<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובעים – עו"ד עמוס מוקדי, עו"ד רועי זייפר

ב"כ הנתבעות 1 ו- 2 עו"ד רן בלקין

ב"כ הנתבעים 3 – 6: עו"ד אייל פלשן

ב"כ הנתבעת 7 (צד ג' –12) עו"ד שי שחק

ב"כ הנתבעת 8 (צד ג' – 4)– עו"ד יוסף משיח

ב"כ הנתבע 9 (צד ג' – 5): עו"ד אסתי קוך

ב"כ הנתבעת 10 (צד ג' – 6): עו"ד נדב קציר

ב"כ הנתבע 11 – עו"ד חן בר-און

ב"כ הנתבעת 12 (צד ג' – 8) עו"ד עודד צדרבוים

ב"כ צד ג' 11 – עו"ד נטע כהן

ב"כ צד ג' 10 - עו"ד גיל עטר

מר ז'אן ברקוביץ', מומחה מטעם ביהמ"ש

פרוטוקול

מר ז'אן ברקוביץ', לאחר שהוזהר כחוק, משיב לשאלות השלמה לעו"ד מוקדי:

ש. בחוות הדעת שלך בסעיף 6.2 חילקת לשלושה סוגים את הבתים שבדקת כאשר ביחס לבתים בהם לא הייתה חדירת מים בפועל ציינת בצדק שיש חשש לחדירת מים בעתיד. גם התייחסת לכך שבשל האפשרות שתהיה חדירת מים כזו בעתיד אולי יש מקום לקבלת אחריות מורחבת. אני רוצה ברשותך לעדכן אותך שבחלק מהבתים אכן הייתה חדירת מים בפועל בחורף שלאחר בדיקתך. תסכים איתי שבבתים בהם מים אכן חדרו למרתף, הם עוברים לקטגוריה של האיטום שבה הוערכה עלות האיטום ב-80,000 ₪.

ת. ברור, אם השתנה המצב והשתנו הממצאים משתנים הפתרונות.

ש. בסעיף 6.2.2 ציינת שישנן שתי אפשרויות לאיטום ואמרת שאתה מעדיף את הפתרון של ההזרקה אם כי אמרת שזה לא פתרון שהתוצאה שלו מובטחת. ראשית ברשותך אתה יכול לאמוד את עלות האיטום מהסוג השני, איטום המרתף מבפנים? מהי העלות של בנייה שכזו?

ת. ברור שבנייה נוספת זו עלות אחרת, אם רוצים עלות אני צריך לעשות חשבון, אני לא יכול לשלוף מהמותן.

ש. תוכל להמציא לנו את העלות?

ת. אם תבוא דרישה, אמציא.

ש. ישנה משפחה שבה נעשה ניסיון של הזרקות פנימיות כאלה והוא לא צלח.

עו"ד משיח:

אני מתנגד לשאלה. בעלות של חקירות המומחים התובעים הצטרכו להפקיד 500 ₪ בלבד, חלקם בעלויות שכרוכות בחקירתו של מר חייט. גם בישיבה הקודמת חקר חברי את טיקטין. היום הוא חוקר את ברקוביץ'. אין לי התנגדות מהותית לחקירה אבל יש לי התנגדות לשאלות שמציגים בכל הנוגע לעובדות שמניחים אותן בפני המומחה ומבקשים ממנו לעשות שינויים או הרחבות בחוות הדעת שלו כשהוא אומר שהוא לא יכול לעשות אלא לשבת בביתו ולעשות אותן. זו לא דרך של חקירה נגדית, קל וחומר כשעו"ד מוקדי אמר שאין בכוונתו לחקור את המומחים. לכן אני מבקש שחברי יסיים.

עו"ד פלשן:

במסגרת חוות הדעת לא נערך אומדן של הפתרון הנוסף ומשכך מרשיי ואני לא נערכנו לחקירה על זה.

עו"ד בלקין:

לגבי הנושא שעכשיו העלה חברי, שיטת איטום, המקום לשאול את השאלות האלה היה בשאלות הבהרה, ולא להעלות בחקירה נגדית עובדות חדשות וטענות חדשות שהמומחה לא בדק ולא יודע ולא צריך להשיב להן.

עו"ד מוקדי:

אני אפקיד את ה-1,000 ₪ כדי לחקור את המומחה. זאת למרות כשחבריי הצהירו על זמני החקירה שלהם הם חרגו וזה בסדר כי אנחנו בחקירות נגדיות. ראשית, אין כל חובה לשלוח שאלות הבהרה. שנית, לו הייתי רוצה לחקור נגדית את המומחה, חברי לא היה מוכן בשאלה הזו.

<#7#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

עו"ד מוקדי:

חוזר בי מהשאלה.

המשך חקירה:

ש. בסעיפים 9.3 ו-9.4 לחוות דעתך אתה הערכת את עלות איטום החלונות בסך 2,000 ₪ לחלון ואת איטום החזיתות בסך של 200 ₪ למ"ר. אני מפנה אותך לסעיף 10.7 משפ' סלומיניס ול-10.10 משפ' רחמים שם מצוין 150 אני מניח שמדובר בטעות קולמוס לגבי עלות תיקון החזית?

ת. כנראה שזו טעות.

ש. אני מפנה אותך לסעיף 10.12 עלות איטום מרתף של משפ' דיאמנט, זה נכון שנשמטה עלות של האיטום, 44,000 ₪?

ת. כן. זו טעות דפוס. מצטער.

משיב לשאלות עו"ד בלקין:

ש. תוכל לאשר לי שלפי כל המסמכים שבהם עיינת בתיק, מי שתכנן את האיטום היה יועץ הקונסטרוקציה?

ת. כן.

ש. בסעיף 7.1.2 לחוות דעתך אתה מציין שההתייחסות למערכת האיטום מופיעה בתכניות הקונסטרוקציה בלבד ואתה אומר שבתכניות האלה אין פרטים רלוונטיים לביצוע מערכת האיטום. שאלתי היא האם אין פרטים בכלל או שחסרים פרטים שלפי מיטב מומחיותך היו צריכים להיות?

ת. אני גם מהנדס אזרחי ובעוונותיי תכננתי בתים וניהלתי פרויקטים, אינני שונה מכל מהנדס אחר. התמחיתי בתחום האיטום, היה לי מחוז מזכרון עד לוד רמלה בעמידר. מכוח הדברים לא הייתה לי ברירה אלא ללמוד דברים שלא ידעתי. אז התמחות בתחום הזה פתחה לי עולם שלם שלכל הקולגות שלי לא קיים. זו הסיבה שמכיוון שהענף כבר התפתח בארץ אני אחד מאלה שפיתח אותם, נולד ענף כזה, וברור שההתייחסות שלנו לפרטי איטום וקונסטרוקציה היא שונה משל כל מהנדס קונסטרוקציה אחר שלא מתמחה בתחום הזה. לכן אין כל ספק שההתיחסות שלנו שונה לחלוטין. מהנדסי הקונסטרוקציה נותנים פרטים כלליים כשמצפים שאחרים שיודעים יותר טוב מהם כגון קבלן האיטום יידע יותר טוב מה לעשות ומהנדס הקונסטרוקציה נתן הנחיות אבל לא מתמצא בפרטים. ... ניסיתי להבהיר את הנקודה, אף מהנדס קונסטרוקציה לא ייתן פרטים באותה מידה כפי שאני נותן. זה ההבדל העצום. בגלל זה אני קיים בכלל. כי הבנתי שאף אחד לא מבין כלום, הם כותבים פרטים באופן כללי מבלי להתמצא בפרטי פרטים. אחרים משלימים את זה. זו דעה שלי כמומחה לאיטום כפי שהתמחיתי 40 שנה באיטום, זה לא אומר שזה נכון, זה אומר שזה מה שאני חושב.

ש. אם נסכם את מה שאמרת, קונסטרוקטור נתן פרטים לדעתך לא מספיקים.

ת. נכון. אבל אני חוזר, זו הפרקטיקה הנוהגת.

ש. הפרקטיקה הנוהגת היא שקונסטרוקטור נותן פרטים וקבלן איטום משלים?

ת. למשל.

ש. בסעיף 7.1.4 אתה מציין שכל העבודות כפופות לאמור במפרט הטכני "אוגדן כחול", אתה יכול לאשר לי שזה האוגדן הכחול המתייחס לעבודות האיטום, זה המסמך? המסמך המצולם הוא הפרק המתייחס לאיטום של מרתפים בתוך הפרק המתייחס באופן כללי בספר הכחול. תאשר לי בבקשה שמבחינת אופן הביצוע הקבלן היה כפוף גם להוראות של האוגדן הכחול?

הוגש וסומן במ/2.

ת. ברור.

ש. אתה מציין את זה בחוות הדעת משום שהקבלן לא ביצע את העבודות בהתאם לאוגדן הכחול?

ת. לאיזה סעיף אתה מתייחס?

ש. 7.1.4 ובהמשך 7.1.5 ואני שואל האם מה שאתה אומר למעשה זה שהקבלן שביצע את עבודות האיטום לא ביצע את העבודות בהתאם להוראות שבאוגדן הכחול?

ת. מעיין.

עו"ד קציר:

מתנגד לשאלה בנוסח הזה. אני מבקש שחברי יפנה להנחיה הספציפית באוגדן הכחול.

עו"ד בלקין:

אני מפנה לסעיפים 7.1.4 ו-7.1.5 לחוות הדעת.

<#9#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#10#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

ת. באוגדן הכחול ישנן הנחיות כלליות לכל עבודות שמצופות להיות במרתפים או לכל שיטות האיטום למיניהן. אין האוגדן יכול להיות מתכנן את הפרטים הספציפיים של כל פרט בבניין. זו עבודה של המתכנן. האוגדן הכחול אומר שצריכה להיות נניח יריעה ביטומנית אחת, וזה מצוין בפרטי קונסטרוקציה. מישהו צריך לבוא ולתכנן את הפרט הקונסטרוקטיבי בכל מקום ומקום. זה שאמרת שצריך להיות כללי זה בדיוק מה שקורה. הקונסטרוקטור מנחה מה צריך לעשות, הוא לא יכול להיות מתכנן.

ש. אז מה המשמעות?

ת. המשמעות היא פשוטה, יש חוק לכנסת והכנסת צריכה לפעול על פי החוק ולעבוד על פי החוק ולתכנן לפי החוק.

ש. אתה אומר שיש אוגדן כחול והוא חלק מהחוזה. האם המשמעות היא שכשהקבלן שמבצע את האיטום בא לבצע את האיטום, ההנחיות הללו צריכות להיות נר לרגליו?

ת. ברור. גם לנו.

