נוכחים:

ב"כ המאשימה נוי נאוי, מתמחה

ב"כ הנאשם עו"ד אבי אודיז

הנאשם בעצמו

פתח דבר

הנאשם 3 הורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 .

השתלשלות העניינים מתוארת בהרחבה בהכרעת הדין ולהלן תובא בתמצית:

הנאשם עבד כבודק כלי רכב ב"קומפיוטסט אוטו סנטר ושות'" בנס ציונה. תפקידו של הנאשם היה לבדוק כלי רכב לצורך רכישתם על ידי רוכשים פוטנציאליים, להפיק דו"חות של תוצאות הבדיקות ולהסביר את הממצאים שעלו בבדיקות למזמיני הבדיקות, הרוכשים הפוטנציאליים.

השותפים בחברת "טרייד אין סנטר" מכרו כלי רכב פגומים ללקוחות שונים מבלי שגילו להם את מצבם האמיתי, תוך הצגת מצגים כוזבים ומטעים. זאת עשו, בכך, שהסתייעו בבודקי רכב מקצועיים על מנת שישתפו עמם פעולה ויציגו בפני הלקוחות אשר ביקשו לבדוק את הרכב טרם רכישתו, מצג כוזב ומטעה באשר למצב הרכב. בין היתר, הסתייעו לשם כך בנאשם אשר הורשע בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה, בכך שבדק רכב ומסר לרוכשת הפוטנציאלית מצג כוזב, לפיו הרכב לא עבר תאונות ואין כל פגיעה בשלדת הרכב. על סמך מצג זה, רכשה הרוכשת את הרכב.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת מעשיו של הנאשם.

ב"כ המאשימה תיארה כי הנאשם שיתף פעולה עם סוחרי הכלי רכב תוך ניצול האמון שניתן בו מתוקף תפקידו. הרוכשים הפוטנציאליים ראו בנאשם, בוחן הרכב, צד נייטרלי והוא הציג בפניהם מצג כוזב ומטעה. אמנם גם סוחרי הרכב וגם הנאשם העבירו ממצאים כוזבים לרוכשים הפוטנציאליים, אך לדידה של המאשימה, מעשיו של הנאשם אף חמורים יותר מאלו של סוחרי הרכב. המרמה שביצע הנאשם במעשיו היא כפולה, שכן היא באה לידי ביטוי הן בממצאים שהעביר לגבי מצב הרכב והן באשר לנייטרליות אשר היה עליו לנקוט.

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם חופש הבחירה והפעולה של האדם. עוד פגע הנאשם באמון שנתנה בו הרוכשת וכן באמון הציבור. כך, גם גרם לפגיעה בחיי מסחר תקינים.

ב"כ המאשימה ציינה כי בפרשה נדונו שני בוחני רכב אחרים, הודו במיוחס להם במסגרת הסדר טיעון, הורשעו ונדונו לעונשי מאסר בפועל. לכאורה, יש להקל בעונשו של הנאשם. הוא הורשע בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה ואילו, שני הבוחנים האחרים הורשעו במספר רב יותר של עבירות כאלו, אך לא כך הם פני הדברים. אלמלא הנאשם שהיה הבוחן היחיד במקום, העבירה לא הייתה יכולה להתבצע. עוד הצביעה המאשימה כי כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, הוא ממשיך לעבוד במכון הרכב וביטול הרשעתו, כפי שמבקש ב"כ הנאשם, יהווה למעשה, פרס עבור מעשיו.

המאשימה הצביעה על חומרת העבירות הכלכליות אותן ביצע הנאשם ועל הקושי בגילויין. עוד הדגישה כי בתי המשפט אמרו את דברם לא פעם בדבר הצורך להטיל ענישה מרתיעה על מבצעי עבירות אלו.

לדידה של המאשימה, מתחם העונש ההולם נע בין 4 חודשי מאסר בפועל לבין 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי בסכום הנע בין 5,000 ₪ לבין 35,000 ₪.

הנאשם נעדר עבר פלילי בעל מצב בריאותי לא פשוט אמנם, אך אין בכך כדי למנוע השתת מאסר בפועל על הנאשם. עוד התייחסה ב"כ המאשימה לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות וציינה כי אמנם העבירות בוצעו בין השנים 2005-2007, אך הן התגלו רק בתום התקופה ועוד הצביעה על היותו של תיק החקירה תיק מורכב ומסועף הכולל עדויות רבות.

