26 יוני 2014

לפני: כב' השופט אסף הראל

החלטה

1. לאחר עיון בכתבי הטענות, אני קובע כי הפלוגתאות בתובענה ובהודעת צד ג' הן כדלקמן:

א. האם תוכן שני המכתבים מ- 20.7.08 ו- 17.11.09 (סעיפים 8 ו- 12 לכתב התביעה) (להלן – המכתבים) מהווה לשון הרע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק)?

ב. ככל שיש באיזה משני המכתבים לשון הרע, היש לומר כי המכתבים מהווים פרסום לפי סעיף 2 לחוק?

ג. ככל ששני המכתבים מהווים פרסום לשון הרע, היש לומר – כטענת התובעת – כי הנתבעת היא שכתבה אותם?

ד. ככל שהמכתב מיום 17.11.09 מהווה פרסום לשון הרע, היש לומר – כטענת הנתבעת – כי צד ג' כתב אותו?

ה. ככל שמדובר בפרסום לשון הרע שנעשה על ידי מי מהנתבעת או צד ג', מהו הפיצוי ללא הוכחת נזק לו זכאית התובעת?

1. יודגש, כי השאלה האם תוכנם של המכתבים הוא אמת – אינה בגדר פלוגתא הדורשת הכרעה. זאת מאחר והנתבעת וצד ג' – אף אחד מהם – אינו טוען כי כתב איזה מהמכתבים וכי עומדת לו הגנת אמת בפרסום. משהנתבעת וגם צד ג' טוענים כי כלל לא כתבו את המכתבים, אין מקום לבחון האם יש אמת בפרסום (אורי שנהר, דיני לשון הרע, סעיף 17.1.1 (1997)).
2. בדיון הקרוב יתבקשו הצדדים להתיחס לסוגיות הקשורות להמשך בירור ההליך, בין היתר לנקודות הבאות: האם יש מקום לפצל את הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק; מיהם העדים שיעידו מטעמו של כל צד; ומהו הזמן הדרוש לכל צד כדי לחקור את עדי הצדדים האחרים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה בפקס ידני לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ד, (26 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.