ש. האם מצאת שיש איזה הנחיות באוגדן הכחול שלא מולאו על ידי קבלן האיטום שביצע את האיטום?

ת. נקודה ספציפית לפרויקט הזה כשיש בעיות של אדמה קשה היו אחת מהדברים, מה זה איטום, צריכה להיות רצופה צריך להיות קונדום אחד גדול שלא יהיה מחולק. מה לעשות שבבניין יש צורך לחורר את מערכת האיטום כי יש יסודות ועמודים וצריך לתת מענה לאותו הפרט, מתכננים אותו ומביאים אותו לביצוע. במקרה שלנו מה שקרה שהפרט לא תוכנן על ידי מהנדס הקונסטרוקציה, הפרט שעובר דרך מערכת האיטום לא תוכנן, כוונתי לכלונס, וכמובן בחוות דעתי ובחקירה ניסיתי לראות מה קרה במקרה הזה וראיתי שבפרוטוקול מסוים קבלן האיטום בא וצירפתי את הפרוטוקול שהוא לוקח על עצמו איך לעשות את העבודה הזו וצירפתי גם את הפרוטוקול. אין לי תשובה אחרת.

ש. בסעיף 7.1.5 אתה מציין שמצאת ליקוי בהנחיה שניתנה ע"י הפיקוח בסעיף 3 ב' לישיבה עם קבלן האיטום, האם הבנתי את זה נכון?

ת. כן.

ש. כלומר הייתה הנחיה אחת במפרט האיטום והפיקוח החליט לבצע משהו אחר?

ת. לא היו פרטים, היו הנחיות כלליות, פרטים דורש כל חיבור, כל חיבור דורש תכנון. כלונס לרצפה, רצפה לקיר, וכדומה.

ש. אתה כותב בסוף הפסקה האחרונה, במפרט לעבודות האיטום יש לבנות 30 ס"מ מעבר לקונטור המרתף, אז אני מבין מזה שהמפרט קבע שיש לבנות 30 ס"מ והפיקוח נתן הוראה אחרת?

ת. נכון.

עו"ד משיח:

חברי עו"ד בלקין טועה וגורר את המומחה להשיב תשובה שאינה נכונה כי אין הנחיה של הפיקוח שסותרת את המפרט לעבודות האיטום. אם חברי מסתמך על נספח א', זו החלטה ששותפים לה בין היתר מר צילי ששון שהוא איש קבלן האיטומים, זה אותו מר ששון שסירב על פי המידע שמסרו איטומית לתת תצהיר כיוון שהוא לא עובד בחברה והוא שותף להחלטה. אני מבקש שאם חברי אומר שזו הנחיה של הפיקוח, שיפנה להנחיה הזו.

עו"ד בלקין:

אנו חוזרים למשמעות המסמכים שנותן הפיקוח.

המשך חקירה:

ש. המסמך מהסוג של נספח א', האם בעמודה תחת הכותרת "החלטה" במסמכים מסוג זה על פי המקובל בענף מדובר בהנחיות של הפיקוח למתכננים ולמבצעים?

עו"ד משיח:

אני מתנגד לשאלה. אני חושב ולכן אני גם מתנגד שהעד לא יכול להעיד נגד מסמך והדעה שלו היא דעה ככל של כל אחד אחר. מי שם מישהו מאיתנו להחליט אחרת מנוסח של מסמך ששותפים לו אנשים שכולם בתחום, היזם, הקבלן, המפקח, מנהל חברת הפיקוח וכמובן נציג קבלן האיטום? האנשים יושבים בישיבה, כך כתוב בכותרת, "ישיבת פתיחה עם קבלן האיטום" ומתקבלת החלטה. למה אנחנו צריכים את התשובה שלו?

עו"ד בלקין:

למר ברקוביץ ניסיון עשיר, שאלתי על מסמכים מהסוג הזה כדי שנדע מה משמעות הדברים כפי ששאלנו את יועץ הניקוז בשבוע שעבר ולכן אני חושב שהשאלה היא במקום.

<#11#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

ת. כמובן שזו לא שאלה שבתחום התמחותי כיועץ איטום, לצורך חוות דעת זו, אבל באופן כללי כל מסמכים שבין שני הצדדים מקובלים ומחייבים את שני הצדדים.

ש. סעיף 7.1.9 לחוות דעתך, אני מקריא לך, אני רוצה להבין, מה שעולה מהמשפט זה שהכלונס האיטום סביב הכלונס לא טופל כראוי בגלל נוחיות מי שביצע את האיטום, נכון? אני מבין שמה שהתכוונת לומר פה זה שהאיטום סביב ראש הכלונס לא טופל כראוי בגלל נוחיות הקבלן?

עו"ד פלשן:

אני חושב שמדובר בשאלה מטעה.

המומחה יצא מהאולם.

עו"ד פלשן:

אני חושב שהטעות במקום אחר, הוא מפנה לסעיף 7.4 בדו"ח המהנדס מרטון ששם מדובר על כשל תכנוני כי לדעתי מה שהוא התכוון לומר כאן שהמערכת לא טופלה כראוי בגלל שהנושא לא תוכנן כראוי ולא בגלל נוחיות הקבלן. לדעתי זה מה שהוא התכוון לומר כאן.

המשך חקירה:

ת. המהנדס מרטון עבדנו ביחד 30 שנה הוא קולגה קרוב מאוד שלי, מבטא את הדבר הזה ב-7.4 באופן ברור ונכון וכל מה שאני אוסיף כאן זה רק שאני אחזור על מה שהוא כתב ולכן הפניתי לסעיף שהוא כותב באותו מסמך. אני מאמץ את קביעתו.

ש. זאת אומרת שזו לא תקלה של הקבלן אלא תקלה אצל המתכנן? מה דעתך בעניין האיטום סביב הכלונס?

ת. כפי שהתחלתי לומר, ההתמחות שלנו באיטום היא לתת מענה לפרטי איטום ספציפיים בעייתיים בדרך כלל שלהם אין מענה לקונסטרוקטור בדרך כלל. זה גם המקרה שלנו. נכון, הפרט הזה לא קיים אצל הקונסטרוקטור כפי שכתבתי, הפרט הזה הוא מאוד חשוב מכיוון שהכלונס בנוי מבטון חלש יותר, לא מבוקר, חלש בגלל שהוא לא מבוקר, ולכן דורש טיפול והתייחסות. ההתייחסות הזאת עולה הרבה כסף, זה מפריע מאוד בתהליך העבודה. אני לא אמרתי שזה המתכנן או הקבלן, מישהו היה צריך לעשות את זה. אז מה שכתבתי שזה תהליך שמפריע להמשך עבודה רציפה ומהירה. לכן צריכה להיות הקפדת יתר. איך לחלק את האחריות? מי שלקח על עצמו לעשות את העבודה הוא האחראי. זה שאצל הקונסטרוקטור זה לא היה קיים זה ברור. אני לא יכול להוסיף מעבר לזה.

ש. בהמשך הסעיף אתה מסביר שהטיפול בכלונס (כשאין ראש כלונס) דורש עבודה קפדנית. בסעיף 7.1.10 אתה אומר שבמצב שכזה לא ניתן לומר שקיימת מערכת איטום תקינה תחת רצפת המרתף?

ת. במידה שהעבודה הזו לא בוצעה כראוי. אני לא יכול לקבוע כי לא הייתי שם אבל יש לנו תוצאות לא טובות.

ש. ואם אני מבין נכון את מה שאמרת לפני שתי דקות, זה לא בוצע נכון בגלל שמי שביצע את האיטום לא טיפל בזה בצורה הנכונה?

ת. מישהו לא ביצע את העבודה הנכונה, זה ברור.

ש. בסעיף 8.2.2 אתה מתייחס לטענה של חברתי עו"ד בר און שטענה בפניך שיועץ הקונסטרוקציה אינו מתכנן מערכת איטום. ואתה אומר שלא ראית מכתב שמשחרר אותו, אני מבין נכון שלפי דעתך הקונסטרוקטור היה צריך לתת מפרטים מדויקים לביצוע?

ת. מפנה לתשובותיי הקודמות.

ש. אם הקונסטרוקטור לא נתן מפרטים מלאים אז הפיקוח היה צריך להתריע על כך, נכון?

ת. כל המערכת. מערכת בנייה היא לא בנויה על בנאדם אחד, היא בנויה על כל הגורמים המרכיבים שלה וכולה צריכה לענות לשאלות. לבוא ולהגיד שזה רק גורם מסוים זה לא נכון ולא יכול להיות. לכל אחד יש תפקיד. גם הקבלן מעסיק מהנדסים.

ש. אני מבקש להציג לך את נספח 10 א' לתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמנו, בסעיף 3 בשורה השניה תקרא בבקשה את ההחלטה. האם לפי סיכום הישיבה הקונסטרוקטור נדרש להשלים את תכנון פרטי האיטום?

ת. זה מה שכתוב כאן.

<#13#>

החלטה

ב"כ הצדדים (אלה שטרם עשו כן) מתבקשים להגיש עד מועד הדיון הבא עותק קשיח של התצהירים ונספחיהם כשהם מדוגלים למזכירות בית המשפט.

<#14#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

ש. אני מבקש להציג לך גם מכתב מיום 10.3.05 של החברה המפקחת למתכננים וביניהם הקונסטרוקטור, זה נספח ב' לתיק מוצגי אתגר על, תאשר לי שזו הנחיה של הפיקוח לקונסטורקטור להכין פרטי איטום.

ת. כן, פחות או יותר. פרטי איטום כפי שהוא מבין.

ש. אני מראה לך את נספח ג' לנספח א' לתצהיר של מר דורון פרטוש (עמ' 81 במספור השוטף), סדרה של פרטי איטום, האם ראית את הפרטים הללו לפני כן?

ת. חוות הדעת הוכנה ב-2012, אני לא הבאתי את כל התיקים, יכול להיות שישנם, אני לא זוכר אותם. בכל מקרה הפרטים שפה מדובר עליהם הם פרטים כלליים של עבודות גגות, מרפסות, ורק טיפה יש התייחסות למסד ללא מרתף וללא שום דבר.

ש. מפרטי האיטום שכן מצורפים, הם מפרטי איטום מפורטים? למשל מפרט איטום גג מרוצף בעמ' 82.

ת. נראה בסדר, לא בדקתי אותו בפרטים אבל הוא נראה בסדר גמור.

ש. כלומר התכניות לגבי הגג המרוצף היא כן תכנית איטום מפורטת, מבלי להתייחס לשאלה אם זה נכון או לא נכון?

