בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי קיום צו גילוי מסמכים באי הצגת מלוא הכרטסת לגביה ניתן צו גילוי מסמכים ספציפי.

המשיבה טוענת מנגד כי הכרטסת אותה הגיש (עותק ממנה צורף גם כנספח לתגובתו לבקשה) היא מלוא הכרטסת המצויה אצלו . הוסיפה וטענה המשיבה כי אין להורות על סילוק התביעה בשעה שהמבקש מתעלם מהחלטות בית משפט ומסרב לאפשר עיון במסמכיו לאחר שתצהיר גילוי מסמכים הוגש על ידו, גם זאת באיחור ניכר מהמועד שנקבע לו.

גילוי מסמכים , תכליתו להבטיח גילוי ושקיפות בניהול ההליך כאמור בהלכה הפסוקה ב"קלפים גלויים" (רע"א 2532/02 שמשון נ' בנק הפועלים , פ"ד נו (3)193 , רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ [פורסם בנבו] 14.8.05, להלן-"פס"ד פלץ") הן לצורך ייעול הדיון ועל מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר והן ובפרט כדי להבטיח הגינות דיונית וירידה לחקר האמת (רע"א 9322/07 gerber products company נ' חברת רנדי בע"מ [פורסם בנבו] 15.10.08 להלן- "פרשת גרבר"; רע"א 290/13 עיריית קלאנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ [פורסם בנבו] 26.5.13 פסקה 9 ).

יחד עם זאת, אין להפוך את שלב הגילוי לתחליף שלב ההוכחות כי אם יש לוודא כי גולו המסמכים המצויים תחת ידו של בעל דין הרלוונטיים להליך מבלי שיהא בכך כדי להטיל עליו חובה ליצור מסמכים חדשים או לעבד ולהוסיף על המסמכים שבידו . על כך מצינו ברע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי [פורסם בנבו] 21.4.09 מפי כב' השופט גרוניס כתוארו אז: " כל אשר נדרש בעל דין לעשות בשלב גילוי המסמכים הוא לגלות בתצהיר האם המסמכים המבוקשים נמצאים או שהיו נמצאים ברשותו או בשליטתו. גילוי המסמכים אינו תחליף לשלב ההוכחות... מקומה של טענה של בעל דין המסמכים אינם נמצאים ברשותו היא בתצהיר גילוי המסמכים עצמו...". כך גם נקבע בפס"ד פלץ, שם : " ...יש צורך להבדיל באופן ברור בין השלב המקדמי – המכין לבין שלב ההוכחות. אין להפוך את הליך הגילוי והעיון, בין אם הוא עומד בפני עצמו , ובין אם הוא בא כחלק מקדם המשפט, לתחליף שלב ההוכחות..." (ראו גם בפרשת גרבר, שם).

לאור התצהיר מטעם המשיבה לפיו הכרטסת שהוצגה היא המצויה בידה ומבלי שאדרש בשלב זה לשאלות של מהימנות כמו גם לשאלת משקלה של הכרטסת והיעדר חלקים ממנה שלטענת המבקש מצויים בידי המשיבה למרות האמור בתצהירה, אין להורות על סילוק התביעה על הסף ויש לברר את התביעה לגופה.

לפיכך נדחית הבקשה לסילוק על הסף.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין בהתאם לתוצאות.

המשיבה טענה מנגד כי המבקש, לא אפשר עד היום עיון במסמכים וביקשה מתן הוראות לחיובו בעיון.

בתגובות המבקש לבקשה לא נאמר כי נקבע מועד לעיון או כי אסופת המסמכים שבתצהיר הגילוי שלו הועברה לעיון המשיבה כי אם הוא חזר וטען נגד מחדלי המשיבה בגילוי מסמכים , כמובא לעיל.

זכות העיון במסמכים כאמור בסעיפים 112 -122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 "נגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית , הכוללת בחובה גם את הזכות להליך ראוי... יש להעדיף את זכות העיון – ובעיקר כאשר נתמכת על ידי אינטרסים כבדי משקל – על פני מניעתה..." (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב , פ"ד נ"ה(1)337, 341-342).

הגיעה העת לסיים את ההליכים המקדמיים ומוטב שעה אחת קודם. הגשת בקשות חוזרות ונשנות הדדיות על רקע היריבות הקשה בין הצדדים כעולה מכתבי הטענות והבקשות ההדדיות, אין בה כדי לקדם את ההליך ולהביא את הסכסוך לקיצו בהכרעה לגופו של עניין.

לפיכך, אני מורה למבקש לאפשר למשיבה לעיין במסמכים תוך 7 ימים מהיום.

ככל שלא יעשה כן במועד האמור, יחויב בהוצאות בסך של 3,000 ₪ .

לאור האמור, משלא הושלמו ההליכים המקדמיים במועד ובהתחשב במועד העיון עליו הוריתי אני מורה למשיבה להגיש את תצהיריה תוך 45 יום מהיום.

המשיב יגיש את תצהיריו תוך 30 יום ממועד קבלת תצהירי המשיבה.

לא תינתן ארכה להגשת התצהירים בהתחשב במועד פתיחת ההליך ולא יהיה בהגשת בקשות חוזרות ונשנות כפי שנהגו הצדדים עד עתה, כדי לעכב עוד את קידום בירור התביעה.

הואיל וישיבת ההוכחות קבועה למועד מוקדם למועד עליו הוריתי להגשת התצהירים מחמת הנסבות שנוצרו כאמור, אני נאלצת לדחות אותה.

הודעה על מועד הוכחות תשלח לצדדים.

ההחלטה תשלח לצדדים בפקסימיליה עם אישור טלפוני וכן בדואר.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.