המאשימה עתרה להותרת הרשעת הנאשם על כנה ולהשתת עונש מאסר המצוי באמצע מתחם העונש ההולם. היינו, 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 20,000 ₪ ופיצוי בסך 2,000 ₪.

ב"כ המאשימה תמכה עתירתה בפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו כי הנאשם זוכה מביצוע 76 עבירות מבין 78 העבירות והורשע לבסוף רק בביצוע שתי עבירות של קבלת דבר במרמה כלפי רוכשת אחת. עוד ציין כי בית המשפט קבע כי לא התקיימו במעשיו של הנאשם הנסיבות המחמירות אשר אותן ייחסה המאשימה לנאשם בכתב האישום וכי לא הוכח כי הנאשם קיבל טובת הנאה או תמורה כלשהי.

ב"כ הנאשם ציין כי הכרעת הדין אינה פשוטה לקריאה ובוודאי למי שאינו משפטן. קצין המבחן התקשה בקריאתה. גם לאחר שנשלחה אליו תמצית העמודים הרלוונטיים. בתסקיר שירות המבחן צויין אמנם כי הנאשם הכחיש את מעשיו, אך אין מדובר, לדידו של ב"כ הנאשם, בהכחשה גורפת ומוחלטת של ביצוע כל עבירה אלא בעיקר בהכחשת הנסיבות הסובבות את ביצוע העבירה, כפי שאלו פורטו בכתב האישום. כמו כן, שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע צער על הנזק הכלכלי שנגרם למתלוננת וביטא נכונות לפצותה.

הנאשם כבן 65 שנים, נורמטיבי ונעדר עבר פלילי. סובל מבעיות בריאותיות לא פשוטות. הנאשם מפרנס את רעייתו וכן, תומך בילדיו ובנכדיו המתקשים בפרנסתם.

ב"כ הנאשם הציג מכתב ממעסיקו של הנאשם וכן מסמכים שונים לפיהם לא ניתן יהיה להמשיך להעסיק את הנאשם בעבודתו הנוכחית, באם יורשע, הן בשל נהלי משרד התחבורה והן בשל מדיניות החברה. על כן, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על ביטול הרשעתו של הנאשם ועל הטלת צו של"צ.

ב"כ הנאשם תמך עתירתו בפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן מגולל קורות חייו של הנאשם. הנאשם בן 65 שנים, נשוי ואב לשלושה. בעל תעודת מקצוע כבוחן רכב, יציב תעסוקתית ועובד מזה כ- 10 שנים במכון רכב כמנהל מקצועי. אחראי, בין היתר, גם על ניהול עובדים, קבלת לקוחות וגביית תשלומים. תפקודו מתואר כחיובי ולשביעות רצון מעסיקיו.

בנעוריו, עבר תאונת דרכים קשה ומאז, לאורך השנים, עבר מספר ניתוחים וסבל מכאבים וזיהומים כרוניים ברגלו וכן, דלקת פרקים כרונית. הנאשם מצוי במעקב רפואי רציף ונוטל תרופות רבות. עקב מצבו הרפואי, התנדב לשירות צבאי ושירת כבוחן רכב.

הנאשם נעדר עבר פלילי וזו מעורבותו הראשונה עם החוק. שירות המבחן ציין כי למרות שהורשע הנאשם, הוא הכחיש את התנהגותו כמתואר בכתב האישום וטען כי טעה טעות מקצועית ומדובר בטעות בשיקול הדעת, ללא תכנון מוקדם וכוונה פלילית וללא רצון בהפקת רווחים כלכליים. הנאשם חש בושה וכאב בגין הסתבכותו בפלילים וביטא רצונו להמשיך באורח חיים נורמטיבי. כמו כן, הביע צער על הנזק הכלכלי שגרם למתלוננת וביטא נכונות לפצותה.

שירות המבחן התרשם מאדם נבון, מאורגן ומסודר, בעל יכולות תפקוד עקביות ותקינות לאורך השנים וזאת, חרף מצבו הרפואי המורכב. ניכר קושי בהתבוננות עצמית ביקורתית וכן, חשדנות וקושי במתן אמון בשירות המבחן. משהכחיש הנאשם את ביצוע העבירות, התקשה שירות המבחן להבין את הרקע, המניעים והנסיבות לביצוע העבירות. על כן, שירות המבחן התקשה להעריך באופן מלא את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. מנגד, נראה כי ההליך המשפטי נגד הנאשם מהווה עבורו גורם מציב גבול ולכך ולחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, יש ליתן משקל.