ת. הפרטים האלה הם פרטים בסדר גמור, מקובל לתת אותם ע"י אדריכלים ומהנדסי קונסטורקציה אך אינם תואמים את הפרטים שאני למשל נותן.

ש. בסעיף 8.5 לחוות דעתך אתה מציין שלפיקוח היו שתי אופציות, או לבקש עזרה של יועץ איטום או לדרוש מהקונסטורקטור לספק.

ת. האדריכל לקח על עצמו לעשות את הפרטים של המרפסות והגגות.

ש. אתה אומר שלפיקוח היו שתי אופציות, או לקחת יועץ איטום או לדרוש מהמתכנן הרלוונטי לספק את כל הפרטים והמפרטים, נכון?

ת. כן.

ש. שתי האופציות הן אופציות תקפות, נכון?

ת. כן.

ש. האם ההנחיות שהראיתי לך של הפיקוח לקונסטורקטור אינן מהוות הנחיות את האופציה של לדרוש מהקונסטרוקטור להכין את המפרטים?

ת. הדרישות היו כלליות, ההתמחות בנושא איטום מבנים הוא מקצוע בפני עצמו, הניסוחים שאתה נתת לי והצגת לי הם ניסוחים כלליים שלא יודעים לבוא ולהתייחס באופן פרטני אל כל פרט ופרט. ולכן הם באים באופן כללי. איך מתייחסים אליהם זה כבר סיפור אחר.

ש. אתה אמרת שתי אופציות היו פה לפיקוח, ואני שאלתי אותך האם מה שהוא דרש מהקונסטקטור, הוא פעל לפי האופציה השניה?

ת. כן.

ש. אני מבין מכל מה שאמרת שהמפרטים האלה לא ניתנו ברמה מספקת, לא סופקו.

ת. לא יודע מה להוסיף.

ש. תאשר לי בבקשה שהפיקוח דרש לקבל מפרטים ולא קיבל, זו תקלה של הפיקוח, נכון?

ת. אני לא רוצה לקבוע.

משיב לשאלות עו"ד פלשן:

ש. אני מפנה אותך לסעיף 8.4.1 בחוות דעתך, האם נכון שקבעת שם כי ביכולתו המקצועית של הקבלן הראשי היא פחותה מכל התמחות של כל קבלן המתמחה בתחומו?

ת. זה בדיוק הפוך. אינה פחותה.

<#15#>

החלטה

הטעות מתוקנת בחוות הדעת בתיק בית המשפט.

ב"כ הצדדים יתקנו בעותקים שברשותם.

המזכירות תתקן הטעות / תרשום הערה בעניין זה בנט המשפט.

<#16#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. לפי גישתך, קבלן ראשי אמור להיות מומחה כמו יועץ אינסטלציה, כמו יועץ איטום, כמו קונסטרוקטור באותה מידה? למרות שהוא קבלן ראשי?

ת. אני כתבתי את זה בהמשך, על הקבלן הראשי להיות מאויש בגורם מקצועי בכל התחומים.

ש. מה שאתה אומר זו סתירה. אם הקבלן הראשי מבחינה מקצועית לא נופל מכל מומחה אחר, למה הוא צריך להסתייע בגורם מקצועי?

ת. אני לא יודע איך אתה מפרט את זה, אני מפרט את זה אחרת. קבלן ראשי הוא גורם שאמור לדעת את מערכת הבנייה את מקצועו ואיפה שהוא איננו מספיק מומחה לוקח לעצמו עזרה.

ש. אז אם אני מבין נכון, איפה שהוא מרגיש לא מספיק מומחה,

ת. זה לא עניין של הרגשה, זה עניין מקצועי גרידא.

ש. היכן שהוא לא מספיק מקצועי הוא אמור לקחת גורם מקצועי שיסייע.

ת. אם אתה רוצה לפרש ככה תגיד מה שאתה רוצה. זה לא ביטוי נכון, אם הקבלן נדרש לעשות תכנון קונסטרוקטיבי הוא ייקח קונסטרוקטור ואם הוא צריך לעשות אינסטלציה ייקח מהנדס אינסטלציה וכך הלאה.

ש. לא מבין. האם נכון כאשר אני קבלן ראשי ואני לא מקצועי בתחום מסוים עלי להסתייע בגורם מקצועי בתחום הזה, האם נכון?

ת. נכון.

ש. במקרה הנדון בפרויקט הזה שכרה מרשתי חברה שנקראת איטומית. אתה מכיר את החברה?

ת. כן, זו חברה בת של אשטרום.

ש. האם נכון כי חברת איטומית היא חברה מקצועית שיש לו מומחיות בתחום האיטום ומוכשר לסייע למרשתי בתחום האיטום?

ת. בהחלט.

ש. אני רוצה להזכיר לך שבמסגרת החקירה אמרת כי הפרקטיקה הנוהגת כי הקונסטרוקטור נותן פרטים כלליים בתחום האיטום ויש גורם שמשלים אותו כמו לדוגמה קבלן האיטום.

ת. במקרה שלנו כן.

ש. האם נכון לומר כי במסגרת אותה ישיבה מיום 13.2.06 שצורפה כנספח א' לחוות דעתך, אתה גם אמרת במסגרת החקירה, נמסרו אותם פרטי איטום חסרים לביצוע?

ת. אני לא ראיתי.

ש. מציג לך את נספח א' לחוות דעתך (עמ' 43 לחוות הדעת). לפי מה שאני רואה במסגרת הישיבה הזו, נמסרו פרטי האיטום לביצוע, מפנה לסעיף 1.א' שם נאמר כי מטרת הפגישה לתאם את פרטי הביצוע לפני תחילת העבודות באתר. אני רוצה להפנות לסעיף 3.א' שמדבר על איטום מרתף רצפה, שם נאמר שהאיטום יבוצע באמצעות בטון רזה, יריעה 5 מ"מ ופרטים נוספים. אני מפנה לסעיף ב' שמדבר על פרט הקצה של רצפת המרתף. למיטב הבנתי במסגרת הישיבה הזו אכן ניתנו פרטים לביצוע.

ת. איפה אתה רואה פרטים?

ש. אז תסביר לי מה אני רואה כאן בעצם.

ת. הנחיות כלליות. הנחיות לביצוע.

ש. אתה אמרת שבמסגרת החקירה קבלן האיטום לקח על עצמו לבצע את פרטי האיטום.

ת. לא אמרתי, זה מה שרשום בפרוטוקול. ציינתי את זה על סמך מה שרשום בנספח א'. אין לי מסמך אחר.

ש. כלומר אתה מסיק מהפרוטוקול הזה שקבלן האיטום בעצם נטל על עצמו לבצע את פרטי האיטום?

ת. כתוב פה ביצוע עפ"י פרטים עפ"י הקבלן, מפנה לסעיף 2. אין לי משהו אחר.

ש. היכן בפרויקט הזה ראית שנמסרו פרטי האיטום אם בכלל?

ת. אין פרטי איטום מלבד אלו שמופיעים בתכניות הקונסטרוקציה.

ש. ומה שאנחנו רואים באותו פרוטוקול זה הנחיות בלבד?

ת. כבר ציינתי זאת.

ש. אני רק רוצה להבין מה קרה באותה ישיבה מכוננת. האם נכון לומר שבמסגרת הישיבה הזו ניתן תכנון שונה לאיטום מרתף מאשר התכנון המקורי המופיע בחוזה עם הקבלן?

ת. אני חושב שכן אבל צריך לאמת את זה מול תכנית הקונסטרוקציה.

ש. אני מראה לך את הפרטים שצורפו לחוזה עם הקבלן. אני מראה לך את ההנחיה הראשונית. אצלי זה נספח א' 1 עמ' 37 לתצהיר אשר הוגש מטעמי. מדובר בפרט מפרט טכני כללי אשר צורף לחוזה עם הקבלן ונערך על ידי חברת הפיקוח ושם ניתן פרט בסעיף 3.0.1 ונאמר כדלקמן: "איטום מרתף – רצפת מרתף על גבי רצפת בטון רזה בעובי 5 ס"מ הכולל מריחת פריימר ..."

עו"ד משיח:

אני מבקש שחברי יראה מאין הוא מסיק את המסקנה הזאת שמדובר בהנחיית המפקח.

עו"ד פלשן:

אין לי בעיה שזה יימחק, זה לא מהותי.

לאחר הפסקה:

המשך חקירה:

ש. אני אומר לך איך אני רואה את הסיטואציה. יש פרויקט עם תכנון מקורי של איטום שחסר פרטים ואז מתקיימת ישיבה שאני קורא לה הישיבה המכוננת, היא היחידה שמדברת על האיטום והאחרונה שעוסקת באיטום, אותה ישיבה שהפרוטוקול שלה מצורף כנספח א' לחוות דעתך, בישיבה הזו ניתנות הנחיות בנוגע לאיטום. אתה אמרת שלא מדובר בפרטים. אבל כשאני קורא את הפרוטוקול נספח 3 ב' כתוב פרט קצה רצפת מרתף. תסביר לי בבקשה אם רשום פרט קצה רצפת מרתף מדוע לא מדובר בפרט? ודבר נוסף אני רוצה להפנות לחוות דעתך לסעיף 7.1.5 שם אתה בעצמך כותב על אותו פרוטוקול ישיבה ואומר שבסעיף 3 ב' באותו סיכום ישיבה מצוין שהיריעה של הרצפה תמשיך מהרצפה לטפסנות בצד של הרצפה ואתה אומר "פרט זה". אתה מכנה את מה שכתוב בסעיף 3 ב' כפרט. אז האם מדובר בפרט או לא פרט?

ת. בעיניי פרטים חייבים להיות מצוירים, משורטטים, זה שאפשר גם לתאר זה נכון אבל ברור שהשרטוט הוא הכלי של המהנדס.

ש. ההנחיות במסגרת אותה ישיבה, אני מחזיר אותך לשאלה הקודמת, לגבי השוני בין ההנחיות שניתנו באותה ישיבה לבין התכנון המקורי במסגרת המפרט הכללי שהוצג בפניך, ואני שב ושואל, האם נכון לומר כי יש שוני? אני מראה לך את זה שוב, נספח א' 1 לתצהירו של מר דורון פרטוש מטעמי, עמ' 37 במספור.

ת. אני מפנה לסעיף 3.1 לנספח א' לתצהירו של פרטוש, המפורט בסעיף 3. א' 1 לנספח א' לחוות דעתי הוא אותו נוסח. אותה יריעה, אותו בטון. יש בנספח לתצהירו של פרטוש אלמנטים נוספים במפרט הטכני שייתכן שהקבלן הראשי יבצע אותם.

ש. האם מה שרשום בסעיף 1 לנספח לתצהירו של מר פרטוש האם הוא זהה...?

