הזנה לחשמל, התיקון של התכניות אמור להימסר למפקח, והמפקח צריך לפקח על הביצוע בהתאם לתכניות המתוקנות. אני מנסה לראות בעיני רוחי את ישיבת התכנון שבמסגרתה נאמרו הדברים האלה ואני כמעט בטוח שמופיעים כאן בין השורות. אומר המפקח רבותיי, אני יודע שאסור לחבר נגר עילי לניקוז יסודות, ואני מבקש לבצע קידוח נוסף רק לניקוז היסודות. אומר לו הקבלן, רבותיי לקידוח נוסף אני רוצה תשלום נוסף. אומר האחראי על הנושא התקציבי אני רוצה תשלום נוסף. ואז במסגרת אי יכולת לקבל החלטה בעניין הזה, מופיע הסעיף האחרון ה' שבור החלחול יישאר כפי שהוא מופיע בתכנית האינסטלציה כרגע, דהיינו הבור השגוי. כשהמפקח נותן את ההוראות בישיבת התיאום הזאת לתיקון התכניות הוא בעצם ממתין לתכניות מתוקנות ולבצע בהתאם לתכניות המתוקנות. הוא לא קיבל תכניות מתוקנות. איך אנחנו יודעים? כי יש תכניות שהן לא מתוקנות. לכן הוא ביצע לפי מה שיש בתכניות השגויות ולא לפי מה שהוא הציע בעצמו בישיבת התכנון הזאת. הוא יודע שזה לא בסדר, הוא מציע הצעות, הוא מבקש שהיועצים יתקנו את התכניות, הם לא עושים את זה, והוא עושה לפי התכניות השגויות. אני רוצה לציין כאן שהערות קטנות מהסוג הזה אנחנו הרבה מאוד פעמים לא מתקנים בתכניות, הדברים ניתנים כהוראות ביצוע בשטח. הערות מהסוג המופיע בפרוטוקול אנחנו לא מתקנים את התכניות אלא זה ניתן כהוראת ביצוע בשטח ומבוצע בשטח. בתיאוריה יכול להיות שניתנה הוראת ביצוע כזאת ולא בוצעה.

עו"ד קוך:

מפנה את תשומת הלב שהמסמך שהציג חברי אינו שלם, חסר סעיף 3, לא ניתן לדעת אם העמוד השני שמצורף שייך. המסמך לא נראה כמסמך שלם.

עו"ד בלקין:

אנו נמצא את המסמך השלם.

<#10#>

החלטה

עד 19.4.16 מתבקש עו"ד בלקין לבדוק את הפרוטוקול מ-14.6.05 נספח 10 ה' ולהמציא עותק שלם שלו לבית המשפט ולצדדים.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ו, 12/04/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ת. לעניין שלא מתקנים תכניות על פרטים קטנים כאלה אלא ניתן כהוראת ביצוע בשטח, זה הנוהל המקובל בארץ. לכן זה שהפיקוח החזיר את העניין הזה בחזרה לתכנון, זה בסדר. ככה עושים.

ש. אני מחזיר אותך לרגע לפרוטוקול של ה-5.6.05 נספח 10 ב' לתצהירנו, אני מפנה אותך שוב להוראות 7 ו-8 ושאלתי היא האם מי שנתן את ההוראות האלה היה צריך מבחינה הנדסית לדעת שהפתרון אינו שלם או במילים אחרות האם הנחיית הפיקוח הייתה שגויה?

ת. אני לא יודע מה הקשר, אני חושב שהמסמך הקודם הרבה יותר משמעותי מבחינת הנחיות מאשר הפרט הקטן בסעיפים 7 ו-8. הוא מפנה את זה כאן לפיתוח אבל ברגע שהוא כתב מה צריך לעשות אז המבצע יודע מה צריך לעשות.

במענה לשאלת בית משפט, על פניו נראה שבפרוטוקולים מסוכמות החלטות מוסכמות ללא הסתייגויות למעט סעיף ה' ב-14.6.05.

ש. בהמשך לשאלת בית המשפט, מהפרקטיקה הנהוגה, אם יש הסתייגות לאחד המתכננים או מבצע זה נרשם בסיכומי הישיבות של הפיקוח?

ת. כן.

