1. התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 23.2.11 לדחות תביעתו להכיר ב"מרפק טניס" שביד ימין כ"פגיעה בעבודה".

2. בתום ישיבת הוכחות מיום 11.9.12, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לטענתו ובין תנאי עבודתו בכפוף לעובדות הבאות:

א. התובע יליד 1951, עובד במפעלי הנדסה רמים בע"מ כ- 40 שנה.

ב. ב- 20 שנות עבודתו האחרונות, עבד כחשב המפעל. במסגרת תפקידו הוא ביצע הקלדה שוטפת, עבודה עם עכבר מול המחשב, כתיבה ועבודות משרדיות קלות.

ג. התובע עבד כל התקופה במשרה מלאה עם שעות נוספות, 5 ימים בשבוע.

ד. היד הדומיננטית של התובע היא יד ימין.

3. בהחלטה מיום 30.1.13 מונה ד"ר דויד יפה, אורטופד וכירורג יד, לשמש מומחה יועץ רפואי. המומחה שלל בחוות דעתו את הקשר הסיבתי שבין תלונה חוזרת של התובע המתאימה ל"מפרק טניס", לעבודת התובע כפי שתוארה לפניו.

להלן השאלות שהופנו אל ד"ר יפה והתשובות עליהן השיב בחוות דעתו מיום 19.2.13:

א. מה הליקוי ממנו סובל התובע בידיו? "מר וודה יעקב אובחן בתאריך 20.4.2009 כי הינו סובל מכאב במרפק שמאל באזור האחיזה של הגידים המיישרים והגידים המכופפים (מרפק טניס ומרפק גולף). בתאריך ה- 29.11.2009 מצוין כי הינו סובל זה זמן רב בכאב במרפקים דו צדדי, יותר מימין, תלונה המתאימה למרפק טניס, כאב באזור האחיזה של הגידים המיישרים באספקט הלטרלי של המרפק. תלונה זו הינה תלונה אשר חזרה על עצמה. בתאריך 23.8.2012 מצוין כי מר וודה סבל מתהליך דלקתי מרפק שמאל המתאים לבורסיטיס באזור האולקרנון".

ב. האם ניתן לקבוע כי עבודת התובע המתוארת בסע' 3 לעיל, גרמה לפגיעה INJURY? "על פי התיאור העובדתי עבודת התובע הינה עבודת הקלדה ועבודה עם עכבר מול המחשב, עבודה אשר אינה מהווה גורם סיכון לתסמונת מרפק טניס ולפיכך לא ניתן לקבוע כי עבודת התובע גרמה לו לפגיעה, Injury".

ג. האם כל פגיעה ופגיעה כמתואר לעיל, גרמה לתובע לפגיעה זעירה שלא ניתן להבחין בה, ושאפשר לייחס אותה לזמן מסוים? "לא".

ד. במקרה שכן- האם היתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? המומחה לא השיב על שאלה זו לנוכח תשובתו בסעיף ג'.

ה. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? "מר וודה יעקב אובחן כי הינו סובל מ- Gout Arthropaty בתאריך 8.4.2010. בתאריך 18.11.2011 מצוין בתיק הרפואי כי בעקבות שינוי תזונתי וירידת משקל שיפור ניכר בתלונות התובע. בשל כך הנני משייך תלונותיו מר וודה יעקב לתהליך תחלואתי."

4. חוות הדעת הועברה לצדדים, בעקבותיה הוגשה מטעם התובע בקשה להפניית שלוש שאלות הבהרה למומחה. לאחר קבלת תגובת הנתבע, ניתנה החלטה בבקשה ביום 11.4.13 ובהתאם לה הועברו שתיים מהשאלות אל המומחה. תשובות המומחה התקבלו ביום 24.4.13 והינן כדלקמן:

שאלה מס' 1, התייחסה לתשובה ב' שבחוות דעת, ולפיה עבודת התובע כפי שתוארה למומחה, אינה מהווה גורם סיכון לתסמונת מרפק טניס ועל כן הוא שולל קיומה של פגיעה (INJURY). המומחה נתבקש לשקול עמדתו מחדש לנוכח מידע רפואי שצורף לשאלה מהספרייה הלאומית לרפואה של ארה"ב ולפיו מרפק טניס יכול להגרם גם כתוצאה מעבודת הקלדה ושימוש בעכבר.