ת. בין הנספח לתצהירו של פרטוש (המפרט הטכני הכללי) לבין נספח א' לחוות דעתי בסעיפים 3.0.1 המדובר באיטום רצפת המרתף וסעיף 3 א' בנספח א' לחוות דעתי הם דומים, אך במפרט הכללי מופיע גם ביצוע עצר מים אשר לא מופיע בסעיף 3 א' לנספח א'. לעומת זאת, בנספח א' לחוות דעתי מופיע מריחה נוספת על ראש הכלונס של איטום על בסיס צמנט הידראולי.

ש. האם נכון לומר שגם סעיף ב' לנספח א' לחוות דעתך גם הוא לא נזכר במפרט הטכני הכללי?

ת. נכון.

ש. כלומר הפרוטוקול שצורף כנספח א' לחוות דעת הינו מאוחר לתכנון המקורי שמופיע במפרט הטכני הכללי ומכאן אני מניח שתסכים איתי שהתכנון של האיטום שונה בחלוף הזמן?

ת. הוא לא שונה. יש הדגשים נוספים, זה לא שוני.

ש. זה שבנספח א' לחוות דעתך הוסיפו פרט קצה של רצפת מרתף שאומר שהעירייה תמשיך מהרצפה אל הטפסנות צד של הרצפה, זה קיים בתכנון המקורי?

ת. צריך לחפש בין השורות כדי לראות את ההבדלים הקטנים שבעיניי הם לא כאלה משמעותיים. כדי להתייחס, מופיע פה בולט לפחות 30 ס"מ מהיקף הקירות, ואני כתבתי בחוות דעתי, אני מפנה לסעיף 7.1.5 לחוות דעתי. מה שניסיתי להסביר כעת רשום שם. בסיכום הישיבה יש המשך. הפרט המומלץ שרשום במפרט הטכני הוא המשך של שכבת האיטום על גבי רצפת המרתף כך שאפשר לתפור את יריעות האיטום שבאות על גבי הקירות אליהם וכך להבטיח את המשכיותה של מערכת האיטום.

ש. אז הפרט שונה?

ת. הפרט שונה במידה מסוימת. כתבתי על זה איך ולמה. נתתי גם הסבר פילוסופי.

ש. מרשתי שכרה גורם מקצועי שהיא חברת איטום, הגורם הזה היה נוכח בישיבה שבה תואמו פרטי הביצוע מיום 13.2.06, אתה בעצמך אמרת שבמסגרת הפרויקט הזה קבלן האיטום לקח על עצמו לבצע את פרטי האיטום. האם ניתן לומר בנסיבות העניין שמרשתי נטלה גורם מקצועי אשר יש לו ידע בתחום האיטום כפי המצופה ממנה?

ת. זה מה שקרה כעובדות במקרה שלנו, כן. אלה עובדות.

ש. אז היא יצאה ידי חובתה?

ת. כן.

עו"ד שחק:

אין לי שאלות לעד.

עונה לשאלות עו"ד משיח:

ש. בהמשך לשאלה של עו"ד פלשן, אני מבין שמבחינה מקצועית ואני מסתכל על סעיף 8.3.3 לחוות הדעת שלך אתה רואה באיטומית נוכח הידע שלה והניסיון שלה כגורם המרכזי שאחראי על נושא האיטום בכל הנוגע לעבודות האיטום שלקחה על עצמה?

ת. בפרויקט הזה חברת האיטום היא בעלת הידע הרב ביותר בתחום.

ש. אתה מסכים איתי שמבחינה מקצועית הטענה של מהנדס הקונסטרוקציה כפי שפירטת בסעיף 7.1.3 לחוות הדעת שלך אינה הגיונית?

עו"ד בר און:

אני מתנגדת לשאלה. אני לא סבורה ששאלה כזו ניתן להפנות למומחה. הוא מונה כיועץ איטום מומחה וחברי לא יכול לשאול אותו על מידת ההיגיון של דברים כאלה ואחרים, אני לא מבינה את השאלה.

המשך החקירה:

ש. נכון שמהנדס הקונסטרוקציה כפי שנתן את הפרטים העקרוניים לדבריו בנושא האיטום אמור לקחת אחריות גם על תכנית הקונסטרוקציה וגם על תכנית האיטום?

ת. כפי שכבר אמרתי, באופן כללי, אחד מבעלי המקצוע המתכננים את המבנה, קונסטרוקטור או אדריכל לוקח אחריות במקרה שאין יועץ לאיטום. במקרה זה היה אדון קונסטרוקטור הציג את הפרטים הכלליים ואחר כך מופיע בפרוטוקול שמישהו אחר לוקח על עצמו לתכנן לפרטי פרטים.

ש. אתה מסכים איתי שבדרך כלל בשנת 2004-2005 נהוג היה לקחת יועץ איטום בבנייני ציבור?

ת. לא רק ציבור, בכלל.

ש. אתה מסכים איתי שהפרקטיקה לקחת יועץ איטום ספציפי בנפרד היא פרקטיקה שנוהגת בשנים האחרונות?

ת. לא, אני עובד כבר 30 שנה.

ש. אתה מסכים איתי שגם היום אין בטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית או בפקולטה לאדריכלות מסלול התמחות באיטום?

ת. נכון.

ש. אתה מסכים איתי שבשנים 2004-2005 וקודם לכן הקונסטורקטור הוא ששימש בתפקיד של יועץ איטום כמו שהוא שימש לעתים בתפקיד של יועץ תרמי?

ת. מפנה למה שעניתי קודם. הנושא של השנים לא רלוונטי, מאז ומתמיד לפחות 30 שנה היו יועצים לאיטום. נכון שהפרקטיקה הזו היא לקחת יועצי איטום נבנתה כענף והיא חיה וקיימת יותר בשנים שהבניין התפתח נהיה יותר מסובך ונולדה הדרישה יותר ויותר, אני מתכנן כעת את כל המערכת התחתית של המנהרות אז קשה לי לעבוד בלי יועץ לאיטום בתחומים האלה. לכן הענף הזה התפתח. לא יודע מה להגיד בנושא שנים, זה התפתח כמו כל דבר אחר. בנושא אחריות של בעלי המקצוע, עניתי כבר שתמיד מישהו, קיימת הליכה לקונסטרוקטור, חייב לקחת איזשהו אחריות.

במענה לשאלת בית המשפט, כל אחד מבעלי המקצוע צריך לדעת את מלאכתו ואם הוא מרגיש שהוא לא מסוגל או אין לו מספיק ידע באותו תחום הוא חייב לקבל סיוע. מי שאמור לדאוג שיהיה גורם מקצועי שייקח על עצמו את הטיפול בתחום ויפקח שהדבר הזה מבוצע הוא מנהל הפרויקט המפקח.

המשך חקירה:

ש. נכון שלא ראית מסמך כלשהו ע"י הקונסטרוקטור על פיו הוא מכין פרט עקרוני לאיטום לצורך המכרז בלבד?

ת. תמיד יש הנחיות למכרז ויכולים לבוא פרטים אחר כך.

ש. לא הציגו לך מסמך כלשהו על ידי הקונסטרוקטור שלפיו הוא מכין פרט עקרוני לאיטום לצורך המכרז בלבד והוא משוחרר מלהכין את הפרטים לביצוע?

ת. משוחרר? מי החליט? אפשר כל דבר אפשר לפי ההסכם. לא הוצג בפניי מסמך שמשחרר אותו מלבד אותו נספח א' לחוות דעתי שקבלן הביצוע לוקח על עצמו.

ש. איפה בנספח א' משחררים את הקונסטרוקטור מהתכנון?

ת. מפנה לסעיף 2 לנספח א' "ביצוע עפ"י פרטים ע"י הקבלן".

ש. מזה אתה מסיק שאת הפרטים לביצוע האיטום עשה קבלן האיטום ולא הקונסטרוקטור?

ת. חיובי. אני רוצה לומר שהפרוטוקולים האלה מקוצרים ככל שיהיו לא נעשו ע"י עורכי דין ולכן צריכים להבין במשפטים המקוצרים האלה מה כוונת המשורר.

ש. אז מה לדעתך כוונת המשורר?

ת. הכוונה בעיניי ברורה, בא מישהו אחר ואומר שהוא יבצע את הפרטים. זה מה שאני מבין.

ש. נכון שבחוברת הכחולה במ/2 אין כל הוראה למנות יועץ איטום נפרד לפרויקטים?

ת. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה בעינו.

ש. גם ההתמחות שלך בהנדסה אזרחית רגילה?

ת. נכון.

ש. התמחית בתחום הזה של האיטום בפרויקטים מורכבים?

ת. גם. לצערי אני עושה גם בתים פשוטים.

ש. בוא נצא מנק' הנחה שהקונסטרוקטור מבין באיטום כיוון שהוא מבין בפרטי איטום, האם בעלי המקצוע המעורבים יכולים לצאת מנק' הנחה שהקונסטרוקטור הפרט שהוא נותן אכן יעמוד בייעודו?

ת. אבל הוא לא קיים.

עו"ד בר און:

אני מתנגדת לשאלה. חברי הגיש תצהיר מטעם מרשיו. קו החקירה מנוגד לאמור בהם. למשל, אומר המפקח בתצהירו שאיטומית ביצעה תכנון ביצוע, כלומר הפרטים ניתנו על ידי איטומית. מפנה לסעיף 36 לתצהיר אייל רז. אומר גם אייל רז בתצהירו שהוא תיקן את התכנון ולכן אם משהו לא היה בסדר לשיטתו של אייל רז הוא היה צריך לתקן את זה.

המשך חקירה:

ש. בהנחה שהוא קיים והוא נתן, האם אני כמפקח והאם הקבלן המבצע יכול לצאת מנק' הנחה שהפרט נכון ויתפקד כמו שצריך?

ת. זו כבר שאלה פילוסופית, האם מפקח צריך לבקר ולבוא למתכנן עם הערות ועם תיקונים וכד', והתשובה היא כמובן שכן. באיזו מידה הוא יכול לשכנע את המתכנן זה כבר ויכוח שביניהם, אבל הג'וב של המפקח הוא לבקר כל מתכנן למרות שהוא איננו בקיא באותה מידה כמו המתכנן בכל פרט ופרט, כדוגמה הוא לא יכול לדעת את כל הנתונים של האינסטלציה אבל הוא כן יכול לבוא עם הערות לגבי התכנון.

ש. אתה מסכים איתי שברגע שהמפקח מעיר את תשומת לבו של המתכנן והמתכנן חוזר אליו בתשובה ואומר "ככה צריך לעשות", בזה המפקח מילא את התפקיד שלו?