משיב לשאלות עו"ד פלשן:

ש. אני מפנה אותך לסעיף 3 בחוות דעתך, אתה מציג שורה של פתרונות לאיטום וניקוז מרתפים. האם נכון?

ת. כן.

ש. האם נכון לומר שלא בכל פרויקט מבוצעים כל הפתרונות הללו?

ת. נכון.

ש. האם נכון שבסופו של יום זה התקציב של הפרויקט או התמורה שמשולמת עבור הבתים או המרתפים נשוא הפרויקט?

ת. לא, זו שאלה לא הוגנת למהנדסים. לא הוגן לשאול מהנדס האם אתה מתכנן מערכת לאיטום מרתפים על בסיס תקציב. אני מתכנן מערכת ניקוז מרתפים שלא תהיה נזילה במרתפים.

ש. אבל ישנם פתרונות זולים ויקרים?

ת. נכון.

ש. אני רוצה לעבור לסעיף 4.0 רק כדי להבהיר, מצד אחד אתה אומר שלא מצאת במסמכי התכנון והפיקוח התייחסות למי תהום גבוהים, מצד שני בסעיף 4.2 אתה כותב שישנם דיווחים סותרים לכאורה כאמור, שבמסגרתם אתה מציין כי מספר דיירים שמעו צליל של אבן שנזרקת לתוך מים אך בסוף אתה מסכם ואומר שעדיין לא נמצאו מי תהום ואותם מים שהתגלו הם אותם מים כלואים. האם נכון?

ת. נכון.

ש. בנוגע לסעיף 5.2, אתה כותב שבחלק מהמבנים בוצעו שיפועים הפוכים. באילו מבנים?

ת. בקרקע, נכון. ניקוז נגר עילי. לפני שאנחנו מתמקדים בשאלה אני רוצה לקרוא את הסיפא של סעיף 5.2. זאת לא הבעיה. זו בעיה אבל שולית.

ש. אני מבקש מאחר שמדובר בבעיה שולית, תשיב.

ת. אני קורא. כלומר, לגבי השאלה שלך לגבי פתרונות יותר יקרים ויותר זולים התשובה היא שכאן בתקציב יותר גדול ניתן להוסיף צינור שרשורי המחורר לאורך אותה 1.5 מ' בטון שמסביב למבנה, ואפשר גם לחיות בלי זה.

ש. באילו מבנים בוצעו שיפועים הפוכים בקרקע?

ת. אתה מביא אותי עכשיו לתכניות המפורטות שלי. אני מעיין בהן. משפחת זעפרני, הקידוח חלחול שלו נמצא במפלס 107.2 וזה בנקודה הגבוהה בפרויקט. בזעפרני יש נזילה, ציינתי שהוא מוזר כי בור החלחול שלו נמצא בנקודה גבוהה ולכן הייתי מצפה שהמים שיגיעו לבור החלחול הזה יהיו רק של ניקוז היסודות והחצרות האנגליים ולא נגר עילי ולמרות זאת יש נזילה. מה שאומר לדעתי שהשיפועים בצנרת ניקוז היסודות לא בוצעו נכון או שהקידוח לא הגיע לקרקע מחלחלת.

לאחר הפסקה:

ת. משפחת צמח, אין לה נזילות במרתף. מגרש 6 א'. משפחת דיאמנט, שם אין נזילות במרתף. קידוח החלחול נמצא בפינה ימנית עליונה במגרש, במפלס 109.25. אני מחזיק תכנית ומראה את קידוח החלחול איפה שהוא נמצא, פרט A, וגובה הקרקע בנקודה הזו הוא 109.25 בין 109.30 בנקודה אחת לבין 109.20 בנקודה אחרת. מפנה לסעיף 1 בהערות.

ש. אז זה מה שנקרא שגיאה חיובית?

ת. נכון.

במענה לשאלת בית המשפט, הקידוח פרט A זה קידוח משותף למבנה ליסודות ולנגר העילי אבל הוא תוכנן בנקודה גבוהה במגרש כך שנגר עילי לא מגיע אליו. הטעות התכנונית הזאת גרמה לכך שאין הצפה במרתף.

ש. מדובר בכשל תכנוני?

