1. להלן החלטתי בשתי הבקשות המונחות בפני:

בקשת המומחה להגדלת שכר טרחתו-המומחה נתן בעבר הסכמתו (הוא אף מציין זאת בבקשתו) לקציבת שכר טרחתו. בהחלטה מיום 23.7.15 נקצב שכר טרחת המומחה לסכום מקסימאלי של 44,000 ₪ כולל מע"מ. היקף החקירה והעבודה שנדרשו מהמומחה היה ידוע עוד בהחלטת המינוי מיום 19.3.15. ההחלטה מיום 28.10.15 רק שבה והבהירה את תפקידיו וסמכויותיו של המומחה. לפיכך,אינני מקבלת את האמור בסעיף 7 לבקשה כאילו בית המשפט הגדיל את היקף החקירה. בעניין זה אוסיף כי ביום 7.3.16 ניתנה החלטה המורה למומחה להשלים חקירתו, שכן בהתאם למובהר באותה החלטה, המומחה אף לא השלים את שקיבל על עצמו.

לאור האמור,אני דוחה את דרישת המומחה לתשלום נוסף.

2. בקשת התובעים למתן הוראות- כאמור, ביום 7.3.16 ניתנה למומחה הוראה להשלים את חוות דעתו. במסגרת אותה החלטה הורתי למומחה להתחקות אחר מסלולי הכספים וייעודם, בדומה לנדרש על ידי התובעים בסעיף 8 לבקשה. בהערת אגב אציין כי המסלול שבו עברו הכספים, פורט, אם כי באופן חלקי כאמור, בנספחי המשנה של חוות הדעת. לכן , בשלב זה, לא מצאתי להורות על תיקון, או מתן הוראות נוספות מעבר לאמור בהחלטה זו. הצדדים יהיו רשאים לשלוח למומחה שאלות הבהרה בתוך 10 ימים ממועד קבלת ההשלמות לחוות הדעת על פי החלטתי מיום 7.3.16.

למען תנוח דעת התובעים אציין כי מובן שבסופו של יום,ההכרעה בשאלה האם מדובר בהשקעה או בשימוש בכספים לצרכים פרטיים תוכרע מימלא על ידי בית המשפט רק כשמלוא היריעה העובדתית תיפרס, לרבות שמיעת העדויות והראיות.

ניתנה היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, 27 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.