ת. זו שוב תשובה פילוסופית לא לפרויקט. המפקח אמור לבדוק שהפתרון התכנוני פתרון הוא. אבל מותר לו להתנגד, בגלל זה הוא מפקח.

ש. לפי התשובה שאתה נותן לא צריך אף מתכנן, לא יועץ איטום, לא קונסטרוקטור, המפקח יעשה את הכל. זה הגיוני? זה נכון?

ת. הנקודה היא כזו, לכל אחד יש תפקיד בבניין ולכל אחד יש ידע מקצועי והוא יכול להפעיל אותו. באיזו מידה אחד יותר חזק מהשני, אני לא אקבע כעת. נכון הדבר שהמפקח לא יתערב בכמות הברזל שהקונסטרוקטור שם בתוך הבטון, אבל הוא כן יכול להתערב בתכנון כולו ובקונספציה של התכנון. וכך הלאה וכך הלאה, לא חסרות דוגמאות. אני רוצה להוסיף, כמעט בכל פרויקט שאני מוציא כמתכנן, תמיד בא המפקח, אני שולח את התכנון תמיד לביקורת למפקח, לקונסטרוקטור, לאדריכל, שכל אחד יעיר את הערותיו. בסופו של דבר לאחר תהליך זה צריך לצאת מסמך מוסכם שאיתו כל אחד חי עם הפרטים שתוכננו ומבצעים אותם.

ש. נכון שבמצב בו המפקח מעיר הערות ליועץ או למתכנן והיועץ או המתכנן מעדכן את התכנית שלו בעקבות הערות המפקח או בוחר שלא לשנות את התכנית, המפקח בעצם מיצה את התהליך מבחינתו?

ת. קשה לי לעמוד בשאלות שמתחכמות, ניסיתי לענות קודם איך עושים את זה.

<#20#>

החלטה

הנושא מוצה.

<#21#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

עו"ד משיח:

אני מבקש לשאול עוד 3 שאלות בהקשר זה.

<#22#>

החלטה

אני אשמע את השאלות ואז אחליט.

<#23#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. נכון שתפקיד המפקח להעלות נושאים שאינם נראים לו על פי ניסיונו ולהעבירם ליועצים ולמתכננים?

ת. בהחלט.

ש. נכון שהמפקח אינו יכול להיות במקום היועצים המקצועיים?

ת. בהחלט.

ש. נכון שבמידה והמפקח העיר הערה וקיבל תשובה מהיועץ, הוא צריך לפעול על פי ההחלטה של היועץ?

ת. אני מילאתי את כל התפקידים הללו בחיי, אם למפקח יש ספקות הוא יכול אפילו לעזוב את השטח, הוא בעל הבית. זכותו לעשות מה שהוא רוצה. אם הוא לא שלם עם מה שהוא מבצע שלא יבצע. כנ"ל הקבלן. זה לא שוטר שאומר ככה צריך, אין דיקטטורה.

במענה לשאלת בית המשפט, אם המפקח לא שלם עם מה שהמתכנן ביצע, אז שלא יבצע. הסמכות העליונה היא מנהל הפרויקט. המפקח לא יכול לבדוק את כמות הברזל שבבטון, יש תחומים שבהם הוא לא יכול להיכנס. המפקח הוא מהנדס בניין, עליו לדעת את מלאכת הבניין, והתפקיד שלו זה לתאם ולפקח ושתהיה לו הבנה מינימלית על המערכת שלו מבלי להיכנס לפרטי פרטים שהוא לא תכנן.

עו"ד משיח:

בעקבות השאלות שהשופטת שאלה את מר ברקוביץ אני רוצה להוסיף עוד מספר שאלות שכן כפי שהדברים באים לידי ביטוי בפרוטוקול להבנתי אין צורך בפרויקט לא בקונסטרוקטור, לא ביועץ איטום, לא ביועץ אינסטלציה, כי המפקח אם משהו לא מוצא חן בעיניו יעצור את הכל. אני מסביר מדוע אני חושב שיש מקום לשאלות אותו בנוגע למערכת היחסים.

המשך חקירה:

ש. אתה מסכים איתי שהיועץ המתכנן הוא הסמכות האחרונה לגבי התכנית שצריך לבצע?

עו"ד בר און:

אני מתנגדת לשאלה. המומחה נשאל את אותן שאלות שוב ושוב בשעה האחרונה. בית המשפט הבהיר לעו"ד משיח שהנושא מוצה כבר פעמיים. אני חושבת שהנושא מוצה.

<#24#>

החלטה

איני מתירה את השאלה שכבר נשאלה בצורה כזו או אחרת לפחות כבר פעמיים.

<#25#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אני מפנה אותך לנספח א' לתצהיר של אייל רז, ישיבה מיום 20.2.05, סעיף 3 וסעיף 4. אני מבקש שתאשר לי שאתה קורא את הסעיפים האלה שעניינם בקונסטרוקטור, אני מקריא. שהקונסטרוקטור מעורב עמוקות בתכנון מערכת האיטום כיוון שהוא חלק ממקבלי ההחלטה באותה ישיבה.

עו"ד בר און:

אני מתנגדת לשאלה. נושא הישיבה שאליה מפנה עו"ד משיח הוא תיאום תכנון לקראת הוצאה במכרז, כאשר מדובר על ישיבה של שנה תמימה לפני אותה ישיבה עליה הסתמך המומחה בחוות דעתו וממנה עולה כי פרטי האיטום יתוכננו ע"י קבלן האיטום. לכן השאלה אולי לגבי המסמך הזה נכונה אך היא מטעה את העד כי מדובר במועד ובתכנון בדיוק כמו שהקונסטרוקטור אומר, שהוא הוציא פרטים לצורך מכרז, וכשנה לאחר מכן כשבאו לבצע הביצוע היה לפי פרטים אחרים או לא לפי פרטים שלנו.

עו"ד משיח:

ההתנגדות אינה במקומה. אני רוצה להראות את מעורבותו של מתכנן הקונסטרוקציה. זה בגדר החלטות שנפלו כשמתכנן הקונסטרוקציה שותף להן.

<#26#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#27#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ת. אני פה כעד למערכות האיטום ולא לכל מיני פרשנויות שאינני בקיא בהן ולא יודע לפרש אותן, בטח לא בסעיפים מקוצרים שמאחוריהם מתכוונים להרבה דברים אחרים כמקובל בענף שלנו. ולכן אני חושב שמה שכתוב פה זה מה שיש. מה אני יכול להוסיף?

ש. אני מפנה אותך לנספח ב' לתצהיר של אייל רז, זה מכתב של אתגר על מיום 20.3.05, בין היתר לאדריכל ולקונסטרוקטור ואני מפנה אותך לחלק התחתון של הסעיף להוסיף הערות לתכניות. כשאתה קורא את זה במה אתה יכול להאיר את עינינו כמומחה?

ת. הוא רוצה את הפרטים לחצר הפנימית, הוא רוצה יריעות ביטומניות SBS ולא PVC, זה רק מחזק את מה שאמרנו קודם, הנה הערות של המפקח אל המתכנן, זה מה שהוא רוצה.

ש. כשהמתכנן מקבל את ההערות האלה וחוזר אל המפקח ואומר לו "אני יש לי 30 שנה בתכנון יעוץ איטום ככה צריך לעשות" האם זה צריך לספק את המפקח?

ת. כאן בוצע לפי מה שכתוב. זו דעה שלי, הדעה שלי אומרת שחייבים לבצע תכנון מוסכם, לא מישהו עושה יותר כוחות, אין מישהו שצריך לעשות שרירים בבניין בתכנון, לא קיים את המושג הזה. זה נכון שקורים דברים שהיזם רוצה, שיותר זול ויעיל לו יותר לוגיסטיקה שמתאימה לו וכו', אבל כל המערכת המקצועית צריכה לדעת שהיא עומדת בכל הכללים והתקנים של הענף.

ש. אתה עכשיו תיארת את הניסיון הרב שיש לך בנושא איטום וציינת שאתה גם מתכנן את הנושא של האיטום במנהרות הרכבת הקלה.

ת. לא הכל.

ש. גם לרכבת הקלה יש מנהל פרויקט ומפקח.

ת. כן.

ש. כשמנהל הפרויקט בא ויעיר לך הערה בנושא התכנון שלך,

ת. ועוד איך,

ש. ואתה תחליט שהוא רק מהנדס אזרחי ואין לו ניסיון של 30 שנה באיטום ואתה תגיד לו שזאת התכנית שצריך לבצע, האם אתה מצפה שיעזוב את העבודה או שיקבל את התכנית שלך?

ת. אין נושאי שרירים בענף, אין אחד מכתיב לשני את העמדה המוצקת שלו בלבד, חייבים להגיע להסכמה של ביצוע נכון של העבודה. אין כזה דבר שמישהו אומר "ככה אני רוצה".

ש. אני דיברתי עליך בפרויקט המנהרות שלך.

<#28#>

החלטה

הנושא מוצה.

<#29#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

ת. אני אגיד לך כן, אני מתפטר מהעבודה, אם הוא לא רוצה לקבל מה שאני אומר והמצפון שלי לא שלם אני כיועץ האיטום מתפטר והולך הביתה.

עו"ד קוך:

אין לי שאלות לעד. אני מבקשת להשתחרר מהדיון.

<#30#>

החלטה

כמבוקש.

<#31#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אני מציג לך פרוטוקול מה-19.5.05 שכותרתו "תיאום תכנון לביצוע" (נספח 10 ג' לתצהירי משה סאלם), מה מבקש המפקח מהקונסטרוקטור בכל הנוגע לאיטום?

ת. יש הערה לגבי מערכת האיטום בסעיף 2. בסעיף 2 צוין בסיכום הישיבה שהקונסטרוקטור צריך לוודא את האיטום בבית במגע עם הפיתוח.

ש. כשמפנים החלטה כזו לטיפול של הקונסטרוקטור, מה המשמעות של הדברים?

ת. שצריך לטפל.

ש. מי צריך לטפל?

ת. הקונסטרוקטור. כך כתוב.

ש. אני מפנה אותך לישיבה מיום 24.5.05 בהשתתפות הקונסטרוקטור בנושא תיאום ותכנון, אני מפנה אותך לסעיף 4 ד' ראש פרק "קונסטרוקציה".

מוגש ומסומן במ/3.

עו"ד משיח:

עד יום 9.5.16 אמציא העתקים של במ/3 לכל חבריי.

ת. אני קורא. יש להניח שזה לא מה שהמפקח התכוון פה, אין איטום של ניקוז, כי כתוב "פרטי איטום את ניקוז המרתפים." אין דבר כזה. כנראה הכוונה היא פרטי איטום וניקוז המרתפים.

