לפני:

השופט מירון שוורץ

החלטה

1. לפני בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה לד"ר דויד יפה, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין.

2. העובדות שהונחו בפני המומחה הינן כדלקמן:

א. התובע יליד 1951, עובד במפעלי הנדסה רמים בע"מ כ- 40 שנה.

ב. ב- 20 שנות עבודתו האחרונות, עבד כחשב המפעל. במסגרת תפקידו הוא ביצע הקלדה שוטפת, עבודה עם עכבר מול המחשב, כתיבה ועבודות משרדיות קלות.

ג. התובע עבד כל התקופה במשרה מלאה עם שעות נוספות, 5 ימים בשבוע.

ד. היד הדומיננטית של התובע היא יד ימין.

3. השאלות שהופנו אל המומחה הרפואי בהחלטת המינוי הן כדלקמן:

א. מה הליקוי ממנו סובל התובע בידיו?

ב. האם ניתן לקבוע כי עבודת התובע המתוארת בסע' 3 לעיל, גרמה לפגיעה INJURY?

ג. האם כל פגיעה ופגיעה כמתואר לעיל, גרמה לתובע לפגיעה זעירה שלא ניתן להבחין בה, ושאפשר לייחס אותה לזמן מסוים?

ד. במקרה שכן- האם היתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?

ה. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה?

4. בתשובה לשאלות לעיל, קבע המומחה בחוות דעתו מיום 19.2.13, כדלקמן:

"תשובה א': מר וודה יעקב אובחן בתאריך 20.4.2009 כי הינו סובל מכאב במרפק שמאל באזור האחיזה של הגידים המיישרים והגידים המכופפים (מרפק טניס ומרפק גולף). בתאריך ה- 29.11.2009 מצוין כי הינו סובל זה זמן רב בכאב במרפקים דו צדדי, יותר מימין, תלונה המתאימה למרפק טניס, כאב באזור האחיזה של הגידים המיישרים באספקט הלטרלי של המרפק. תלונה זו הינה תלונה אשר חזרה על עצמה. בתאריך 23.8.2012 מצוין כי מר וודה סבל מתהליך דלקתי מרפק שמאל המתאים לבורסיטיס באזור האולקרנון.

תשובה ב': על פי התיאור העובדתי עבודת התובע הינה עבודת הקלדה ועבודה עם עכבר מול המחשב, עבודה אשר אינה מהווה גורם סיכון לתסמונת מרפק טניס ולפיכך לא ניתן לקבוע כי עבודת התובע גרמה לו לפגיעה, Injury.

תשובה ג': לא.

תשובה ה': מר וודה יעקב אובחן כי הינו סובל מ- בתאריךGout Arthropaty בתאריך 8.4.2010. בתאריך 18.11.2011 מצוין בתיק הרפואי כי בעקבות שינוי תזונתי וירידת משקל שיפור ניכר בתלונות התובע.

בשל כך הנני משייך תלונותיו מר וודה יעקב לתהליך תחלואתי."

5. חוות הדעת הועברה לצדדים, בעקבותיה הוגשה מטעם התובע בקשה להפניית שלוש שאלות הבהרה למומחה כדלקמן:

שאלה מס' 1, מתייחסת לתשובה ב' שבחוות דעת, ולפיה עבודת התובע כפי שתוארה למומחה, אינה מהווה גורם סיכון לתסמונת מרפק טניס ועל כן הוא שולל קיומה של פגיעה (INJURY). המומחה נתבקש לשקול עמדתו מחדש לנוכח מידע רפואי שצורף לשאלה מהספרייה הלאומית לרפואה של ארה"ב ולפיו מרפק טניס יכול להגרם גם כתוצאה מעבודת הקלדה ושימוש בעכבר.

בתגובתו, הודיע הנתבע כי הוא מסכים להפניית השאלה לעיל.

בשאלה מס' 2, נתבקש המומחה להשיב האם "מסכים כי פגיעתו של התובע הנה בגדר מיקרוטראומה, כלומר שכל פגיעה זעירה בעלת אופי בלתי הפיך ושלא ניתן להבחין בה גרמה שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות חוזרות נוצר המצב הקיים?"

בתגובתו, התנגד הנתבע לבקשה בטענה כי החלטת המינוי הורתה למומחה להשיב על שאלה ד' במידה ויענה בחיוב לשאלה ג'. משקבע המומחה כי אין בעבודת התובע כדי לגרום לפגיעת Injury , הרי המשמעות היא גם שאין פגיעות זעירות ולכן אין צורך במענה לשאלה זו.

שאלה מס' 3, מתייחסת לתשובה ה' שבחוות דעת המומחה, בה משייך המומחה את תלונות התובע למצב תחלואתי כפי שמתואר ברישומים רפואיים בתאריך 8.4.2010 ועל בסיס רישום מיום 18.11.2011 המציין: "בעקבות שינוי תזונתי חל שיפור ניכר בכאבים במרפקים".