על כך השיב המומחה: "המידע הרפואי אשר צורף לא נמצא ברשימת הספרות הרפואית במנוע החיפוש בו אני משתמש (PudMed) ולא בכדי. לאחר עיון בחומר הרפואי פניתי לספרים המהווים המקור למידע עליו מתבסס הפרק הנידון ובספרים אלה לא מצוין קישור בין התסמונת מרפק טניס והקלדה ו/או שימוש במחשב. בחיפוש חוזר בספרות הרפואית לא מצאתי תימוכין המקשר בין הקלדה ו/או שימוש בעכבר ומרפק טניס".

לשאלה מס' 2, האם מסכים המומחה כי פגיעתו של התובע הנה בגדר מיקרוטראומה, כלומר שכל פגיעה זעירה בעלת אופי בלתי הפיך ושלא ניתן להבחין בה גרמה שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות חוזרות נוצר המצב הקיים?" השיב המומחה: "פגיעתו של התובע יכולה להיגרם במנגנון של מיקרוטראומה אולם לא מטראומה הנגרמת בעקבות עבודת הקלדה ו/או שימוש בעכבר המחשב וזאת בהתבסס על הספרות הרפואית שעמדה בפני".

5. לאחר קבלת תשובות המומחה המפורטות לעיל, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום התעסוקתי. התובע הפנה בבקשתו למספר פרסומים באתרים מקוונים של מרכזים רפואיים, התומכים לטענתו בקשר שבין עבודה על מקלדת ו/או עכבר מחשב ובין "מרפק טניס". כן הפנה התובע לעבל (ארצי) 208/09 יהושע לב נ' המוסד לביטוח לאומי (13.2.11) (להלן: "פס"ד יהושע לב") ולאמור שם לעניין עדכון הגדרת "אסכולה רפואית" באופן שגם "דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי מידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית".

התובע טען כי מחוות דעתו של המומחה עולה כי הוא שייך לאסכולה השוללת את הקשר הסיבתי הנדון וביקש לפיכך למנות מומחה רפואי נוסף, מתחום הרפואה התעסוקתית, "המכיר את ההיבטים הארגונומיים של עבודה במחשב", כטענתו.

6. הנתבע התנגד לבקשה ובין השאר טען כי היה על התובע לטעון למינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית מבעוד מועד ולא כאשר נתקבלה חוות דעת אשר אינה תומכת בטענותיו. כן נטען כי חזקה על המומחה כי הוא מכיר את ההיבטים הארגונומיים של עבודה מול מחשב וכי אין חובה במקרה זה למנות מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית דווקא.

הנתבע הפנה לפסיקה אשר הגדירה "אסכולה רפואית" שם נקבע (בר"ע 640/08 יצחק לוי נ' המל"ל (30.4.09)) כי מאמר אחד או אפילו כמה מאמרים אינם יכולים להוות "אסכולה רפואית". לטענתו, המאמרים שהמציא התובע אינם מוכיחים כי קיימת אסכולה רפואית רצינית ומבוססת הטוענת לקיום קשר סיבתי בעניין הנדון.

7. בקשת התובע למינוי מומחה נוסף נדחתה בהחלטה מיום 18.6.13, משלא נמצא כי יש בפרסומים אשר צורפו על ידי התובע כדי להצביע על קיומה של "אסכולה רפואית" על פי הקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה וכי לא ניתן למצוא בהם מסקנה חד משמעית, משכנעת ומבוססת דיה התומכת בקיומו של הקשר הסיבתי הנדון.

8. יחד עם זאת, מאחר שהמומחה ציין בתשובה לשאלה השניה לשאלות ההבהרה, כי "מרפק טניס" עשוי להיגרם במנגנון של מיקרוטראומה "אולם לא מטראומה הנגרמת בעקבות עבודת הקלדה ו/או שימוש בעכבר המחשב וזאת בהתבסס על הספרות הרפואית שעמדה בפני", נקבע בהחלטה כי יש מקום להפנות שאלה למומחה עליה ישיב לאחר עיון במידע הרפואי אשר צורף לבקשה.

9. השאלה מטעם בית הדין אשר הופנתה למומחה בהחלטה נפרדת, היתה:

"בחוות דעתך מיום 19.2.13 ציינת בתשובה לשאלה א', כי: "מר וודה יעקב אובחן בתאריך 20.4.2009 כי הינו סובל מכאב במרפק שמאל באזור האחיזה של הגידים המיישרים והגידים המכופפים (מרפק טניס ומרפק גולף). בתאריך 29.11.2009 מצוין כי הינו סובל זה זמן רב בכאב במרפקים דו צדדי, יותר מימין, תלונה המתאימה למרפק טניס, כאב באזור האחיזה של הגידים המיישרים באספקט הלטרלי של המרפק. תלונה זו הינה תלונה אשר חזרה על עצמה. בתאריך 23.8.12 מצוין כי מר וודה סבל מתהליך דלקתי מרפק שמאל המתאים לבורסיטיס באזור האולקרנון".