ת. נכון, שהציל את המרתף. המתכנן שעבד עם המגרש הזה כיוונן את המים לכיוון הרחוב. מה שעשה כאן המתכנן במקרה הספציפי הזה הוא כיוונן את המים לכיוון הרחוב ולא לכיוון החלחול. איך מזהים בור חלחול לנגר עילי? יש בריכה עם מכסה למעלה שיש בו רשת ולרשת הזאת נכנסים המים. במקרה הספציפי הזה עשו בור חלחול מהסוג הזה בנקודה גבוהה ובמקביל נתנו גם שיפועים לכיוון הרחוב. ולכן במגרש הזה אין נזילה במרתף. מים לא נכנסים לבור החלחול של הנגר העילי, אין הצפה של בור החלחול, אין חזרה של מים לכיוון המרתף. זה בגלל טופוגרפיה של המגרש הספציפי הזה.

ש. מה יש לך לומר לגבי צמח?

ת. משפחת צמח אין נזילות במרתף. יש סימנים של חדירת מים ליד החצר האנגלית. אתה רואה קידוח ב-106.80, פרט A, אחר כך מתחתיו יש 106.90 שזה יותר גבוה לכיוון הקידוח ומתחתיו יש 106.80 שינוי כיוון. המים במקום לכיוון הקידוח הולכים לכיוון השני. כתבתי למרות מיקומו של הקידוח בנקודה נמוכה בחצר, הייתי צריך להגיד חצי נמוכה כי חלק הולך לכיוון הקידוח וחלק הולך לכיוון השני, אין הצפה במרתף, ייתכן והנ"ל נובע מזרימת נגר עילי החוצה דרך הפישר הקיים – בפישר הכוונה לזרבובית לשפיכת מים החוצה.

ש. כלומר כאן הכשל התכנוני גרם לרטיבות?

ת. כן, לא הייתה רטיבות אבל עכשיו רואים שיש. הכשל התכנוני הוא שנגר עילי נכנס לקידוח, הקידוח לא עומד בעומס, המים חוזרים לניקוז היסודות ומשם לרצפת המרתף.

ש. יש עוד מקומות שבהם יש שיפועים הפוכים?

ת. גם במשפחת טאוב. פרט A נמצא ב-107.90 כאשר משמאלו יש 108 שזה יותר גבוה ומתחתיו יש 107.80. המרתף הזה הוצף, ואז הלכו ועשו קידוח חלחול נוסף באיזור ה-107.80 וזה פתר את הבעיה. כלומר זה מוכיח את התיאוריה.

ש. כאן מדובר בכשל תכנוני שגרם לרטיבות ותוקן?

ת. נכון.

ש. אני מפנה לסעיף 5.2 בחוות דעתך, בחלק מהמבנים אתה אומר שהשיפועים מלכתחילה היו נמוכים. איפה היו שיפועים נמוכים?

ת. בשיפועים לקרקע לנגר עילי, באיזורי ריצוף אני נותן שיפועים נמוכים מאוד כי המים רצים על הריצוף ואין להם בעיה בשיפוע נמוך לרוץ. באיזורי גינון אני עושה שיפועים יותר גדולים כדי לאפשר למים לרוץ כי הקרקע מחוספסת הדשא מחוספס המים לא רוצים לרוץ ובמקומות שיש לי בעיה עם השיפועים בגלל הטופוגרפיה הכללית אני מוסיף את הצינור השרשורי כדי שיעזור למים לרוץ. ואם כל זה לא הולך לי אני יכול גם להרשות למים ליצור שלולית מקומית ולחלחל למטה למי תהום בתנאי שאין לי את המרתף שיחטוף את ההצפה.

ש. וזה פתרון שלא תוכנן?

ת. נכון, אבל אני חוזר למה שהדגשתי קודם, בקו הראשון של האיטום זה הבטון של המרתף והאיטום של המרתף, כי יש הרבה פרויקטים שלא עושים כלום ולא קורה כלום. מהנדס האינסטלציה לא מכניס את הראש מתחת לגרזן של הנושא הנסתר הזה מתחת לקרקע והכל עובד.

ש. באילו מרתפים בוצעו שיפועים נמוכים? באילו מגרשים?

