1. בפני בקשה לעיכוב הדיון בתביעה לפינוי מקרקעין ולסעד כספי עד להכרעה בהליך הפלילי אשר עשוי להתנהל כנגד המבקש.

2. המבקש טוען כי משהוגשה כנגדו תלונה במשטרה ע"י המשיב 2 בגין חשד לזיוף חתימתו של המשיב 2 ע"י המבקש על גבי הסכם אשר מכוחו טוען המבקש לזכותו להחזיק במקרקעין, יש לעכב את בירור התביעה עד לסיום ההליך הפלילי. בכך, יהיה כדי לייעל את בירור התביעה לפי תוצאותיה של החקירה וההליך הפלילי וכן למנוע חשש להפללה עצמית של המבקש במסגרת ניהול התביעה האזרחית, לפי זכותו המעוגנת בסעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א- 1971.

3. המשיב, מתנגד לבקשה וטוען כי אין לדחות את בירור התביעה ומימוש זכותו לקבלת הסעד לפינוי המקרקעין בשעה שחובו של המבקש תופח מחמת התלונה ובפרט משטרם הוגש כתב אישום ואין לדעת מתי תסתיים חקירת המשטרה את התלונה. בנוסף נטען כי אין ליישב את החשש מהפללה עצמית בשעה שהמבקש מכחיש את דבר הזיוף.

דיון והכרעה:

4. ברע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ [פורסם בנבו] 30/04/97 אשר נסיבותיו היו קיצוניות מהנסיבות שבפני בהתקיים הליך פלילי כנגד התובע בד בבד עם ניהול ההליך האזרחי נקבע: " אין בסיס לטענה לפיה כל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו ענין, יש לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי. הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות ללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי. מערכת המשפט צריכה לשאוף לכך שמשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח נוהג של דחיות מיותרות ללא צורך. התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו עניין נפוצה למדי ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו ענין".

כל בקשה לעיכוב הליכים אזרחיים להבטחת זכותו של בעל דין להליך פלילי הוגן, צריכה להיבחן לפי נסיבותיה. לא די בהגשת תלונה כנגד נתבע ובקיומה של חקירה כדי להביא לעיכוב הליכים ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. בעניינינו, לא השתכנעתי כי קיים חשש של ממש לפגיעה בזכותו של המבקש להליך פלילי הוגן מה גם שלא עסקינן בעת הזאת במצב דברים בו מתנהל הליך פלילי כנגדו בהקראת כתב אישום ומוקדם לדבר כי קיים החשש מפני הפללה עצמית (ראו בספרו של יעקב קדמי, סדר הדין הפלילי, חלק שני, תשס"ג- 2003, עמ' 829 וסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ח- 1982 בנוגע לתחילתו של הליך פלילי, בהקראת כתב אישום). עסקינן בין השאר בשאלה של זיוף חתימתו של המשיב 2 בהסכם העשויה להיבחן בין השאר באמצעות ראיות חיצוניות לרבות בדיקה של מומחה ומוקדם להכריע בלב זה, טרם הגשת התצהירים ושמיעת הראיות כי קיים חשש להפללת המבקש, בחקירתו על תצהירו.

5. למשיבים האינטרס שיינתן להם יומם בבית המשפט להוכיח את טענותיהם כנגד המשך ישיבתו של המבקש במקרקעין ואין למנוע מהם את זכותם לכך בעיכוב בירור ההליך דבר שיביא בפועל להתארכות התקופה של השימוש במקרקעין מבלי שתתברר זכותו לכך. בהתחשב בכך שטרם נתנה החלטה במשטרה אם להעמיד לדין את המבקש וככל שיוגש נגדו כתב אישום אין להעריך בשלב מוקדם זה, מהו פרק הזמן הצפוי לבירור והכרעה בהליך הפלילי (רע"א 201/03 Fondation Sansounimalle נ. פרי [פורסם בנבו] 08/07/03 סעיף 3 לפסק הדין כב' השופט ריבלין וכב' השופטת שטרסברג כהן).

6. לעניין החשש מהפללה עצמית קובע סעיף 47 לפקודת הראיות:

(א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.

(ב) ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט בו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך".

ההסדר שנקבע בסעיף 47 לפקודת הראיות, יש בו כדי להבטיח איזון בין האינטרס לבירור התביעה ובין האינטרס של מבקש, שלא תפגע זכותו שלא למסור ראיה העשויה להפלילו בהתאם למנגנון שנקבע באותו סעיף ושלא ייעשה בה שימוש בהליך הפלילי ככל שהוגשה אותה ראייה, אלא בכפוף לסיפא של ס"ק ב' בסעיף 47 .

7. צודק המבקש כי ככל שיוכרע ההליך הפלילי יהיה בהכרעה כדי לייעל את בירור התביעה בהצגת פסק הדין (כאמור בסעיף 42 א. לפקודת הראיות) . למרות זאת, אין בכך משום הצדקה לעיכוב בירור התביעה למועד לא ידוע ונכונים הדברים בפרט בשעה שטרם הסתיימה החקירה (רע"א 1984/05 כוכבי נ' עדני [פורסם בנבו] 26/03/07 ע"א (י-ם) 2071/03 מ.אל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ. מנהל המכס והמע"מ [פורסם בנבו] 27/02/05 , סעיף 12).

8. לאחר שקלתי את מכלול הנסיבות ואת האינטרסים של הצדדים ובהתאם למסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בפקודת הראיות וההלכה הפסוקה, אין לעכב את בירור התביעה.

למרות זאת, אין בהחלטתי זו הניתנת בשלב מוקדם של ההליך בטרם החלו להישמע העדויות משום הכרעה בשאלת חיובו של המבקש להשיב לכל שאלה ושאלה והדברים, ייבחנו לגופם בישיבת ההוכחות .

9. לאור האמור, נדחית הבקשה.

אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח .

עותק ישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ד, 23 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.