ש. למי זה הופנה?

ת. כתוב פה קונסטרוקטור.

ש. אתה מסכים איתי שזו החלטה שנפלה בתום הישיבה שבה השתתף גם הקונסטרוקטור?

ת. זה כתוב.

ש. אני מפנה אותך לישיבת תיאום מיום 5.6.05 בעמ' הראשון בראש פרק "קונסטרוקציה" שמתחיל מסעיף 1, 2, 3, 4 ו-5. נכון שאתה מעיין בסעיפים האלו המסקנה שלך היא ברורה שהמפקח ששותף לישיבה עם הקונסטרוקטור ובעלי מקצוע נוספים מגיעים להחלטה שעל פיה מוסכם שהקונסטרוקטור יטפל בכל הנושאים שקשורים לאיטום?

ת. לא, אלא בכל הנושאים שמפורטים כאן.

ש. נכון שחלק ממה שהקונסטרוקטור לקח לעצמו לפי החלטה לטיפול זה להעביר סט תכניות של היסודות?

ת. כן, זה מה שכתוב. אני לא אמרתי שלא ראיתי תכניות קונסטרוקציה. ההפך, ראיתי תכניות קונסטרוקציה של המרתף שעליהן רשום גם מערכת איטום.

ש. אני מפנה אותך למכתב של האדריכל אבוקסיס מיום 15.5.06, האם המסקנה שלך מקריאת המכתב הזה שיש דרישה לקונסטרוקטור לצרף פרטים?

ת. זה מה שכתוב.

הוגש וסומן במ/4.

עו"ד עטר:

למען הסר ספק, כל מסמך שמוצג למומחה ומוגש כראיה מוגש כראיה לגבי הנושא הספציפי במסמך שאליו הופנה, ולא באופן כללי.

המשך חקירה:

ש. מציג לך מכתב של האדריכל אבוקסיס מיום 2.4.06, מפנה לסעיף ג'.

תרשומת בית משפט: המסמך קריא בחלקו.

הוגש וסומן במ/5.

ש. אני רוצה לתאר לך תהליך של שלב התכנון והתיאום, ותאמר לי כבעל מקצוע אם התהליך הזה הוא תהליך ראוי. יושבים היועצים כל אחד בתחומו, מתאמים את הפרטים ויוצאת החלטה בעקבות הישיבה הזאת. האם זאת התנהלות ראויה של חברת הפיקוח?

ת. כן.

ש. אתה מסכים איתי שבמידה ונופלת החלטה בהשתתפות כל היועצים צריך לפעול על פי ההחלטה הזו?

ת. כן, ברור.

ש. נכון שברגע שפועלים על פי ההחלטה הזו, האנשים המעורבים מילאו את המוטל עליהם?

ת. כן, הגיוני. בהתאם להחלטה.

מר ברקוביץ:

אני מבקש גילוי נאות. אני עובד עם איטומית, כולל שהם שכרו את שירותיי לפרויקטים כיועץ איטום.

עו"ד בר און:

יש מעט מאוד יועצי איטום בארץ.

מר ברקוביץ:

אין אחד מאיתנו לפחות מבין אלה המנוסים יותר שלא עבדו עם רוב חברות איטום / בניין הגדולות בארץ.

עו"ד קציר:

אני לא הייתי מודע לזה.

עו"ד משיח:

אני חושב שיש חשיבות רבה לעובדה שלמומחה שמונה ע"י בית המשפט שבהרבה מאוד מקרים בית המשפט סומך את ידיו על חוות הדעת שלו, שיש לו קשרי עבודה עם נתבעת מרכזית בכל הנוגע לנושא האיטום. על המשמעות של הדברים אני לא יכול לומר מפני שאני מופתע שאני שומע את זה ואני לא יודע בשלב זה מה אני מבקש. הדבר הקל ביותר לבקש זה למנות מומחה איטום אחר. יכול להיות שזה מה שאני אבקש אבל אני לא אומר את זה מפני שאני מבין את ההשלכות המרחיקות שיש לדברים. אני סבור שבעת המינוי היה צריך המומחה לומר שהוא עובד עם אחת הנתבעות.

עו"ד בלקין:

אני מבקש שהמומחה ידקדק לגבי לוחות הזמנים ויאמר ממתי הוא עובד עם חברת איטומית.

מר ברקוביץ:

אני עובד הרבה מאוד שנים עם חברת אשטרום, נתתי להם שירותים גם לחברת איטומית שהיא כעת עושה מגדל בבת ים.

עו"ד פלשן:

לאור דבריו של המומחה ובהתייחס לכך שבמסגרת התיק הנ"ל הוגשה חוות דעת נוספת של המומחה מר מרטון שניתנה לבקשת חברת הביטוח, כך שעל פניו מדובר במומחה אובייקטיבי, ולנוכח העובדה שהמומחה מסכים עם הנטען במסגרת חוו"ד מרטון, נראה לי שפתרון הוא מתן משקל שווה לשתי חוות הדעת. מרטון הוא מומחה בעל שם בתחומו, יש מעט מומחים בארץ ואפשר לחקור אותו גם על חוות דעתו.

עו"ד שחק:

לא הוגשה לבית המשפט חוות דעת של מרטון, מרטון אכן נשכר בתחילת הדרך ע"י חברת איילון והמציא חוות דעת שכמה מהצדדים צירפו אותה לעדויותיהם, אני לא מביע דעתי רק רציתי שהפרטים יהיו מדויקים.

עו"ד פלשן:

מרשיי צירפו את חוות הדעת של מרטון אשר נערכה ע"י מרטון עבור חברת הביטוח בשעתו על מנת לבדוק את הנזקים שנגרמו בפרויקט וגם לראות מה קורה לנזקים.

עו"ד בר און:

למרטון אין כאן מעמד של מומחה, איך חוות הדעת שלו יכולה לעמוד. חברי צירף את זה כמסמך שלא ערוך כחוות דעת מומחה, איך הוא יכול לעמוד. וסביר להניח שגם מרטון עבד עם איטומית ואשטרום.

עו"ד פלשן:

חוות הדעת צורפה כראיה מטעמי, היא כן ערוכה כחוות דעת ועדיין לא העדתי את עדיי ולא ויתרתי בשום מקום על הגשת חוות הדעת.

עו"ד מוקדי:

אנחנו צירפנו את חוות הדעת גם לתצהירים שלנו. איש לא השיג על זה. היא מהווה הודעת בעל דין. מותב זה לא טיפל בתיק בעת שנדונה שאלת מינוי מומחים מטעם בית המשפט, התהליך ארך זמן רב משום שבין היתר היה קשה למצוא מומחה, זו לא פעם ראשונה שחבריי ואני מופיעים בתיקים בהם יש מספר מומחים בעלי דין מכובדים שהסיכוי שיהיה מומחה שימונה שלא מכיר או עבד או עובד עם אחד מהם במדינתנו הקטנה שואף לאפס. לכן חברי שומר על זכויותיו.

עו"ד פלשן:

חוו"ד מרטון צורפה כראיה מראיותיי ואני לא מוותר עליה. ככל שמי מהנתבעים יבקש לחקור את המומחה יודיע לבית המשפט מבעוד מועד.

מר ברקוביץ:

מכיוון שיש מעט מומחים בתחום הזה ואני מכבד אותם אני חושב שכולם משתדלים בגלל שהם עובדים עם כולם בלי יוצא מן הכלל לשמור על האמינות כי אחרת אין לנו זכות קיום.

עו"ד פלשן:

החוות דעת צורפה כחוות דעת ולא כנספח.

עו"ד משיח:

גם כשאני מסתכל על הפרויקטים שציין המומחה בסעיף 1.3 לחוות הדעת שלו, לא מוזכרת אשטרום ולא איטומית. כדי לצמצם את הנזק שיכול להיגרם במידה ותתקבל בקשה אם תוגש למשוך את חוות הדעת ולמנות מומחה אחר, שכל הנושא הכספי, דהיינו מה צריך לעשות ומה העלויות, שנאמץ את חוות הדעת של המומחה. כל ההיבטים האחרים בחוות הדעת לא יילקחו בחשבון כחלק מהראיות.

מר ברקוביץ:

אני מפנה לחוות דעתי בסעיף 1.3.ב', ציינתי אשדר שזה אשטרום.

עו"ד קציר:

איטומית רק לא מזמן הצטרפה לקבוצת אשטרום.

מר ברקוביץ:

מאז ומתמיד היא הייתה חלק ממנה.

מר ברקוביץ משיב לשאלות עו"ד קציר:

ש. השאלות עד כה התייחסו בעיקר לנושא המרתפים, אני רוצה לומר לך שטענותיה של איטומית אחת הטענות היא שהיא לא ביצעה את איטום החצרות האנגליות, לא ביצעה את איטום החזיתות והקירות, ולא ביצעה את איטום החלונות, אלמנטים שמוזכרים בחוות הדעת שלך. האם הוצג בפניך מסמך שסותר את הטענה הזו של איטומית? ואיטומית אומרת שעבודות איטום אלו נעשו ע"י הקבלן הראשי.

ת. זה מה שעמד בפניי, נספח א' שזה העבודות שאיטומית הייתה צריכה לעשות והדברים האלה לא רשומים שם. העבודות שציינת באמת לא רשומות שם בנספח א' לחוות דעתי.

ש. באותה ישיבה מכוננת עם איטומית מ-13.2.06 מופיעות המילים מתוך סעיף 8.3 לחוות הדעת שלך "ביצוע עפ"י פרטים ע"י הקבלן". סעיף 8.3.2 אתה בעצמך תוהה מה המשמעות של המשפט הזה ואתה אומר קודם כי אפשר להבין אותו בכמה דרכים כי הוא כתוב בקיצור. איטומית מבינה שהביצוע על פי פרטים ע"י הקבלן – כלומר איטומית מבצעת את הפרטים. השאלה היא האם נכון כי חבריי הבינו את דבריך באופן שונה, האם נכון לומר שניתן להבין את המשפט הזה גם באופן שבו איטומית מבצעת את העבודה עפ"י הפרטים שיימסרו לה? הוצגו בפניה פרטים והיא תבצע אותם. ואם חבריי מנסים להבין שהיא לקחה על עצמה גם את תכנון הפרטים, לא ניתן להבין זאת.

ת. אני חושב שלשאלה הזו עניתי, לא היה קל לבוא ולתת מענה לכל המערכת הזאת הטיפה מסובכת פה ואני חושב שהשתדלתי מאוד לשקול את שני המשפטים האלה, 8.3.2 ו-8.3.3, שקלתי בכבדות את הביטויים איך לתת מענה לשאלה כבדה זו. כך עניתי. אני לא יודע מה אני יכול להוסיף.