ת. אני רוצה שתשימו לב שבמקומות שיש הצפה במרתף המערכת מאוד ברורה, נקודה נמוכה, נגר עילי מגיע, מים חודרים והעניין הזה של השיפועים זה לא הדבר הכי חשוב כאן במקרה הזה. ניקח את קורן, מגרש 3 א', פרט D שזה קידוח ששמתי בתוכו משאבה, הפרטים מתייחסים לפתרונות שלי. אם נסתכל בדף הפתרונות יש פרטים בדף התכניות. פרט A זה הסדרת קידוח חלחול קיים לטובת ניקוז יסודות בלבד. אני מדבר כרגע על התכנון הכולל של גובה בורות החלחול בפרויקט. יש כאן קידוח חלחול שקיבל מים, במגרשים שבהם מופיע פרט A, הקידוח חלחול קיבל מים פעם אחת מניקוז היסודות פעם שניה מחצר אנגלית ופעם שלישית מנגר עילי. מה שעשיתי בבתים הספציפיים האלה, ביטלתי את הנגר העילי. לא נתתי לנגר עילי להיכנס לקידוח. זה פרט A. אם נלך לאותו קידוח חלחול בפרט D, מה שעשיתי לו בנוסף לזה שמנעתי ממנו להיות קידוח חלחול של הנגר העילי, הכנסתי בו גם משאבה. מה קורה כאן בעניין הזה, אני מפחד שאולי יש פה מים כלואים או מי תהום גבוהים, לא יודע למה יש שם מים, לכן אני אומר אני לא סומך על קידוח החלחול הזה בכלל אפילו שהוא רק לקידוח ניקוז היסודות ולכן שמתי משאבה. עכשיו אני בא אל משפחת קורן מבחינת השיפועים.

ש. אני מבין ממך שגובה בורות החלחול הוא פרט תכנוני שהוא לא מקור הבעיה אלא מקור הבעיה זה החיבור של צינור ניקוז היסודות לבור החלחול של הנגר העילי?

ת. כן. קידוח חלחול הייתי עושה בכל מקרה, אבל אחד לנגר עילי ואחד לניקוז יסודות.

ש. הטעות היא לא השיפוע הנמוך אלא הצורה שבה בוצע הניקוז בכללותו?

ת. נכון, ובאים למשפ' קורן ושם יש תשובות לכל השאלות שלך. אצל משפ' קורן בנקודה הנמוכה במגרש (פרט D בתכנית) 105.90 מופיע קידוח חלחול. לקידוח החלחול הזה מחובר גם הנגר העילי, גם החצרות האנגליות וגם ניקוז היסודות. ניתן לראות את הקו המקווקוו אבל בתכנון המפורט רואים גם את הצינור השרשורי.

ש. השיפועים הנמוכים הם לא הבעיה אלא הכשל התכנוני המפורט בחוות דעתך?

ת. נכון.

ש. נעבור לסעיף 5.3 בחוות דעתך. האם נכון לומר כי במקור הפתרון לניקוז הנגר העילי היה באמצעות משטח בטון ברוחב 1.2 מ' מסביב לקורות המבנה אך בסופו של יום בשל מניעים אדריכליים הוחלט על פתרון אחר שאמרת שהוא טוב באותה מידה, להתקין יריעה תת קרקעית בהיקף של 1.5 מ'?

ת. כן.

ש. האם נכון לומר כי גם במסגרת התכנון הראשוני היה צורך בצינור שרשורי?

ת. הסיבה ל-1.5 מ' של המשטח בטון נובעת מכך שיש בעיה להדק את הקרקע סביב קירות המרתף. אני חופר בור, אני בונה מרתף, אני מחזיר את האדמה ואני מהדק אותה בשכבות על מנת ליצור אדמה מהודקת במקום. המערכת התכנונית מודעת לעובדה שיש בעיה לשלוט על ההידוקים האלה ולכן היא אומרת תרחיקו את המי נגר עילי מקירות המרתף. איך אני מרחיק? בונה את הרצועה הזו של 1.5 מ' שמרחיקה את המים מקירות המרתף. מה קורה למים ברגע זה? הם מחלחלים בקרקע, רחוק מקיר המרתף. אבל צריך לסמן להם חצים בתוך האדמה להגיד להם לאן לזרום, כי המים עושים מה שהם רוצים ולכן פתרון תכנוני נכון לדבר הזה זה מה שמופיע אצלי בהצעה בפרט B והוא רלוונטי גם לתכנון המקורי וגם ליריעה הזאת.

