ביום 29.12.14 הוריתי לבעל מקצוע להשלים עריכת בדיקות נדרשות בנכס שבמחלוקת בין הצדדים ולדווח בכתב למומחה מטעם בית המשפט אודות ממצאיו (להלן: "המומחה"). מר איתי פרדי מונה לביצוע בדיקות נוספות אלו (להלן: "הבודק ו-"הבדיקות" בהתאמה).

ביום 10.3.15 הודיע התובע כי בוצעו הבדיקות וצרף תוצאות מעבדה שנערכו ונשלחו למומחה על ידי הבודק (ר' נספח א' להודעת התובע). במסגרת הודעתו, ביקש התובע לקצוב פרק זמן קצר שבו תוגש חוות דעת המומחה בעניין תוצאת הבדיקות והוסיף כי: "יש להניח, שהמומחה ... לא ישנה כמובן את ממצאיה של המעבדה שמינה... בעצמו, ואשר בדקה ופירטה ממצאיה במסמך מיום 4/2/2015 (נספח א' להודעה זו)" (ר' סע' 6 להודעה).

ביום 16.3.15 הגישו הנתבעים תגובה להודעת התובע ובה ביקשו להוציא את ממצאי הבדיקות מהתיק, בטענה כי לא הוגשו כדין. לשיטתם, הבודק נטל חירות לבצע בדיקות שונות נוספות מבלי שנתבקש וללא כל הוראה מטעם המומחה.

התובע התנגד להוצאת תוצאת הבדיקות מהתיק בטענה לחשיבותה הרבה להליך וצרף מכתב מטעם המומחה מטעמו העוסק במשמעותה (ר' נספח א' לתשובת התובע; להלן: "המכתב"). התובע סבור כי תוצאת הבדיקות עומדת לנתבעים לרועץ ולכן הם מנסים להסירה מעיניי בית המשפט. בכל מקרה, הואיל והוראות הדין מחייבות כל מומחה לצרף לחוות דעתו את כל אשר הסתמך עליו, סבור התובע כי תוצאת הבדיקות תצורף ממילא לחוות דעת המומחה, לכשתוגש.

הנתבעים השיבו לנטען וביקשו להוציא מתיק בית המשפט גם את המכתב, בטענה כי זה מהווה חוות דעת חדשה מטעמו המוגשת בשלב מאוחר בהליך, לאחר שהסתיים שלב ההוכחות ומונה מומחה מטעם בית המשפט ובניגוד להוראות תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש להותיר את תוצאות הבדיקות ואת המכתב בתיק בית המשפט ומבלי לקבע מסמרות אשר למשקל שייוחס להם, אם בכלל , לאפשר למומחה לעיין בהם בטרם תוגש חוות דעתו המשלימה לתיק.

מעת שמונה מומחה מטעם בית המשפט, הוא אמון, בין היתר, על התייחסות לטענות מומחי הצדדים ולנתונים מקצועיים לכאוריים הקשורים במחלוקת. עם מינויו, חוות הדעת מטעם מומחי שני הצדדים ומלוא הטענות עוברים דרך "המסננת" שמפעיל מומחה שכזה ושוכנעתי כי כך ראוי שיעשה גם כעת, לאחר שנתגלו ממצאים לכאוריים נוספים ובטרם השלים שטיחת מסקנותיו מלפניי.

לעניין המכתב, התרשמתי כי הוא אינו עולה בגדר חוות דעת חדשה, אלא מהווה תוספת לחוות דעת מומחה התובע שהוגשה לתיק זה מכבר והועברה לעיון המומחה. גם בשלב דיוני מאוחר זה, סברתי כי אין למנוע עיון המומחה במכתב, על מנת שמלוא הנתונים הנטענים יונחו לפניו בבואו להגיש את חוות דעתו המשלימה.

לעניין תוצאות הבדיקות, הנתבעים טוענים כי פנו למומחה וביקשו שיתעלם מתוצאות בדיקות שחרגו ממבוקשו (ר' נספח 2 לתגובה) וכי הלה אישר כי אכן חלק מהבדיקות שערך הבודק נעשה שלא לצורך ומבלי שנתבקש. מנגד, טוען התובע כי בנוכחותו דחה המומחה את טענות הנתבעים בעניין זה.

הנתבעים לא טענו לחריגה מגדר סמכות או מומחיות המומחה, אלא ביקשו, למעשה, כי ממצאים לכאוריים מסוימים לא יועברו לעיונו. סברתי כי עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם תכלית ניהול ההליך "בקלפים פתוחים" ועם ההיגיון שלא למנוע מהמומחה עיון בשונות המצויות בגדר כתב מינויו. הבודק אינו מהווה גורם מכריע שבמומחיות אלא ידו הארוכה של המומחה. את השאלה האם חרג הבודק מהנחיות ההמומחה, יש להפנות לאחרון שחזקה עליו ש"יסנן" את שיונח לפניו על פי שיקול דעתו המקצועי.

מכל המקובץ, אני קובע כי יש לאפשר למומחה להיחשף לתוצאות הבדיקות ולמכתב.

המומחה יגיש עד ליום 16.4.15 את חוות דעתו הסופית והמלאה, שתתייחס לכל ההשלמות הנדרשות וכן, ככל הצורך, לתוצאות הבדיקות ולמכתב.

נשמרות טענות הצדדים לעניין היקף הבדיקות, המכתב ובכלל למסגרת סיכומיהם.

לידיעה דחופה של הצדדים והמומחה ואיחולי חג שמח.

ת.פ בחלוף המועד.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ה, 02 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......