ש. אני מבקש להפנות אותך לנספח 4 לתצהירים של איטומית. זה הועבר אליך בזמנו כשהצדדים העבירו אליך חומר לקראת הכנת חוות הדעת, מדובר על הסכם העבודה בין דור הנדסה לבין איטומית. העמ' האחרון לאותו נספח, סעיף 5, סעיף קטן ח', כתוב שם שהמזמין ימציא תכניות מאושרות לביצוע ובנוסף יסמן... אני מקריא. בשום מקום לאורך המסמך לא לקחה על עצמה איטומית לתכנן פרטי איטום. האם הוצג בפניך איזשהו מסמך שסותר את סעיף 5 סעיף קטן ח' לפיו עבודותיה של איטומית ייעשו לפי תכניות מאושרות לביצוע שיועברו אליה ע"י הקבלן הראשי שהוא מזמין העבודה, דור הנדסה?

ת. המסמכים שעמדו לרשותי מופיעים פה בחוות דעתי ועל אלה יכולתי להתבסס. במה שכתבתי בסעיפים האלה זו מסקנתי לאותו הנושא. אין ספק שחסר תכנון מפורט, אין ספק שמישהו לקח על עצמו לעשות את העבודה הזו, מה אני יכול להוסיף יותר על מה שאמרתי וכתבתי עד עכשיו. אני מבין שזו שאלה קשה ולא פשוטה אבל אני מאמין שנתתי מענה לזה.

ש. סעיף 7.1.5 לחוות הדעת, באותו סעיף אתה מתייחס לכך שהפרט בעניין יריעות האיטום שעל הרצפה אמנם מקובל לביצוע על ידי האוטמים והלאה יש איתו בעיה כיוון שלא ניתן לשמור על היריעה לאורך ביצוע עבודות הבטון. בסעיף 7.1.7 אתה מתייחס גם לנושא הבטון הרזה ששכבות האיטום נעשות מעליו, אתה אומר שאין בתכנית הקונסטרוקציה שום התייחסות להגנה על מערכת האיטום שיכולה להיפגע בקלות בעת ביצוע עבודות הברזל והבטון של הרצפה. השאלה היא כזו, גם לאחר שמסתיימת עבודתו של קבלן האיטום או לפחות חלק מהעבודות כיוון שהדבר נעשה בשלבים, ישנה אחריות רבה לקבלן שמבצע את עבודות השלד להקפיד הקפדה יתרה לא לפגוע ביריעות האיטום כיוון שהיריעות הללו הן סה"כ אלסטיות עדינות שפגיעה מכנית בהן מבטלת את כל האיטום שלהן. וייתכן סביר להניח שזה גם המצב שלא נעשתה הקפדה כזו. ואפילו אם בחלק מהמקומות נעשה איטום כמו שצריך אי הקפדתו של הקבלן ושל המפקח שפיקח על עבודתו בביצוע עבודות השלד פגע ביריעות האיטום.

ת. עבודות האיטום באופן כללי הן תהליך עדין יותר במערכת הבנייה מכיוון שהן נפגעות בקלות ולכן הגנה על מערכת האיטום ודאגה שלא ייפגעו היא חשובה. לכן גם באתי ואמרתי שעדיף לבוא ולתפור יריעות כדי שלא ייפגעו וזה מה שניסיתי לומר. שתיים, כן צריך לדאוג למערכת הגנה על האיטום כפי שציינתי. מה יש להוסיף. צריכים לדאוג שמערכת האיטום עובדת ביחד ומשתלבת עם יתר המקצועות באופן כללי במקרה זה קבלן השלד.

ש. אני רק רוצה שתאשר שבהתאם לפרקטיקה יש מקומות בהם קבלן האיטום מסיים את עבודתו או לפחות שלב אחד מתוך עבודתו, יוצא מהשטח ולא נמצא שם כדי להגן על כך שהעבודות הבאות לא יפגעו. מי זה שאמור להגן על כך?

עו"ד משיח:

אני מתנגד לשאלה. חברי מפנה שאלה למומחה ובשאלה שלו הוא מבקש שיאשר לו שאיטומית גם ביצעה את העבודה כפי שצריך ועזבה את השטח וגורם אחר פגע בעבודה שלה. ואני חושב שאי אפשר להפנות שאלה כזו אל המומחה כיוון שהמומחה בגילוי נאות אמר שהוא עובד עם איטומית ואני חושב שכולנו בני אדם ואין סיכוי שהמומחה ייתן תשובה אחרת מאשר חיובית לשאלה ששאל חברי.

עו"ד פלשן:

אני מבקש להעיר שלשאלת עו"ד קציר אין זכר בחוו"ד והוא מעלה עניין חדש לחלוטין.

עו"ד קציר:

ביחס להתנגדות של עו"ד משיח אני חושב שאין מקום להתנגד מכיוון שמדובר בשאלה שקשורה באופן ישיר לתחום מומחיותו של המומחה שעל כך הוא מעיד כאן היום ועו"ד משיח מנסה לעשות שימוש בגילוי הנאות.

<#32#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#33#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

ת. קודם כל, זה רשום. מפנה לסעיף 7.1.7. בחוות הדעת שלי זו התשובה, שלא מופיעה שכבת הגנה שאמורה למנוע פגיעה במערכת האיטום.

לאחר הפסקה:

מר ברקוביץ:

התקשרתי למשרד ומתברר שיש לי לא מעט פרויקטים עם חברת אתגר על.

המשך חקירה:

ש. בהמשך לנקודה שבה הפסקנו, של חשיבות של ביצוע עבודות השלד באופן שלא יפגעו ביריעות האיטום, ישנה טענה שהיו כשלים ביציקת הבטון כקו הגנה שני לאיטום. תאשר שככל ויוכח שהיו כשלים כאלו יש בכך כדי לפגוע במערכת האיטום הכוללת והיציקה לא נעשתה ע"י קבלן האיטום?

ת. מי שניסה להבהיר לך את השאלה לא לימד אותך מספיק טוב. ההגנה על האיטום היא עצמאית. הבטון עצמו יכול לבוא כקו הגנה שני כנגד מים, וזו הסיבה שאנחנו מכניסים בתוך הבטון תוספות, יודעים להתגונן נגד תפרי יציקה וכדומה. אם המערכת תבוצע נכון יש סיכוי שהיא תדע לעמוד פחות או יותר טוב כנגד המים. אך לא באה במקום מערכת האיטום.

ש. אני מבין שערבבתי בין שני נושאים, לגבי פגיעה של עבודות השלד ביריעות האיטום, הדבר השני הוא יציקה של שכבת בטון שמשמשת כקו הגנה שני. ככל ויוכח שגם היציקה הזו לא נעשתה כראוי, האם מדובר ביציקה שנעשית ע"י קבלן השלד? תאשר שמדובר ביציקה שנעשית ע"י קבלן השלד.

ת. ברור שקבלן השלד עושה את יציקת הבטון.

ש. בחוות דעת של חברת מיל"ב מטעם התובעים עמ' 7 סעיף 2.2א' (נספח י"ג לתצהירי התובעים) שמתייחס לבית משפ' טאוב, מדובר על סדקים בקירות המרתף שמעידים על שקיעת יסוד פינתי. אנחנו יודעים שבמקרה שלנו מדובר בקרקע חרסיתית שמנה שיש בה תנודות שיכולות להיווצר כתוצאה ממגע עם מים ואנחנו גם יודעים שיש בעיה חמורה של העדר ניקוז מתאים, האם נכון לומר ששקיעה כזו שגרמה לסדקים עלולה גם לפגוע בשכבת האיטום של המרתף?

ת. אני לא ראיתי, בי"ת באופן כללי אם המבנה שוקע בטח לא איטום יחזיק אותו.

ש. האם השקיעה עלולה לפגוע באיטום?

ת. ברור.

משיב לשאלות עו"ד בר און:

ש. חוות הדעת של מרטון שעיינת בה, אמרת במהלך החקירה של חבריי שאתה מסכים למה שמרטון אומר בחוות דעתו?

ת. באופן כללי אני מסכים איתו, אני לא יכול עכשיו לזכור בכל סעיף וסעיף מה יכול להיות.

ש. מפנה אותך לעמ' 61/242 לתצהירי הנתבעים 3-6, סעיף 7.2 עמ' 11 לחוות דעתו של מרטון. הסעיף הזה מדבר על המפרט הכללי, אם המפרט הכללי הוא חלק מהסכם העבודה, מרטון קובע כאן שבעצם לפי המפרט הכללי באדמות מהסוג הזה היה צריך לבצע שתי יריעות. לא התייחסת לזה בחוות הדעת שלך.

ת. זה לא מופיע באף אחד מהפרטים לא של הקונסטרוקטור ולא של מי שלקח על עצמו לבצע את העבודה.

ש. אבל אם כפי שקבעת בחוות הדעת שלך שהמפרט הוא חלק מההתחייבויות של הקבלן הראשי, זאת אומרת שהוא צריך לעמוד בהוראות המפרט הכללי, ואם המפרט הכללי סותר את מה שבוצע, הקבלן הראשי לא עומד בהסכם שהוא חתם עליו? האם ההנחה שלי נכונה? מפנה לסעיף 7.1.4 לחוות דעתך. במפרט הטכני המצורף לחוזה עם החברה הקבלנית, אני קוראת.

ת. במפרט הכללי כתוב שאפשר יהיה להעלות את דרגת האיטום בשימוש בשתי יריעות בדרגה כזו. המפרט הכללי מחלק את דרגת האיטום שאתה מיישם על אלמנטים הבניין במקרה שלנו המרתף על פי עומק, סוג הקרקע וכדומה.

ש. אם הקבלן ביצע יריעת איטום אחת,

ת. התשובה היא ששתי יריעות יותר טובות מאחת.

ש. אם הקבלן מחויב למפרט הכללי כפי שאתה קובע ולפי המפרט הכללי צריך לעשות 2 יריעות איטום והקבלן ביצע רק אחת, זאת אומרת שהוא לא עומד בדרישות המפרט הכללי שהוא התחייב להן?

