בפני בקשה שהגיש הנתבע 1 לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 9.7.18 בהתחשב בפגרה העומדת בפתח ולאחריה פגרת החגים לפיהן בכוונתו להגיש ערעור על פסק הדין, בעניינים בהם נדחתה הגנתו, עד יום 17.10.18.

עניינה של הבקשה הוא בנוגע לסעד הכספי עליו הוריתי ולצווים לפינוי וסילוק יד ממקרקעין וצו הריסה וכן להורות על עיכוב החזרת ערובה שהפקידה התובעת כתנאי למתן צו זמני שניתן כעתירתה ע"י המותב הקודם עם פתיחת ההליך.

התובעת התנגדה לבקשה שלא נתמכה בתצהיר ולא נטען במסגרתה דבר לעניין סיכויי הערעור ובעוד לטעמה, אין לנתבע סיכוי בערעור. עוד נאמר כי אין לעכב ביצועו של פסק דין כספי וכי הערובה הוחזרה לה כבר כפי החלטתי שנתנה בטרם הוגשה הבקשה.

לעניין הצווים, פינוי והריסה, הסכימה התובעת כי יעוכב ביצועם בכפוף להפקדה בקופת בית משפט בסך של מיליון ₪.

על כך השיב הנתבע וטען כי טובים סיכוייו לזכות בערעור וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו על מנת שלא ייקבעו עובדות מוגמרות בשטח ולא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו, ככל שיבוצעו הצווים בטרם יישמע הערעור.

כלל הוא בהתאם לתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-"התקנות"), כי הגשת ערעור, לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים כי אם במקרים חריגים. שכן הזוכה בפסק הדין, רשאי ליהנות מפירות זכייתו גם אם יוגש ערעור עליו.

בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, על מבקש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד , כי טובים סיכוייו לזכות בערעור. השני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי יש לעכב את ביצוע פסק הדין. קרי: כי נזקו מאי עיכוב ביצוע פסק הדין אם יתקבל הערעור, יעלה על הנזק שייגרם לצד השני אם יידחה מועד ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור , בכך שייגרם לו נזק שאינו בר תיקון, או שיהא קושי בהחזרת המצב לקדמותו (ע"א 2772/13 אלי רוני ואבי יוזמה ופיתוח בע"מ נ' ק.ר השקעות ונכסים בע"מ , 21.5.13; ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה , פ"ד נ"ח (2) 301).

טענות הנתבע בנוגע לסיכויי הערעור, שהועלו לראשונה בתגובה לתשובת התובעת לבקשה, נבחנו ונידונו בהרחבה והוכרעו כבר במסגרת פסק הדין, ואין הנחתום מעיד על עיסתו.

בבחינת התנאי השני בשאלת מאזן הנוחות, יש אכן להבטיח כי יהא להשיב את המצב לקדמותו אם הנתבע יזכה בערעור (ע"א 553/15 הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אונו נ' האגודה למוסדות ציבור ליוצאי נשלסק בישראל, 4.5.15).

ככל שצו ההריסה יבוצע עד מועד הארכה בת 90 יום כפי שהוריתי בפסק הדין, הדבר עלול לסכל את תוצאות הערעור ככל שהנתבע יזכה בו. בדומה לכך, צו פינוי וסילוק יד מהמקרקעין בעת שדחיתי את התביעה בחלק למבנה הישן בו בידי הנתבע להחזיק , עשוי ליצור קושי להשבת המצב לקדמותו, אם יימסרו המקרקעין לתובעת.

עם זאת, יש לאזן בין הזכויות של התובעת במקרקעין, ביריבות עם הנתבע בלבד כמובא בפסק הדין, ובין הזכות של הנתבע כפי טענותיו בבקשה.

לפיכך, להבטחת נזקי התובעת העשויים להיגרם לה מחמת עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור אני מורה לנתבע להפקיד בקופת בית משפט ערובה בסך של 60,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית ללא הגבלת זמן כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין בעניין צו פינוי וסילוק יד וצו ההריסה. בהתחשב בארכה שניתנה ממילא בפסק הדין לביצוע הצווים, ניתנת ארכה להפקדת הערובה עד יום 1.9.18 . אם לא תופקד הערובה כאמור, יהא בידי התובעת לפעול לביצוע פסק הדין.

שונים הדברים בעניין הסעד הכספי וההוצאות עליהם הוריתי בפסק הדין, לגביהם נדחית הבקשה. הלכה מושרשת היא כי אין לעכב ביצועו של פסק דין הקובע חיוב כספי אלא במקרים חריגים שלא כפי עניינינו. יפה הדבר שעה שלא הוגש תצהיר בתמיכה לבקשה ולא הוכח כי קיים חשש בכלל וחשש ממשי בפרט, לקושי להיפרע מהתובעת אם יזכה הנתבע בערעור (ע"א 3998/12 סעיד פארס ואח' נ' אור חן חברה לתידלוק והשקעות בע"מ, 2.6.13).

עותק יישלח לצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ח, 17 יולי 2018, בהעדר הצדדים.