1. אף שבשלב זה תלויות ועומדות מספר בקשות שטרם הושלמו הליכי התגובה והתשובה לתגובה, הרי שלנוכח הבקשה לדחיית מועד קדם המשפט הקרב ובא נוצר הצורך לדון עתה באותן בקשות שניתן לדון בהן בשלב זה.
2. בהחלטה מיום 30.10.12 הובהר כי על כל צד להגיש במסגרת ראיותיו ויחד עימן את תעודות עובד הציבור עליהן מבקש הוא להסתמך (פסקה 3 להחלטה). מהבקשות שהגישה התובעת עולה כי הפנייה להמצאת תעודת עובד ציבור נעשתה באיחור, ותקוותה של התובעת כי התעודות יומצאו בתוך פרק זמן קצר – נכזבה. הקביעה בעניין המועד להגשת תעודות עובד הציבור נגזרה גם מטיב המחלוקת שבין הצדדים ומההנחה שיהא על הנתבעים להתייחס לתיעוד שייכלל באלה. מכאן שכל עוד לא הוגשו תעודות עובד הציבור אין מקום לחייב את הנתבעים להגיש ראיותיהם, ואין להביאם למצב בו יוגשו ראיותיהם לשיעורין.
3. במצב הדברים שנוצר יש להורות כי תעודות עובד הציבור יוגשו עד ליום 1.5.13. אם הדבר לא יעלה בידי התובעת – תזמן את עובדי הציבור המבוקשים לדיון הקבוע ביום 20.5.13. הדיון, אם יתקיים באותו מועד, ייוחד אך ורק לצורך התייצבות עובד הציבור ומסירת התעודה. הזמנה לדיון תימסר בהמצאה אישית.
4. מאחר והנתבעים מסרו כי הם שוקדים כבר עתה על הכנת התצהירים מטעמם, כפי שהוטל עליהם לעשות, יוגשו תצהירי הנתבעים וראיותיהם עד ליום 15.7.13.
5. קדם המשפט המסכם נדחה ליום 3.9.13 בשעה 9:00. במועד זה ייקבע לוח זמנים לשמיעת הראיות ולסיכומים.
6. יש לקוות כי הצדדים ינצלו את הזמן העומד לרשותם גם בנסיון לבוא בדברים לסיים את ההתדיינות כולה בהבנה, או ישקלו להעביר את הסכסוך לגישור. נראה כי מתווים אלה עשויים להביא לתוצאות מתאימות, בפרט אם הסכסוך ינותב לכימות כספי של הטענות.
7. אשר לטענות בעניין גילוי המסמכים: גישתה של התובעת, לפיה תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) אינה חלה על מסמכים שנזכרו בתצהירי העדות הראשית – מקובלת עלי. מסקנה זו מושתתת על אדנים מספר:

האחד, העובדה כי נוסח התקנה לא השתנה לאחר הוספת תקנה 168 לתקנות, בגדרה נקבעה הסמכות להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית. אמנם חל שינוי בתקנה 114 לתקנות עת הוספה תקנה 168 לתקנות, במסגרת תיקון 2 תשנ"א (ק"ת 5380, מיום 29.8.1991), אלא ששוני זה התמצה במחיקת תקנה 114(ב) ובהותרת תקנה 114(א) כלשונה (תוך השמטת סימונה באות (א)). ממילא לא ניתן להניח כי באמירה לפיה ניתן לדרוש לעיין במסמך שנזכר ב"תצהיריו" של הזולת כיוון מחוקק המשנה לתצהירי עדות ראשית, שעניינם טרם בא לעולם באותה עת.

השני, תחולת תקנה 120 לתקנות על תקנה 114. בהעדר הוראה אחרת בתקנה 114 בעניין מועד הגילוי, חלה בעניינה הוראת תקנה 120 לתקנות. זו עוסקת בשלב החל מייד בתכוף לאחר הגשת כתבי הטענות, ולא בשלב הגשת הראיות.

