1. בפני בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש בשל מעמדה של המשיבה וסירובה לשלם למבקש הוצאות שנפסקו לטובתו ולאור מצבה הכלכלי הדחוק של המשיבה ובעל המניות שלה. בנוסף טען המבקש כנגד סיכויי התביעה הקלושים וההוצאות הכבדות בהם הוא נושא ויישא לצורך ניהול הגנתו בהיעדר יכולת כאמור, להיפרע מהמשיבה.
2. עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי לפיו למשיבה בלבד ולא למבקש, הומחו מלוא הזכויות במקרקעין לאחר שבעלי הזכות במקרקעין הרשומים במנהל מקרקעי ישראל, ויתרו על זכותם במקרקעין לטובתו. בנוסף ביקשה המשיבה שאורה על סילוק המבקש מהמקרקעין ועל הריסה של מבנים שהקים בהם ולחיוב כספי לדמי שימוש בסך של 250,000 ש"ח. המבקש טען להגנתו כי המשיבה לא השלימה כלל את רכישת הזכויות לכאורה מצד ג' ומנגד, זכויותיו במקרקעין הן מכוח החזקה בהם לאורך השנים מכוח הסכמי שכירות, לתקופות שכירות ארוכות. בהתאם לכך הוא השקיע במקרקעין וביקש לדחות את הדרישה לסילוק יד ולהריסת המבנים.
3. המשיבה טענה בתגובתה לבקשה, כי אין לחייב בהפקדת ערובה אלא במקרים נדירים ורק כאשר סיכויי התובע להצליח בתביעתו זניחים. בנוסף נטען כי בדומה להחלטה לפיה נדחתה בקשתה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה בהיותו תובע שכנגד, כך יש לדחות את הבקשה דנן. שכן, תביעתה הוגשה מחמת תביעה שהגיש המבקש ,בין השאר כנגדה, למתן סעד הצהרתי על בעלותו במקרקעין ואילו בהליך שבפני הוא טוען לזכותו כמחזיק וכשוכר ולא כבעלים. לעניין אי תשלום הוצאות על ידה טענה המשיבה, כי חיוב אחד בהוצאות היא קיזזה מחיובו של המבקש כלפיה ואילו חיוב אחר בהוצאות לא שולם, הואיל והתשלום לא יוחזר לה כשתזכה בתביעתה מחמת מצבו הכלכלי הדחוק של המבקש.

דיון והכרעה:

1. סעיף 353 א. לחוק החברות, תשס"ה- 2003 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה

מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת

לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן

הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת חוץ

לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה כדין".

בדברי ההסבר להצעת חוק לתיקון חוק החברות, תשס"ב -2002 (הצ"ח 638) נאמר: "מוצע

להחזיר לחוק את סעיף 232 לפקודת החברות (לעניין חיוב חברה בערובה להוצאות- .ל.)

כדי להבהיר כי לא הייתה כל כוונה לשנות מן הפסיקה לפיה הוחלו כללים מיוחדים בכל

הקשור לחיובה של חברה תובעת, במתן ערובה להוצאות הנתבע".

5. החזקה היא כי על חברה בע"מ להפקיד ערובה כאמור בסעיף 353.א. לחוק אלא אם

ישתכנע בית המשפט כי הנסיבות אינן מצדיקות זאת.

הנטל להוכיח כי הנסבות מצדיקות לפטור מערובה, מוטל על המשיבה ולחילופין, עליה

להוכיח כי ביכולתה לשלם את הוצאות המבקש אם תידחה התביעה (רע"א 10905/07 נאות

אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר [פורסם בנבו] 13.7.08 ; רע"א 9618/11 ארט יודאיקה נ'

ג. טלי עד שינוע בע"מ [פורסם בנבו] 29.12.11).

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק

רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה , שבה התובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית,

מסתתרת כביכול , מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות" (רע"א

544/89 אויקל תעשיות (1985)בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , פ"ד מ"ד(1)647,650).

6. בעניינינו, המשיבה לא טענה בתגובתה כי מצבה הכלכלי טוב וכי אין לחשוש לאי יכולת לגבות

ממנה הוצאות ככל שתחויב בהן. מעיון במסמכי המשיבה ברשם החברות (צורפו לתגובת

המבקש לתגובתה) עולה כי נרשמו שעבודים על רכושה ואין גם כאמור להתעלם ממעמדה

בהיותה חברה בע"מ על הקושי הכרוך בגביית הוצאות ממנה.

לפיכך בחינת הבקשה , אינה על פי הוראת סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

1984 כי אם על פי סעיף 353א. לחוק החברות בשל קושי מובנה צפוי להיפרע ממנה.

"הכללים המיוחדים" לבחינת חיוב בערובה נקבעו בהלכה הפסוקה אך משעסקינן בחברה

בע"מ 'הבכורה' היא לחיוב בערובה (ראו דברי ההסבר להצ"ח לעיל; רע"א 3274/92 סרוסי נ'

י.ע. קידום מכירות בע"מ [פורסם בנבו]).

7. אין גם להעריך בשלב מוקדם זה של ההליך כי גבוהים סיכוייה של המשיבה - התובעת לזכות

בתביעתה שכן גם לשיטתה טרם עלה בידה להשלים את רכישת הזכויות מצדדי ג'.

בכך, אין משום קביעה כי המבקש בעל זכות להמשיך להחזיק במקרקעין והדברים טעונים

בירור עובדתי ובחינת מהימנות הגרסאות.

8. לאור האמור, בהיות המשיבה חברה בע"מ לגביה חלה הוראת סעיף 353 לחוק החברות

ולנוכח מצבה הכלכלי המקים חשש לאי יכולת להיפרע ממנה בגמר ההליך אם תידחה

התביעה שעה שמתגובתה ומהתנהלותה עולה כי אין בכוונתה לשלם למבקש הוצאות , ככל

שתחויב בהן, דין הבקשה להתקבל.

9. אוסיף , כי אין בהליך קודם שהגיש המבקש כנגד המשיבה ונמחק כדי ליצור יריבות בין בעלי

הדין משל היתה המשיבה תובעת שכנגד , כנטען על ידה. עסקינן בהליכים שונים בבתי

משפט שונים ולפיכך , אינו דומה עניינו של המבקש כתובע שכנגד לעניינה של המשיבה

בשאלת חיוב בהפקדת ערובה.

10. בהתחשב בהיקף הסוגיות במחלוקת , ריבוי העדים מטעם המשיבה והסעדים שהתבקשו

בתביעה שיקולים , שיש להתחשב בהם בקביעת גובה הערובה ( רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה

ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] 11.2.2009; רע"א 857/11 מועצה

אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ [פורסם בנבו] 23.5.2011) אני מעמידה

את הערובה בסך של 25,000 ₪.

הערובה , תופקד תוך 21 יום מהיום במזומן או בערבות בנקאית צמודה ללא הגבלת זמן

ותהווה תנאי להמשך בירור התביעה.

ההחלטה תשלח לצדדים בפקסימיליה עם אישור טלפוני ובדואר.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ה, 04 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.