במענה לשאלת בית המשפט, אם הקרקע לא מהודקת היא תתחיל לשקוע ויווצר חלל. עושים את ההידוק בשכבות על ידי לחיצה. אני לא שואל אם עשו את זה או לא, זו דרישה שקיימת, למלא חזרה קרקע מהודקת לאורך קירות המרתף.

במענה לשאלת בית המשפט, זה לא נחלש לאורך השנים.

ש. נעבור לסעיף 5.4. אתה כותב שבחלק מהמבנים חובר ניקוז המרתף לחור הניקוז של הנגר העילי. באילו מרתפים מדובר? למיטב ידיעתי כולם חוברו ככה.

ת. אני צריך לבדוק למה כתבתי ברובם ולא בכולם. עכשיו אני רוצה להסביר. אני לוקח את משפ' קורן כי התחלנו בה. יש הצפה במרתף, יש קידוח חלחול בנקודה נמוכה שמשמש גם לנגר עילי וגם לניקוז יסודות ואני יכול להניח שכשניגשו לביצוע של הבניין הזה או דומה לו כתבו את הפרוטוקול של 14.6.05 שדיברנו עליו קודם ובפרוטוקול הזה כתוב ככה, תחת הכותרת "בית עם מרתף" סעיף קטן ה'. מישהו אומר רבותיי לא מחברים נגר עילי וניקוז יסודות לאותו בור חלחול ולמרות זאת לפי סעיף ה' כן התחבר לאותו בור חלחול. כלומר מישהו אומר יש כאן תכנית שגויה, ולמרות שיש כאן תכנית שגויה נשארים בפתרון של התכנית השגויה. זה לא כתוב במפורש אבל ניתן לקרוא זאת בין השורות. לכן אני אומר זה שכותב את זה מבקש שבתוך הבור הזה תכינו לי הכנה למשאבה כדי שאם נראה שזה לא מחלחל באמת כדי שלא תהיה לי הצפה במרתף תפעילו את המשאבה. בסוגריים כמו שעשה זיידמן וכמו שטיקטין הציע בתכניות שלו מבלי שהוא קרא את זה.

ש. לגבי הסיפור של המשאבה. בסעיף ה' יש סיכום, מצטט. לא ניתנה הנחיה להקים משאבות.

ת. בסעיף ג' תסתכל.

ש. איך אתה מסיק ממה שרשום כאן שניתנה הנחיה לקבלן להתקין משאבה בכל בור?

ת. זה לא מה שאמרתי.

ש. איך אתה מסביר את זה שאף אחד לא עשה את זה?

ת. אין לי תשובה. יש כאן תכנון שכולנו יודעים שהוא לא בסדר, יש כאן הצעות לפתרון, אחת עם המשאבה שהיא פחות טובה אבל הכי זולה כי בעצם מה הוא אומר עכשיו אני לא עושה כלום אני עושה הכנה ואם נגלה שיש בעיה נפעיל את המשאבה. לכן זה הפתרון הכי זול לכולם. זה הפתרון שניתן בסופו של דבר ובפועל אפילו את ההכנה לא עשו. עכשיו אתה שואל מי אשם? קודם כל יש תכנון שהוא שגוי, אבל כשבאים אליי כמהנדס אינסטלציה ואומרים לי שיש בעיה אמיתית בתכניות שלי, אני מציע פתרון, זה לא אמור להישאר ככה. הפתרון הוצע ולמרות זאת לא ביצעו אותו.

במענה לשאלת בית משפט, הפתרון של הקמת מרתף עם משאבה הוא פתרון מקובל כאשר יש מים כלואים.

ש. לא בוצע כי לא תוכנן?

ת. נכון אבל הותרע. יש כאן שורה שלמה של אנשים שיודעים שמה שתוכנן כאן לא בסדר והם ממשיכים לבצע את הלא בסדר. השאלה מי אשם, זה שתיכנן את הלא בסדר אבל מאחר שהוא כבר יודע שכולם יודעים שזה לא בסדר הוא לא חושב שהם יבצעו את זה ככה. זו מסקנה שלי של מתכנן.