השלישית, עניינה בהוראת תקנה 143(3) לתקנות, המאפשרת לשופט בקדם המשפט לתת צו לגילוי מסמכים אף כאשר זה לא התבקש בהתאם להוראת תקנה 120, במקרים המתאימים. הוראה זו חלה לאחר שמתן הצו מכח תקנה 114 מיצה את עצמו, ויש בכך כדי להורות על כי אין עוד מקום לדרישה מכח תקנה 114 לתקנות בשלב זה של הדיון. לכך יש להוסיף כי לאמיתו של דבר יש מקום לטענה לפיה תם קדם המשפט בתובענה, שעה שקדם המשפט המסכם נועד בעיקרו של דבר לדון בסדר שמיעת הראיות ובעניינים הנוגעים לכך.

1. עם זאת, תקנה 113 לתקנות (שלעניינה טען הנתבע 3) מסמיכה את בית המשפט לתת צו לגילוי מסמך פלוני "בכל עת". בהתחשב בשלב של הדיון, באופי הטענות ובהחלטות שניתנו בעבר בעניין ההליכים המקדמיים על רקע התנהלותם המחדלית של הנתבעים, נראה שיש מקום להיזקק לסמכות זו במשורה ובזהירות ראויה. בנסיבות אלה, ולאחר שעיינתי במכתבו של עו"ד רוזנברג מיום 5.3.13, בבקשות הנתבעים 3 ו-7 ובתגובות השונות שניתנו בהקשר זה, אני מורה כי התובעת תגלה לנתבעים את המסמכים שנזכרו בסעיפים 6, 7(א) ו- 14 לבקשה מטעם הנתבע 7. לעניין המסמכים הנזכרים בסעיפים 16, 17, 18(ג), 21, 22 ו- 26 לבקשת הנתבע 7 יוגש תצהיר ספציפי מטעם גורם מוסמך מטעם התובעת, שיצהיר, לאחר בדיקה ודרישה, כי אין בידה את המסמכים או את המסמכים הרלוונטיים (לפי ההקשר). תצהיר דומה יוגש בעניין לנדרש במכתבו של ב"כ הנתבע 3 בסעיפים 11.6 – 11.7, ו- 11.9 – 11.11. העתק המסמך הנזכר בסעיף 25(א) לבקשת הנתבע 7 יועבר לנתבעים, ללא תרגום. כל האמור לעיל ייעשה לא יאוחר מיום 26.5.13. לא יהא בו כדי לעכב את הגשת ראיות הנתבעים. כל יתר חלקי הבקשות נדחים, הן מטעמי חוסר רלוונטיות והן מהטעמים האחרים שהעלתה התובעת.
2. בקשה הנתבע 3 להוצאת תצהיר התשובות לשאלון של מר בכר נדחית, שכן לא ניתן לדעת אם יזומן לעדות לצורך הגשתו.

אף שהנתבע טרם הגיב לבקשה בעניין הוצאת טיוטות ההסכמים, נראה שאין מקום לבקשה זו. בקשתו של הנתבע 3 מניחה כי פרשנותו, לפיה התקיימה מערכת מו"מ "כפולה" היא הפרשנות היחידה האפשרית, ומבקשת להסיק מסקנות ראיתיות מראייה זו של ההתרחשות. נראה כי הבנה זו אינה הכרחית, והיא מוכחשת על ידי התובעת. ממילא אין מקום לקביעה כבר עתה לפיה לא ניתן יהיה לעשות שימוש בהסכמים כראיות (מה גם שאין חולק שניתן לעשות בהם שימוש בהקשר למו"מ בנוגע לנתבע 7).

1. כפי שהובהר בהחלטה מיום 10.4.13 – כל החלטה בהליך ביניים מכאן ואילך תגרור חיוב בהוצאות. מוצע לצדדים איפוא לבוא בדברים בנוגע ליתר הבקשות העומדות על הפרק.
2. בשלב זה איני מורה על ביטול הדיון הקבוע ליום 20.5.13, למקרה שיהא צורך במועד לשם הזמנת עובד הציבור. באי-כוח הנתבעים פטורים מהתייצבות למועד זה, גם אם הדיון יתקיים. ב"כ התובעת יגיש בקשה בעניין זה לא יאוחר מיום 5.5.13.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב באייר תשע"ג, 22 באפריל 2013, בהעדר הצדדים.