בשאלה מבקש התובע להפנות את המומחה ל"מסמך של ד"ר אשל אלי מיום 12.3.13 לו מצורף פענוח בדיקתUS מיום 4.8.11 המעידה על ממצא של TENNIS ELBOW במרפק ימין".

הנתבע לא התייחס לשאלה זו בתגובתו.

דיון והכרעה:

6. לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה ינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע (ארצי) לו/4-0 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368, 31.3.71).

כן נפסק כי:

"הקו המנחה לעניין הצגת שאלות הבהרה למומחה פורט בדב"ע נג/ 0-157 ד"ר אלפרדו לייסטר-המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם); ר' גם דב"ע נג/ 0-175 יהודה טישלר-המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). לפי קו ההנחיה האמור, השיקול אם להתיר את הצגת שאלות ההבהרה למומחה צריך להיות ענייני, היינו, 'יש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון מה שנאמר בחוות דעת המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון' " (דב"ע (ארצי) נה/1-0 אסתר שוורצמן- המוסד לביטוח לאומי, פסקה 11 (13.4.95).

7. מן הכלל אל הפרט:

שאלה מס' 1:

הנתבע לא התנגד בתגובתו להפניית השאלה ועל כן המומחה ישיב על שאלה זו.

שאלה מס' 2:

ובכן, מעיון בשאלה השניה עולה כי היא משלבת את שאלות ג' ו- ד' אשר הופנו למומחה. על אף שהשאלה אינה מנוסחת באופן זה, ברור כי היא המשכה הישיר של שאלת ההבהרה הראשונה כך שהמומחה נדרש לענות עליה, רק במידה וישנה את דעתו לנוכח המידע הרפואי שהוצג לעיונו.

על כן, המומחה ישיב לשאלה במידה וישיב בחיוב לשאלה הראשונה.

שאלה מס' 3:

לאחר עיון במסמך עצמו אותו מבקש התובע להפנות אל המומחה, איני מתיר העברתו וכן הפניית השאלה המבוקשת;

המדובר בהפניה כללית מרופא פנימאי, המיועדת "לכל המעוניין", ממועד מאוחר לחוות הדעת, 12.3.13 ובו מצוין:

"ב- 2010 העלה חשד לגאוט לאחר ניתוח- לאחר מעקב אין עדות למחלה זו.

בבדיקות חוזרות ערכי ה' שתן תקינים. לוקה בכאבים ממושכים במרפק יד ימין. טיפול מגוון כולל הזרקה מקומית, פיסיותרפיה, גלי הלם ורפואה חילופית, ללא כל השפעה.

בבדיקת US עדות למרפק טניס עם הסתיידות.

הכאבים והמגבלה אינם קשורים ואינם נובעים ממחלת גאוט".

מסמך זה אינו מתאר כל מציאות רפואית חדשה. על פניו מדובר במעין "חוות דעת" של ד"ר אשל שכן הוא בוחן בדיקות וממצאים שחזקה שהיו מצויים בפני המומחה, ובהתבסס עליהם, מגיע למסקנה שונה מהמסקנה אליה הגיע המומחה בשאלה שהיתה נתונה לבחינתו.

מועד עריכת המסמך, הפנייתו ל"כל המעוניין" ולא לגורם מטפל כלשהו וכן תוכנו כמפורט לעיל, עשויים אף לרמז על כך שמדובר במסמך שהוזמן, לצורך הליך הפניית שאלות ההבהרה.

השאלה, אם כן, לא מיועדת להבהיר או לחדד נושא שבחוות הדעת, אלא לנסות לקיים דיאלוג בין המומחה מטעם בית הדין לבין רופאו של התובע, וזאת לא אתיר.

לפיכך, הבקשה להפניית שאלת הבהרה מס' 3 – נדחית.

8. לסיכום:

א. המומחה מתבקש להשיב על שאלה מס' 1 והמידע הרפואי שצורף אליה ועל שאלה מס' 2 בלבד. המומחה ישיב על שאלה מס' 2 רק במידה והשיב בחיוב לשאלה מס' 1 (כלומר, אם שינה את דעתו וקבע כי הפגיעה יכולה להיות גם תוצאה של עבודת התובע).

ב. במידה והשיב המומחה בחיוב על שאלות 1 ו- 2 יתבקש לתת את דעתו בשנית על סעיף 4 ה' שבהחלטת המינוי (סעיף 3 ה' להחלטה זו).

9. כב' המומחה מתבקש להשיב על שאלות הבהרה על פי ההנחיות בסעיפים 8 א' ו- ב' לעיל מוקדם ככל שניתן ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זו.

10. יש להעביר למומחה החלטה זו ביחד עם כל החומר הרפואי המצוי בתיק.

11. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

12. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום א' אייר תשע"ג (11 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.