ש. אני יודע שמשהו לא בסדר ואני מניח כי אני יודע שהוא לא בסדר שהוא לא יבוצע?

ת. לכן גם כתוב סעיף קטן ה'. זה מסתדר עם המחשבה הזו. הכרונולוגיה כאן מאוד ברורה. יש בעיה של תכנון שהוא לא בסדר, יש ביצוע שכרוך בעלויות. זה הסצנריו.

ש. אתה אמרת מקודם שסעיף 5.4 שמדבר על ניקוז היסודות מצביע על כשל תכנוני.

ת. כן.

ש. אבל הוספת בסוף שיכול להיות שחוסר היכולת של המערכת להפנות את המים מהמבנה לכיוון הקידוח במבנים בהם נמצא הקידוח באיזורים גבוהים, נכון?

ת. נכון.

ש. נובע מביצוע רשלני של המערכת.

ת. כן.

ש. ציינת שלושה גורמים אפשריים. אחד זה אי קיום שיפועים, שמדובר בכשל תכנוני.

ת. כן.

ש. ציינת אי ביצוע עטיפת חצץ. את זה אתה למד מהתמונות של זיידמן אבל אמרת שלא היית נוכח בזמן ביצוע צילום התמונות ובוצעה חפירה בשטח שהיא הרסנית לכשעצמה והייתה יכולה לגרום להסרת עטיפת החצץ.

ת. את החצץ לא, את השיפועים כן, הייתי אמור לראות חצץ בתמונות.

ש. לא היה שם חצץ באיזור?

ת. מהתמונות אי אפשר ללמוד חד משמעית האם לא בוצעה עטיפת חצץ.

ש. אני מדלג לסעיף 5.5. אתה כותב במסגרת סעיף 5.5. ב' כי מנקודת הכניסה של צינור השרשורי לבור הניקוז ועד לעומק של 2 מ' בשכבה באדמה מחלחלת הותקן שרוול בד גיאוטכני ממולא בחצץ.

ת. נכון.

ש. כלומר מדבריך עולה כי המים אשר התנקזו מהיסודות דרך הצינור השרשורי הגיעו ממילא לשכבה הממולאת באבני חצץ. האם נכון?

ת. הקידוח החלחול צריך לכלול בתוכו כמה רכיבים. קטע אחד, חור באדמה כאשר בחור הזה יש בד גיאוטכני שמונע כניסה של אדמה מבחוץ. יש קטע שנמצא עמוק באדמה בשכבה מחלחלת שממנו זורמים המים אל האדמה. הקטע הנוסף הוא מגובה כניסת הצינור השרשורי ועד לשכבה המחלחלת שאותו ממלאים בחצץ. החלק האחרון הוא החלק העליון שהוא בטבעות בטון והוא ריק ממילוי. אין בו כלום. ההיגיון ההנדסי שעומד מאחורי הדבר הזה הוא שהצינור שמגיע מהניקוז של המרתף נשפך פנימה אל תוך בור החלחול ורק מתחתיו מתחיל החצץ. מה שקרה כאן בפועל זה שמילאו את הבור בחצץ עד לקצה עד למעלה.

ש. ממה שרשום גם אצלך רשום שהצינור השרשורי מנקודת הכניסה... מפנה לסעיף 5.5. ב'.

ת. לא. תראה מה שנעשה בפועל כפי שכתוב בפסקה הבאה.

ש. בפועל לטענתך מולא הבור בחצץ במלואו עד קצהו.

ת. כן וראיתי את זה בשטח.

ש. אתה כותב שכתוצאה ממילוי החצץ לכל הגובה נעשה עיכוב של זרימת המים מיסודות המרתף אל הקידוח. אני אומר שממילא באיזור החיבור היה מתוכנן אותו שרוול גיאוטכני עם חצץ, כלומר לפי התכנון המקורי ממילא המים אשר היו אמורים להגיע מיסודות המרתף היו צריכים לפגוש בחצץ. העיכוב ממילא היה קיים עוד לפני שהבור מולא כולו וללא קשר לכך.

