טוען...

הוראה לנציג ציבור - בתי דין לעבודה להגיש חתימת נציגי ציבור

אורית יעקבס22/12/2015

לפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

נציג ציבור (עובדים):מר עאטף טאטור

נציג ציבור (מעסיקים):מר דוד נחום

התובע:

צבי וינברג ת.ז.1426105

ע"י ב"כ עו"ד עידן פיינשטיין

-

הנתבע:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

פסק דין

1. תביעת התובע להכיר בליקויים מהם הוא סובל, לטענתו, בברכיו, כנובעים מעבודתו, ארוכת השנים, כחקלאי, נדחתה על ידי הנתבע.

לפיכך הגיש התובע את התביעה שלפנינו.

2. בתאריך 25.2.15, בפתח ישיבת הוכחות, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, שיבחן את הקשר הסיבתי בין הליקויים בברכיים, להם טוען התובע לבין תנאי עבודתו וזאת בכפוף למסגרת עובדתית מוסכמת ובשים לב לחומר הרפואי שהוזמן והתקבל.

התובע הצטרף להסכמת הנתבע והצדדים ניסחו רשימת עובדות מוסכמות.

3. לפיכך, מינינו, בתאריך 25/2/15, את ד"ר אנג'ל דוד - מומחה לאורטופדיה ומומחה לכירורגיה אורטופדית מבית חולים בני ציון בחיפה, כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין  (להלן:"המומחה"), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין הליקויים בברכיים, להם טוען התובע לבין תנאי עבודתו וזאת בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

4.       להלן העובדות המוסכמות, אשר עמדו בבסיס ההחלטה על מינוי המומחה:

א. התובע יליד 1946, הינו חקלאי מזה 45 שנים, אשר עבד 10-12 שעות ביום, כך שבעה ימים בשבוע.

ב. במסגרת עבודתו, רבת השנים, נדרש התובע לעלות ולרדת מסולמות לצורך קטיף פרי או גיזום עצים. מדובר בעליות וירידות רבות אשר יכולות להגיע לכדי 6-10 פעמים בשעה.

ג. בתקופת הקטיף, הנמשכת מחודש מאי ועד חודש נובמבר, משתמש התובע גם במכונת אפרון כדי לקטוף פירות. מכונת אפרון הינה מכונה הידראולית המרימה את המפעיל לגבהים, כשהוא עומד בתוך סל. מכיוון שהמנוע של המכונה הינו מנוע דיזל, הרי שהוא גורם להרעדת הזרוע והמשטח בו עומד הקוטף. גם בתקופות החורף משתמש התובע במכונה הנ"ל לצורך גיזום עצים גבוהים. מדובר בעליות וירידות מרובות אשר יכולות להגיע לכדי 6-10 פעמים בשעה.

ד. במסגרת עבודתו, רבת השנים, נדרש התובע לשימוש בטרקטורים, שימוש אשר במסגרתו הוא מרבה לעלות ולרדת מן הטרקטור, מדובר בעליות וירידות מרובות אשר יכולות להגיע לכדי 6-10 פעמים בשעה.

ה. לתובע תאונות עבודה קודמות בהן נפגע בברכיו, כמפורט להלן:

תאונה מיום 27.9.09 - במהלכה נפגע התובע בברך שמאל והתאונה הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה.

תאונה מיום 1.5.95 - בה נחבל, התובע, בברך ימין.

תאונה מיום 26.6.93 - בה נפגע התובע בברך שמאל.

תאונה משנת 90' - בה נפגע התובע עת התהפך טרקטור על ברכיו, בעיקר על ברך ימין.

5. למומחה הועבר גם כרטיסו הכללי, של התובע (ידני) והמקצועי (ידני וממוחשב) מקופת חולים כללית וכן סיכום אשפוז משנת 2009.

6. המומחה התבקש לעיין ברשימת העובדות המוסכמות ולעיין במסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו ולהשיב על השאלות הבאות:

א.       מהי המחלה או מהם הליקויים מהם סובל התובע בברכיו?