הנאשם הציג בפני שירות המבחן מסמכים לפיהם באם יורשע, יפוטר מעבודתו. על כן, המליץ שירות המבחן כי הרשעתו של הנאשם תבוטל וכי יוטל עליו צו של"צ בהיקף של 220 שעות ופיצוי.

דיון

אין להקל ראש בעבירות אותן ביצע הנאשם. העובדה כי בוצעו תוך ניצול האמון שרחשו לו לקוחות מכון הרכב, מעידה על הפגיעה שנגרמה כתוצאה ממעשיו.

הערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלו הם חופש הרצון, חופש הבחירה וחופש הפעולה של המתלוננים (ראה ע"פ 1242/06 צור נ' מדינת ישראל, פסקה 33 ; ע"פ 37/07 פרג נ' מדינת ישראל, פסקה 70 ).

הנאשם ניצל את האמון שרחשה לו הרוכשת, מתוקף תפקידו כבוחן כלי רכב. הרוכשת סברה כי יערוך חוות דעת אובייקטיבית ומהימנה בדבר מצבו האמיתי של הרכב אותו ביקשה לרכוש. אולם, לא כך היה הדבר והנאשם הציג בפניה מצג שווא לגבי מצב הרכב. על סמך מצג שווא זה, משסברה הרוכשת כי הרכב לא עבר תאונות משמעותיות וכי אין פגיעה בשלדת הרכב, רכשה אותו.

ב"כ הנאשם עתר לסיים את ההליך בעניינו של הנאשם באי הרשעה עקב נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ושל הנאשם.

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, נקבע כך לעניין הימנעות מהרשעה:

"...הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם כלל 78 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בסיומו של הליך שמיעת הראיות, זוכה הנאשם מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום והורשע אך בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה. זאת לאחר שבית המשפט קבע בהכרעת דינו כי במעשיו של הנאשם, לא התקיימו הנסיבות המחמירות כפי שתוארו בכתב האישום. עוד נקבע כי לא הובאה ראיה כלשהי המעידה כי הנאשם קיבל תמורה כלשהי או טובת הנאה בגין מעשיו.

הנאשם כבן 65 שנים, זו לו מעורבותו הראשונה והיחידה עם החוק. בעל תפקוד תעסוקתי רציף מזה כארבעים שנים ומצב בריאותי לא פשוט המתמודד עמו לאורך השנים. שירות המבחן התרשם מאדם בעל אורח חיים נורמטיבי, שההליך המשפטי המתנהל נגדו מהווה עבורו גורם מציב גבול.

הרשעתו של הנאשם בדין עלולה לפגוע פגיעה קשה בפרנסתו ובפרנסת משפחתו. הוצגו מסמכים שונים בפני בית המשפט ובפני שירות המבחן ומהם עולה כי באם יורשע הנאשם, יפוטר מעבודתו, הן בהתאם לנהלי משרד התחבורה והן בהתאם למדיניות החברה.

העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו לפני למעלה משמונה שנים וכתב האישום הוגש כשלוש שנים לאחר ביצוען.

על כן, נראה כי הרשעה תפגע בנאשם פגיעה שאינה מידתית בנסיבות העניין וכי מתקיימות בעניינו של הנאשם נסיבות מיוחדות המצדיקות סיום ההליך המשפטי בדרך של אי הרשעה.

לאור האמור לעיל, אני מורה כי הרשעתו של הנאשם מיום 19.11.2014 - תבוטל.

על הנאשם יוטל צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות במסגרת ה"חברה לתרבות ופנאי" בבת ים, בהתאם לתוכנית השל"צ שגיבש שירות המבחן. מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי של צו השל"צ. באם לא יעשה כן, ניתן יהיה להפקיע את הצו, להרשיעו ולגזור את דינו מחדש.

הנאשם ישלם פיצוי בסך 3,000 ש"ח למתלוננת, עדת התביעה מס' 14 בכתב האישום, אשר פרטיה יועברו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט. הפיצוי ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 01.10.15 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

עותק ההחלטה יועבר אל שירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ה, 06 ספטמבר 2015, במעמד הצדדים.