ת. לא. זה הקידוח של החלחול, אני ממחיש קידוח של חלחול. זה גובה הקרקע (מצביע על החלק העליון של הגליל), פה למעלה יש רשת, ובאמצע הגליל הניצב נכנס צינור השרשורי שמנקז את המרתף. בתחתית הגליל יש קרקע מחלחלת. הקטע בין תחתית הגליל לבין כניסת הצינור השרשורי ממולא חצץ. למה, כדי לתת תמיכה לקידוח שלא יתפרק. הקטע מכניסת הצינור השרשורי ועד לרשת למעלה צריך להיות ריק. תוכנן להיות ריק. המטרה שהמים בניקוז היסודות יישפכו באופן חופשי אל תוך קידוח החלחול. באותו רגע שאני ממלא את כל הקידוח עם חצץ עד למעלה נוצרת סתימה בנקודה של כניסת הצינור השרשורי. אז נכון שזה חצץ ונכון שחצץ זה דבר שהוא מחלחל אבל גם נכון שהוא מפריע למים להיכנס. אז אם הצינור השרשורי הזה היה מבוצע בשיפועים נכונים לכל האורך ייתכן שזה עדיין היה עובד. הפרט היה לוקח בחשבון כל מיני תקלות בביצוע ולכן הוא דורש שהחלק העליון יהיה ללא חצץ כדי שהמים מהצינור השרשורי ייכנסו פנימה לקידוח ללא הפרעה. אם הצינור השרשורי ייכנס בשיפוע טוב סביר להניח שהוא יתגבר על החצץ למרות שהחצץ לא צריך להיות שם. ממלאים בחצץ כדי למנוע את התמוטטות החלק התחתון של הקידוח.

ש. כלומר מה שאתה אומר הוא שבחיבור בין הצינור השרשורי לאותו חיבור שם אסור שיהיה חצץ.

ת. נכון.

ש. אבל בתכנון המקורי אתה כותב שמנקודת הכניסה עצמה כבר לפי התכנון המקורי יש שרוול בד גיאוטכני ממולא חצץ.

ת. התכנון הוא בסדר כאן. מפנה אותך לסעיף קטן א' וסעיף קטן ב'.

ש. בסעיף 5.5 לחוות דעתך אתה טוען שכאשר הקידוח התמלא עד למעלה כתוצאה מהנגר העילי הלחץ ההידרוסטטי היה מספיק גבוה כדי להתגבר על הסתימה המקומית ולהחזיר את המים לכיוון היסודות והמרתף. האם נכון?

ת. כן.

ש. במסגרת סעיף 6.0 לחוות דעתך אתה טוען כי במצב של גשם מעל הממוצע הקידוח מתמלא והמים העודפים זורמים לכיוון ההפוך, כלומר לכיוון היסודות?

ת. נכון.

ש. לפיכך, האם נכון לומר כי גם אלמלא החצץ באיזור טבעות הבטון בחלק העליון היה מתמלא מהנגר העילי והיה נוצר אותו לחץ הידרוסטטי?

ת. נכון. לכן חוזרים כל הזמן לאותה בעיה ראשונית, לא מחברים נגר עילי לניקוז יסודות, עם חצץ או בלי חצץ.

ש. כלומר נכון לומר כי המים מהנגר העילי היו חודרים ליסודות המבנה גם אם החצץ לא היה ממולא בטבעות הבטון עקב החיבור של הצינור השרשורי לבור החלחול של הנגר העילי?

ת. כן.

ש. החצץ הוא לא הבעיה?

ת. נכון. זה גם כתוב.

ש. האם אתה גם מודע לכך שההנחיה ביחס למילוי החצץ לכל הבור ניתנה במסגרת אותו פרוטוקול מיום 14.6.05?

ת. עכשיו ראיתי.

ש. גם כאן מדובר בכשל תכנוני.

ת. כן.

ש. סעיף 7.1 א' ו-ב'. בסעיף 7.1 אתה טוען את מה שטענת גם במהלך הדיון כי הפתרון בתחום הניקוז הוא רק בתמיכה לפתרון בתחום האיטום.

ת. נכון.