ב. האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שהם מתוארים בסעיף 4 דלעיל, לבין הליקויים, בדרך של מיקרוטראומה, דהיינו - כל תנועה שביצע התובע, לצורך עבודתו, גרמה לנזק זעיר בברכיו? נזק אשר לפחות בחלקו היה בלתי הפיך והצטברותם של הנזקים הזעירים האמורים היא שהביאה לליקויים?

לענין שאלה זו, יתייחס המומחה, במידת הצורך, גם לשאלת השפעת תנאי עבודתו של התובע על החמרה בנזקים/ליקויים שהיו קיימים בברכיו של התובע, ככל שהיו קיימים.

ג.      אם התשובה לשאלה ב' לעיל שלילית - מהו הגורם לליקויים, ככל שהמומחה יכול לברר?

ד.        אם התשובה לשאלה ב' לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקויים היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

ה.      אם התשובה לשאלה ד' לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים?

7. בתאריך 9/3/15, התקבלה חוות דעתו של המומחה, במסגרתה ציין כי הליקוי שנמצא בברכיו של התובע הינו "שינויים ניווניים בשלושת המדורים של שתי הברכיים. בברך ימין נמצאו גם שינויים ניווניים ברצועה הצולבת הקדמית ובמניסקוסים" וכי "אין קשר סיבתי בין עבודתו כפי שתוארה, לבין מחלתו. אין בפעולות המתוארות כולל עליה וירידה מסולמות ומהטרקטור, כדי לגרום לנזקים בלתי הפיכים בברכיים במידה שתתרום תרומה ממשית למחלתו או אף להחמרה בה".

8. חוות הדעת נשלחה לצדדים וכן ניתנה להם הזדמנות להגיש בקשות להפניית שאלות הבהרה, למומחה.

9. בתאריך, 16/3/15, הגיש התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ולאחר שהנתבע הגיב לבקשה זו, ניתנה, בתאריך 31/3/15,החלטה, במסגרתה התבקש המומחה לענות על השאלות הבאות:

א. אנא עיין בהחלטה שהועברה אליך בענין אחיו של התובע (החלטה מיום 6/5/12 אשר ניתנה בתיק בל 27580-08-11) וכן עיין בחוות הדעת שנתת בקשר אליו, היות ונראה כי תנאי עבודתו של התובע דומים עד זהים לתנאי עבודתו, אנא הסבר מדוע אצל האח קבעת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו אלו לבין הליקוי שמצאת בברכיו בעוד אצל התובע קבעת שאין קשר שכזה, גם לא בדרך של החמרה.

ההחלטה וחוות הדעת שניתנו בתיק בל 27580-08-11, מצ"ב.

ב. היות ובחוות דעתך ציינת את תאונות העבודה שארעו לתובע, "יכולות גם הן לתרום לנזק", הינך מתבקש:

ב.1. לציין, על סמך התיעוד הרפואי, מהן אותן הפגיעות מהן סבל התובע, בעקבות תאונות העבודה מיום 27/9/09, מיום 1/5/95 ומשנת 1990.

ב.2 לציין, האם הליקויים בברכיו של התובע התחילו לפני שנת 1985 או רק החל משנה זו.

ב.3 ככל שהתשובה לשאלה ב.2 חיובית - האם לאור גילו של התובע, תנאי עבודתו המתוארת והעובדה, כי עד שנת 1985 לא סבל מכל חבלה בברכיו, ניתן, בכ"ז, לייחס את כאבי הברכיים מהם סבל לתנאי עבודתו, באם תשובתך שלילית לשאלה זו, אנא פרט ונמק מדוע לא.

ג. היות ובחוות דעתך ציינת כי גם הסכרת הקשה ממנה סובל התובע "יכולה לתרום להתפתחות המחלה" - אנא הסבר על מה אתה מבסס סברתך זו.

