לפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 28.7.15.

הרקע לבקשה נעוץ בצווים שונים כפי שנתנו להגשת סיכומים בכתב ובהתנהלותם הנטענת של הצדדים. בהתאם לצו מיום 16.6.15 היה על התובע להגיש סיכומיו בתוך 10 ימים והנתבעים בתוך 10 ימים לאחר מכן. ביום 30.6.15 ביקש התובע לחקור מומחה שמינה בית המשפט על חוות דעתו המשלימה ולהאריך את המועד להגשת סיכומיו בהתאם. ביום 5.7.15 נעתרתי לבקשה לחקור את המומחה אך הוריתי על הגשת סיכומי התובע לאלתר. יום למחרת, התובע חזר וביקש את הארכת המועד להגשת סיכומיו ונעתרתי לבקשתו, בהעדר טעם מנגד בתוך 3 ימים (ר' החלטה מיום 6.7.15).

בהתאם, הגישו הנתבעים התנגדותם לבקשה וטענו כי אין לאפשר לתובע הארכת מועד רטרואקטיבית כאשר מועד הגשת סיכומיו חלף. עוד טענו, כי חקירת המומחה על חוות דעתו המשלימה אינה מצדיקה עיכוב בהגשת הסיכומים שהיו צריכים להיות מונחים לפני בית המשפט באותה עת ולפני פגרת הקיץ.

לאחר ניסיונות לא מעטים לקבוע מועד לחקירת המומחה ולאור אילוצים שונים, הודיע התובע כי הוא מוותר על חקירתו של המומחה לשם קידום התיק לקראת גמר. ביום 28.7.15 ביטלתי את הדיון והוריתי על הגשת סיכומי הצדדים, באופן הדדי, בתוך 12 ימים ועל הגשת סיכומי תשובה, באופן הדדי, בתוך 12 ימים לאחר מכן, כשימי הפגרה במניין הימים (להלן: "ההחלטה").

מסגרת הזמנים ההדדית הוקצבה בהתבסס על נסיבות העניין המיוחדות של התיק, לרבות התביעה והתביעה שכנגד כפי שהוגשו, גילו ושלבו הדיוני המתקדם וכן לאור החלטות קודמות ומבוקשי להחל בכתיבת פסק דין עוד במהלך פגרת הקיץ.

הנתבעים מבקשים עיון מחדש בהחלטה וטוענים כי במועדים שנקצבו להגשת סיכומים קיים חוסר איזון דיוני בין הצדדים. לגישתם, המועדים הנזכרים הם כ"פרס" לתובע לפיו מוארך המועד להגשת סיכומיו על אף שזה חלף זה מכבר, כאשר ניתנה לו זכות להגשת סיכומי תשובה שכלל לא נתבקשה על ידו. בניגוד ליתרון הדיוני שניתן לתובע, טוענים הנתבעים כי ניתן להם "עונש" על חיובם להגיש את סיכומיהם בזמן פגרת הקיץ כאשר אילו התובע היה מגיש סיכומיו במועדים המחייבים בהחלטות מהימים 16.6.15 ו- 5.7.15, הם לא היו נאלצים להגיש סיכומיהם במהלך פגרת הקיץ.

כמו כן, מתנגדים הנתבעים להגשת הסיכומים באופן הדדי ומבקשים כי אלו יוגשו באופן מדורג, כפי שנקבע בהחלטות קודמות. הנתבעים מבקשים שסיכומיו של התובע יוגשו לאלתר וכי סיכומיהם יוגשו עד לתום פגרת הקיץ, לאחר שיקבלו את תשובות המומחה לשאלות ההבהרה ששיגרו אליו. לעניין הארכת מועדים בזמן פגרת הקיץ מפנים הנתבעים לרע"א 6297/02 גולד נ' גאולת הכרך בע"מ, פ"ד נז(2) 108.

התובע התנגד לעיון חוזר בהחלטה וביקש לחייב את הנתבעים בהוצאות לדוגמה. לטענתו, הארכת המועד המבוקשת להגשת סיכומי הנתבעים עד לתום הפגרה, היא שיוצרת חוסר שוויון בין הצדדים ומובילה לעיכוב מתן פסק הדין. התובע מגולל את התנהלות הצדדים בהליך, חוזר על טענותיו לעניין חקירת המומחה ומוסיף טענות לגופו של עניין אשר הכרעה בהן אינה דרושה לבקשה.

ביום 10.8.15 הגיש התובע את סיכומיו. טרם הוגשו סיכומי הנתבעים. יום למחרת, הגיש התובע הודעה בה הצביע על העדר הגשת סיכומים מטעם הנתבעים וביקש לקבוע כי בשל כך, הנתבעים איבדו את זכותם להגיש סיכומים מטעמם; כי אין צורך בהגשת סיכומי תשובה ביחס לתביעה שכנגד ולחילופין, ביקש להורות על הגשת סיכומי הנתבעים בתוך 24 שעות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולאור מכלול נסיבות העניין - שוכנעתי כי יש להעדיף הכרעה במחלוקות ההדדיות לאחר עיון בסיכומי הצדדים, תוך שימור טענות לעניין התנהלות דיונית והוצאות לשלב שקילת ההוצאות הסופיות במסגרת פסק הדין. נחה דעתי כי יש להאריך את המועד להגשת סיכומים מטעם הנתבעים, תוך מתן אפשרות לשני הצדדים להגיש סיכומים משלימים מטעמם. הכל, במסגרת מועדים שנותרת דחוקה ובהתחשב בפגרה, על מנת לקדם את ההליך הוותיק לקראת גמר מלאכה מתבקש מזה כבר.

לא מצאתי בנימוקי הבקשה נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש בהחלטה, וממילא בקשה לעיון חוזר אינה דרך המלך שבדין לעתור כנגד החלטת ביניים. עם זאת, מצב הדברים שנוצר שינה את המאזן הדיוני ואין להתעלם מאילוצי המומחה והמועדים להגשת תשובותיו לשאלות ההבהרה כנזכר בבקשה. אני מורה כי הנתבעים יגישו סיכומים מטעמם עד ליום 1/9/15 וזאת, לאחר שהתחשבתי בסיכומי התובע המונחים מלפניהם, במשלוח שאלות ההבהרה מטעמם כפי שהתחייבו בבקשה ובשובו של המומחה מחופשתו (ר' סעיף 19 לבקשה).

ככל שיבקשו הצדדים להשלים סיכומיהם לאור התובענות ההדדיות - ולו נוכח נוסח ההחלטה, יוכל התובע לעשות כן עד ליום עד ליום 6/9/15 והנתבעים עד ליום 10/9/15. סיכומי תשובת כל צד לא יעלו על שלושה עמודים, רווח וגופן נהוגים.

שמורות טענות הצדדים לעניין הנהלות דיונית ההוצאות.

לידיעה דחופה ות.פ. בחלוף המועדים לכתיבת פסק דין.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ה, 13 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.