ש. אם כך בהנחה שמדובר בפרויקט בתמחור מסוים עם פתרון ניקוז מסוים שמגיע רק בתמיכה לבעיה המרכזית, מדוע לדעתך יש מקום בנסיבות הללו להשית עלויות נוספות בהקשר זה?

ת. אם לא היית עושה ניקוז יסודות בכלל, לא הייתה לי שום טענה בעניין. ניקוז יסודות שמתחבר לקידוח של הנגר העילי, לא הייתה לי שום טענה בעניין. מה קורה במקרה שלנו? עשו איטום ברמה מסוימת אבל הפעילו עליו עוד לחץ מים מהנגר העילי שלא היה צריך להיות.

ש. כתוצאה מהחיבור?

ת. כן. ברוב הפרויקטים שאני מתכנן עם מרתפים אין בכלל ניקוז יסודות. דהיינו עושים איטום טוב. אין ניקוז יסודות ואין בורות חלחול כדי לנקז את היסודות ועושים איטום טוב.

ש. כלומר מערכת האיטום יכולה להתקיים גם בלי ניקוז?

ת. יכולה וצריכה להתקיים.

ש. ב-7.1 ג' אתה כותב שבשנת 2012 חמש שנים לאחר מסירת הבתים ייתכן שהיו נזילות אם יירדו גשמים מעל הממוצע אם לא יינתן פתרון לנגר העילי וזאת ביחס לבתים שלא בוצעו.

ת. אני קורא. אני נותן פתרון לסילוק הנגר העילי מתוך נקודת מוצא שלא ברור למה אין שם נזילות. משפ' חורב זו דוגמה טובה, כתוב שאין נזילות במרתף. מה עשיתי כאן, את הפרט A שלנו שזה קידוח החלחול השארתי אותו רק עבור ניקוז היסודות ושמתי עליו מכסה אטום במקום מכסה הרשת שהיה, קרוב אליו מופיע פרט F שזו שוחה מאספת לנגר העילי כי יש פה נקודה מקומית נמוכה ומשם משכתי צינור שרשורי פרט B אל החור זה הפישר. נתתי פתרון משום שאני בדעה שהנזילה תגיע במוקדם או במאוחר. זה סעיף 7.1 ג' שעליו נשאלתי.

ש. האם תשובתך נכונה גם היום לגבי המרתפים שלא הוצפו כאשר חלפו כתשע שנים ממועד האכלוס וחרף חורפים גשומים לא הוצפו?

ת. כן.

עו"ד פלשן:

לפי עדכון של עו"ד מוקדי, אצל טאוב הייתה הצפה כך שמדובר היום בדירה אחת שלא הוצפה.

ת. אני לא מציע לא לעשות כלום. הפתרון שנתתי לנגר העילי הוא פתרון זול ופשוט לביצוע וחבל בכלל לחשוב לא לעשות אותו.

מר טיקטין:

יש לי פגישה היום בתל אביב בשעה 14:30.

ב"כ הצדדים:

מוסכם שחקירת מר טיקטין תימשך בשבוע הבא.

עו"ד מוקדי:

אני מציע שחקירת המומחה חייט תידחה לאחר חקירת התובעים, נמצה את חקירת שני המומחים האחרים מטעם בית המשפט כך שיתאפשר לנתבעים למצות מו"מ בינם לבין עצמם לעניין חלוקת האחריות.

ב"כ הצדדים:

נבקש שבמועד הבא תושלם חקירת מר טיקטין. הואיל והמומחה ברקוביץ ייעדר מהארץ באותו יום (19.4.16) הוא ייחקר במועד הבא, דהיינו 4.5.16.

<#12#>

החלטה

רשמתי לפניי עדכון ב"כ התובעים שלפיו הסכימו התובעים להצעה הכספית שהוצעה במסגרת הגישור מתוך תקווה שהנתבעים יצרפו הסכמתם ויסכימו גם על חלוקת האחריות כדי לאפשר מיצוי מו"מ אני נכונה לדחות בשלב זה את חקירתו של המומחה חייט.

ביום 19.4.16 תסתיימנה חקירותיו של המומחה טיקטין.

ביום 4.5.16 יישמע המומחה ברקוביץ' באחריות ב"כ התובעים לתאם איתו ולזמנו כדין.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ו, 12/04/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליה סטרניצקי