ד. אנא עיין בחוות דעתו של ד"ר אלי סלטי מיום 7/2/13, במסגרתה, ציין כי התובע סבל משינויים ניווניים קשים בברכיו כבר ביום 26/6/93 - האם נכון לקבוע כי המחלה הניוונית הקשה שנצפתה, בתובע, כבר ביום 26/6/93, אינה אופיינית לגיל 42, הוא הגיל בו היה התובע, באותה עת?

חוו"ד של ד"ר סלטי, מצ"ב.

ה. האם לנוכח תשובותיך לשאלות ההבהרה, וחרף התשובות שנתת בחוות דעתך הראשונה, ניתן לקבוע כי קיימת סבירות של קשר סיבתי העולה על 20%?

10. בתאריך 9/3/15 התקבלו בביה"ד תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו וכך הוא השיב:

א. נושא של מיקרוטראומה אינו "שחור/לבן" ויכולים להיות מקרים דומים (אפילו בני אותה משפחה) בהם לא תהיה אותה קביעה. ישנם מספר הבדלים בין שני המקרים כמו למשל השמנת יתר ועיוות וולגוס (רגלי X) אצל צבי, שלא רשומים אצל אחיו מיכאל. גם הגיל של צבי מבוגר יותר. שינויים ניווניים בברכיים ימצאו אצל רוב האוכלוסיה עם השמנת יתר בגיל 67. ציינתי כי סכרת קשה יכולה לתרום גם כן, וגם ארבע התאונות בברכיים רשומות אצל צבי ולא אצל מיכאל.

ב.1. התאונות בהן היתה פגיעה בברכיים מפורטות בסעיף ה' של ההחלטה מתאריך 25/2/15.

ב.2. לא ראיתי רישומים מלפני 85 שמציינים ליקויים בברכיים.

ב.3. השאלה של תרומת העבודה למחלתו בהשוואה לתרומת הליך תחלואתי טבעי תלויה בהערכה של מידת הנזקים הבלתי הפיכים שקורים בעבודה. להערכתי כאן, תרומת הנזקים בעבודה פחותה מ - 20% יחסית לתרומת גורמים אחרים ואין לכך קשר אם היו חבלות בברכיים לפני שנת 1985.

ג. לגבי מחלת הסכרת אין דעה אחידה.יש מאמרים שתומכים בקשר שכזה (מצורף..) יש גם מאמרים שלא מצאו קשר כזה ולכן לגבי הסכרת השתמשתי במילה "יכולה לתרום" ולא בניסוח חד משמעי כמו לגבי השמנת יתר שתרומתה חד משמעית.

ד. אני לא ראיתי רישום משנת 93 שמציין שינויים ניווניים קשים בברכיים.לעומת זאת ראיתי רישומים של אורתופדים ב - 6.1.13 ו- 15.1.14 שמציינים שבצילומים יש שינויים ניווניים קלים. לא נראה הגיוני לכך שעשרים שנה קודם להן היו שינויים ניוונייים קשים.

ה. אין שינוי, בהערכתי שתרומת העבודה כאן במנגנון המיקרוטראומה פחותה מ - 20% יחסית להשפעת הגורמים האחרים שציינתי.

11. בתאריך 5/6/15, כאמור ברישא של החלטה זו, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף.

12. בתאריך 18/10/15, דחה בית הדין את הבקשה הנ"ל אך הפנה אל המומחה עוד שאלות הבהרה וזאת כמפורט להלן:

א. המומחה מתבקש לעיין במסמכים הרפואיים המצ"ב (מסמך מיום 30/10/09 המתייחס לאחיו של התובע ואשר ממנו ניתן ללמוד כי מדד ה - BMI שלו היה 32.91 ומסמך מיום 29/3/15 המתייחס לתובע ואשר ממנו עולה כי מדד ה - BMI שלו היה 32.18 ומסמך מיום 26/1/14 המתייחס לתובע ואשר ממנו עולה כי מדד ה - BMI שלו היה 33.22 וכן מסמך מיום 9/6/13, המתייחס לתובע ואשר ממנו עולה כי מדד ה - BMI שלו היה 31.77 ומסמך מיום 18/4/12, המתייחס לתובע ואשר ממנו עולה כי מדד ה - BMI שלו היה 32.15 ומסמך מיום 4/2/11, המתייחס לתובע ואשר ממנו עולה כי מדד ה - BMI שלו היה 31.77 וכן ומסמך מיום 8/8/10,המתייחס לתובע ואשר ממנו עולה כי מדד ה - BMI שלו היה 31.14 ולסיום - מסמך מיום 7/8/09 המתייחס לתובע ואשר ממנו עולה כי מדד ה - BMI שלו היה 33.51) ולשקול מחדש קביעתו בדבר היות התובע סובל מ"השמנת יתר", בעוד אחיו, לא הוגדר, על ידי המומחה כסובל מהשמנת יתר וכן לאור העובדה שמדד ה - BMI של האחרון לא נשקל לחובתו עת שקל המומחה את הגורמים שעלולים לשלול אצלו קש"ס, בעוד שאצל התובע זה כן נשקל ואף פעל לרעתו.

ב. המומחה מתבקש לשקול מחדש את התשובה שנתן במסגרת סעיף ד' לשאלות ההבהרה שהופנו אליו וזאת בהתייחס לאמור בחוות דעתו של המומחה מטעם התובע - ד"ר סלטי, אשר ציין כי:"ביום 26.6.93 וכן ביום 27.9.09 נחבל בברכו השמאלית ופנה לקופ"ח ..כבר בבדיקתו באותה עת וכן בצילומי הרנטגן שבוצעו אובחנה מחלה ניוונית מתקדמת קשה מזו הצפויה לגילו..". ובהתייחס למסמכים הנ"ל שהגיש התובע, ביום 24/9/15 וזאת בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 5/7/15.

ג. למניעת ספק, מתבקש המומחה להבהיר האם היה ער לעובדה ג' שהועברה אליו ולפיה:"בתקופת הקטיף הנמשכת מחודש מאי ועד חודש נובמבר, משתמש התובע גם במכונת אפרון כדי לקטוף פירות. מכונת אפרון הינה מכונה הידראולית המרימה את המפעיל לגבהים, כשהוא עומד בתוך סל. מכיוון שהמנוע של המכונה הינו מנוע דיזל, הרי שהוא גורם להרעדת הזרוע והמשטח בו עומד הקוטף. גם בתקופות החורף משתמש התובע במכונה הנ"ל לצורך גיזום עצים גבוהים. מדובר בעליות וירידות מרובות אשר יכולות להגיע לכדי 6-10 פעמים בשעה" והאם יש בעובדה שהתובע נדרש לשימוש במכונת האפרון, כדי לשנות את מסקנתו של המומחה.

13. בתאריך 26/10/15, התקבלו, בבית הדין, תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, הנוספות, שהופנו אליו, במסגרת ההחלטה מיום 18/10/15 הנוספות ואלו היו תשובותיו:

"א. לא ראיתי בשנת 2012 בתיקו של אחיו של התובע רישום שמציין השמנת יתר או BMI מעל 30 (איני יכול לשלול בוודאות אפשרות שהחמצתי רישום כזה. התיק כמובן הוחזר לביה"ד אולם בסיכום המידע שנותר בידי לא ציינתי השמנת יתר). בכל מקרה, ברור שבמקרה של צבי יש השמנת יתר ניכרת (משקל 90-94 ק"גBMI מעל 30). ציינתי הבדלים נוספים בין האחים שגם הם משפיעים על ההחלטה כמו: *גיל יותר גבוה אצל צבי, *סכרת, *ארבע תאונות ופגיעות בברכיים, *רגלי X.