בהמשך לחוות דעתך ובמענה לשאלות ההבהרה השבת בתשובה 2 כי: "פגיעתו של התובע יכולה להיגרם במנגנון של מיקרוטראומה אולם לא מטראומה הנגרמת בעקבות עבודת הקלדה ו/או שימוש בעכבר המחשב...".

הנך מתבקש לפרט באילו מקרים של תנועות חוזרות ונשנות יכולה להגרם תסמונת "מרפק טניס" ועל רקע זה הנך מתבקש להסביר מדוע, על סמך העובדות שעמדו לפניך (המפורטות בסעיף 3 להחלטת המינוי מיום 30.1.13), נשללת האפשרות כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לתסמונת מרפק טניס כפי שהיא מופיעה אצלו".

כן התבקש המומחה לעיין באותם פרסומים אשר צורפו לבקשת התובע ושלא הועברו קודם לכן לעיונו.

10. ביום 30.6.13 השיב המומחה כדלקמן:

"כמצוין במענה לשאלות ההבהרה מתאריך 11.4.2013 פגיעתו של התובע יכולה להיגרם במנגנון של מיקרוטראומה אולם לא מטראומה הנגרמת בעקבות הקלדה ו/או שימוש בעכבר מחשב וזאת בהתבסס על הספרות שעמדה בפני. במחקרים נמצאה שכיחות גבוהה בקרב תעסוקה הדורשת פעילות רפיטאטיבית מאומצת, פעילות הנדרשת במקצועות כגון בקרב קצבים, בקרב עובדי בניין ובגרב נגרים. המידע הרפואי אשר צורף לא נמצא ברשימת הספרות הרפואית במנוע החיפוש בו אני משתמש (PudMed) ולא בכדי. לאחר עיון בחומר הרפואי פניתי לספרים המהווים המקור למידע עליו מתבסס הפרק הנידון ובספרים אלה לא מצוין קישור בין התסמונת מרפק טניס והקלדה ו//או שימוש במחשב. בחיפוש חוזר בספרות הרפואית לא מצאתי תימוכין המקשר בין הקלדה ו/או שימוש בעכבר ומרפק טניס. אין בחומר המצורף (לציין כי רק אחד מהכתבות בחומר המצורף מצוין קשר לעבודה עם עכבר - נספח 4 - ואילו באחרים אין כל התייחסות בנידון) להביא לשינוי מסקנותי מחוות הדעת מטעמי מתאריך 19.2.2013".

11. התובע הגיש סיכומיו ובהם הוא מבקש, גם לאור האמור בתשובת המומחה האחרונה, למנות מומחה רפואי נוסף - בתחום התעסוקתי או אחר ולחילופין, לקבל את התביעה. לטענתו שוגה המומחה בסוברו כי אין בעבודת מחשב והפעלת עכבר "פעילות רפיטאטיבית מאומצת". כן טוען התובע במקור הספרותי למידע שהציג מתוך אתר הספריה הלאומית לרפואה של ארה"ב מצוינת "פעילות מאומצת" רק כאחת מהאפשרויות למרפק טניס, כאשר המומחה התעלם מחלופות נוספות המוצעות שם, כגון-

"...poor ergonomic design or excessivie duration, frequency".

לטענתו, המומחה לא התמודד עם החומר שצורף והעדיף להתחפר בעמדתו המקורית. כמו כן נטען כי ברירת החלופה "פעילות רפיטאטיבית מאומצת" על פני החלופות האחרות אינה עולה בקנה אחד עם תורת המיקרוטראומה וכן כי המומחה לא ציין גורמי סיכון נוספים מעבר לאלו שבעבודה, אשר היו עלולים לגרום למחלה.

12. הנתבע לעומת זאת, ביקש לנוכח האמור בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה מטעם המומחה, לדחות את התביעה.

דיון ומסקנות

13. לאחר ששקלנו את מכלול החומר המצוי לפנינו ואת טענות הצדדים, אנו סבורים כי יש לאמץ את מסקנת המומחה ולפיה לא נמצא קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו במשותף על ידי הצדדים, לתסמונת "מרפק טניס" אשר אובחנה בידו הימנית.

14. המומחה כאמור אינו שולל את האפשרות כי "מרפק טניס" יכול להיגרם במנגנון של מיקרוטראומה ובחוות דעתו המשלימה מיום 30.6.13 הסביר כי עבודת הקלדה או שימוש בעכבר אינה נמנית על הפעולות העשויות לגרום לתסמונת שכן נדרשת "פעילות רפיטאטיבית מאומצת". לצורך ההמחשה, נקב המומחה בפעולות כגון אלו הכרוכות בעבודת קצבים, עובדי בניין או נגרים אשר כן מהוות "פעילות רפיטאטיבית מאומצת" לצורך הופעת תסמונת "מרפק טניס".

