28 ספטמבר 2016

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה

1. בהחלטה מיום 1.3.16 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר רון בשוראי (להלן- "המומחה") לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
2. ביום 5.4.16 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי תובע סובל ממחלת ע"ש מתני שחיקתית ניוונית, וכי יש קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו, בסבירות של מעל 50% (להלן- "חוות דעת ראשונה").
3. בהמשך לבקשת הנתבע הופנו למומחה שאלות הבהרה והוא השיב עליהן בתשובותיו מיום 29.7.16 (להלן- "חוות דעת שנייה").
4. בתאריך 18.8.16, כאמור לאחר קבלת חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף, מהטעם שהמומחה בחוות דעת השנייה חרג מהתשתית העובדתית- המומחה קבע כי משך החשיפה לתנועות חוזרות ונשנות מצד התובע הייתה 8.5 שנים, בעוד שבית הדין קבע כי החשיפה הייתה רק בין השנים 10/09 ו- 10/12. בנוסף, טען הנתבע כי המומחה לא התייחס לכך כי על פי העובדות שנקבעו הפעולות של הרמת הדליים היו רק שעתים -שלוש ביום, פעם בשבוע, המומחה אף לא השיב לשאלת הבהרה מטעם הנתבע בה התבקש להשיב בעניין השפעתן והמנגנון של כל אחת מן התנועות שמבצע התובע בעבודתו, על הנזק.
5. בתאריך 25.9.16 התקבלה תגובתו של התובע לבקשה, ממנה עולה כי התובע מתנגד למינוי מומחה אחר או נוסף, שכן לא נפל רבב בחוות הדעת.

דיון והכרעה

1. בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

1. אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון^[1], גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

"לדידו של בית הדין, ... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

1. לאחר שבחנו את בקשת הנתבע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה אחר או נוסף. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה אחר או נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה. כן לא מצאנו כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה אחר או נוסף.
2. מעבר לכך, נציין כי בניגוד לטענת הנתבע לא מצאנו כי המומחה חרג מהתשתית העובדתית בתיק, שהרי לא נקבע בתשתית העובדתית כי מנגנון המיקרוטראומה היה רק בעבודתו של התובע בחברת ירוק אנרגיה מן הטבע, בשנים 10/09 ו- 10/12. ההיפך הוא הנכון, בהחלטת בית הדין מיום 25.2.2016 נקבע כי קיימת תשתית למיקרוטראומה בעבודת התובע בבנין, ובית הדין לא קיבל את טענות הנתבע בענין זה.
3. כמו כן, עיון בחוות הדעת השנייה העלה כי המומחה לא התחמק מלהשיב על השאלה שבסעיף 2.1 להחלטה מיום 6.7.16, בעניין ההשפעה והמנגנון של כל אחת מן התנועות שמבצע התובע בעבודתו, על הנזק, אלא, ככל הנראה, המומחה לא הבין אותה נכונה ולכן טעה בתשובתו.
4. לנוכח האמור, אנו סבורים כי ניתן להפנות את השאלה שוב למומחה, או לחילופין, הנתבע רשאי לנסח את השאלה בצורה אחרת ומפורטת יותר ובלבד שיעשה זאת עד ליום 1.11.2016.
5. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת הנתבע למנות מומחה אחר או נוסף בתיק.
6. לעיוני – 5.11.2016.
7. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ו, (28 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 156/09 יוסף חיון - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2010). ↑