ב. ציינתי כי אני לא ראיתי רישום משנת 93 שמציין שינויים ניווניים קשים או חריגים לגילו בברכיים. לעומת זאת ראיתי רישומים של אורתופדים ב 6.1.13 ו 15.1.14 שמציינים שבצילומים יש שינויים ניווניים קלים. שינויים ניווניים רק הולכים ומחמירים במשך השנים ולכן לא הגיוני שבשנת 1993 היו שינויים קשים או מתקדמים ובשנת 2013 ו 2014 הם הפכו לקלים.

ג. כן תיאור העבודה עמד בפני והייתי מודע לעבודה בתוך סל מכונת האפרון בזמן קטיף. אין בעבודה המתוארת במכונת האפרון כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים שיגרמו למחלת הברכיים במנגנון מיקרוטרארמה.

14. בתאריך 8/11/15 הגיש התובע בקשה נוספת "למינוי מומחה אחר/נוסף" (להלן:"הבקשה הנוספת") ובתאריך 17/11/15, דחינו, בקשתו זו.

15. הצדדים הגישו את סיכומיהם (הנתבע ביום 22/11/15 והתובע ביום 17/12/15) ולכן ניתן, כעת, פסק דיננו.

16. להלן טענות ב"כ התובע:

א. בחוות דעתו מיום 7.3.15, קבע המומחה כי התובע סובל משינויים ניווניים בשלושת המדורים של שתי הברכיים ובברך ימין, וכן נמצאו גם שינויים ניווניים ברצועה הצולבת הקדמית ובמיניסקוסים.

ב. כן קבע המומחה כי "אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע כפי שתוארה למחלתו. אין בפעולות המתוארות כולל עליה וירידה מסולמות ומהטרקטור, כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים בברכיים במידה שתתרום תרומה ממשית למחלתו ואף להחמרה בה".

ג. העובדה שהמומחה שלל את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו, של התובע, לבין מחלתו היא כשלעצמה מפחיתה ממשקל חוות הדעת שכן, בתיק ב"ל 27580-08-11 מיכאל וינברג - המוסד לביטוח לאומי (להלן:"תיק האח") הוא כן הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע שם (שהוא, כאמור, אחיו של התובע, כאן) הזהים באופן מוחלט לתנאי עבודתו של התובע בתיק כאן, לבין הפגימה בברכיו.

ד. בתיק האח, קבע המומחה באופן חד משמעי:"יש בעבודתו המתוארת כחקלאי במשך יותר מ 40 שנה כדי לתרום למחלתו במנגנון המיקרוטראומה. יש בעבודתו גרימת נזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים כדי תרומה ממשית למחלתו..."

ה. נסיבות אלו - של שתי קביעות הפוכות, למרות שהמסכת העובדתית בשני התיקים זהה לגמרי (למעט העובדה שלתובע היו בעבר תאונות עבודה, ולאחיו לא), מצדיקות מינוי מומחה אחר או נוסף, כפי שביקש כבר התובע.

ו. בשל העובדה שהמומחה שלל, בעניינו של התובע, קיומו של קשר סיבתי, בעוד שבעניינו של אח התובע, קבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו כחקלאי, במשך יותר מ - 40 שנה, כדי לתרום למחלתו. הופנו אליו שאלות הבהרה בבקשה להסביר את השוני בין קביעותיו בשני התיקים, אלא שהמומחה לא נתן תשובה ברורה ועניינית לשוני בין האחים.

ז. ארבעת הפרמטרים, אשר לדעת המומחה, הם שגרמו להתפתחות המחלה אצל התובע, היו:א. תהליך תחלואי טבעי; ב. השמנת יתר; ג. סכרת; ד. תאונות העבודה, אלא שבתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, נשמטה הקרקע תחת קביעות אלו ולכן מבקש התובע, שוב, כי ימונה מומחה רפואי אחר או נוסף או כי ביה"ד יקבל את התביעה, חרף חוות דעתו של המומחה.