אין לדעתנו צורך בהיכרות מיוחדת של עבודת התובע על מנת לעמוד על האבחנה בין סוגי ומידת המאמצים השונים, כאשר דרישת מאמץ כזה או אחר בתנועות חוזרות ונשנות, כתנאי להופעת תסמונת רפואית מסויימת, אינה חותרת תחת תורת המיקרוטראומה. הרי גם כאשר קיימת תשתית עובדתית ראשונית למיקרוטראומה, עדיין נדרשת חוות דעת רפואית על מנת לקבוע קשר סיבתי בין תשתית זו ללקות הרפואית. מסקנות ד"ר יפה הינן מסקנות שברפואה לכן ולא מצאנו כי קיימת סיבה משפטית שלא לקבלן:

• אם ניתן לדבר במונחים של "אסכולה רפואית" בשאלת הקשר בין הקלדה או עבודה עם עכבר מול מחשב, לבין הלקות הרפואית בה עסקינן, הרי שלא הוכח בפנינו במסגרת הבקשה למינוי מומחה ועל בסיס הפרסומים שהוצגו כי קיימת "אסכולה רפואית", קל וחומר כזו השונה מזו שנמנה עליה המומחה בענייננו, באופן המצדיק מינוי מומחה נוסף. לפירוט בנושא זה אנו מפנים לאמור בהחלטה בבקשה מיום 18.6.13.
• לא ניכר כי המומחה היה נעול בעמדתו, כפי שטוען התובע. עולה כי המומחה בחן את המידע שהובא לעיונו ואף ערך בדיקה נוספת בספרות הרפואית על מנת לבדוק את טענות התובע. באשר למידע מאתר הספריה הלאומית, אשר הובא לעיונו עוד בשלב שאלות ההבהרה, איתר המומחה את המקורות הספרותיים למידע והתייחס אל האמור בם. כאמור, מצאנו כי טענות התובע הינן במישור הרפואי ומבחינה זו תשובת המומחה מנומקת דיה ומספקת.

למעלה מן הנדרש יצוין בהקשר זה, כי לנוכח תיאור עבודת התובע כפי שנוסח על ידי ב"כ הצדדים לצורך בחינת הקשר הסיבתי על ידי מומחה רפואי, ספק אם בבחינת היבטים ארגונומיים כגון "Poor ergonomic design", היה כדי להועיל לתובע.

• התובע טוען בסיכומיו כי "המומחה לא ציין כי "בתובע גורמי סיכון אחרים - מלבד העבודה - שהיו עלולים לגרום למחלה" (סעיף 14 לסיכומים, ההדגשה היא במקור). המדובר בטענה חסרת בסיס, שכן המומחה ציין מפורשות בתשובה ה' שבחוות הדעת מיום 19.2.13 כי הוא משייך את תלונת התובע לתהליך תחלואתי לאחר שאובחן כסובל מ-Gout Arthropaty. טענת התובע בסיכומיו מפתיעה, שכן הוא אף ביקש לעמת את המומחה עם מסקנה זו בשאלת הבהרה אשר לא הותרה להעברה. התובע ביקש אז להציג למומחה רישום רפואי, אשר נוצר לאחר חוות הדעת- הפניה כללית, הממוענת "לכל המעוניין", ובה מסביר הרופא עורך ההפניה מדוע הכאבים והמגבלות של התובע אינם קשורים למחלת הגאוט. בהחלטה נקבע כי המסמך אינו מתאר מציאות רפואית חדשה אשר לא עמדה בפני המומחה וכי אופן עריכת המסמך, מועד עריכתו ותוכנו, מרמזים על כך שנוצר לצורך הליך הפניית שאלות ההבהרה.

15. "בית דין זה כבר פסק, כי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת 'אורים ותומים' לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244 – 0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם בנבו], עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו]).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377)."(פסקה 14 לעבל (ארצי) 250/07 יהודה לוין נ' המוסד לביטוח לאומי (17.4.2008)).

16. גם בענייננו, לא מצאנו סיבה לסטות מן הכלל האמור ולפיכך, אנו מאמצים את חוות הדעת של המומחה.

17. סוף דבר - התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

18. כל אחד מן הצדדים זכאי לערער על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה, בתוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ג באלול תשע"ג (19 באוגוסט 2013) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.