עו"ד פלשן:

מתנגד לשאלה כי היא שאלה מטעה. בהסכם שנחתם בין הקבלן לבין מקורות שליטה אנחנו נראה שבהתאם להסכם הזה אנחנו נכנסים פה לעניין חוזי בין הקבלן לבין מקורות שליטה. יש שם הנחיות מפורשות לקבלן מה לעשות. מצורפים מפרטים ספציפיים, יש הנחיות של הפיקוח ונאמר לקבלן שהוא אמור לפעול גם בהתאם לנספח הכללי גם בהתאם לתכניות הביצוע של המתכננים, מי שערך את המפרט שבהתאם לו פעל הקבלן זה מהנדס הקונסטרוקציה. חברתי מניחה הנחה מסוימת בפני המומחה שאינה נכונה. לא ייתכן שתציגי בפניו מידע שהוא לא נכון. אני מפנה לסעיפים ספציפיים בהסכם. אני מפנה לסעיף 4.6 בהסכם בין הקבלן לבין כל אחד מהדיירים, לדוגמה טאוב. שם נאמר משהו מאוד פשוט, הקבלן יבצע את העבודות בהתאם לחוזה בהתאמה מלאה למפרטים ובהתאם לדרישות המפקח, כל סטייה בביצוע ... אני מצטט. אני מפנה לסעיף 4.3.3. להסכם מצורפים מפרטים. גם ניתנה לקבלן הנחיה ספציפית שאמרה בדיוק מה לעשות. הקבלן הוא לא המתכנן או היזם. מדובר בקבלן מבצע בלבד שקיבל הנחיות תכנוניות מה לעשות והעביר אותן הלאה.

עו"ד בר און:

אנחנו לא בשלב שמיעת הראיות. כפי שחברי ציטט סעיפים ספציפיים מתוך החוזה שבינו לבין אחד הדיירים כך ייתכן המומחה קובע שהמפרט שהאוגדן הכחול הוא חלק מההסכם. אם הנחתו העובדתית שייתכן ויתברר שהיא לא נכונה אבל אני סבורה שהיא נכונה וודאי שנדון בעניין זה בחקירתו של הקבלן ובסיכומים. המומחה כתב בחוות דעתו סעיף מסוים שבו הוא יוצא מנק' הנחה מסוימת ואני רוצה לברר איתו על בסיס אותה הנחה עובדתית מה המשמעות של זה.

<#34#>

החלטה

אני מתירה את השאלה.

<#35#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

ת. רציתי להיות בטוח אם זה בגדר המלצה או בגדר חובה לגבי האוגדן הכחול. אני קורא מהאוגדן הכחול, סעיף 050416 בעמ' 27 וגם 05042, רשום שצריך קרקע לא מתנקזת... אני קורא. זה לא בגדר המלצה.

ש. קודם כל אתה אומר שאתה מסכים עם מה שמרטון כתב.

ת. כן.

ש. האם נכון שמקובל כאשר יש סתירה בין מסמכים למשל התחייבות כתובה בחוזה לבין פרט מסוים או מפרט שהוא נספח ב' לחוות דעתך, מה צריך לעשות עם זה? מי צריך להעיר? בוא תסביר לנו.

ת. שאלה קשה. זה דורש אפילו אני שמתמצא בתחום הזה הייתי צריך לעיין עכשיו כדי לבדוק. זה לא פשוט. לא זכרתי אם זו המלצה או חובה ואני חי את זה כל יום. אם הבנאדם לא מחויב לאותו מפרט אז הוא לא מחויב. אם כתבת שהוא חייב לעשות לפי זה, אם לא אז הוא יעשה לפי מה שהתחייב. בהנחה שהתחייב יצטרך לעשות לפי זה. כפי שאני מבין, השאלה הבאמת קשה היא מי היה צריך להעיר את זה. מתברר שכנראה היה צריך לבוא מישהו מקצועי יותר להעיר את ההערה הזו. כולם צריכים להכיר את החוקים.

ש. יש לנו שני מסמכים סותרים ששניהם חלק מהחוזה. מה גובר?

ת. אני לא יודע לענות על זה.

עו"ד משיח:

המומחה מפנה אותנו לסעיפים מסוימים, 05042 ו-050415 כתוב "אם לא נאמר אחרת במסמכי החוזה". לכן אי אפשר להגיד שזה חוק.

המשך חקירה:

ש. אני מציגה בפניך את פרטי האיטום שמרשי אומר שהם פרטים עקרוניים לצורך מכרז, מדובר בנספח לתצהירו של מרשי. האם נכון שהפרטים האלה אינם פרטים לביצוע?

ת. כתוב "לאישור".

ש. כלומר תסביר לנו כמהנדס ששגור בקבלת תכניות כאלה כשכתוב "לאישור" ולא כתוב "למכרז" או "לביצוע".

ת. יש שלבים בתכנון וביצוע מערכות הבנייה. מה שהוצג כאן זה "לאישור".

ש. תסביר לנו את המשמעות של זה.

ת. יש שלבים לאישור, למכרז, ולביצוע.

ש. האם מותר לבצע לפי תכנית כזו?

ת. לא.

ש. רק תאשר לי שבעצם רק אחרי השלב שיוצאת תכנית כזו והיא מאושרת מוציאים בשלב הבא תכנית למכרז ובשלב האחרון מוציאים תכנית לביצוע ואותה מבצעים.

ת. כל היום אמרתי רק את זה.

ש. אתה עוסק בתחום לא מעט שנים, כשאתה נותן פרטים עקרוניים לצורך מכרז או לצורך תמחור, אחר כך מנהל הפרויקט כפי שכתבת בחוות הדעת יחד עם חברת האיטום עושים שינוי, לא מעבירים אליך לאישור, לא אישרת. לא נתת אישור, לא מזמינים אותך לפיקוח עליון, האם אתה רואה את עצמך אחראי לאותו פרט מקורי שלא בוצע?

ת. זו שאלה תיאורטית ואם מוציאים אותי מהפרויקט אז יצאתי מהפרויקט. לא עשו לפי הפרטים שלי ולא קראו לי לראות מה נעשה.

ש. במקרה כזה אתה רואה את עצמך אחראי?

ת. ברור שלא, הוציאו אותי מהפרויקט. אם לא מבצעים לפי הפרטים שלי ולא קוראים לי לפיקוח ברור שאני לא יכול להיות אחראי על העבודה שבוצעה.

ש. האם הוצג בפניך מסמך כלשהו שהקונסטרוקטור נתן אישור לאותו שינוי בפרטים שאתה מדבר עליו בחוות הדעת?

ת. לא היה שום שינוי.

ש. כל העדות שלך דיברת, אני מפנה אותך לסעיף 7.1.5 לחוות הדעת, שכל שינוי בפרט של יריעת האיטום כשהיא יוצאת, האם ראית אישור של הקונסטרוקטור לזה?

ת. ברור שלא, לא ראיתי שום אישור בכלל.

ש. אתה אומר שהפרטים שהוצגו בפניך הם פרטים עקרוניים לא מספיקים. האם נכון שבעצם כשקבלן בא לבצע תכנית שהיא לא מספיק מפורטת מבחינתו הוא צריך לפנות ולבקש תכנית מספקת יותר מפורטת שתאפשר לו לבצע בדיוק לפי התכנית?

ת. כן, הוא צריך לבצע לפי תכניות או לקחת על עצמו תכנון וביצוע.

ש. אם התכנון לא מספיק מפורט?

ת. תכנון לא מספיק מפורט זה סימן שזה לא מושלם. תכנון צריך להיות מושלם. אם התכנון לא מספיק מפורט, לא עשית.

ש. האם הוצג בפניך איזשהו מסמך שאומרים לקונסטרוקטור התכניות שלך לא מספיק מפורטות?

ת. אני לא זוכר. גם הציגו לי היום כל מיני מסמכים, אני צריך לראות.

ש. נספח א' לחוות דעתך הוא מסמך מה-13.2.06. נספח ב' לחוות דעתך אולי תאמר לנו מאיזה תאריך הוא? המפרט הזה הועמד לביצוע רק כאשר שכרו את חברת איטומית.

ת. זה מה שצורף להסכם המקורי.

ש. נכון יהיה להניח שרק אחרי 13.2.06 שהוא המועד של נספח א' כאשר באה חברת איטומית לבצע אז חברת איטומית הייתה צריכה להגיד אם היא חשבה כך שהפרטים שהיא קיבלה או המפרט הכללי לא מספיק מספקים והיא מבקשת יותר פירוט.

ת. אני כבר אמרתי שהמסמכים שעמדו לפניי הם אלו שצורפו לחוות דעתי וזה מה שכתבתי ואותו סעיף שכבר ציטטתי קודם ביצוע עפ"י פרטים ע"י הקבלן, ואם זו הכוונה לתכנון וביצוע הרי שדיברנו קודם על אותם הסעיפים, ראה סעיף 8.3 כולו.

ש. אותו נספח א' לחוות דעתך, במשתתפים בנוכחים באותה פגישה אני רואה שהקונסטרוקטור לא השתתף. האם לא הגיוני שאם הקונסטרוקטור היה יועץ האיטום הוא היה צריך להשתתף באותה ישיבה ולהחליט יחד עם הנוכחים את פרטי האיטום?

ת. חיובי.

עו"ד משיח:

אני מתנגד לשאלה למרות שהעד הזדרז לענות על השאלה. המסמך הזה הוא רק עמוד אחד מתוך יותר. אנחנו ננסה לאתר את המסמך במלואו. תשובתו של העד מסתמכת רק על עמוד זה. אם נציג את המסמך בשלמות ותתברר תמונה אחרת, אז נציג את המסמך ונבקש מבית המשפט להסיק מסקנות מהתשובה.

עו"ד פלשן:

מדובר בנספח ד' לתצהירים של הנתבעים 3-6.

המשך חקירה:

ש. האם הוצג בפניך אישור של הקונסטרוקטור לאותה הסכמה, למפרט, למסמך של ה-13.2.06?

ת. לא.

ש. אתה אומר בחוות דעתך בסעיף 7.1.3, אני מקריאה. מאוחר יותר בסעיף 8.2.2 אתה אומר, לא ראיתי שחרור של הקונסטרוקטור מתכנון מערכת האיטום. האם ראית הסכם של הקונסטרוקטור שהוא כן מבצע תכנון לאיטום?

ת. לא ראיתי.

ש. אומרת אתגר על בסעיף 6 י' בעמ' 3 לתצהיר מטעמה שנושא האיטום נבחן ע"י הנתבע 11, הלקוח שלי. אתה מכיר מונח כזה? מה זה נבחן?

ת. אני לא יודע.

<#36#>

החלטה

אני פוסקת את שכרו של המומחה סך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות מתבקשת להעביר ולשלם מתוך הפקדון את השכר למומחה כאמור.

עד יום 8.5.16 יודיע ב"כ התובעים שמות של שישה מצהירים שיתייצבו לחקירה ליום 15.5.16.

מוצע כי יתייצבו בפועל שניים והאחרים יהיו נגישים בהתראה של חצי שעה.

<#37#>

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ו, 04/05/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליה סטרניצקי