ח. המומחה התבקש לשקול מחדש קביעתו בדבר היות התובע סובל מ"השמנת יתר" בעוד אחיו לא, כאשר המדד לא נשקל לחובתו של האח אך כן נשקל לחובתו של התובע, אלא שבתשובותיו, התעלם המומחה לחלוטין מערכי ה - BMI ואף קבע כי בכל מקרה, בעניינו של התובע יש השמנת ניכרת, כל זאת למרות שלפי המסמכים הרפואיים ניתן לראות כי המדדים של התובע זהים ולעיתים אף נמוכים מאלו של אחיו.

ט. בענין הסכרת השיב המומחה כי "סכרת קשה יכולה לתרום גם כן..."וכי:"לגבי מחלת הסכרת אין דעה אחידה. יש מאמרים שתומכים בקשר שכזה... יש גם מאמרים שלא מצאו קשר כזה ולכן לגבי הסכרת השתמשתי כמילה "יכולה לתרום" ולא בניסוח חד משמעי כמו לגבי השמנת יתר שתרומתה חד משמעית...." ומכאן שלא היה מקום לייחס את מחלת הסכרת כגורם סיכון למחלת התובע ובוודאי שלא לייחסה לחובתו.

י. לענין פרמטר ה"תהליך תחלואי טבעי" - בקשר לאחיו, הצעיר מהתובע בחמש שנים, לא ייחס המומחה לפרמטר זה כל משקל ולכן אין סיבה שאצל התובע, הוא כן ייחס לו משקל.

יא. לענין פרמטר ה"תאונות העבודה", הרי לא יכול להיות שהן אלו שגרמו למחלתו אלא רק תרמו לה, כאשר כלל לא ברור מהו שיעור תרומה זו והאם היא פחותה מתרומת תנאי העבודה או לא.

יב. רגלי ה - X, מהן סובל התובע - מדובר בענין שכלל לא הוזכר בחוות דעתו המקורית של המומחה אלא רק בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כאשר הוא לא טען כי מדובר בגורם סיכון נוסף אלא רק כי מדובר בהבדל שקיים בין האחים.

יג. למרות שבהחלטתו מיום 17.11.15 קבע בית הדין הנכבד כי מדובר במספר הבדלים אשר לא ניתן לקבוע כי להצטברותם אין משמעות או שהמומחה טעה עת לא שינה קביעתו, למרות עניין השמנת היתר, הרי שלנוכח כל המפורט לעיל, יש לקבוע כי נשמטה הקרקע תחת ההבדלים בין האחים וגורמי הסיכון שצויינו ואף אם לא נשמטה לחלוטין, הועלה ספק סביר באופן בו יש כדי למנות מומחה נוסף או כדי לקבל התביעה במלואה ולהכיר בתובע כנפגע עבודה.

17. להלן טענות ב"כ הנתבע:

א. במסגרת חוות דעתו, קבע המומחה, בשים לב למסכת העובדות המוסכמות כי הלקוי בברכיו של התובע הינו "שינויים ניווניים בשלושת המדורים של שתי הברכיים" וכן קבע כי התובע סובל מסכרת קשה , השמנת יתר, והיו לו תאונות בעבר אשר תרמו גם הם בצורה משמעותית ללקוי בברכיו של התובע.

ב. התובע הפנה, למומחה, בשני סבבים, שאלות הבהרה וכן הפנה לחוות דעת שניתנה על ידי המומחה בתיק של האח שם נקבע כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי בברכי האח לבין תנאי עבודתו.

ג. המומחה השיב בפירוט על השאלות של התובע ונתן הסברים מקצועיים לקביעתו בתיק דנן לעומת הקביעה בתיק של האח. המומחה הצביע על הבדלים בין מצבו הרפואי של התובע לעומת מצבו של אחיו, כאשר ניסיונות של התובע, שנעשו באמצעות שאלות הבהרה והבקשות לפסילת המומחה, להראות שההבדל היחידי בין מצבו של התובע לעומת מצבו של האח , אינו נכון ואף מטעה , וזאת מאחר והמומחה הצביע על שורה של הבדלים, הפרש הגיל, רגלי ה - X, שיש לתובע, תאונות חוזרות ונשנות שאירעו לו וכו'.

ד. הלכה היא כי משקל מיוחד יינתן לחוות דעת שניתנה על ידי מומחה אשר התמנה ע"י בית הדין וכי ביה"ד לא יסטה ממסקנות המומחה אלא מטעמים מיוחדים.

ה. חוות דעתו של המומחה, כאן, הינה ברורה, מנומקת ומעוגנת היטב בחומר הרפואי ובנסיבות המקרה וברי כי היא אינה מושתתת על הנחה משפטית עובדתית מוטעית ומכאן ובהתבסס על ההלכה הפסוקה הרי שאין סיבה שבית הדין לא יאמצה.

ו. לנוכח האמור לעיל בית הדין מתבקש לאמץ את חוות הדעת ולדחות את התביעה.

18. דיון והכרעה

בכל הקשור לבקשתו של התובע למנות מומחה נוסף - בקשה עליה חזר גם בסיכומיו האחרונים, לא נותר לנו אלא לחזור על שקבענו בהחלטה מיום 17/11/15.

"כפי שצויין גם בהחלטה מיום 18/10/15, בהנחיות הנשיא (כתוארו אז) בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 13.04.10 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף (סעיפים 16-17 להנחיות):

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

בדב"ע נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין.

באותו פסק דין גם צויין כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה.

במקרה שלפנינו ובניגוד לטענות התובע, לא מצאנו כי המומחה נעול בדעתו רק בשל כך שלא היה נכון לשנות את חוות דעתו להעדר קש"ס בין הליקויים בברכיו של התובע לבין עבודתו, ארוכת השנים כחקלאי.

המומחה, השיב, בפירוט, על השאלות שהופנו אליו במסגרת ההחלטה על מינויו, על שאלות ההבהרה שהופנו אליו בפעם הראשונה וכן על שאלות ההבהרה הנוספות ונתן הסברים, מקצועיים, לקביעתו תוך שהוא חוזר ומציין את ההבדלים שבין התובע לבין אחיו.

בכל הקשור לטענות התובע בנוגע לסכרת - יש לזכור כי זה לא היה ההבדל היחיד שציין המומחה , כמבדיל בין התובע לבין אחיו שכן מעבר לכך יש את ענין הגיל (וחרף טענת התובע, איננו סבורים שחמש השנים המפרידות בין התובע לאחיו, הינו שיקול זניח או כזה שהמומחה שגה עת שקל אותו), את ענין התאונות החוזרות ונשנות שארעו לתובע (אך לא לאחיו) וכן את רגלי ה - X מהן סובל התובע אך לא אחיו.

מדובר במספר הבדלים אשר לא ניתן לקבוע כי להצטברותם אין משמעות או שהמומחה טעה עת לא שינה קביעתו, למרות ענין השמנת היתר (שאולי ביחס לאח התובע נעלם מעיניו מסמך המלמד על BMI, גבוה משייחס לו).

בכל הקשור לחוות דעתו של ד"ר סלטי - המומחה נתן תשובה מספקת לענין השינויים הניווניים, מה גם שטענת התובע כאילו המומחה העתיק את תשובה ד' לתשובותיו לשאלות ההבהרה הראשונות, אינה מדוייקת שכן המומחה התייחס למה שציין ד"ר סלטי בחוות דעתו, שב וציין כי הוא לא ראה את אותו רישום משנת 93, אך גם הבהיר מדוע אין, לעניות דעתו המקצועית, הגיון בכך שבצילומים משנת 93 (ואותם לא ראה, כאמור) יהיו שינויים קשים או מתקדמים שייעלמו במהלך השנים עד שבשנים 2013 ו - 2014 יהפכו לקלים.

המומחה אף הבהיר, בהתייחס לשאלת ההבהרה השלישית (הנוספת) שהופנתה אליו כי תאור העבודה עמד לפניו וכי הוא היה מודע לעבודת התובע בתוך סל מכונת האפרון בזמן קטיף וכי אין בעבודה המתוארת במכונת האפרון כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים שיגרמו למחלת הברכיים במנגנון מיקרוטראומה.

לנוכח כל האמור לעיל והואיל ולא מצאנו כי המומחה שייך לאסכולה מחמירה, כאשר העובדה שבמקרה של אח התובע כן מצא קש"ס בין עבודתו רבת השנים כחקלאי לבין הליקויים בברכיו, שומטת את הקרקע תחת טענה זו וכאשר ענין השמנת היתר, ממילא לא היה הגורם היחיד בשלו החליט המומחה לשלול את הקש"ס במקרה של התובע וכן לא הסכרת והואיל והמומחה לא סטה מהמסכת העובדתית שהועברה אליו, התייחס, בצורה עניינית ומפורטת למסמכים הרפואיים שהונחו לפניו והשיב בצורה רצינית לשאלות ההבהרה וזאת באופן שבידי בית הדין, מצוי, כל הדרוש כדי להכריע בתביעה, הרי שלא התמלאו התנאים המצדיקים מינוי מומחה אחר או נוסף".

ולכן יפה, גם בשלב זה, הסיכום של החלטתנו מיום 17/11/15:"לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובע הרינו מורים על דחיית הבקשה.."

בכל הקשור לדחיית חוות הדעת וקבלת התביעה חרף האמור בה -

בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון (פסק דין מיום 15/1/07) התייחס בית הדין הארצי לעבודה להלכה הנהוגה באשר לאימוץ חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין. וכך קבע:

בית דין זה כבר פסק כי, חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו/ 244 - 0 המל"ל נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המל"ל, פד"ע לד 377).


מן הכלל אל הפרט -

גם בנוגע להלכה הנהוגה בדבר אימוץ חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית הדין, לא מצאנו, חרף טענות התובע, כי יש לסטות ממנה וזאת בשל אותם טעמים שפרטנו בהחלטתנו מיום 17/11/15 ואשר עמדו בבסיס קביעתנו שאין מקום להורות על מינוי מומחה אחר או נוסף.

לנוכח כל האמור לעיל, בשים לב לטענות הנתבע וחרף טענות התובע, לא מצאנו כי התקיימו התנאים המצדיקים קביעה, מנוגדת לקביעתו המפורטת, הברורה והחד משמעית של המומחה, אשר הוא, כאמור, בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין ולכן הרינו מאמצים את קביעתו.

19. לסיכום

לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לחוות דעתו של המומחה, הרינו מורים על דחיית התביעה.

20. מאחר ומדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

21. זכות ערעור, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י' בטבת תשע"ו, (22 בדצמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר עאטף טאטור

נציג ציבור

(עובדים)

יעקבס אורית, שופטת

מר דוד נחום

נציג ציבור (מעסיקים)

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
25/02/2015 הוראה למומחה בית משפט להגיש חוות דעת אורית יעקבס צפייה
31/03/2015 הוראה למומחה בית משפט להגיש חוות דעת אורית יעקבס צפייה
23/06/2015 הוראה לבא כוח תובעים להגיש הודעה מטעם התובע אורית יעקבס צפייה
18/10/2015 הוראה למומחה בית משפט להגיש חוות דעת אורית יעקבס צפייה
17/11/2015 הוראה לבא כוח תובעים להגיש סיכומי הצדדים אורית יעקבס צפייה
22/12/2015 הוראה לנציג ציבור - בתי דין לעבודה להגיש חתימת נציגי ציבור אורית יעקבס צפייה
21/11/2016 הוראה למומחה בית משפט להגיש חוות דעת אורית יעקבס צפייה
24/11/2016 הוראה לנציג ציבור - בתי דין לעבודה להגיש חתימת נציגי ציבור אורית יעקבס צפייה
22/02/2017 הוראה למומחה בית משפט להגיש תשובות לש. הבהרה אורית יעקבס צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 צבי וינברג עירן פיינשטיין
נתבע 1 המוסד לביטוח לאומי חגי פרנקל